ב-24 בדצמבר 2008, עוד באתר הישן שלי (מנוחתו עדן) הערתי כך: "האם שמתם לב לכך שכאשר נופל עץ על מכונית במזג אוויר סוער, זה תמיד קורה קודם כל בנתניה?"

נביאים (ובטלנים) מלאכתם נעשית בידי אחרים. וכך, מבלי משים, פותחים את הדיווח בנושא היום (29.2.2012) בווינט: "מזג האוויר הסוער והרוחות החזקות המנשבות נותנים את אותותיהם ברחבי הארץ. עובד כבן 40 באתר בנייה ברחוב אבן עזרא בנתניה נפצע באורח בינוני לאחר שדלת מכולה עפה ברוח ופגעה בו. הוא סובל מפגיעת ראש ומחוסר הכרה. צוות מד"א שרון פינה אותו לבית החולים לניאדו בעיר.... במקרה אחר שאירע ברחוב שער הגיא בנתניה, נפצע קל גבר כבן 30 מדלת בית עסק שנטרקה עקב הרוח החזקה. צוות מד"א טיפל בפצוע. בנוסף, ברחוב יהודה הלוי בעיר קרס עץ על מכונית חונה. שלושה צוותי כיבוי פועלים לפינוי העץ.
 
 
אורי רדלר 29/2/2012
 
 
רשימת תגובות (68)
 
 
אוף טופיקון
29/2/2012
נכתב על ידי שומר הלילה

מה הקונספט המופרך ביותר בעולם? משפחה גרעינית

מי אחראי למשפחה גרעינית? קפיטליזם (אלא מה?)

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1652874

למה נותנים לה לכתוב בארץ? כי היא הבת של אדם ברוך*

מה עוד עומד לזכותה? היא נראת סבבה אגוזים**

* ניחוש
** לא ניחוש



 
 
 
 
אהה... מי חכם וידע
29/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

זה יותר עניין של מסורת: בהתחלה נותנים בשם האב. אחר כך נותנים, כי קודם נתנו. אחר כך נותנים תואר כלשהו, כי קודם נתנו. אחר כך נותנים כי יש תואר וקודם נתנו, וכן הלאה וכן הלאה.
 
 
 
 
סוף סוף
6/3/2012
נכתב על ידי שאול

http://www.the-tls.co.uk/tls/public/article879690.ece
ביקורת מעולה על ספר לא טוב.
כמה התקדמנו מאז. כמה חבל שכל כך הרבה מתעקשים להישאר שם.
 
 
 
 
גם בתחום החינוך התקדמנו
8/3/2012
נכתב על ידי גיאק

והתיאולוגיה התפתחה. היום תפילות עובדות טוב בהרבה, אמרה הכנסייה. וגם אין בועות, אמרה הממשלה.
 
 
 
 
ההיפך, גוטה
9/3/2012
נכתב על ידי שאול

אפשר להתווכח על השאלה האם ההבנה שלנו את הכלכלה השתפרה או לא. רצוי אפילו. יש עמדות לגיטמיות לכאן ולכאן.

אבל אם אתה שואל אותי באיזה מובן הויכוח בין קיינס להאייק עיצב את הדיון הכלכלי מאז, אז התשובה שלי היא לחלוטין לא שקיינס הוא האבא של כל הסמולנים חובבי ההתערבות הממשלתית, והאייק הוא הנביא של חובבי השוק. זה קריקטורה סתמית למי צשריך סיפור על "טובים" נגד "רעים".

המורשת האמיתית של הויכוח הזה היא שלאנשים נשבר הזין משטויות. פוט יור מני ור יור מאוס איז. המורשת היא שהשאלה הראשונה שמופנית לכל מי שמציג תיאוריה היא: ואיך מר מציע שנבחן האם התיאוריה שלו נכונה, או לפחות נכונה יותר מתיאוריות אחרות? או לפחות משפרת במשהו את ההבנה שלנו? מה המבחן? די לקשקושים. לדבר באויר, ולהתווכח סתם זה אוננות אינטלקטואלית. ויכוח שמסביר בפירוט איך נקבע מי צודק - זה מעניין. כמו שאמר קוקריין, בהקשר ספציפי, אבל דבריו מהדהדים בכל תחום אחר:

Unless you are willing to elaborate your theory to the point that it can quantitatively describe how much and when risk premiums, or waves of ‘optimism’ and ‘pessimism’, can vary, you know nothing. No theory is particularly good at that right now.
Crying ‘bubble’ is empty unless you have an operational procedure for identifying bubbles, distinguishing them from rationally low-risk premiums and crying wolf too many years in a row.

 
 
 
 
זאב זאב
9/3/2012
נכתב על ידי focus

גם אמא של יוסי הילד המוצלח אומרת שבסוף הוא יעשה תאונה, והוא ממשיך לשתות וליסוע ולא קורה כלום.
אם היא יודעת שתהיה תאונה, למה היא לא מזמינה אמבולנס? איזה אמא דבילית.
 
 
 
 
האם לאמא של יוסי יש סיפור משכנע מה יגרום לתאונה?
9/3/2012
נכתב על ידי שאול

האם יש לה דרך להבחין את הסיפור שלה מסיפורים אחרים?

הרי יש 300 סיפורים שונים שבסופם יוסי עושה תאונה. איך נדע מי צודק? איך נדע איזה אלמנט להסיר כדי להפחית למינימום את הסיכוי לתאונה?
 
 
 
 
אז מה אתה שואל בעצם
10/3/2012
נכתב על ידי גיאק

כשאתה בעצם שואל:
"ואיך מר מציע שנבחן האם התיאוריה שלו נכונה, או לפחות נכונה יותר מתיאוריות אחרות? או לפחות משפרת במשהו את ההבנה שלנו? מה המבחן?"

כי זה תלוי בטענה. למשל טענה מתמטית זה אמת מידה אחת, טענה פיזיקלית, זו אמת מידה אחרת, טענה על גבולות הידע היא טענה שלישית. אז לגבי איזו טענה השאלה מתייחסת?
 
 
 
 
לא בטוח שהבנתי
10/3/2012
נכתב על ידי שאול

אבל אין לי איזה דעה מוקדמת בעניין. תן את הטענה. תן את המבחן. אפשר יהיה לשפוט אם המבחן אכן בוחן.

בכל מקרה, לא נראה לי מתאים לפתוח וב, בפעם האלף, את הויכוח הנורמטיבי בעניין. כטענה פוזיטיבית - זו לדעתי המורשת של מלחמות קיינס בהאייק. ההחלטה להפסיק לברבר באויר.
 
 
 
 
הסיפורים המתחרים
10/3/2012
נכתב על ידי focus

טוענים שאלכוהול מחדד את הראיה, או שיוסי הוא נער חסר ביטחון ואלכוהול מסייע לו להשתלב בתנועה, או שאלכוהול כלל אינו משפיע על הנהיגה.

(סיפורים על גורמים נוספים לתאונות לא בהכרח סותרים את הסיפור של אמא של יוסי).

הסיפור שטוען שאלכוהול מחזק את הביטחון העצמי (משחרר עכבות וכו') מעניין במיוחד משום שיש חפיפה מסויימת בינו ובין הסיפור של אמא של יוסי.

===
והערה לגבי הנמשל:
אני מניח ששאול מסכים עם האוסטרים שהיצע גדול של אשראי בריבית נמוכה מאפשר את ביצוען של השקעות בכדאיות נמוכה יותר ו-או בסיכון גבוה יותר ו-או שיישאו פירות במועד מאוחר יותר מכפי שהיה מתאפשר ללא אשראי זה.

אם זהו אכן המצב, אזי הוויכוח בין האסטרים ובין שאול דומה אולי לוויכוח בין אמא של יוסי ובין המצדדים באלכוהול לצורך שיכוך ההססנות המוגזמת של יוסי.
 
 
 
 
תגובה
10/3/2012
נכתב על ידי גיאק

האוסטרים אומרים שתי טענות
1. המעמד של טענות כלכליות בעלות משמעות אינו אמפירי אל א-פריורי. כלומר מדובר בדדוקציה כמו גיאומטריה או פילוסופיה ולא בסטטיסטיקות הנוגעות לניסוי מבוקר.

2. המעמד של טענות כלכליות אמפיריות הוא שהן מיסודן חסרות פשר. אינדוקציה אינה ישימה לגופים לא דטרמיניסטים כמו בני אדם. כלומר, אלו הרצונות המסוימים ברגע מסוים השחקנים המסוימים אשר קובעים את הלך הכלכלה ואלו אינם ניתנים למדידה (אלא רק ניתן לחזות בהם איפסו-פקטו) לכן אין כל משמעות לניסיון לנסח מודל החוזה תהליכים כלכליים וכל קביעה בנושא היא יזמית מעיקרה.
 
 
 
 
well said!
10/3/2012
נכתב על ידי שאול

וזו אחת הסיבות המרכזיות שאף אחד לא מקשיב להם יותר.

אגב, לפורטוקול, הם לא תמיד עקביים בעניין הזה. הרבה מאד ממה שהאוסטרים אומרים יוצר פרדיקציות ברורות, שאפשר בהחלט לקחת לנתונים. הנתונים שיש היום הם ברמת פירוט ודיוק (שלא לדבר על יכולות המחשוב של מי שמנתח את הנתונים) שעולה עשרות מונים על כל מה שהאייק, מייזס, ושאר החבר'ה, יכלו לדמיין. גם הדברים שהם מאמינים בהם א-פריורית הם דברים שאפשר לבדוק, ושאנשים בודקים כל הזמן. חלק מתברר כיותר נכון, חלק כפחות נכון. אבל עיקר העיקרים, מי שמתבצר מאחורי "אפאפאפ - אני יודע, פשוט יודע, ש x ממש ממש נכון", כבר לא מקשיבים לו. זו המורשת האמיתית של הקרב האייק-קיינס.

תמיהה לסיום: האוסטרים יודעים דברים א-פריורית, ולא יתנו לשום דבר שקורה במציאות לבלבל אותם, ועוד אומרים עלי שאני כנסיה... נו שוין
 
 
 
 
בשביל מה בזבזת כל כך הרבה מילים?
10/3/2012
נכתב על ידי גיאק

"הרבה מאד ממה שהאוסטרים אומרים יוצר פרדיקציות ברורות, שאפשר בהחלט לקחת לנתונים.. הדברים שהם מאמינים בהם א-פריורית הם דברים שאפשר לבדוק, ושאנשים בודקים כל הזמן. חלק מתברר כיותר נכון, חלק כפחות"

פשוט היית אומר שאין לך מושג מה אתה תוקף. היה חוסך ממני את המבוכה שחשתי בזמן קריאת הודעתך.

 
 
 
 
צר לי על המבוכה
10/3/2012
נכתב על ידי שאול

אולי הייתי צריך להביא דברים בשם אומרים יותר בבירור. דברי התבססו על אמירות של שלל אנשים שלא מבינים על מה הם מדברים:
למשל - פורסם לאחר ביקורת עמיתים בז'ורנל הדגל של הכלכלנים האוסטרים:
http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1028841

לא רק זאת, אף זאת, בז'ורנל אחד ליד, על טהרת השניצל הוינאי:
http://ideas.repec.org/a/kap/revaec/v22y2009i3p241-257.html

ואולי המפורסם מכולם בתחום:
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1465-7295.1993.tb00874.x/abstract
מודל הפריטה של פרידמן.

אני מקווה שאתה עומד במבוכה שנגרמת לך מלראות את כל הכסילים האלה (מי נתן לפרידמן רשיון?) משפריצים את איולתם לכל עבר.
 
 
 
 
ויש עוד. הרבה. אבל במקום
10/3/2012
נכתב על ידי שאול

http://marginalrevolution.com/marginalrevolution/2009/05/austrian-economics-jokes-bleg.html

אתנחתא קומית קלה
 
 
 
 
כמה שהם פשוט טובים מדי כדי לא לצטט
10/3/2012
נכתב על ידי שאול

Q: How many Austrian economists does it take to screw in a lightbulb?

A: Both of them

__________

How many Austrian economists does it take to screw in a lightbulb?

All of them. First, Ludwig von Mises has to screw the bulb in personally. Then the rest of the Austrian economists have to spend the next 80 years writing about what a good job he did.

________

What do you call 100 Austrian Economists at the bottom of the ocean?

A reaction to monetary policy incompatible with individual time preference.
 
 
 
 
אז כמו שאמרתי
10/3/2012
נכתב על ידי גיאק

למה אתה מביך את עצמך?

שום דבר ממה שהבאת לא סתר את דברי. ובפרט, מה שציטתי מדבריך זו פשוט טעות קטגורית מביכה. אתה באמת שלא יכול לבקר את התיאוריה האוסטרית אם אתה אומר דברים כאלה ואז מביא את המאמרים האלה כ"הוכחה"...

אם זו המטרה פשוט תתפור בובה, תקרא לה כלכלן אוסטרי ותתקע בה סיכות, תחסוך מזמני.

אם אתה מעוניין להבין את מה ש, אני כבר אומר לך, אתה לא מבין בכלל, אתה מוזמן להסביר מה יש לדעתך להבין מהקישורים היפיפיים והרלוונטים הללו, ובשמחה ננהל דיון.
 
 
 
 
אממ...
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

הם כולם מאמרים של כלכלנים אוסטרים או של סתם כלכלנים חשובים (פרידמן) שאומרים כך:
אם התיאוריה האוסטרית של מחזורי העסקים נכונה, מה היינו מצפים לראות בנתונים. ואז הם ניגשים לנתונים. מחקר אמפירי פאר אקסלנס. מספרים והכל.
למשל - פרידמן אומר: אם התאיוריה האוסטרית של מחזור העסקים נכונה, אז גודל השפל (משך, עומק, שאר ירקות) צריך להיות פרופורציוני לגודל הגאות שלפניו. בודקים בנתונים - זה לא נכון.

כך גם המאמרים האחרים שהבאתי, שהתפרסמו בלב ליבו של הממסד האוסטרי. ויש עוד. זה, על פניו, מתיישב עם הטענה שאפשר לקחת רעיונות אוסטרים לנתונים. אבל - כסילים כולם. מה ידע מילטון פרידמן מהחיים שלו? גיאק יסביר לו (אם הוא לא יהיה נבוך מדי) כמה שהוא טמבל.
 
 
 
 
אה, כן
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

כמה כלכלנים אוסטרים צריך כדי להחליף נורה?

100. אחד שיחליף, ו 99 שיגידו כמה אף אחד אחר בעולם לא מבין את הנורה הזאת כמו שצריך.
 
 
 
 
תגובה לאמיר
11/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

אני נוטה להסכים עם שאול כאן בנקודה מרכזית אחת: הוויכוח בין האייק לקיינס לא עיצב את הדיון הכלכלי - לא אז ולא מאז. צריך רק הגיון פשוט כדי להבין את זה: האייק היה כלכלן זוטר וצעיר (בן 32), שעה שקיינס היה כלכלן/כלכלן-פוליטיקאי מוכר ובעל קתדרה, עמדה ותומכים בשיא הקריירה. אפשר להבין מדוע הוא ראה את הביקורת של האייק כ"זובור" פומבי - במיוחד כשלא עמדה לרשותו תגובה עניינית (התגובה העיקרית הייתה פרסום של מאמר על-ידי פיירו סרפה, המבקר ספר קודם של האייק). התגובה הקלאסית שלו הייתה להאייק, עם פרסום החלק השני של הביקורת של האייק (כעבור שישה חודשים! ככה זה עבד אז): "אה, לא חשוב, אני כבר לא מאמין בכל זה."

הטעות היא בהסתכלות על האייק ועל קיינס מפרספקטיבה מאוחרת. אבל צריך לזכור כי האייק אכן היה חוקר זוטר, ולא הגיוני שלדבריו הייתה השפעה על התפישה הכללית של קיינס בציבור. זה היה מאמר ביקורת מקיף וקשה - אבל בעיקר לקיינס. מבחינת עולם הכלכלה קיינס עצמו היה דמות מהשורה הראשונה/שנייה בהגות הכלכלית - עם מעמד ציבורי ומעמד פוליטי, שהיה רם בהרבה מהמעמד המקצועי שלו - ובוודאי לא נחשב כלכלן ממעלתם של פיגו או אירווינג פישר.

כקיינסיאני מובהק, אני לא מצפה מטים קוגדון, כותב הסקירה לחבב את המסקנות של וופשוט (מה גם שלא קראתי את הספר), אבל הוא טועה שלוש פעמים: פעם אחת ביחס לחשיבות "מסה על כסף" בעיני הציבור או בעיני כלכלנים. הספר - שני כרכים, דם איט! - היה אמור להיות המגנום אופוס של קיינס, וזה ממש לא הצליח לו. לא בגלל האייק, אבל זה היה רחוק מלהיות מה שהוא רצה שיהיה; פעם שנייה כשהוא מניח שהרעיונות ב"מסה" היה חדשניים או מהפכניים. זו שגיאה נפוצה של קיינסיאנים, שמניחים כי משום שמדיניות קיינסיאנית אומצה מאוחר יותר, נובע מכך שהיא מאוד הרשימה את בני הזמן. בפועל, הרעיונות של קיינס היו חלק מהזרם המרכזי כבר בתקופתו. שלישית, הוא מניח כי משום שביקורתו של האייק לא עוררה הדים בציבור הרחב כפי שאוסטרים מפנטזים, היא לא עוררה הדים אצל קיינס. הממצאים מעידים שהיא אכן פגעה קשה בתפישתו שלו את הספר.

---

חלק שני, שאול קישר לכמה מאמרים, אך לא ברור לי טיב הקישור, שכן הם אינם מתמכים את טענתו אלא מחלישים אותה. הטיעון של שאול, אם הבנתי אותו נכונה הוא כי "[האוסטרים] לא תמיד עקביים בעניין הזה. הרבה מאד ממה שהאוסטרים אומרים יוצר פרדיקציות ברורות, שאפשר בהחלט לקחת לנתונים." לדעתי, יש כאן אי הבנה של ההבדל בין שני דברים שונים: טענה שאפשר לבדוק את התממשותה בנתונים. וטענה המבוססת על נוסחה מתמטית. במקרה הראשון, אנחנו יכולים לטעון, לדוגמה, כי כאשר המחירים של מוצר עולים, הביקוש נוטה בדרך כלל לקטון, ולבדוק אמפירית אם אכן כך היה. בדיקה אמפירית כזו מבצעים, כמובן, ביחס לכל תאוריה או טענה לגבי המציאות. במקרה השני אנחנו טוענים כי אם מחירים=M וביקוש=B ונתון לנו כי M*N כי אז B שורש N. זו אינה הנוסחה, כמובן, אבל זה הרעיון. ורעיון זה, של אפשרות לבסס תאוריה על נוסחה, הוא שאינו מקובל על אוסטרים.

המאמרים

* קישור למאמר של מאליגן (לפידיאף ממש): כאן. קרא אותו. הנחותיך לגבי מקום החישוב והפרדיקציה כאן שגויות. מאליגן בודק אם החיזוי התיאורטי של האסכולה האוסטרית, שבטווח הארוך גובה ריבית נמוך גורם לירידה בתפוקה לצריכה ממשית ובהשקעה. הוא משתמש בנוסחאות מתמטיות כדי לערוך את הבדיקה של הנתונים.
* המאמר השני הוא תרגום של המקור בצרפתית (כאן) ששמו במקור "התיאוריה האוסטרית של מחזור העסקים הכלכלי: בחינה אקונומטרית." גם כאן, אתה טועה באבחון שלך. התיאוריה עצמה אינה מוסברת בכלים מתמטיים - נבחנת ההתאמה של משתנים שלה לאורך זמן. המתמטיקה משמשת כדי לבדוק את הנתונים ולנתח אותם - היא אינה חלק מהתיאוריה.
* המאמר השלישי, של פרידמן, לא ברור מה הוא עושה כאן, שכן פרידמן היה ונשאר קיינסיאני, לפחות מבחינת גישתו ל"מדעיות" של העניין, ולכן לא ברור מה הוא עושה כאן.
 
 
 
 
זה סתם השלים לי את הכותרת ל"תגובה לאמיר" - הכוונה לתגובה כללית
11/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
אני לא מצלח להסביר את עצמי
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

אז שוב, ובקיצור:
כמעט כל עבודה אמפירית בכלכלה מורכבת משני שלבים:

1. הנה תיאוריה. היא יכולה להיות מבוטאת בנוסחאות, במילים או בציורים - לא משנה, שמספרת לנו משהו על העולם. אם התיאוריה הזו נכונה, נובע ממנה הקשר הכמותי הבא בין משתנה א למשתנה ב. זה יכול להיות קשר מאוד מדויק (א הוא בדיוק פי שלושה וחצי מ ב), זה יכול להיות קשר פחות מדויק (א גדל בכל פעם ש ב גדל), או אפילו רועש (א נוטה לגדול כאשר ב גדל).

2. הולכים לנתונים ובודקים באיזה מידה הקשר הזה מתקיים.

כן או לא שימוש בנוסחאות זה שולי לשאלה הזו (פרידמן למשל במאמר המקושר לא משתמש בהן). העיקר הוא שאלת הא-פריורי כן או לא.
מה שניסיתי להגיד הוא שלמרות טענותיהם של אוסטרים רבים, אפשר לקחת את ה ABCT לנתונים. הם עצמם עושים את זה (וחושבים שהנתונים איתם). ואחרים עושים את זה (וחושבים שהנתונים נגדם, ואגב - ולכן הקישור לפרידמן).
ידידי המלומד גיאק סבור שלהגיד את זה (שאפשר לקחת את ה ABCT לטיול בנתונים) מעיד על איזו בורות יוצאת דופן ומביכה. אולי. לפחות אני חולק את הבורות הזו עם לפחות שני כלכלנים אוסטרים בולטים, ועם לפחות אחד מילטון פרידמן.

 
 
 
 
ובמצב רוח יותר מפויס
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

שאלות היסטוריות - נושא שאתה מתמצא בו ואף מדי פעם אומר בו דברי טעם:
לואי זינגלס כתב לפני כמה שנים בנשיונל אפיירס מאמר מעניין על "קפיטליזם אחרי המשבר". אחת הטענות שלו בנוגע לקפיטליזם האמריקאי היא שבניגוד לאירופה, הוא לא הושפע מקיומה של תנועה מרקסיסטית משמעותית.
באירופה, כוחם של המרקסיסטים הביא את תומכי השוק לשתף פעולה עם בעלי ההון - לפחות הם יכולים להסכים ביניהם על חשיבות הקניין האישי. ומאז באירופה קפיטליזם נתפס, ולעיתים אף בצדק, כמשרת את עניינים של בעלי ההון. בארה"ב, היעדר תנועה מרקסיסטית משמעותית הציב את בעלי ההון, ואת תומכי כלכלת השוק משני צידי המתרס, ולכן בארה"ב הקפיטליזם נתפס, ולעיתים אף בצדק, כמשרת את עניינם של הצרכנים.

להדיוט כמוני זה נשמע לא רע. אבל - אני הדיוט כמוני. חוצמזה - מסקרן אותי מה דעתך (וזו מחמאה ששאול ממעט לתת) איך ישראל משתלבת בטיעון הזה.

http://www.nationalaffairs.com/publications/detail/capitalism-after-the-crisis

ציטוט תמציתי:
"the United States was able to develop a pro-market agenda distinct from a pro-business agenda because it was largely spared the direct influence of Marxism. It is possible that the type of capitalism the United States developed is the cause, as much as the effect, of the absence of strong Marxist movements in this country. But either way, this distinction from other Western regimes was significant in the development of American attitudes toward economics. In countries with prominent and influential Marxist parties, pro-market and pro-business forces were compelled to merge to fight the common enemy. If one faces the prospect of nationalization (i.e., the control of resources by a small political elite), even relationship capitalism (which involves control of those resources by a small business elite) becomes an appealing alternative.

As a result, many of these countries could not develop a more competitive and open form of capitalism because they could not afford to divide the opposition to Marxism. Worse, the free-market banner was completely appropriated by the pro-business forces, which were better equipped and better fed. Paradoxically, as the appeal of Marxist ideas faded, this problem in many of these countries became worse, not better. After decades of contiguity and capture, the pro-market forces could not separate themselves from the pro-business camp. Having lost the ideological opposition of Marxism and lacking any opposition from pro-market ideology, pro-business forces ruled unchecked. In no country is this more evident than in Italy, where the pro-market movement today is almost literally owned by a businessman, Prime Minister Silvio Berlusconi, who often seems to run the country in the interest of his media empire.
 
 
 
 
הוקדמתי
11/3/2012
נכתב על ידי גיאק

שאול, אני עומד מאחורי טענת הבורות, לא כגנאי אלא בהתייחס לנושא הספציפי. פשוט כשאתה טוען שיש מה במה שכתב מיזס שבכלל משאיל עצמו לרעיון שניתן להסיק מסקנות כמותניות כלשהן מתאוריה כלכלית הרי שאתה לא מבין (בור) בנושא במידה שעוד לא מאפשרת לך לבקרו באופן רציני. לא סתם אתה רק מקשר מאמרים עם כותרת שמתאימה לך (ותוכן שלא) כדי לתמך טענה שאתה לא מפרט בעצמך (אלא באמצעות קישורים). פשוט אין שום דרך מחד להכיר במידה הבסיסית ביותר את התיאוריה האוסטרית של הסקה דדוקרטיבית מאקסיומת הפעולה ומנגד לטעון ש"נובעות מכך השלכות אמפיריות". טענה זו והבנת ההגות ברמתה הבסיסית לא דרים בכפיפה אחת.

בקשר למאמר, מעבר לדבריו של אורי, יכולת באותה מידה לקשר לניתוח ההיסטורי של משבר X של רות'בארד ולטעון שמכאן "לתאוריה האוסטרית יש השלכות אמפיריות", אפילו רות'בארד מסכים. זו פשוט שגיאה קטגורית. המאמר שהבאת לא מפריך את זה, אני לא יודע מה אתה חושב שכתוב שם, אבל הם לא מחלצים מספרים מבין דפי התאוריה האוסטרית את שער הריבית המתאים ביותר.

אם אתה אומר ש"אפשר לקחת את הABCT לנתונים" (באופן שאינו שקול לניחוש יזמי) נא פרט כיצד וכך אני סבור נגלה במהרה איפה מתפצלת הבנתנו ביחס לאוסטרים ונוכל לקדם את הדיון.
 
 
 
 
או.קיי
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

1. לפי ה ABCT שפל כלכלי נגרם בגלל מל-אינוסטמנט שנובעת מכך שהבנק המרכזי מדפיס כסף, וגורם לריבית נמוכה באופן מלאכותי.

2. אם זה נכון, אז ככל שהריבית הייתה נמוכה יותר, למשך זמן רב יותר, ולכן - גרמה להשקעות גרועות יותר, השפל שייגרם לאחר מכן יהיה חמור יותר, ארוך יותר, עמוק יותר, וכו.

1+2 נותן פרדיקציה במובן הפופרי (לא במובן תחזית לעתיד, אלא במובן של מה נובע מהתיאוריה). ניקח את הרעיון הזה לנתונים ונבחן האם כך המצב. האם יש מתאם כזה. אם אכן - זו נקודה לטובת ה ABCT. אם לא, זו נקודה נגדה. שום דבר חותך. זה לא סוגר את הדיון. אף אחד לא מצפה שהמתאם יהיה אחד. אפילו לא שהוא יהיה מובהק בכל מקום ובכל תקופה. אבל - זה קשר כמותי שנובע מהתיאוריה ושאפשר לבדוק אותו.

זה המאמר של מילטון פרידמן, בתמצות. וזו בחינה אמפירית. מה אני מפספס?
 
 
 
 
אה, האם הבעיה היא שצריך להתייחס רק ואך ורק למייזס?
11/3/2012
נכתב על ידי שאול

חשבתי שהדיון הוא יותר כללי.
 
 
 
 
המשך
12/3/2012
נכתב על ידי גיאק

לא צריך להתייחס רק למיזס, האמור, ככל הידוע לי, משותף לכל אלו שמכנים עצמם אוסטרים.

אצטט:
"...
2. אם זה נכון, אז ככל שהריבית הייתה נמוכה יותר, למשך זמן רב יותר, ולכן - גרמה להשקעות גרועות יותר, השפל שייגרם לאחר מכן יהיה חמור יותר, ארוך יותר, עמוק יותר, וכו. "

אשאל שאלה מובילה, רק בכדי להמחיש שזו לא ממש הטענה. אתה כותב "ככל שהריבית הייתה נמוכה יותר", אך ריבית אינה "נמוכה או גבוהה" לכשעצמה, בכדי לבדוק אמפירית טענה כזו יש לפרט מהי ריבית היחס, כלומר, נמוכה יותר ממה. אז למה הכוונה בנמוכה?
 
 
 
 
אם זה היה קל, לא היה צריך את פרידמן בשביל לכתוב את זה
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

ברור. הטענה המדויקת יותר היא "ככל שהריבית נמוכה יותר ביחס למה שהיה מושג ללא התערבות בנק מרכזי", וברור שזה דבר שלא ניתן לראות אותו בנתונים. זו בעיה קלאסית בעבודה אמפירית, שיש דברים - למשל דברים שנוגעים להעדפות הצרכנים - שלא ניתן לראות בנתונים. זה נכון באינספור מקרים, אוסטרים או לא. בגלל זה זו עבודה קשה.
קרא את המאמר אם אתה רוצה לדעת איך מתמודדים עם זה. רק אל תשכח בסוף המאמר, אחרי שפרידמן אומר שהוא מבין את הנתונים שהוא מציג כראיה נגד ה ABCT, להגיד לא שהוא הביך את עצמו קבל עם ועולם כשהוא אמר את זה. כלומר - לא רק עם הטעיון שלו שלם או משכנע או לא, אלא עצם זה שהוא חושב שלבדוק אמפירית את ה ABCT זה מביך. כדאי שהוא ידע שהוא מביך את עצמו. תעשה לו את הטובה הקטנה הזו.
 
 
 
 
שאול, טוב ויפה
12/3/2012
נכתב על ידי גיאק

מה בנוגע לשאלתי?
אנחנו מדברים פה על הABCT, ואני מנסה להעביר נקודה אולי חמקמקה על טעות שיש לך בהבנתה.

אם אנחנו רוצים לבחון את הטענה שלך המצוטטת מעלה בראי התיאוריה האוסטרית, ואם בחינה כזו דורשת את ידיעת ריבית היחס, יש לענות כיצד לפי התיאוריה האוסטרית יש לחשבה. לא כך? אם כך, כיצד?
 
 
 
 
אל תהיה עצלן
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

קרא את המאמר. ברור שאי אפשר לדעת את הריבית "הנכונה" האוסטרית. זה לא אומר שאי אפשר להגיד כלום.
 
 
 
 
כן כן
12/3/2012
נכתב על ידי גיאק

קראתי מקודם, וזו בדיוק אותה דיכוטומיה שאתה שוגה בה. אני מנסה להסביר פה אחת משתי הטענות האפיסטמולוגיות.

ללא קשר כרגע למה מי טען שגרם לתנודה ספציפית זו או אחרת בשוק בשנה X, אלא ברמה התיאורטית בלבד, האם התיאוריה והטענה האוסטרית לגבי השלכות ריבית נמוכה יחסית, כתיאוריה (שוב- לא הסבר שמאן דהוא נותן למאורע מסוים) מספקת איזו תחזית או אמצעי תחזית לגבי מהו שער הריבית היחסי, או מתי היא ישימה במציאות?
 
 
 
 
לא
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

 
 
 
 
טוף
12/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול:
מה שכתבת נכון, חוץ מבנקודה המהותית ביותר:
כתבת:
"הנה תיאוריה. היא יכולה להיות מבוטאת בנוסחאות, במילים או בציורים - לא משנה, שמספרת לנו משהו על העולם. אם התיאוריה הזו נכונה, נובע ממנה הקשר הכמותי הבא בין משתנה א למשתנה ב."

ולמה זה לא נכון, כי השאלה היא שאלה של כמות. לדוגמה, בתפישה האוסטרית, הערך המיוחס למוצר הוא סובייקטיבי ותלוי בזמן, במצב, בשוק, באופיו של הצרכן, וכו'. ההעדפות מדורגות זו-על-זו, אך אין ביניהן יחס כמותי כלשהו. לכן, אינך יכול לבטא קשר כמותי בין משתנים וגם אינך יכול להניח שניתן 'לזנוח' משתנים לא רלוונטיים.

זה עדיין לא מפריע לבדוק תחזיות לפי העובדות, אבל ללא יחסים כמותיים חד-משמעיים ומוגדרים. לדוגמה, בנושא ריבית, התיאוריה האוסטרית אומרת דבר פשוט מאוד: כשאתה מוריד באופן מלאכותי מחיר של מוצר, הביקוש לו ייטה לגדול ואנשים ייטו להשתמש בו גם למוצרים ולשירותים שבתיעדוף משני. למשל, אם יש לך כוס מים אחת, אתה תשתה אותה. אם תהיינה לך שתי כוסות, תשתה אחת ובשנייה תשקה את העציץ. כשזה מוחל על ריבית המשמעות שלו היא: אם מחיר הכסף ירד, הביקוש לו יגדל ואנשים יפנו חלק מהשימוש במוצר למוצרים ולשירותים בעדיפות משנית.

לכסף, כמובן, יש תפקיד שונה בשוק מזה של עור, קקאו או נפט, שכן הוא משמש לנו כאמצעי להחליף מוצרים ושירותים זה בזה וגם כאומדן של כדאיות. לכן, התאוריה אומרת כי כאשר מחיר הכסף נמוך יותר, אצל משקיעים ואצל יצרנים ייווצר הרושם כי הסיכונים בהשקעות מסוימות, שבתעדוף משני (לדוגמה, בגלל סיכון גבוה יותר, מינוף גבוה יותר), הם פחותים ממה שהם כאשר מחיר הכסף הוא 'רגיל'. זו התופעה של "השקעה רעה": השקעה שבה חישוב הסיכונים התעוות.

תופעה נוספת עליה מצביעים האוסטרים בהקשר זה הוא שכאשר מחירו של מוצר נמוך, אנשים מעדיפים להיפטר מהמלאי שברשותם ולהמירו במוצרים שהמחיר שלהם גבוה יותר. לכן תראה גם תופעות של המרת חסכון (או נטילת אשראי) במוצרים אחרים, כמו נדל"ן.

האוסטרי יוכל לומר כך (בשנת 2003): "ההתרחשות הנמרצת באופן חריג במחירי הדיור במצב של ההאטה הנוכחית עשויה להיות קשורה להקלה המוניטרית המשמעותית של הבנקים המרכזיים.... [הקלה זו] עודדה עליה נוספת בגובה החוב של משקי הבית בכמה מדינות, והעלתה את הסיכון של תרומה למתיחת יתר של המאזנים שם, במיוחד אם יסתמן רפיון במחירי הבתים... אם התסריט הגרוע ביותר [למשבר] יתממש, הבנקים המרכזיים עלולים להידרש להוריד את הריבית לאפס ולנקוט צעדים חריגים, שיעילותם אינה וודאית."

האוסטרי יוכל לומר, בהמשך (2006): "תנאים מוניטריים מקלים במיוחד ובאופן עקבי יוכלו להוביל להצטברות הדרגתית לאורך זמן של סטיות משמעותיות מהנורמות ההיסטוריות - אם במובנים של רמות חוב, שיעורי חיסכון, מחירי נכסים או אינדיקטורים אחרים של 'חוסר איזון'."

(הציטוטים הם מכאן)

המונחים כאן, בכוונת מכוון, אינם מגדירים יחס כמותי בין משתנים אלא יחס 'איכותני' מסוים, שכן הכל תלוי מאוד בסיטואציה, במצב הכללי הקודם, וכו'. לדוגמה, אין יחס מוגדר כלשהו, אריתמטי או הנדסי, בין גובה הורדת הריבית מהשיעור המשוער ה'טבעי' וכמות ההשקעות הרעות. ובכל זאת, התחזית מספקת לנו מראה עתידית טובה למדי, גם אם נטולת הגדרות כמותיות ויחסים בין משתנים.

כנ"ל, אגב, לגבי המצב הנוכחי. התאוריה האוסטרית אומרת כי כאשר יש משבר כלכלי ומורידים את הריבית אין "נכיון שוק" בהיקף ראוי ולכן עסקים שאינם צריכים להתקיים או רמת חיים גבוהה מן המוצדק מההכנסות ממשיכה 'להתגלגל' מתוקף גידול בחובות. התאוריה אינה יכולה לומר כמה זמן השוק 'יאכל' את זה ובאיזו נקודה יתרחש המשבר - היא רק יכולה להגיד שהוא יתרחש ואיזה אופי הוא יישא.
 
 
 
 
תשובה לאמיר
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

סבבה. סבבה. לא נחזור לויכוחים האלה. נאמר כבר הכל. אפילו זה שקשר כמותי לא חייב להיות מדויק. גם מתאם הוא קשר כמותי. גם קשר שלא מתחייב לתאריך הוא קשר כמותי. ובאופן כללי -

אני, ואני משער שאף ידידי מילטון, יודעים איך אפשר לא להוציא תחזיות מהתיאוריה האוסטרית. אבל יש גם דרכים כן להוציא תחזיות. בכל מקרה, מידת האימבציליות שהפגנתי כשהצעתי את זה, שהביכה כל כך את גיאק, זהה לזו שהפגין מילטון.
 
 
 
 
תשובה נוספת לאמיר
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

צריך להמציא לזה שם. בואו נקרא לזה "שמש אוסטרית". זו תופעה שחוזרת בהמון דברים של כל מיני אוסטרים. הצהרה שלפי התיאוריה האוסטרית - ועכשיו בא משהו לחלוטין לא שנוי במחלוקת, למשל:
"תופעה נוספת עליה מצביעים האוסטרים בהקשר זה הוא שכאשר מחירו של מוצר נמוך, אנשים מעדיפים להיפטר מהמלאי שברשותם ולהמירו במוצרים שהמחיר שלהם גבוה יותר. לכן תראה גם תופעות של המרת חסכון (או נטילת אשראי) במוצרים אחרים, כמו נדל"ן. "

בערך 80% ממי שכותב על המשבר מתחיל בזה שהייתה בועה בנדל"ן שנגרמה בגלל הריבית הנמוכה. מתוכם 79.8% הם לא אוסטרים.

למה שמש אוסטרית? כי הנוהג הזה הוא בערך כמו להגיד "לפי התיאוריה האוסטרית השמש זורחת במזרח. לכן, התיאוריה האוסטרית חזתה שבשנת 2007 השמש תעלה במזרח, ושמתישהו בשנים שלאחר מכן יהיה משבר. ואכן - השמש זרחה במזרח! והיה משבר! יאללה אוסטריה!"
 
 
 
 
המטבח האוסטרי
12/3/2012
נכתב על ידי focus

שאול, אם תפתח ספר בישול בשם "המטבח התימני" ויהיה כתוב שם "ערבבי את הקמח במים, לושי מעט ולאחר מכן תני לו לנוח" -

אתה מייד תקפוץ: "תימני??? מה תימני בזה? ב-90% מהמטבחים מכינים ככה בצק ונותנים לו לנוח".

- לא כך? :)

(תכונה שאינה ייחודית היא עדיין תכונה).
 
 
 
 
אמת
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

אבל אם אני אפתח ספר שיגיד - הבישול התימני הוא הטוב בעולם, כי הוא מערבב קמח ומים ליצירת בצק, אני אהיה סקפטי. עוד באירופה.
 
 
 
 
אסימון נופל באיחור
12/3/2012
נכתב על ידי שאול

" אין יחס מוגדר כלשהו, אריתמטי או הנדסי, בין גובה הורדת הריבית מהשיעור המשוער ה'טבעי' וכמות ההשקעות הרעות. ובכל זאת, התחזית מספקת לנו מראה עתידית טובה למדי, גם אם נטולת הגדרות כמותיות ויחסים בין משתנים." אפילו לא מתאם?

שיעור א במחקר אמפירי בכלכלה: מתחילים בלדמיין את הנתונים המושלמים שהיו יכולים לענות על השאלה שמעניינת אותנו. אז מבינים שאף פעם אין כאלה, ומתחילים לנסות לגשר את הפער בין המצוי לרצוי. ומי שיודע לעשות את זה כמו שצריך - וזה מאד מאד קשה, אין ספק, זוכה בפרס נובל או לפחות בקביעות באמ.איי.טי אז בוא ננסה.
נניח את הסיפור הבא: 20 מדינות ניהלו במשך עשרים שנה מדיניות מוניטרית משותפת. בנק מרכזי אחד לכולם, אותה ריבית, אבל בלי לסחור כלל זו עם זו. שיעורי החיסכון היו זהים בכל המדינות לאורך כל התקופה. אז הן התפצלו, וכל מדינה ניהלה מדיניות מוניטרית משלה, עדיין בלי שום סחר ביניהן. מדינה א החזיקה ריבית 0.2 למשך חמש שנים. מדינה ב 1.2, מדינה ג 1.5, וכן הלאה.

לטענתך, התיאוריה האוסטרית לא יכולה לתת שום תחזית - לא רק לא תחזית מדויקת, שום תחזית התסברותית או מתאמית, בנוגע לשפל שיפגע בכל אחת מהמדינות? אין שום דרך לקבוע אצל מי הייתה יותר השקעה שגויה, אצל מי שחזיקה ריבית של 0.2 או אצל מי שהחזיקה ריבית של 15%? למרות שידוע לנו שכשהריבית הייתה משותפת שיעור החיסכון היה זהה? ודוק - אף אחד לא מבקש שתגיד בכמה ההשקעה השגויה הייתה יותר גדולה - אלא רק הדירוג היחסי בין המדינות במידה שלה.

הבנתי נכון?
 
 
 
 
בראשית
12/3/2012
נכתב על ידי focus

שאול, אצל האוסטרים ניסוי החשיבה הנ"ל חייב להתחיל במצב בו אין מדיניות מוניטרית. "ובימים ההם אין בנק מרכזי בישראל. איש הישר בעיניו יצרוך, יחסוך, ילווה וישקיע".
 
 
 
 
ברשותך, ממשיך מאיפה שעזבנו
13/3/2012
נכתב על ידי גיאק

אוקי, כיוון שאתה מסכים איתי שהתיאוריה האוסטרית לא מספקת איזו תחזית או אמצעי תחזית לגבי מהו שער הריבית היחסי ומכאן מתי הוא "נמוך מידי", בכמה, או מתי היא בכלל ישימה במציאות (וריבית הייתה הגורם להשקעות הנפל), הרי שהטענה כי תצפית כלשהי הפריכה אותה היא פשוט לא להגיע למגרש. שגיאה קטגורית. הטענות האוסטריות הן כולן טענות, לא רק איכותניות לחלוטין, אלא טענות 'סטריס פריבוס'. אם הריבית נמוכה *ביחס* לריבית טבעית שהייתה מתקבלת *במצב היפוטטי* (Counter factual) הדבר יוביל להשקעות נפל רבות יותר- ביחס לאותו מצב היפוטטי בו הריבית נקבעה על ידי השחקנים בשוק... כמובן, המצב ההיפוטטי לא ידוע.

לכן שאלתי אם התיאוריה האוסטרית מניבה איזה שהן טענות אמפריות שאינן שקולות *לניחוש יזמי*, כי מה אתה מפריך פה? לדוגמה אבי הסוחר מצהיר בביטחון- 'X הייתה אמורה להיות הריבית הטבעית בשוק' או 'נדמה לי שזה נמוך בהרבה ממה שהיה מתקבל בשוק' וכו'. הטענות של פרידמן (לצורך העניין נקבל את המתודולוגיה) לכל היותר יכולות להפריך את הניחוש של איזה מישהו, (רות'בארד? האייק?) ניחוש שאף אחד לא טוען למדעיותו.

למשל, אני ואורי חלוקים למדי בנושא הזה לגבי המשבר האחרון ואני יותר אופטימי ממנו. שנינו מסכימים לגבי *מה ההשפעות* של ריבית נמוכה באופן מלאכותי, שנינו מנחשים ניחוש שונה, ואף שונה מאוד, לגבי עד כמה סך ההדפסות וההלוואות התרחקו ממנה.

ניתוח אוסטרי בפועל, כשזה נוגע להשקעות, משמעו לנחש ניחושים יזמיים לגבי מה השוק רוצה או היפוטטית היה רוצה, ואז לפרש את משמעותם (הריבית נמוכה מידי בהרבה-בקצת וכו', מהי מהירות מחזור הכסף וכו') באמצעות כלים אוסטרים. "זה הסטריס פריבוס, לדעתי". בחינת הניחושים האלה לא "מפריכה את התיאוריה האוסטרית", מאיפה קיבלתי בדיוק את ריבית הייחוס? זו טענה שהיא שגיאה קטגורית ועקרונית ושוב, מעידה על אי-הבנה בסיסית של חולשת הטענות שהאוסטרים מבקשים לטעון באופן "מדעי". טענה כזו כ"הפרכה" לטענות שהן בכלל לא אמפיריות מעידה על חוסר הבנה גמור.
-----
לסיכום- הטענה "אם התיאוריה האוסטרית של מחזורי העסקים נכונה, זה מה שהיינו מצפים לראות בנתונים", אני מקווה שהסברתי היטב, מעידה על חוסר הבנה אפיסטמולוגי בסיסי של הטענות המהוות את "התיאוריה האוסטרית". כשאמרתי בחריפות יתר שאם הייתי מנומס אולי גם הייתי מתנצל עליה, כי טענה כזו המכוונת ל"תיאוריה האוסטרית" מעידה על בורות עקרונית בתיאוריה האוסטרית- זו כוונתי וזה נכון בהחלט.

עכשיו, אם נדבר על ביקורת עניינית המתמודדת עם הטענות- אני עלול לטעון שהיהירות לפיה הצבת "מיתונים" שונים בזמנים שונים על גרף וניתוחם באופן המדובר היא דוגמטית. אתה עלול לטעון כי העובדה שהאוסטרים טוענים לטענות א-פריוריות שלא כתוצאה מניתוח אגרגנטיםף אלא אינדיווידואלים היא דוגמטית.

טענה כזו, כמו שהופיעה באחת הודעותך, היא להבנתי עקרונית. במידה ואתה באמת שותף לטענה שהאמירה האוסטרית *לא מדעית ברמה העקרונית* אשאל אותך ראשית האם אתה סבור כך באופן גורף? כלומר סבור *שאין שום& טענות כלכליות שהן א-פריוריות. אפילו הדוגמה של אורי-חוק התועלת השולית, האם חוק התועלת השולית פתוח גם הוא להפרכה אמפירית או שמא הוא נובע מטבעם של הגדרת עצמים מסוימים כ"פועלים" למען מטרות מסוימות?

כלומר, האם אתה חולק על הגישה האוסטרית *בכל* הטענות הכלכליות או רק בטענות מסוימות?

http://www.themarker.com/advertising/1.1662694
 
 
 
 
עוד תוספת
13/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

או! שאול! סוף סוף. כתבת:

בערך 80% ממי שכותב על המשבר מתחיל בזה שהייתה בועה בנדל"ן שנגרמה בגלל הריבית הנמוכה. מתוכם 79.8% הם לא אוסטרים.



אני שמח שסוף סוף הגעת לזה, אבל אם זה נראה לך טריוויאלי זה משום שהתפישה האוסטרית הופכת מקובלת יותר/ אזכיר בקצרה את כמה תיאוריות אחרות להסבר משברים כלכליים, שרובן נהנו מהרבה יותר פופולריות מהתיאוריה האוסטרית כהסבר לבועה:
* מחסור בהון (קסל)
* חדשנות (שומפטר)
* תת צריכה (מלתוסיאני)
* תיאוריות מרקסיסטיות - נפילת רווחיות
* תיאוריות ניאו-מרקסיסטיות (שרמן)
* תיאוריות קיינסיאניות - הלם ביקוש
* קשר מכפיל ואקסלרטור - ציפיות (סמואלסון)
* מחזורי צמיחה/מודל גודווין
* תיאוריות כאוס (בומול, קוונדט)
* תיאוריות מוניטריסטיות (פרידמן ושות')
* RBC - הלם היצע
* צד היצע
* מחזור עסקים פוליטי
* ציפיות רציונליות

ואם אתה חושב שהיום 80 אחוז סבורים כך, אתה טועה. סקר שנערך בין כלכלנים בשנת 2010 העלה כי בין כלכלנים שנבחרו אקראית רק 13 אחוז סברו כי מדיניות ריבית "מתירנית" של הבנקים המרכזיים הייתה גורם מרכזי לבועה. 55 אחוז דירגו בראש הדירוג סיבות כמו "סיכון מוסרי" ו"כשל רגולטורי." כלומר, גם עכשיו קרוב ל-90 אחוז מהכלכלנים סבורים שהסיבה העיקרית לבועות אינה הורדה של הריבית.

-----

ואז כתבת:

לטענתך, התיאוריה האוסטרית לא יכולה לתת שום תחזית - לא רק לא תחזית מדויקת, שום תחזית התסברותית או מתאמית, בנוגע לשפל שיפגע בכל אחת מהמדינות?



ובכן, היא דווקא כן. בהינתן שהמדינות נוקטות מדיניות אחידה בכל המובנים, לבד מהריבית, ובהינתן שהן אינן צמודות למטבע בעל ערך קשיח, ניתן להניח, גם בהתעלם מהבדלים מבניים ביניהן, כי ריבית עקבית על ניירות לתקופה קצרה הנושאים ריבית בטווח של 4.4 אחוז עד 4.8 אחוז (במדינה באיכות א') או 6.1 אחוז עד 6.75 אחוז (במדינה באיכות דירוג ב') וניירות ארוכים בטווח של 6.6 אחוז במדינה בדירוג איכות א' ו-7.2 אחוז במדינה בדירוג ב' ההשפעה ארוכת הטווח תהיה אפס או קרובה מאוד לאפס, שכן זה הממוצע הרב-שנתי.

במצב של ריבית נמוכה מאוד לאורך זמן (לדוגמה, פחות מ-2 אחוז לניירות קצרים ולא צמודים) תיווצר תמיד ובכל מקרה בועה, אלא שגודלה, מיקומה ואופיה קשורים בנסיבות האינדבידואליות של מדינה. במצב של ריבית גבוהה מאוד (לדוגמה, 11 אחוז ומעלה על ניירות, בהנחה שהאינפלציה היא אפס) יקרה אחד משני דברים: א) אם הבנק המרכזי תובע ריבית כזו על ההלוואות שהוא נותן, הרי שהוא מוציא את עצמו מחוץ למשחק וגובה הריבית של הבנק אינו רלוונטי. במקרה כזה, קשה יהיה מאוד לתאר מקרה של בועה סיסטמית. ב) אם הבנק המרכזי מוכן גם לשלם ריבית כזו לאורך זמן הרי שהתיאוריה האוסטרית חוזה את תלייתו של הנגיד בכיכר השוק.
 
 
 
 
I stand corrected
13/3/2012
נכתב על ידי שאול

א. למרות שהמקור שהבאת הוא מאד מפוקפק - אני בכיף מוכן לשנות את מה שאמרתי למספרים אחרים. סתםזרקתי מספר - כנראה טעיתי. סבבה. בכל מקרה - ריבית נמוכה שגרמה לבועה שגרמה למשבר - לא רעיון ייחודי אוסטרי. לא בקירוב. גם לפחות חלק מהתיאוריות האחרות שהזכרת (שלא ברור מה הפך אותן ל"תיאוריות של מחזור עסקים"), יכולות בכיף לשלב לתוכן בועה. רובן נבדלות בשאלה איך, למה, ומתי כיווץ חד ומהיר בענף הבנייה (והענפים שסביבו) הופך למיתון ארוך. לאוסטרים תשובה אחת. לאחרים תשובה אחרת.

ב. מעולה. אז יש נקודת התחלה. יש תחזית, ואפשר להתחיל לחשוב חזק חזק על איך לקחת אותה לנתונים מעולם האמיתי. ברוך השם, יש לנו המון נתונים מהמון שנים מהמון מדינות משהו יהיה אפשר להגיד. זה יהיה קשה אבל - יש מאיפה להתחיל. אה. רגע. כבר עשו את זה. הרבה.
 
 
 
 
הייתה לי התגלות
13/3/2012
נכתב על ידי שאול

האם זהו סוד קסמה של התיאוריה האוסטרית של מחזורי העסקים?

התיאוריה האוסטרית היא תיאוריה כושלת בכל מדד סביר של תיאוריה מחקרית, ואין ראיה חזקה מכך שלמרות שהיא קיבלה את מלוא הבמה בשנותיה היפות - היום היא כבר לא קיימת באופן משמעותי בעולם האקדמי. למה יש עדיין מי שכל כך אוהבים אותה?

אני יכול רק לנחש, אבל הנה הניחוש שלי:
1. היא מזוהה עם גישה כלכלית שמרנית, ובעיקר - לממשלה אסור לעשות שום כלום.
2. היא בלתי מחייבת לחלוטין. כל אבחנה בנאלית יכולה לחסות בצילה ("לפי התיאוריה האוסטרית משקיעים לוקחים בחשבון את מידת הסיכון"), והתחזיות שלה כל כך לא מחייבות - מה בעצם היא אומרת חוץ מאשר זה שכשיש בנקים מרכזיים אז יהיו מחזורי עסקים? - שתמיד אפשר להגיד שמה שקרה מוכיח את צדקתה. אני מבטיח לכולכם שגם אם בשנתיים הקרובות ארה"ב ואירופה יצאו מהמשבר, זה לא יזיז את הביטחון האוסטרי במילימטר. כל עוד יהיו בנקים מרכזיים - וקשה לראות עתיד שבו הם אינם, וכל עוד יהיו מחזורי עסקים - אותה הערה, יוכל כל דווקאיסט להרגיש שגישתו האוסטרית שוב קיבלה אישור לנכונותה. היא תמיד מקבלת אישרו לנכונותה. היא כל כך לא מחייבת - ששום דבר לעולם לא יזיז את תומכיה מאמונתם היוקדת. ואז, הם יישירו אלינו מבט קודר, ויזהירו - קריסתה של ארה"ב בלתי נמנעת. אילו רק הקשבנו למייזס הכל היה נמנע. ואם ארה"ב לא תקרוס - נחכה עוד חמש שנים - ואז היא בטח תקרוס. ואם לא אז - עוד חמש. בסוף, חכו חכו...
 
 
 
 
שאלה לגבי המחקרים שנעשו
14/3/2012
נכתב על ידי focus

שאול, ציינת שנעשו מחקרים רבים שהיו אמורים (לדעתך) לאשש את תיאוריית מחזור העסקים האוסטרית, אילו היתה נכונה.

רציתי לשאול האם המחקרים הללו ניסו לעשות פילוח של ההשקעות לפי טווח הזמן בו הן אמורות לשאת פרי (המשולש של האייק).

ניתן לשאול:
1. האם מדיניות הבנק המרכזי אכן משפיעה על צורת המשולש כפי שהאוסטרים טוענים;
2. האם ניתן ללמוד משהו מצורת המשולש או משינוי בצורתו לגבי הפוטנציאל למשבר אשראי, פיצוץ בועה, מיתון או מה שזה לא יהיה.

בנוסף, רציתי לשאול את המשתתפים בדיון האם בהקשר של תיאוריית מחזור העסקים האוסטרית נכון יותר לדעתכם להסתכל על מדיניות האשראי של הבנק המרכזי או על התרחבות האשראי בפועל.
(או אולי על היחס ביניהם, כאינדיקטור לעוצמת הכוח שהבנק המרכזי הפעיל).
 
 
 
 
אני חושב שעל החלק הזה אין מחלוקת
14/3/2012
נכתב על ידי שאול

בוודאי שכאשר הריבית נמוכה יהיו יותר השקעות שאמורות לשאת פרי בטווח רחוק יותר. על זה אין חולקים. אי ההסכמות מתחילות אחר כך.
למה גורמי ייצור עברו כל כך חלק להשקעות ארוכות הטווח, אבל מתקשים כל כך לעבור חזרה?
למה המשקיעים לא מבינים שהריבית הנמוכה היא מלאכותית, ותחזור להכות אותם בישבן באופן בלתי נמנע? ואם הם כן עושים הנחות מסוימות על הפער בין הריבית המלאכותית לריבית האמיתית - למה הם תמיד טועים רק לכיוון אחד?
פרק 4 בספר הזה:
http://www.amazon.com/Risk-Business-Cycles-Perspectives-Foundations/dp/0415169194
הוא הפניה קלאסית.
אלה הדברים ששווה לקחת לנתונים, ושיש מה ללמוד מהם.

אגב, אורי קיבל תמיכונת מגורם מפתיע. קרוגמן אומר כך על פרידמן:
The truth, although nobody on the right will ever admit it, is that Friedman was basically a Keynesian — or, if you like, a Hicksian. His framework was just IS-LM coupled with an assertion that the LM curve was close enough to vertical — and money demand sufficiently stable — that steady growth in the money supply would do the job of economic stabilization. These were empirical propositions, not basic differences in analysis; and if they turn out to be wrong (as they have), monetarism dissolves back into Keynesianism.

http://krugman.blogs.nytimes.com/2012/03/14/macro-retrogression/
 
 
 
 
עוד שווה קריאה
14/3/2012
נכתב על ידי שאול

http://www.henryfarrell.net/Keynes.pdf
 
 
 
 
האפיל האוסטרי האמיתי
14/3/2012
נכתב על ידי שאול

האייק, ואני באמת מחבב חלקים מהכתיבה שלו, מייצג לא רק תאירויה כלכלית מסוימת. הוא מייצג את הפנטזיה של כל דווקאיסט (contrarian?). הילד הרע שבא משום מקום, הולך ראש בראש עם מלך הכיתה, אבל לאט לאט אנשים מתחילים להבין שהוא צודק, וקיינס טועה.
וגם היום - מה יותר כיף מלהרגיש שאתה רואה את המציאות נכוחה, וכל הממסד הזה, חבורת דילטנטים שטופי מוח (שותי רעל!) פשוט מסרבים לראות את האמת. הם לא מבינים אותה, או מבינים אותה לא נכון. הם יביאו על כולנו אסון בגלל האמונה המופרכת שלהם ברעיונות שטותיים. אחח, איזה כיף להיות יותר חכם מכולם.

היה בזה משהו אולי אז. בייחוד בהגות הפוליטית שלו, האייק הלך באומץ נגד הזרם, ראה למרחוק, והעלה טענות חשובות שרבים (כולל קיינס!) שיבחו בחום. אבל הסיבה שאנחנו מכירים אותו היום היא בדיוק הסיבה שכל זה כבר ממש ממש לא ככה. האייק זכה בפרס נובל. הרעיונות האוסטרים היו פעם חלק חשוב בשיח הכלכלי. מייזס היה חלק מחומר הלימוד. המאמר שהוא אולי המשפיע ביותר בחקר מחזורי העסקים בשלושים השנה האחרונות (קידלנד ופרסקוט 1982) פותח בציטוט של בוהם-באורק ("יין לא עושים ביום..."), ובונה על רעיונות קשורים.
צאו מהסרט, חברים. האוסטרים זה כבר מזמן לא הילד שצועק, ברעננות מקורית ומעניינת, שהמלך עירום. זה זקן תמהוני בצד הדרך, שפעם היה נואם במרכז הכיכר, ועכשיו הוא מריר שלא מקשיבים לו יותר. חבורה תמוהה שבטוחה שכולם לא מבינים אותם, והם נורא נורא צודקים. איך יודעים שהם צודקים? יודעים. הם יודעים. רק הם חכמים באמת. כל השאר - שטופי מוח. הנה, כבר כבר מגיעות עוד חדשות מחרידות על קריסתה הבלתי נמנעת של ארה"ב:
http://www.nytimes.com/2012/03/14/business/daily-stock-market-activity.html?scp=3&sq=retail%20sales&st=cse
 
 
 
 
התעוותות המשולש
14/3/2012
נכתב על ידי focus

אם הבנתי נכון הטענה האוסטרית היא לא (רק) שהמשולש מתארך אלא שהוא מתעוות. אם זה בדיק, זה מעניין.
ככלל, מעניין לבדוק את שלבי הביניים ולא רק את התוצאה הסופית.

אגב, זה מיזס ולא מייזס. אין שם דיפטונג.

לא יודע אם הניתוח הפסיכולוגיסטי שאתה עושה לאוסטרים נכון, אבל הוא עשוי להעיד על קיומם של קווים נורמופאתיים באישיותו של המנתח.
 
 
 
 
תשובות לא מוסמכות
14/3/2012
נכתב על ידי focus

שאול, כתבת:
"למה גורמי ייצור עברו כל כך חלק להשקעות ארוכות הטווח, אבל מתקשים כל כך לעבור חזרה?"

אתה מתכוון, למה קל לצקת בטון אבל אח"כ קשה להפוך אותו חזרה למלט ודלק ועבודה (אפרופו ערי הרפאים בסין)?
או: למה לא כיף לשף לחזור ולשטוף כלים?

איך זה מהווה קושי לתיאוריה האוסטרית?

הטענה האוסטרית להתאוששות מהירה (יחסית) מותנית באי התערבות. זה לא נוסה הפעם. (אבל כן נוסה במשבר של 1920 כמדומני).

ההתערבות והציפיה להתערבות מעכבות הסתגלות. למה לסגור את העסק או לפטר עובדים אם הענף הולך לקבל הזרמה נוספת? (או אם הענף שממנו באים רוב הלקוחות הולך לקבל הזרמה נוספת...).


========
כתבת:
"למה המשקיעים לא מבינים שהריבית הנמוכה היא מלאכותית, ותחזור להכות אותם בישבן באופן בלתי נמנע?"

ההכאה בישבן היא במידה רבה קולקטיבית. האינדיבידואל יכול להימנע מלהשקיע, ובכל זאת להידפק. האינדיבידואל יכול להספיק לעשות 3 אקזיטים מוצלחים לפני הפיצוץ. האינדיבידואל יכול להפסיד כספי אחרים ובכל זאת לקבל בונוס. הפירמה יכולה לפשל ובכל זאת להיגאל, תודות לחברינו הקיינסיאנים בממשל.

מלבד זאת, אנשים אכן טועים. כהנמן טוען שלמידה יעילה דורשת משוב מיידי. בהשקעות המשוב הוא איטי, אבל עדיין קיים. הקיינסיאני היושב בבנק המרכזי עושה ככל יכולתו למנוע משוב.

בנוסף, שוק חופשי מצליח לא רק בזכות מוטיבציה ולמידה אלא גם בזכות סלקציה. נניח - מחיקה תקופתית של הפוחזים-מטבעם. הקיינסיאני היושב בבנק המרכזי לא רק מונע משוב אלא גם מונע סלקציה.


=========
כתבת:
"ואם הם כן עושים הנחות מסוימות על הפער בין הריבית המלאכותית לריבית האמיתית - למה הם תמיד טועים רק לכיוון אחד?"

אני לא חושב שהתיאוריה האוסטרית טוענת שתיתכן טעות רק לכיוון אחד.
בכל אופן, אם המשקיעים טועים לכיוון השני (עודף זהירות) אז או שלא קורה כלום לעת עתה או שהקיינסיאני שבבנק המרכזי מוריד עוד את הריבית עד להשגת "היעד". מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח.
 
 
 
 
לא חוזרים לזה...
14/3/2012
נכתב על ידי שאול

כן, כן, ואז אני שואל למה אתה מזהה ליצוק בטון דווקא עם השקעות לטווח ארוך - היה קל לפרק את הבטון כשעברו מהשקעות טווח קצר או מוצרי צריכה להשקעות טווח אורך? ואז אתה אומר איזה משהו על פתאומיות, ואני אומר שאין שבב ראיה לתמוך בזה, ואורי מביא גרפים לא קשורים. לא עוד.
פרק 4 בספר של טיילר כהן, הבאתי קישור קודם. לך על זה.
 
 
 
 
בטון
14/3/2012
נכתב על ידי focus

הבאתי את הבטון כדוגמה לאי הפיכות או חוסר גמישות במקרה שנוצרים עודפים.
בערי הרפאים בסין אין אכלוס מיידי ויש רק תקווה לאכלוס עתידי - ולכן זו השקעה לטווח ארוך.
 
 
 
 
מאיפה ההנחה
15/3/2012
נכתב על ידי focus

מאיפה ההנחה שהסבת המשאבים להשקעות לטווח ארוך (ובסיכון גבוה וכו') היה מהיר?

הרי אנחנו מדברים על בנק מרכזי שלוחץ ולוחץ ולוחץ לאורך שנים.
אני מניח שההטיה יכולה גם להצטבר בהדרגה.
 
 
 
 
אסימטריה בין גיוס ופיטורים?
15/3/2012
נכתב על ידי focus

קיימת אסימטריה בין גיוס ופיטורים.
 
 
 
 
נשלח בטרם עת...
15/3/2012
נכתב על ידי focus

(לחיצה שגויה).
 
 
 
 
אני לא בטוח שהדרישה לסימטריה מוצדקת
15/3/2012
נכתב על ידי focus

נניח שברגע מסויים יש בבורסה 2000 מוכרים ואתה בא לקנות, אתה יכול לקנות מכל אחד מהם את המניה שהוא רוצה למכור.

אבל אם יש בבורסה 2000 קונים ואתה בא למכור, אתה יכול למכור רק לתת-קבוצה שמעוניינת במניה הספציפית שבידיך.

המכירה עלולה להתגלות כקשה יותר מהקניה.

===============
ועכשיו לנמשל:

מיזם שמחפש עובדים הוא כמו קונה. מיזם שנסגר ומפטר עובדים הוא כמו מוכר (למעשה העובדים הם שמנסים למכור את שירותיהם מחדש ולא המיזם).

ה"מכירה" עלולה להיות קשה יותר מה"קניה", במיוחד אם מדובר בעובדים מסוג מאוד ספציפי.

===============
ומזווית אחרת:

מיזם או ענף חדש שלא מצליח לגייס עובדים או משרדים וכו' - לא קם.
כלומר, במקרה שיש בעיית מעבר חריפה (ואין משאבים פנויים), המיזם או הענף פשוט לא יקום.

אבל מה קורה כאשר מיזם או ענף כושל נסגר?
הוא נסגר בלי תלות בשאלה אם יש עבודה אחרת שמחכה לעובדיו המפוטרים או שימוש אחר למשרדיו הריקים וכו'.
 
 
 
 
שכר מינימום
15/3/2012
נכתב על ידי focus

שכר מינימום תורם לכך שגם לעובדים הפשוטים יותר (עבודות גנריות שדורשות הכשרה מועטה בלבד) יהיה קשה למצוא עבודה חלופית בזמן משבר.
(נאסר עליהם לתת הנחה למעסיק השוכר את שירותיהם).
 
 
 
 
הערה אחת ואז - לא חוזר. נשבע.
15/3/2012
נכתב על ידי שאול

אתה אומר שאין סימטריה בין משבר לבין ירידה הדרגתית בריבית. אבל זו לא השאלה. השאלה היא על סימטריה במעבר גו"י מהשקעות מסוג אחד להשקעות מסוג אחר. למה בכיוון אחד יש אבטלה, ובשני לא?

לא הבנתי מה בכל מה שאמרת ספציפי להשקעות מסוג אחד ולא אחר.
האם אתה, או כל אוסטרי אחר, צופה שאם בנק מרכזי שהחזיק ריבית של 8% במשך עשר שנים, יוריד פתאום את הריבית תוך חודש ל 2%, מה שידרוש בוודאי שינוי פתאומי וחד בהשקעות, יגרום לאבטלה חריפה? אולי קצרה - אבל חריפה.

האם אתה חושב שירידה בפעילות במשק (בגלל הקושי להעביר גו"י מכאן לשם) בתוצאה מהעלאת הריבית מ 3% ל 3.4% תהיה דומה לירידת הפעילות במשק (אותה סיבה) כתוצאה מירידת הריבית מ 3% ל 2.6%?

גורדון טולוק:
http://mises.org/journals/rae/pdf/RAE2_1_4.pdf
שים לב, שגם הוא, כמו כולם, מואשם תמיד שהוא לא באמת מבין את ה ABCT, שהוא לא מייצג אותה נכון, וכו וכו.
 
 
 
 
לא דיברתי על ירידה הדרגתית בריבית
16/3/2012
נכתב על ידי focus

הורדת הריבית ע"י הבנק המרכזי יכולה להיות חדה ודראסטית ועדיין האפקט שלה על מערך הייצור יהיה הדרגתי ומושהה.

אם תגיד לי שהשוק מגיב מייד אני אענה לך שאתה מבלבל בין שוק ראשוני ושוק משני.
השוק המשני מגיב מהר: מחירים משתנים, ניירות ערך מחליפים ידיים.
אבל כל זה יכול להתרחש בלי שבורג אחד יזוז במערך הייצור או משרד אחד יאוכלס או עובד אחד יגוייס.

הקפיטל לא זז מהר כל כך כמו הגרפים בבורסה.
 
 
 
 
האם יש מישהו רעב בסביבה?
16/3/2012
נכתב על ידי focus

כאשר נחש הורג עכבר אז יש לפחות חיה אחת רעבה בסביבה: הנחש.
כאשר עכבר אוכל רעל ומת לא בטוח שיש חיה רעבה בסביבה.

נחש הורג עכבר = פרוייקט חדש מציע מחירים גבוהים יותר למשאבים וכך "מייבש" פרוייקט קיים.

עכבר אוכל רעל ומת = יזם משתכנע שהפרוייקט שלו חסר תקווה, וסוגר אותו. לא בטוח שיש בכלל מישהו שמעוניין במשאבים שמתפנים.

ההבדל בין התרחישים הוא לא בפתאומיות, אלא בסיבת המוות.
 
 
 
 
ותודה על ההפניה - אני מתחיל לקרוא
16/3/2012
נכתב על ידי focus

 
 
 
 
קראתי. מעניין.
16/3/2012
נכתב על ידי focus

אהבתי את ההתייחסות המפורשת להנמכת הריבית כאל סובסידיה.

אבל הוא לא מדייק: הסובסידיה ממומנת באמצעות מס רכוש על אחזקת כסף, לא באמצעות מס על צריכה.

כתוצאה, לא משתלם להחזיק כסף, שזה אומר:
1. תמריץ להקדמת צריכה ואולי גם הגדלת צריכה;
2. ביקוש מוגבר לתחליפי מזומן כ-sore of value. למשל נדל"ן. ואולי גם מניות ספקולטיביות?

הוא אומר שכאשר הריבית עולה וערך הקפיטל יורד, נפגעים מכך "הקפיטליסטים". לדעתי הוא לא מבחין כאן מספיק בין היזמים ובין המשקיעים. המניות הספקולטיביות משווקות היטב ומפוזרות בקרב הציבור (למשל, מניות האינטרנט). כנ"ל לגבי הנדל"ן הספקולטיבי. כך שהפגיעה היא בציבור רחב יותר מכפי שמשתמע מדבריו.
 
 
 
 
שורש המחלוקת
16/3/2012
נכתב על ידי focus

אז יתכן שהמחלוקת נעוצה בשאלה האם הריבית הנמוכה היא מס רכוש על אחזקת כסף, או מס על צריכה.

אם זהו מס על צריכה אז המשולש של האייק צריך רק להתארך. (טולוק, שאול).

אם זהו מס רכוש על אחזקת כסף אז המשולש של האייק צריך להתעוות (הצלע העליונה נעשית קעורה, אם הבנתי נכון. - האוסטרים).
 
 
 
 
ההתנהגות, בהתאם
16/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
ההתנהגות, בהתאם
16/3/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול,

הדיונים הולכים וחוזרים מאותה נקודה לאותה נקודה, ונדמה לי שהפער בין הצדדים נובע מהתפישה הבסיסית של כלכלה ומהותה.

אם הבנתי אותך נכונה, אתה מאבחן את האוסטרים כאן (ובכלל) כמי שטוענים שכלכלה מתנהלת בדומה לאופן בו מתנהל עסק בודד וכמו שמתנהלת חנות מכולת—לפי כללים פשוטים ונהירים לכל—שעה שלפי הכרתך תחום זה, כמו גם חוות הדעת בו, צריך להיות שמור ל"מדעני כלכלה" רציניים, בעלי שפע תארים וגבות סמורות מרוב מספרים.

לכן, כך להבנתי לפחות, חיווית את דעתך כי הרעיון האוסטרי שהמניפולציה המוניטרית (כלומר, שינוי בשערי הריבית) היא גורם מרכזי בניפוח בועות וביצירת משברים הוא לא רעיון אוסטרי בכלל אלא מוסכמה כללית ("בערך 80% ממי שכותב על המשבר מתחיל בזה שהייתה בועה בנדל"ן שנגרמה בגלל הריבית הנמוכה. מתוכם 79.8% הם לא אוסטרים.") ואם לא מוסכמה כללית, כי אז הוא לא שלהם ("בכל מקרה - ריבית נמוכה שגרמה לבועה שגרמה למשבר - לא רעיון ייחודי אוסטרי") ובאופן כללי הוא טריוויאלי ("כל אבחנה בנאלית יכולה לחסות בצילה") ומכל מקום, החיזויים אינם חשובים ("אז יש נקודת התחלה. יש תחזית...") ואם הם חשובים, אז כבר בדקו את זה ("היא קיבלה את מלוא הבמה בשנותיה היפות") והתברר שעיקרה עורבא פרח ("זקן תמהוני בצד הדרך, שפעם היה נואם במרכז הכיכר").

הכל, בסופו של דבר, הולך ושב וחוזר לנקודה העקרונית, שהגישה האוסטרית, הגורסת שביחס למצבים כלכליים אנחנו יכולים לכל היותר להעלות טיעונים היקשיים או היסקיים, אך לא לטעון למתאם כמותי בין משתנים, אינה יכולה להיות נכונה, שכן לתפישתך בתחום הכלכלה נוצרו מערכות תיאוריות ולידיות לקשרים כמותיים מתאמיים או מוחלטים בין משתנים. או, במלים אחרות, האוסטרים גורסים כי חקר הכלכלה דומה לחקר היסטורי או לחקר סוציולוגי, שעה שאתה סבור שהוא דומה יותר לחקר בתחום המתמטיקה או הפיסיקה.

בהקשר זה, אנחנו משעתקים כאן דיון עתיק יומין. התפישה האוסטרית לגבי מרכזיות ההיבט המוניטרי בבועות רחבות היקף הייתה תמיד רעיון קונטררי לזרם המרכזי, והייחוד שלו בולט דווקא כשאתה משווה אותו לתפישה הרווחת אותה תקופה - כלומר, של אבי המוניטריזם והזרם המרכזי בכלכלה האמריקנית, אירווינג פישר.

פישר היה זה שהעלה ופיתח את הרעיון, שאחר-כך אומץ על ידי פרידמן והמוניטריסטים, כמו גם על ידי בנקים מרכזיים בעולם, לפיו ניתן לשלוט בהופעתם ובמשכם של משברים כלכליים, כמו גם לנהוג את הכלכלה בימים כתיקונם, באמצעות מניפולציה במחיר הכסף. המלצת המדיניות שלו לבנקים המרכזיים הייתה לנתב את פעולתם באמצעות בקרת מדדי המחירים. זה העיקרון הבסיסי שמנחה את פעולת הבנקים המרכזיים עד היום: חיזוק הפעילות הכלכלית בשעת משבר או כנגד דפלציה באמצעות הוזלת הכסף (זה המנדט הבסיסי) ובקרת האינפלציה באמצעות ייקור הכסף. הרעיון של פישר ל"ייצוב כוח הרכישה," כמו גם של הזרם המרכזי מאז ועד היום, היה שלמניפולציה המוניטרית הבנויה לפי כללים מדעיים (או "מדעיים") אין השפעה מערכתית.

הוויכוח של מיזס עם פישר אז (הוא מקדיש לתפישותיו מקום נרחב בדברים שכתב לפני המשבר הכלכלי) היה בעיקר עם הרעיון שניתן לערוך מניפולציה מוניטרית על בסיס קבוע בלי שתהיינה לכך תוצאות מערכתיות רחבות היקף. במובן העקרוני, זה היה ויכוח האם ניתן 'לנהל' את הכלכלה או לא.

כל זה טוב ויפה—אני מניח שאפשר לחזור ולשנות את הדיון פה ושם, שהרי איש לא ימיש את רעהו מהתפישה הכללית של התחום—אבל אני סבור שאתה טועה בכמה נקודות יסוד:
א. חיזוי העתיד: כאן אתה לא יציב. מחד, אתה גורס כי חשיבות החיזוי זניחה, ומאידך אתה קורא לפרקים אתגרים ("אני מבטיח לכולכם שגם אם בשנתיים הקרובות ארה"ב ואירופה יצאו מהמשבר...") מהם משתמע שחיזוי העתיד הוא דווקא כן משמעותי.
ב. חשיבות החיזוי: אולי בגלל שאתה תופש את התחום כמקום בו גם דילטנטים מנבאי שחורות דרך קבע צודקים מדי פעם, אתה גורס כי החיזוי אינו חשוב אלא כצעד ראשון. לסברתי, יש כאן אי הבנה בסיסית של הפרקטיקה הכלכלית. אם ננכה מכלל הדברים את תפקיד ראיית החשבון, הרי שחיזוי בכלכלה אינו רק דבר חשוב—הוא הדבר היחיד שיש לו חשיבות. לעניין זה, העובדה שהאוסטרים חזו את משבר הדוט.קום וטענו כי האשם בריבית, ואחר כך טענו כי אסור להוריד את הריבית שוב כדי להתמודד עם תוצאות הבועה, ואחר כך גרסו, כבר משנת 2002, כי אסון ממשמש ובא, ואחר־כך, כשהאסון בא ולבש בדיוק את הדמות אותה חזו, הם אמרו כי הזרמת הכספים המאסיבית וההורדה הנוספת של הריבית יצרו מעין מיתון מתמשך ללא התאוששות של ממש—כלומר, אחרי בערך 15 שנים בהן האסכולה חזתה את העתיד להתרחש... תחשוב על זה כך: מה היה היתרון של כלכלן אוסטרי, נאמר, על סטנלי פישר או בן ברננקי, שלרשותם עמדו ועומדים אמצעים הרבה יותר נרחבים לניתוח כלכלי ושתפקידם, בדיוק נמרץ, הוא לחזות אירועים כאלו? מדוע פישר גמגם במשך שנה שהוא לא בדיוק מבין מה קורה כאן? מדוע ברננקי סבר, בשאננות מוחלטת, כי הכל בסדר?
ג. היסטוריה: לא פעם ולא פעמיים חזרת על הרעיון שהאסכולה האוסטרית ניצבה באיזו פרשת דרכים כתנועה מרכזית. הרעיון הזה מעיד על היעדר היכרות בסיסית עם ההיסטוריה של האסכולה האוסטרית, עם ההנחה כי זכיית האייק בפרס נובל או ציטוט של בוהם-באוורק מעידים על פופולריות שלה אי-שם בשנות השבעים-שמונים או שהיה "תור זהב" בו כולם הקשיבו לאוסטרים ואז, בעקבות מחקרים חרוצים של אחרים, התיאוריה נדחקה הצידה כי הבינו עד כמה היא בעצם שטות גמורה.

בפועל, התיאוריה האוסטרית הייתה תמיד זרם של מיעוט, שהיה לו נוכחות בעיקר בעולם הדובר גרמנית. משנות העשרים ובוודאי משנות השלושים, כשמרכז הכובד של עולם הכלכלה עבר באופן מובהק לבריטניה ולארצות הברית ואחר-כך, עם היבוא הגדול של כלכלנים מאירופה, בצורה מובהקת לארצות-הברית, האוסטרים פחות-או-יותר חדלו מלהתקיים. הייתה סיבה לכך שרובינס, למשל, עשה בשנות השלושים סוויצ' לגישה קיינסיאנית - כך עשו כמעט כל הכלכלנים שהתחנכו 'אוסטרית' ועבדו בארה"ב ובבריטניה. העדות המובהקת ביותר לכך היא שלא למיזס ולא להאייק לא נמצאה קתדרה אוניברסיטאית בארצות-הברית.

התיאוריה האוסטרית, איך לומר, כמעט מתה כמעט לגמרי בשנים 1934-1982 - מהרגע שמיזס עבר לשווייץ ועד הקמת מכון פון-מיזס - ולמעשה קמה מחדש כתיאוריה כלכלית חדשה מאמצע שנות השמונים. היא נסמכת על ההגות של מיזס, בוהם-באוורק ואחרים ממש כמו שתיאוריות מודרניות אחרות נסמכות על ריקרדו, מאלתוס, וכו'.

====

והערה בצד, אתה מעלה את הנקודה הבאה:
"למה המשקיעים לא מבינים שהריבית הנמוכה היא מלאכותית, ותחזור להכות אותם בישבן באופן בלתי נמנע? ואם הם כן עושים הנחות מסוימות על הפער בין הריבית המלאכותית לריבית האמיתית - למה הם תמיד טועים רק לכיוון אחד?"
התשובה מורכבת מפסיכולוגיה אנושית טבעית, ומאפשרויות השקעה ריאליות. משקיעים יכולים להשקיע את כספם באג"ח ממשלתיות, באג"ח קונצרניות, בנדל"ן ובקרקעות או במניות בבורסה. האפשרות הנוספת, השקעה במוצרים, במתכות וכדומה, פתוחה רק בפני מיעוט מן המשקיעים. האפשרות להשקיע היא קוודרינארית - כלומר, בהנחה שהיקף ההשקעה שווה לערך לאורך זמן, ירידה באטרקטיביות של ערוץ אחד מובילה לעליה באטרקטיביות של ערוצים אחרים. אם אתה מוריד בעקביות את הכדאיות של ערוץ מסוים (אם נבחן את נתוני הריבית על אג"ח לטווח קצר בארה"ב בעשרים השנים האחרונות נראה כי הריבית עליו הייתה 2.97. בעשרים השנים הקודמות היא הייתה 7.6) אתה תחולל, על דרך ההיגיון, בועה או גאות בתחומים אחרים של השקעה.

זה לא נכון שמשקיעים אינם מבינים שהריבית הנמוכה היא מלאכותית—אבל משקיעים הם אנשים בעלי טווח זיכרון קצר, יחסית—וכשמשטר מסוים נהוג לאורך שנים ארוכות, גם משקיעים בעלי זיכרון טוב יותר נוטים לשכוח. יתר על-כן, כשהריבית נמוכה לאורך שנים, היא משנה גם את אפשרויות ההשקעה, כך שגם חברות 'תעשייתיות' קלאסיות הופכות בהדרגה חברות השקעה, שכן שם נמצא הכסף ובמקום בו נשפטים על הרבעון האחרון, ההתנהגות בהתאם.
 
 
 
 
אוסטרים בצד
16/3/2012
נכתב על ידי שאול

חס וחלילה מתמטיקה פיזיקה. לא. לא! לא!!!!
לא לא לא לא לא לא לא לא לא!!!
מודגש מספיק?
אני מדבר על לקחת את עצמך ברצינות. אני מדבר על להביא ראיות. יש לנו סיפורים מתחרים - וצריך להכריע. אתה בא להגיד משהו על העולם? תביא ראיות שהעולם אכן כזה. מה אוסטרים רבים אומרים?
1. אי אפשר להביא ראיות
2. והנה הראיות שאנחנו צודקים

אבל הראיות הן שמש אוסטרית מובהקת. האוסטרים (כולם? כמה מהם?) חזו את משבר הדוטקום, ואת המשבר הנוכחי. ואללה? אבל הם תמיד חוזים משבר. זה הדבר היחיד שהם אומרים כל הזמן. מתי הם עוד צדקו? מתי טעו? מי עוד חזה? במה הם נבחנים? יש ים של ראיות נגד המנגנונים שהאוסטרים מתארים - שפל זה כבר מזמן לא "אבטלה עולה, השקעות יורדות, תוצר יורד". יש עוד עשרות עובדות שידועות לנו על מחזור העסקים, והן לחלוטין לא מתיישבות עם התיאוריה האוסטרית. להגיד "היה משבר ואמרנו שיהיה משבר" זה לא סימן לכלום. אתם תמיד אומרים את זה,ואכן תמיד יהיו משברים.

ניחא אם ההנחות שמהן נובעות המסקנות האוסטריות היו סופר חזקות. אבל החלקים החזקים שלהן הן שמש אוסטרית, ועם השנים והביקורות הולכים ונוספים אליהם חלקים (איך בדיוק אניש העסקים לומדים, מה בדיוק אופי החיכוך בשוק העבודה, וכו) שאני מסרב להאמין שאדם דביר יחשוב שהם כל כך חייבים להיות נכונים, שהם מעבר לצורך לבחון אותם בראיות מן המציאות. שאם אי אפשר לבחון - אז לא נורא. זה עדיין בטוח בטוח נכון.

האם תחזית זה חשוב?
רק אם החוזה אומר שזה חשוב. אתה, או איילון, או מי לא, אמרת שמהתיאוריה האוסטרית נובע שבהכרח א, ב וג. זה עף לכם בפנים בינתיים. קורה ההיפך הגמור ממה שאמרתם. קחו אחריות.

 
 
 
 
אפרופו אמיר
16/3/2012
נכתב על ידי שאול

על החשיבות האוסטרית - נכון שהם אף פעם לא היו ה-זרם המרכזי. אבל הם היו מרכזיים. אתה מדמיין לעצמך כיום אוסטרי שזוכה בפרס נובל? אתה מדמיין אוסטרי במפרסם ספר שכל העולם ואחותו מדבר עליו במשך שנים? מעטים הם תמיד היו. אבל הם היו חבורה משפיעה, מפורסמת ומכובדת על ידי הממסד.

היום הם חבורת תמהונים.

לפעמים גם צריך לצעוק שהילד ערום.
 
 
 
 
מתודולוגית אני בעד שאול!
17/3/2012
נכתב על ידי focus

הגישה האפריורית מוליכה לסטגנציה והערצת זקני האסכולה.

האגרגטים כוללניים מדי? - אז תציעו דרכים לפלח אותם.
יש דברים שלא ניתן לכמת? - אז תגדירו אינדיקטורים גסים.
לא ניתן לספק חיזויים מדוייקים? - אז לכו על גישה הסתברותית.

===
גם השקעת ערך היא לא מדע מדוייק. ניתן רק לאמוד ולשער את הערך. ובכל זאת, מחקרים רבים מעידים על כך שאינדיקטורים פשוטים וגסים של ערך מניבים תשואת יתר לאורך השנים.

אוקיי - לא עבור מניה בודדת אלא עבור קבוצה.
אוקיי - לא בכל שנה אלא בממוצע ובמצטבר.
- אבל ההבדל מובהק סטטיסטית.

והבדיקה מצביעה על כך שאינדיקטורים מסויימים טובים יותר מאחרים.
- מעניין! כך מתקדמים. לא רק כורסא אלא זיגזג בין כורסא ותצפית.

===
נראה לי שיש לפחות שתי ורסיות של תיאוריית מחזור העסקים האוסטרית. איך מכריעים ביניהן?
ואולי כל ורסיה מתאימה לתת-קבוצה אחרת של המקרים?
ואולי ניתן להוסיף עוד פרמטר (השקעות מחו"ל) ולהשיג הבנה וניבוי טובים יותר?
 
 
 
 
ועוד משהו
17/3/2012
נכתב על ידי focus

יהיה מעניין לראות הדמיה ממוחשבת של תיאוריית מחזור העסקים האוסטרית.
מעניין אם אפשר להראות שמתחוללת מחזוריות מרשימה כבר במודל פשוט יחסית.

האם חייבים להניח ממלכה מוניטרית שכנה או שמספיק אי מוניטרי?

האם הטעות היא בהקצאה בין מוצרי צריכה ומוצרי הון, או בהקצאה בין מוצרי בסיס ומוצרי יוקרה (כפי שנתפסים על ידי הצרכנים)?