2016: אמריקה של אובמה

Facebook עמוד הספר (שלי! החדש!) בפייסבוק
very small קנייה מקוונת (בהנחה קורצת)


הסרט התיעודי המצליח ביותר הוא סרט שלא תשמעו עליו, וכנראה גם לא תראו אותו בישראל. דינש ד'סוזה עיבד את ספרו (ראו מאמר קודם שלי על הספר) לסרט בשם "2016: אמריקה של אובמה" ועל־אף השקה צנועה יחסית, הצגתו במספר קטן יחסית של בתי־קולנוע (יש כבר טענות על התנכלות לסרט) הוא מעורר סקרנות עצומה וזוכה להצלחה מדהימה.

הסרט, בבימוים של דינש ד'סוזה וג'ון סאליבן הוא עיבוד לספר שכתב ד'סוזה, שטענתו העיקרית היא כי שורשי תפישות העולם של אובמה בחינוך האנטי-קולוניאלי שלו. אובמה, טוען ד'סוזה, הוא יורשו של אביו האנטי-קולוניאליסטי, ומטרתו הגלויה היא להחליש את אמריקה ולצמצם את השפעתה.

הסרט הוקרן תחילה במספר זעום של בתי קולנוע ורק בימים האחרונים הוא מוקרן בתפוצה רחבה יותר (169 מסכים מ-17 באוגוסט; 1,091 מסכים מסוף השבוע של 24 באוגוסט). בסוף השבוע הראשון שלו בתפוצה רחבה (יחסית לסרטים תיעודיים) דורג הסרט במקום השמיני, עם הכנסות סוף שבוע של 6.2 מיליון דולר. הכנסותיו עד כה (9 מיליון דולר) מזניקות אותו למקום השישי ברשימת הסרטים התיעודיים הפוליטיים של כל הזמנים (במקום החמישי: "קפיטליזם: סיפור אהבה" של מייקל מור עם 14 מיליון) ולמקום ה-16 בין סרטים תיעודיים בכלל (בצד: אחרי שכתבתי את הדברים, גיליתי שב"ניו יורק טיימס" כתבו תכנים הדומים מאוד לפסקה הזו. הרגשה מוזרה מאוד.)

הדעות על הסרט חלוקות, וצבועות בגוונים פוליטיים עזים. ב"ניו יורק טיימס," שלא במפתיע, מגלים עוינות. המבקר, אנדי וובסטר, מקדיש את עיקר הביקורת הקצרה לאזכור הקשרים של יוצרי הסרט עם "הימין" ולתגובות הקהל—עניינים שלתפישתו פוטרים אותו מביקורת על הסרט. את הראיון של ד'סוזה עם אחיו של אובמה, בו טוען ג'ורג' אובמה כי אחיו מיטיב עם העולם ועמו כאזרח העולם ודי לו בכך, מפרש וובסטר כ"מעידה" של ד'סוזה, ולא כביטוי ליושרתו בהבאת דברי מרואיין הסותרים את מסקנותיו.



ב"וורייאטי" משבחים את הסרט על עריכתו והליטוש הטכני שלו, אך גורסים כי מדובר במסה "צורמנית" נגד אובמה, שאינה יותר מחימום מחדש של טענות שהושמעו ומושמעות תכופות נגד אובמה, מלוות בבליל של תיאוריות קשר וירקות מפוקפקים אחרים.

ב"לוס אנג'לס טיימס" סבורה בטסי שרקלי כי חולשתו העיקרית של הסרט היא התבססותו על המסקנות הידועות מראש של הספר, במקום שהמסקנות תתפתחנה מתוך הליך העשייה; והבחירה השנויה במחלוקת (לדעת המבקרת) להשתמש ביד רחבה בשחזור דרמטי.

גם היחס להצלחתו של הסרט צבוע, ככל הנראה, בגוונים פוליטים. ב"אלט-פילם-גייד" הקשו אם מדובר ב"כישלון או בהצלחה בסדר גודל של סרט סטודנטים" וגרסו תחילה (22 באוגוסט) כי הסרט אינו "כישלון מוחלט... אך עדיין לא כיסה את תקציבו, 2.5 מיליון דולר." כמה ימים מאוחר יותר הקשו שוב וטענו כי הכנסותיו של הסרט "מאכזבות" שכן הוא לא הצליח להפוך לסרט המצליח ביותר בסוף השבוע. מממ... ואולי, בעצם...


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
אורי רדלר 27/8/2012
רשימת תגובות (4)
 
 
אני רוצה להיות בטוח שהבנתי נכון מה שהוא אומר :
28/8/2012
נכתב על ידי אביתר

אז יושב איזה בן אדם אנונימי בשם ברק אובמה, שלא ממש אוהב את אמריקה בגלל שהיא קולוניאליסטית.
לאחר מחשבה מעמיקה, הוא מבין שהדרך הטובה ביותר להילחם בקולוניאליזם האמריקאי היא להיבחר לנשיאות ארצות הברית ולהוביל בה מדיניות כלכלית שתגרום בה לקריסה ותשאיר אחריה עולם נטול קולוניאליזם וטוב יותר עבור כולנו.

גאון האובמה הזה...
 
 
 
 
אין עליו...
28/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

ניסחת את זה באופן אחר ממני, אבל העיקרון מוסכם.
 
 
 
 
מעניין.
29/8/2012
נכתב על ידי אביתר

אף פעם לא ניסיתי להיבחר לנשיאות ארצות הברית (טוב נו, חוץ מהפעם ההיא...), אבל אני מניח שאם הייתי מנסה היה לי דיי קשה להסביר למה עבודה בהיסטוריה שכתבתי בכיתה ט' נושאת את הכותרת: "קולוניאליזם אמריקאי - העבדות שלא הכרתם".



בכל אופן, הפוסט הזה מחזק את ההנחה שהרעיון מאחורי סרט דוקומנטרי כלשהו לא צריך להתבסס על עובדות או אפילו להיות סביר בשביל שהסרט יצליח.
 
 
 
 
חוק השלישי הנמנע
29/8/2012
נכתב על ידי שאול

אז יש דברים שאתה עוסק בהם שלעניותי אתה עושה בהם עבודה מצוינת. איטלגנטית ומשכנעת. סבבה.

יש, כפי שנדמה לי שהבהרתי לא אחת, דברים שאתה עוסק בהם שבהם... אממ... ובכן, פחות כך. לא סבבה.

היחס שלך לאובמה נופל לקטגוריה שלישית. משהו בסגנון - לא ברור בכלל מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך עם זה.
הלינקים מאד תמוהים. ואוו! אובמה איית OHIO לא נכון, וחכו חכו - פעם אחת הוא קרא לאדמירל גנרל, ולחבר בית הנבחרים שמתמודד במירוץ לסנאט הוא קרא סנאטור! ואוו!!!! איזה אוויל ובור הוא! שרה פיילין לידו איינשטיין. אורי, אח שלו, מה הקטע? אלה לינקים שבקושי מגיעה להם נחירת בוז.
היחס שלך לאובמה בנושאים לא כלכליים נראה לכל הפחות מאד תמוה על רקע הדעות שאתה לפעמים משמיע בנושאים מדיניים. בקיצור, אני לא מסכים ולא מתנגד, אני בעיקר מבולבל לחלוטין.