אאורקה
 
  אֶוּרֶקָה (יוונית, ηὕρηκα, לטינית eurhka, גיליתי זאת) היא קריאתו המפורסמת של המתמטיקאי היווני ארכימדס מן המאה השלישית לפני הספירה, כאשר גילה את "חוק ארכימדס," לפיו כוח הציפה שווה למשקל הנוזל הנדחה על ידי הגוף השקוע בנוזל. הקריאה הפכה מטבע לשון מקובל לתגלית או גילוי מפתיעים או מרגשים.

סיפור הקריאה מתואר כך אצל מרקוס ויטרוויוס פוליו ב"על הארכיטקטורה" ספר 9, סימן 9:

היירו, כאשר קנה לו את כתר המלוכה בסירקוסיס, הורה, בדרך של מזל על יציקת כתר שבועה מזהב, שימוקם במקדש מסויים לאלים בני האלמוות וציווה כי הכתר יהיה רב ערך, והקצה זהב במשקל נאות ליצרן. זה, בבוא המועד, הציג את עבודתו בפני המלך, מרוקעת לתפארה ומשקלו של הכתר דומה היה שתאם לזה של הזהב שהוקצה לכך.

[10] אבל הופץ דיווח שחלק מהזהב חוסר מן הכתר, וכי מה שסולק הומר בכסף והיירו זעם על המרמה, אך מאחר ולא ידע כיצד ניתן יהיה לזהות את המרמה, ביקש כי ארכימדס יתן דעתו על הבעיה. עודו טרוד בעניין הלך ארכימדס לאמבטיה ובעודו בתוכה הבין לפתע כי כאשר גופו שוקע במים, המים נוזלים מן האמבטיה. באותו רגע הבין את השיטה באמצעותה ניתן לפתור את הבעיה ומייד זינק מהאמבטיה בשמחה ובשובו לביתו עירום זעק בקול רם כי מצא את מה שחיפש, משום שהמשיך וקרא ביוונית "אֶאוּרְקָה, אֶאוּרְקָה" (eurhka eurhka).

[11] אחרי כן, מספרים כי נטל שתי מסות, כל אחת במשקל זהה לזה של הכתר, אחת מהן מזהב והאחרת מכסף. אחרי שהכינן, מילא אגרטל גדול במים עד שוליו ובתוכו שם את מסת הכסף, שגרמה לשפע מים לנזול החוצה, בהתאם למסתה. המסה סולקה ואז מולא האגרטל שוב. כך מצא איזו כמות של מים שווה לכמות מסויימת של כסף.

[12] לאחר מכן שם מסת זהב באגרטל ואז, כאשר הוציא אותה, גילה כי כמות המים שנזלה הייתה פחותה משום שמסת הזהב הייתה קטנה מזו של הכסף. אחרי שמילא שוב את האגרטל, שם את הכתר בתוכו וגילה כי כמות המים שנזלה הייתה גדולה יותר מאשר מסת הזהב שהייתה שווה למשקלו; ועל–כן, מתוך הכמות העודפת של מים שנזלה מן האגרטל גילה באמצעות חישוב את כמות הכסף שעורבה בזהב, וחשף את מרמת הצורף.


נכתב: דצמבר 2005.
 
 
מקורות:
 
 
רשימת תגובות (1)
 
 
חבל שהמילה ״נפח״ הוחלפה במילה ״מסה״.
8/4/2012
נכתב על ידי מרקוס