אישור חיבור
 
  אִשּׁוּר חִבּוּר הוא כשל לוגי המתרחש בסילוגיזם מופרד (מודוס טולנדו פוננס), כאשר לטיעון תבנית שגויה בה ההנחה המשנית מאושרת, בנוסח הבא:
  1. א' או ב' (זהו ה"חיבור", ה"או").
  2. א' (מאושר ולא נדחה)
  3. על כן, לא ב'.

הכשל טמון במסקנה ש-ב' אינו נכון משום ש-א' נכון, כאשר למעשה שניהם עשויים להיות נכונים. ההנחה המשנית חייבת להיות שלילית כדי שטיעון כזה יהיה תקף מבחינה לוגית. כמובן שאם האופרטור הלוגי או לוגי מומר באו בלעדי (הקובע שתיתכן רק אחת משתי האפשרויות), כי אז הטיעון תקף ואינו כולל כשל.

דוגמה:
  1. מחר ירד גשם או שירד שלג.
  2. החזאי התורן מוסר שמחר ירד גשם.
  3. לכן, מחר לא ירד שלג.

כמובן ששתי האפשרויות יכולות להתקיים: גם גשם וגם שלג עשויים לרדת. התקיימות תנאי אחד אינה מבטלת את האפשרות שיתקיים התנאי האחר. ידוע לנו כי בכל מקרה אחת משתי האפשרויות, א' או ב', גשם או שלג, תתגשם. אם אנו מאשרים התגשמות אחת מהן, אין זה מן הנמנע שגם השנייה תתגשם ולכן הסילוגיזם כולל כשל. אם נציב את הטיעון בצורה נכונה, עם זאת:
  1. מחר ירד גשם או (בלעדי) שירד שלג.
  2. החזאי התורן מוסר שמחר לא ירד גשם.
  3. לכן, מחר ירד שלג.

כאן, אנו מבטלים את אפשרות א', ירידת הגשם. מאחר וידוע לנו כי א' או ב' יתגשמו בכל מקרה, ביטול אפשרות א' משמעו שתתגשם אפשרות ב', ירד שלג.

נכתב: אפריל 2005.