אוליגופול
 
  אוֹלִיגוֹפּוֹל מן המלה היוונית "מוכרים מועטים," הוא מצב המתקיים כאשר שוק כלכלי נשלט על ידי מספר קטן של מוכרים (אוליגופוליסטים). כאשר מדובר בשני גופים השולטים בשוק נקרא המצב "דואופול." בגלל שיש רק מתחרים ספורים בשוק, כל אוליגופוליסט מודע לפעולות רעהו, ושווקים אוליגופוליסטים, לפיכך, מאופיינים במידה רבה של הידודיות (אינטראקטיביות) בין השחקנים העיקריים בשוק, כשכל פעולה מצד אחד האוליגופוליסטים זוכה במהרה לתגובה מן האחרים. בישראל מספר רב של אוליגופולים בשווקים כמו טלפון סלולרי, שיחות חוץ, דלק, טלויזיה, ועוד.

מונח מקושר, אך הפוך במשמעותו, הוא אוליגופסון—מצב המתקיים כאשר בשוק כלכלי פעיל מספר קטן של קונים, כאשר מספר המוכרים עשוי להיות גדול. מצב כזה מתרחש בדרך כלל בשווקים שבהם הקונים הם הממשלה או גופים עסקיים גדולים מאוד. דוגמה טיפוסית לאוליפסון הוא השווקים לקניית רכיבים המשמשים לייצור כלי רכב, מטוסים ואניות. שוק שבו יש מוכרים מועטים וקונים מועטים נקרא אוליגופול דו-צדדי.

יש חילוקי דעות רבים ביחס לסיבות המביאות להופעתם של אוליגופולים. לפי אחת התאוריות, לשוק החופשי יש נטייה טבעית, אחרי שלב של צמיחה מהירה, לקונסולידציה והתרכזות הייצור או המכירה של מוצרים מסוימים בידיים מועטות. תופעה זו מקושרת לעתים גם לגלובליזציה—מכירת מוצרי חברה אחת במקומות רבים בעולם. הסיבה העיקרית לאותה קונסולידציה והגברת הריכוזיות בשוק חופשי, טוענים התומכים בדעה זו, היא היתרון שיש בייצור בסדרי-גודל רחבים של מוצרי צריכה סטנדרטיים.

תאוריה אחרת, הפוכה, אינה רואה הכרח בהיווצרות אוליגופולים, למרות היתרון שיש לייצור בסדרי-גודל רחבים וטוענת כי אוליגופולים, ובמיוחד מבנה אוליגופולי יציב, הוא כמעט תמיד תוצר של מעורבות ממשלתית, במיוחד באמצעות רישיונות ורגולציה של שוק. על-פי תפישה זו, גם כאשר יש יתרון לייצור בסדרי-גודל, הענקת רישיונות או זיכיונות בלעדיים ורגולציה מעלים את חסם הכניסה לשוק ובכך מונעים כניסת יצרנים חדשים לתחום והופכים את האוליגופול ליציב.

העימות בין שתי הדעות הסותרות נוגע במיוחד למצב נפוץ בו אוליגופול הופך לקרטל ומצליח בהעלאת מחירים ו/או הפחתת איכות השירות לצרכנים באמצעות השגת הסכמה בין כל היצרנים באוליגופול על תיאום מחירים.

נכתב: מאי 2005.