סקס וירוקת החמור
  אפילו למות כמו שצריך הם לא יודעים!
כשהתרחש אסון אסדת הנפט במפרץ מקסיקו רבו התיאורים הפסימיים על האסון המידי החמור ועל הנזק ארוך הטווח. מאמצים רבים התמקדו בניסיון להציל צבי ים ודולפינים, וכן ציפורי־מים. עתה, שנה אחרי האסון, לא ברורה מידת הפגיעה בצבי הים, ואילו הפגיעה בבעלי־חיים אחרים, נדמה, הייתה קטנה בהרבה משסברו. למעשה, אחרי שנה המסקנה הסופית היא שאין לנו שום מושג ברור.

אקלים-גייט, הסיכום הליברלי
קייט שפרד כותבת במת'ר ג'ונס סיכום ארוך, מפורט, ומעניין מאוד של פרשת אקלים-גייט. בהתחשב בפלטפורמה—בכל זאת, מאת'ר ג'ונס—מידת ההטיה אינה היסטרית והיא גם עולה על הנקודה החשובה ביותר בעקבות קליימטגייט: "המדענים איבדו את השליטה על הסיפור... משך שנים העיתונים התרגלו לפזמון החוזר ש"השאלה המדעית יושבה" בנושא התחממות גלובלית... [ה]מנטרה הזו מיעטה בחשיבות אי־הוודאויות הרבות לגבי ההשפעות וההשלכות של שינוי אקלימי, ובחשיבות הקרבות הקשים על כל מסקנה. לכן, כשהעימותים על הנתונים נחשפו, היה קל יותר לדווח על הסקנדל מאשר על המדע."

תגובה של סטיב מקינטייר, מן הדמויות המרכזיות בכתבה, מופיעה כאן.


פליטי האקלים הנעלמים
קינה על מותה של התנועה הירוקה או, ליתר דיוק, שמחה לאיד על התפגרותה, מביע ג'ונה גולדברג במאמר מעניין לבולטימור סאן. הוא מצביע על כמה נתונים מעניינים, כמו זניחת הניסוי במוצרים ירוקים בוול-מארט, על דחיקת נושאים ירוקים לשולי סדר היום (באמריקה ובאירופה) ועל היעלמות הטענות על "פליטי אקלים."

הנקודה האחרונה מעניינת במיוחד. ראשיתו של הסיפור בגווין אטקינס ב"אייז'ן," ששאל: "לאן נעלמו פליטי האקלים?" והצביע על־כך שעמוד ומפה שפרסם האו"ם גרסו כי עד 2010 יהיו 50 מיליון פליטי אקלים. אטקינס גרס, ואף גיבה את גרסתו בנתונים ממרשם האוכלוסין, כי באזורים הרגישים, בהם היו צריכים להמצא הפליטים, היה דווקא גידול באוכלוסיה, ולעתים אף גידול משמעותי.

באו"ם קצת התבלבלו. בהתחלה הם התעלמו, בתקווה שהסיפור שנולד באוסטרליה ימות באוסטרליה, אבל אחרי שהסיפור מצא את מקומו בדיווחים החדשותיים במקומות נוספים, וביניהם "דר שפיגל" ואחר כך ה"וול-סטריט ג'ורנל" היה ברור שעליהם להתרחק מכל הסיפור. בהתחלה סתם הורידו את העמוד. אחר־כך הכריזו שהמפה הורדה והבהירו כי הסיבה לכך אינה שהנתונים בה אינם נכונים אלא ש"בכמה דיווחים בתקשורת נטען כי הממצאים המוצגים כאן הם של האו"ם, שעה שהם אינם" והוסיפו, כמו שאומרים במקרים של תקלה לא מוסברת "אנחנו מקווים שזה מבהיר את המצב."

וזה כמובן לא הבהיר את המצב, אבל יש בטענה מן הצדק. כפי שהראה "דר שפיגל," מקורה של הטענה בפרופ' לענייני הסביבה בשם נורמן מיירס מאוניברסיטת אוקספורד, שהעלה בוועידה בפראג בשנת 2005 את הטענה כי כבר בשנת 1995 היו 25 מיליון "פליטי אקלים" וכי "בהחלט ייתכן כי המספר יוכפל בין השנים 1995 ו-2010." זו לא טענה חדשה של מיירס. הפרופסור לענייני הסביבה עוסק בנושא כבר שנים רבות מאוד ויש לו חוש למה שהתקשורת תאהב לאמץ. הוא זה שגרס, למשל, כי מדי יום נכחד מין אחד של בעלי־חיים. לטענה לא ניתנו תימוכין ברורים, אך היא התקבעה כנתון במקומות רבים. באופן דומה, התנהלו העניינים גם כאן. בשנת 1995 פרסם מיירס מחקר מקיף, עם טענות חמורות על הפגעים הסביבתיים העלולים לגרום, בין השאר, לסיכון של עד 173 מליון איש עד לאמצע המאה ה-21. את הנתונים האלה הוא המשיך לפרסם, פעם-אחר-פעם, כשהשינוי היחידי הוא מימוש שיטת "חבר מצטט חבר" הפופולרית. בשיטה זו, אתה מפרסם קודם כל את המחקר המקורי. אם יש לו או אם אין לו אסמכתאות, זה לא ממש משנה. אחר־כך, חוקרים אחרים מצטטים את המחקר שלך כמקור ועוד קצת אחר־כך, אתה מפרסם את המחקר המקורי שלך פעם-אחר-פעם—אם בצמצום ואם בהרחבה—כשאתה משנה רק את המקורות עליהם אתה מסתמך. בפרסום החוזר הראשון, בשנת 1997, ציטט מיירס כמקור את עצמו ואת החוקרים שציטטו את המאמר המקורי שלו. בגרסה של אותו מחקר משנת 2001 הוא ציטט את עצמו בגרסה המקורית, את עצמו בגרסת 1997 ואת שלל החוקרים שציטטו את המחקר מ-1995 ואת המחקר מ-1997. בגרסה משנת 2005, שעל־פיה הוכנו המפות (והמפות, אגב, הוכנו כבר בשנת 1995) הוא אמר בפשטות שהוא מתבסס על הנתונים משנת 1995.

ואם מיירס מתבסס על נתוני-הבהלה ללא מקור או אסמכתא ברורה משנת 1995, ואם האו"ם מתבזה באימוץ הסיפור העתיק הזה כדי לחזות קטסטרופה בשנת 2010, ואם מתברר, כפי שמראה גם "דר שפיגל," שהמציאות סותרת את הנתונים ואין פליטי אקלים ואין בטיח, כי אז נתבעים שני לקחים. הראשון, כפי שמיישם אותו מיירס עצמו, הוא לנסח דברים באופן מבהיל, אבל לא כזה שאפשר לצטט אותו כמי שאמר שטויות.

אופציה שנייה, והגיונית יותר, היא פשוט להזיז את התאריכים קדימה. כלומר, כפי שגורסים ב-AFP, "מומחים טוענים כי עד שנת 2020 יהיו 50 מליון 'פליטי אקלים'." הנתונים מתבסים על דבריה של כריסטינה טיראדו, וטרינרית ומומחית לתזונה בהכשרתה, שנשאה דברים, לצד אחרים, בכינוס של ה"עמותה האמריקנית לקידום המדע. החרה החזיק אחריה איוון טוד, שהכשרתו המקצועית כדוקטור לבקטריולוגיה והתמחותו בבטיחות מזון וברעלים הקנו לו את הידע הדרוש לקבוע כי "מה שראינו בתוניסיה—שינוי במשטר ולפתע יש הרבה אנשים העוברים לאיטליה—זה יהיה הדפוס... כבר כיום אפריקנים נוהרים בעדריהם לספרד, לגרמניה ולכל מדינה באזור המזרח התיכון... במדינות רבות במזרח־התיכון ובצפון אפריקה יש שילוב של פוליטיקה, דת ודברים אחרים, אבל לעתים קרובות מדובר בעניים שפשוט אומרים 'אני חייב לשרוד, אני חייב לאכול, אני חייב להאכיל את המשפחה שלי' וזה מה שמתניע את התהליך לעתים קרובות."

כן, כן, וטרינרית-תזונאית ובקטריולוג. הם מדענים. הם מבינים בזה. ואם מישהו רוצה להתלונן, יש לנו מומחה עוד יותר גדול וחשוב, שאומר שאנחנו צודקים. קוראים לו, הלא ניחשתם, נורמן מיירס.

ואם אתם לא מאמינים לי, לכו לנאס"א. הם מספרים לנו כי בשנים 1870-2000 עלו פני הים בכמעט 20 ס"מ. נאס"א מבססים את נתוניהם כאן על שני מקורות. האחד, אוסטרלי (מרכז חקר הים והאטמוספרה CSIRO), חוזה אפשרות של עליית פני הים בטווח של מ-10 ס"מ עד 90 ס"מ. הוא מצביע על־כך שאנו נמצאים היום בשיאו של תהליך, שראשיתו לפני כ-20,000 שנים, במהלכו הייתה עליה של 140 מ' בגובה פני הים. בשלושת אלפי השנים האחרונות התהליך הואט במידה ניכרת, עם עליה רציפה אך איטית של כמטר עד מטר וחצי באלפיים השנים האחרונות. התהליך הואץ במידת מה לפני כ-160 שנים, עם עליה של כ-5 ס"מ בשנים 1992-2011. מקור אחר של נאס"א מצביע על נתונים דומים.

אם קו מגמה מואץ זה יימשך, אנחנו צפויים לעליה של כ-22.5 ס"מ בפני הים עד סוף המאה—קצב מהיר בהרבה מזה ששרר ב-20,000 השנים האחרונות. עדיין, מדובר בשינוי זעיר, יחסית, שעשוי להוות סכנה של ממש רק לקראת סוף האלף השלישי, ואף זאת רק אם עליית פני המים תמשך בקצב הנוכחי.

יודע מה, אז בוא נכניס גם את הטורנדו
עם צניחת מניות הירוק, מתגברת הנימה ההיסטרית של הירקנים. הנימה ההיסטרית של מיירס ושות' נראית רגועה נוכח התנסחויות הולכות ומקצינות של חסידי התנועה השוקעת. כך, לדוגמה, טען האתר בעל השם האורווליאני Think Progress כי "סערות גרמו למותם של 250 אמריקנים במדינות המיוצגות על־ידי מכחישי זיהום אקלימי" (הדיווח כאן). הקישור המגוחך הזה (וקישור דומה עורך גווין שמידט מ"ריל קליימט" כאן) מקרין היסטריה בריאה.

למה לא תשכב לנוח?
ואם כבר רוח, אז מאמר משעשע של הויקונט מונקטון על טורבינות הרוח, ההבל והאווילות. ומאמר אחר, מחכים ומעניין, של כריסטופר בוקר בטלגרף, על פנטזיית הרוח הקורסת, ופנטזיות דומות.
 
 
רשימת תגובות (19)
 
 
ואולי זו ההזדמנות להמליץ על הספר הזה
1/5/2011

http://www.amazon.com/Hockey-Stick-Illusion-Climategate-Independent/dp/1906768358

כתוב כמו מותחן בלשי, עמוס באינפורמציה ועוזר לעשות קצת סדר בכל האירועים שנוגעים לגרף החשוב והמבושל הזה החל מסוף האייטיז ועד קליימטגייט.
 
 
 
 
ירוקת החמור הבנתי
1/5/2011
נכתב על ידי אפי

את הסקס פחות.

ושתי הערות קטנות (רק כי הייתי הראשון כנראה שקרא את זה): "אופציה שנייה... הנתונים מתבססים...".
וגם זה: "כך, לדוגמה, טען האתר בעל השם האורווליאני Think Progress כי אחד מאתרים אלו, Think Progress, כי ...".

עם כל הכבוד לנסיגה הירוקה, אני עדיין לא רואה אנשים ברחוב מדברים על ה"טרנד הירוק המוזר" של העשור הראשון של המאה ה-21. נגיד, משהו כמו הדיבורים על באג 2000.

כל הדברים האלו זו התקדמות אבל כל עוד אין הודאה רשמית שהכל בולשיט - אנשים עדיין יערבבו את התנועות האלו עם דשא ברחובות, או משהו כזה.
 
 
 
 
לא אהבתי את ההסתמכות על הסמכות
1/5/2011
נכתב על ידי שאול

למה נאס"א זה מקור יותר טוב מוטירנרית? למה אתה פוסל טיעון של בקטריולוג בלי לפרט את החישובים שלך? או שאתה יכול להביא את הטיעון המלא, כולל כל החישובים המדויקים של נאס"א, או שאין לזה מקום כאן בבלוג. אתה כנראה, לא רציני.

סתם סתם. פוסט מוצלח. הרושם שלי משיחות עם מדעני אקלים אמיתיים הוא שהם מתוסכלים מאד ממה שקרה למחקרים שלהם בדרך לעיתון - מחקרים שהם עתירי אי ודאות, ויכוחים, ותוצאות שהדבר היחיד שמוסכם לגביהן הוא שאנחנו רחוקים מלדעת את הגדלים (יש, איכשהו, בלחץ, הסכמה על הכיוון).
 
 
 
 
לחץ
2/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

אני מבין לגמרי את הלחץ של מדעני אקלים (אישית, אני לא יכול לחוות דעה בנוגע לצדקתם. אני נוטה לסברה שהעמדה המקובלת קרובה יותר לאמת) - אבל התחום נכנס לישון במיטה אחת עם פוליטיקאים, ואין לחוקרים להלין על הפשפשים.

כשמייקל מאן (ועמיתיו) החליטו שאפשר לכופף נתונים - בקטנה - כדי שזה ישרת את האפקט הדרמטי, ושאפשר להגזים קצת במידת הוודאות בתחזיות - בקטנה - כדי שזה יקדם את העניין הפוליטי... פה התחילה הבעייה. כי ברור שהייתה התחממות אקלימית (לכך מסכימים כמעט כולם), וזו השערה סבירה שהפחמן הדו-חמצני קשור לכך, וברור שהגידול בשיעור הפד"ח הוא מעשה ידי אדם - עד כאן, הכל הגיוני. אבל:
א. כשאתה מתיר לוועדת מטא-מחקר (כמו IPCC) להדגיש אפקטים בסבירות נמוכה מאוד כוודאיים (בידיעה שכך הדבר יוצג בפני הציבור), האמינות שלך נשחקת.
ב. כשאתה שותק כשפוליטיקאי טוען טענות מופרכות, הסותרות את העובדות הידועות, אתה ואמינותך נקשרים בו.
ג. כשאתה שותק כשפוליטיקאים אומרים שיש פתרון כזה וכזה (למשל, הפחתת פליטות פד"ח), כשאין אפילו בדל ניתוח המצביע על כך שלהפחתה יש השלכות מעשיות ממשיות - האמינות שלך כבר בפח האשפה.
 
 
 
 
איש התרנגולת - נשמע ספר מעניין...
2/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

זה האיש העומד מאחורי Bishop Hill, הלא כן?
 
 
 
 
אכן, אורי
2/5/2011
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

וכמו בישופ היל הבלוג, גם הספר מאוד מהנה לקריאה. אני נוטה לחשוב על בישופ היל כתרגום לאנגלית של קליימט-אודיט.
 
 
 
 
אם כבר מדברים על ירוקים
2/5/2011
נכתב על ידי עדי (הבן)

אני מבטיח בלון, בוטן, מסטיק עגול ושמן דגים למי שיסתום לנודניק הזה את הפה:
http://tinyurl.com/6kwhds6
 
 
 
 
טוקבק 13 ענה לו יפה
2/5/2011
נכתב על ידי שומר הלילה

 
 
 
 
ולעצלנים, הטוקבק
2/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

13.
מר לביא היקר: לידיעתך, יש אנשים שלא גרים בתל אביב.
תגלית מרעישה, 02/05/11 23:31
מר לביא היקר. בעידודה של הממשלה והמדינה, הלכתי לגור בצפון, כי אמרו שצריך אותי שם. אני משתכר פחות, מקבל שרותי בריאות פחות טובים, אבל אני מרגיש שאני תורם למדינה. היישוב שלי מחובר לטורבינת רוח, ואנחנו ממחזרים, ומטהרים שפכים.
רק מה - המכולת הקרובה לביתי היא במרחק 10 ק''מ. הסופר הקרוב במרחק 20 ק''מ, הקניון הקרוב (כי צריך לפעמים תרופות, או מכשיר חשמלי) הוא במרחק 30 ק''מ, ומקום העבודה שלי (אני לא מחזיק צימר) הוא במרחק 50 ק''מ.
באופניים אי אפשר לקחת קניות, ואי אפשר לעלות מטבריה לרמת הגולן, אא''כ אתה אצן מרתון. תחבורה ציבורית תקינה לא תהיה אף פעם, כי הסבסוד יקר מדי ותמיד יהיה יקר מדי למדינה.
האם, למרות שאינני גר בתל אביב, אתה מוכן להכיר בקיומי, ולאשר לי לקיים חיים תקינים בלי לפשוט את הרגל?
תודה מראש, תושב הגולן/גליל/נגב/מקום אחר שמחוץ למדינת תל אביב.
 
 
 
 
לפחות אני עוד מצליח להרגיז קצת
5/5/2011
נכתב על ידי שאול

אני מבין שתב"י אפילו כבר זה לא.
איך תב"י יצאה בשלום מהאמירה הבאה:
"ראשית שנות ה-90. נפגשתי עם סמנכ"ל הכספים של מפעל ביטחוני גדול. הוא תיאר בפניי את קשייהם ההולכים וגוברים עקב התניית הסיוע הביטחוני, שישראל מקבלת מארה"ב, ברכישת ציוד ביטחוני שם. היבוא התופח ערער את קיומו של אחד מקווי הייצור של המפעל. אין ברירה, הוא אמר, אנחנו נסגור את הקו הזה. מאות עובדים ילכו הביתה. רובם בני ארבעים פלוס, עובדים אצלנו עשרות שנים. אמר ביובש, ופתאום התקשה לשלוט בקולו ובדמעותיו... השתנקתי יחד אתו, והבנתי שהסיוע הביטחוני אינו ניתן לנו ללא תמורה. אנחנו משלמים עבורו במקומות עבודה שנסגרים כאן ונפתחים במשק האמריקאי."
כאן:
http://tinyurl.com/3ozqmuv

בלי שריטה? בלי שמישהו מכם הגיב? בלי שהזכרתם לה את עתירת יצרני הנרות?

נו, איך אמר דיוויד בנטלי הארט, פילוסוף דתי, והכוכב התיאולוג החדש בארה"ב "יש אתיאיסטים שאני מעריך יותר מלא מעט משותפי לדרך".
 
 
 
 
אורי - קראתי את הספר ואני רוצה לתקן את מה שכתבת
5/5/2011
נכתב על ידי יוסי

(הכול לפי טענות הספר)
כתבת:
"כשמייקל מאן (ועמיתיו) החליטו שאפשר לכופף נתונים - בקטנה - כדי שזה ישרת את האפקט הדרמטי, ושאפשר להגזים קצת במידת הוודאות בתחזיות - בקטנה - כדי שזה יקדם את העניין הפוליטי... פה התחילה הבעייה."
מייקל מאן לא כופף נתונים בקטנה, אלא כופף נתונים בגדול. הוא בחר באלגוריתם שמעצים מאוד כיפופים קטנים של נתונים, ולכן כל נתון "קטן" שהוא כופף (למשל, עשה אקסטרפולציה חסרת פשר עוד כמה שנים אחורה) השפיע בגדול על התוצאות שלו.

כתבת:
" כי ברור שהייתה התחממות אקלימית (לכך מסכימים כמעט כולם),"
למעשה, זה לא ממש ברור. ברור שהייתה התחממות ביחס ל-250 שנה האחרונות. על השאלה האם זו התחממות ביחס ל-MWP (התקופה החמה של ימי הביניים), אם הייתה כזאת, או בכלל התחממות ביחס למקובל ב-1000-2000 שנים האחרונות, ניטש חלק ניכר מהויכוח, ועל זה בעצם כל הספר - על מה שהביא למחיקת ה-MWP מספרי ה"ירוקים".

ועוד כתבת:
" וזו השערה סבירה שהפחמן הדו-חמצני קשור לכך,"
לא השערה סבירה בכלל. פד"ח הוא גז חממה דפוק - אני לא מבין בזה, אבל ככה ניר שביב אומר, שהוא לא טוב בכלל באגירת חום. המשמעות היא שהוא אולי מחמם את כדור הארץ, אבל בהשפעה מינימלית. בדיוק כמו שאין ספק שפאנלים פוטו-וולטאיים יוצרים חשמל, הבעיה היא שהם עושים את זה די גרוע. אם פד"ח קשור להתחממות ב-1%, אז למעשה הוא לא ממש משפיע ביחס לפקטורים אחרים.

עוד כתבת:
"וברור שהגידול בשיעור הפד"ח הוא מעשה ידי אדם"
ושוב, זה בדיוק לא ברור. לגבי זה לא שמעתי דעות מהצד שכנגד (הצד החושב, כלומר), אבל איך בדיוק מעריכים כמה פד"ח משתחרר משריפת דלקים בכל העולם וכמה יוצא מהאוקיינוסים בגלל התחממות (מסיבות אחרות)?

ועוד:
"א. כשאתה מתיר לוועדת מטא-מחקר (כמו IPCC) להדגיש אפקטים בסבירות נמוכה מאוד כוודאיים (בידיעה שכך הדבר יוצג בפני הציבור), האמינות שלך נשחקת."
למעשה ה-IPCC הורכב ומורכב ממאן וחברים של מאן, והבעיה עם האפקטים היא לא "סבירות נמוכה" אלא פשוט אלגוריתם שגוי של חילוץ נתונים, סטטיסטיקה גרועה - שמתבטאת בחוסר מובהקות. שימוש בכל מיני מדדי מובהקות לא מוכרים, כשהמוכרים מראים שהתוצאות לא מובהקות וגם הלא-מוכרים, כשמחשבים אותם כמו שצריך, מראים שהתוצאות בכלל לא מובהקות.
מובהקות היא בעצם סוג של סבירות, כמובן, אבל לטעמי זה בלבול מיותר בשפה.

לפי מה שכתוב בספר, בעצם, יש אינסוף בעיות עם הסטטיסטיקה ששימשה את מיכאל מאן ליצירת גרף מקל ההוקי. ממש אינסוף. אין שם כמעט דבר אחד שהוא עשה כמו שצריך.
 
 
 
 
שאול, ממש, אבל ממש לא הבנתי מה אתה רוצה.
6/5/2011
נכתב על ידי שומר הלילה

אם אני אגיב על כל שטות שסוציאליסט אומר ברשת, לא יהיה לי זמן פנוי. כאן אנחנו רק מעלים את המקוריים והדבילים ביותר שלהם.

נ.ב. - הנה עוד פונמנטליסט שעשה צעד לכיוון האגנוסטי:

http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2011/may/02/environmental-fixes-all-greens-lost

 
 
 
 
לא כל כך הבנתי את הגישה שלכם לנושא האקלים
6/5/2011
נכתב על ידי שאול

ואולי יש הבדלים ביניכם, אבל האם אתם אומרים ש:

1. אין לנו שום מושג מה יהיה. אין שום ראיות להשפעה אנושית על התחממות כדוה"א, הכל עורבא פרח. כל הרעיון של התחממות גלובלית שלאדם יש השפעה עליה הוא נפיחה היסטורית? או ש

2. הבעיה היא שיש כל מיני דמויות מפוקפקות שמציירות את המצב כאילו בודאות העולם עומד להישרף, וזה לא מבוסס על כלום. המחקר בנושא חלוק מאוד במידת ההשפעה האנושית, במידת התתחממות, ובוודאי בתחזיות למה עתיד לקרות. אבל - יש ביסוס לטענה שיש סיכוי, לא 70%, אבל גם לא מבוטל שפעילות אנושית כן תגרום לנזקים אדירים, ורק צריך לברר מה ההעדפות שלנו בנושאי סיכון. כמה אנחנו מוכנים לוותר עכשיו כדי להפחית את הסיכון ובכמה, איך הכי טוב לעשות את זה, וכו'. כל מיני "מחר מחר העולם נשרף" הם חרטטנים, אבל נניח טענה כזו:
http://climateprogress.org/2010/07/25/jeremy-grantham-everything-you-need-to-know-about-global-warming-in-5-minutes/
עזבו את כל הרטוריקה מסביב. הוא אומר - אנחנו לא יודעים מה יהיה, אבל יש סיכוי לא רע שיהיה רע מאוד. היא אולי טענה רצינית.

1 או 2? ככה מסקרנות
 
 
 
 
קבצנים באין מנוס
6/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול, כתבת:

איך תב"י יצאה בשלום מהאמירה הבאה... "ראשית שנות ה-90. נפגשתי עם סמנכ"ל הכספים של מפעל ביטחוני גדול. הוא תיאר בפניי את קשייהם ההולכים וגוברים עקב התניית הסיוע הביטחוני, שישראל מקבלת מארה"ב, ברכישת ציוד ביטחוני שם. היבוא התופח ערער את קיומו של אחד מקווי הייצור של המפעל. אין ברירה, הוא אמר, אנחנו נסגור את הקו הזה. מאות עובדים ילכו הביתה. רובם בני ארבעים פלוס, עובדים אצלנו עשרות שנים. אמר ביובש, ופתאום התקשה לשלוט בקולו ובדמעותיו... השתנקתי יחד אתו, והבנתי שהסיוע הביטחוני אינו ניתן לנו ללא תמורה. אנחנו משלמים עבורו במקומות עבודה שנסגרים כאן ונפתחים במשק האמריקאי."



ומה הבעיה בדיוק עם זה? ארצות-הברית מעבירה לישראל סיוע, שהיא מתנה אותו בכך שהוא ישמש לקנייה בארה"ב. התוצאה היא שמפעלים בישראל אינם מקבלים הזמנות, ומפעלים בארה"ב מקבלים הזמנות.

כלומר, ארצות הברית מבזבזת כסף (על סיוע לישראל וסיבסוד מסורבל ולא יעיל של מקומות עבודה בארצות-הברית) ונותנת לקבצן (ישראל) קופון שאפשר להשתמש בו רק בבית התמחוי שלה. לקבצנים, כידוע, אין הרבה ברירות.
 
 
 
 
קטונתי
6/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

ליוסי, בהכללה, אני לא יכול לומר דבר סופי וברור בנושא שאני לא מבין בו מספיק. אני יכול להעיר על הפוליטיקה שמסביב—ואת זה אני עושה—אבל אשר להיבטים המדעיים, קטונתי.
 
 
 
 
במילים אחרות - ארה"ב נותנת סיוע בסחורות, ולא במזומן
6/5/2011
נכתב על ידי שאול

ולהגיד שזה בעייתי בגלל שזה מחסל מקומות עבודה... אמרו את זה טוב ממני -
http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=191
 
 
 
 
איש לא מתווכח על העובדה שזה מיותר...
7/5/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

ותרגום שלי של הנ"ל, מוקדם יותר דומני:
http://www.haoona.com/article_i.asp?ID=777
 
 
 
 
הנזק שבסיוע חוץ מתחלק ל-2:
7/5/2011
נכתב על ידי שומר הלילה

* נזק למשלם המיסים האמריקאי
* לעניות דעתי, יש כאן נזק שילטוני לישראל מכיוון שהסיוע משמש כ-levrage פוליטי עליה. אבל נזק כלכלי לישראל? יוק. גם עם הסיוע הסקטור של התעשיות הבטחוניות הוא מהמשגשגים בעולם.
 
 
 
 
לשאול, בגדול התשובה היא 1
7/5/2011
נכתב על ידי יוסי

התשובה היא שאנחנו לא יודעים בודאות לאן תלך ההתחממות הנוכחית, אבל אין שום סיבה להניח (וכל עוד לא הוכחת את זה בצורה סבירה, לא צריך לחשוב כך) שכדור הארץ מתחמם בגלל פחמן דו חמצני. זו טענה מלאת חורים ובעיות, וההחלטה שהיא מעשה ידי אדם היא אכן די מוקרצת.