כבודו, היא כישפה אותי
  החיים באמת עולים על כל דמיון, ומי כמו אבי וקנין יודע. לפני ימים אחדים הכריע השופט מנחם קליין במקרה מעניין בבית משפט השלום בתל־אביב. המבקש, אברהם גד וקנין, ביקש כי בית המשפט יוציא צו מניעת הטרדה נגד שלושה—מירי תרמה, בעלה קדוש לירון ואמה שרה—בעוון הטרדה וכישוף.

המבקש, אדם מאמין לפי עדותו, טען כי מירי תרמה רדפה אחריו באופן אובססיבי, שלחה את בעלה לאיים עליו באקדח, זממה שיגור בדואים עם מבטים מפחידים לעסקו וגרוע מכל, שמה לו בקפה חומר מכושף, שגרם לשיבוש בעסקיו. החומר המכושף, באדיבות אמה המכשפה של מירי, היה זה שגרם להתאבדותו של אביה של מירי.

בדיון ראשוני נתן השופט צו במעמד צד אחד נגד תרמה האם והבת ונגד לירון, אך עם קריאת תלונות אחרות של וקנין התעוררו ספקותיו ובהמשך, התהפכו מסקנותיו. המטריד, מסתבר, לא היו תרמה ולירון אלא דווקא המבקש, שלגבי מידת יציבותו הנפשית התעוררו שאלות ותהיות. "קשה לי להאמין," כותב השופט, "שבתי משפט במדינות ליברליות דמוקרטיות... יכולים להוציא צו מהסוג של "מניעת כישוף." סבורני שאם המבקש מאמין בדברים שכאלו, יהיה עליו לפנות ל'גורמים המוסמכים' להכנת 'כישוף נגדי' או 'ביטול כישוף' ולא לבית המשפט.

וכמובן, אם אתם מסתפקים בסיכום שלי, אתם מחמיצים את עיקר העניין (מ/כ לקוראת אליס א., שקישרה לסיפור מופלא זה).
 
 
רשימת תגובות (4)
 
 
לא הסתפקתי בקריאת הסיכום שלך
25/3/2011
נכתב על ידי שלומי25

ואני שואל אותך לאחר קריאת הדברים,מהו לכל הרוחות עיקר העניין?
 
 
 
 
מנחם קליין בחור טוב
26/3/2011
נכתב על ידי יוסי

אני מכיר אותו באופן אישי, הוא מתפלל בבית-כנסת שלי.
 
 
 
 
העיקר הוא כנראה שהם מחפופים או משהו כזה...
27/3/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
וזאת בלשון המעטה
30/3/2011
נכתב על ידי שלומי25