אוהבים אותך שלומי, רק אל תשתנה לנו
  ושוב אנחנו בפינתנו "מכל מיני דברים"—והפעם, באמת, כל מיני דברים מכל מיני דברים.

יותר גרוע מהיטלר
חולה הנפש שרצח שישה ופצע אנושות חברת קונגרס ממונף היטב לצורכי ניגוח. הצעיר, ש"הצהיר בעבר כי בין הספרים האהובים עליו נמצאים "מיין קאמפף" של אדולף היטלר ו'המניפסט הקומוניסטי'" כך לפי וויינט (9.1.11), היה גם, במקביל ובלי סתירה, איש 'מסיבת התה': "לפי כל התיאורים, הוא ספג רעיונות מהצהרות קיצוניות של אנשי 'מסיבת התה'." יצחק בן חורין—הכתב החופשי מכל הבנה בנושאים עליהם הוא כותב—קישר את כל העניין לשרה פיילין, אף שדי ברור כי מקור ההשראה המיידי של הרוצח היו דווקא הקוקואים של סרטי ה"צייטגייסט." גם מוזגוביה ב"הארץ" הצטרפה לחגיגה.

אתם רוצים להגיד לי שלא ראיתם את זה?
אז תתביישו, ומייד לראות כמה פעמים.


ותודה לשלומי שעוזב אותנו השנה, שלומי, אתה הגדול מכולם. רק אל תשתנה לנו, שלומי.

גלגוליו של מספר
לורנס סולומון הנבון כותב בפיננשל פוסט על האופן בו נוצר הקונצנזוס המדעי הכמעט מוחלט בנושאי התחממות האקלים.

כפי שבוודאי קראתם, 97 אחוז ממדעני האקלים הם חממי"דים—כלומר, מסכימים כי ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם. אל המספר הזה הגיעו באופן פשוט, מספר סולומון (המחקר עצמו נמצא כאן): פנו אל 10,257 חוקרים בתחום מדעי כדור הארץ וביקשו מהם להשתתף בשאלון מקוון ובו שתי שאלות: 1. האם אתם סבורים שהטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה מאז התקופה שלפני המאה ה-19? 2. האם אתם חושבים שפעילות אנושית היא גורם תורם משמעותי בשינוי הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת?

השאלות כשלעצמן בעייתיות, שכן גם 99.9 אחוז מהספקנים סבורים שהייתה התחממות בהשוואה למאה ה-19; ובנוגע לשאלה השנייה, גם כאן יש רוב בין הספקנים המייחס לפעילות האדם תרומה להתחממות (לפי סולומון, בין 15-35 אחוז). ניסוח השאלות עצמו, במלים אחרות, נועד לגייס מספר מרבי של משיבים בחיוב לשתי השאלות—אלו שהיו משיבים בשלילה על הראשונה או על השנייה, היו רק אלו שהיו מודעים לכוונות הסקר.

מכל מקום, לשאלון השיבו 3,146 משיבים, ומתוכם 90 אחוז השיבו בחיוב לשאלה הראשונה ו-82 אחוז השיבו בחיוב לשאלה השנייה. זה אחוז תמיכה מרשים, אך 18 אחוז הסבורים שתרומת האדם להתחממות לא הייתה משמעותית הם הרבה יותר מדי, לטעמם של עורכי הסקר. כדי לשפר את 'הביצועים' הם העיפו את הגיאו-כלכלנים (רק 47 אחוז השיבו בחיוב לשאלה השניה), מטאורולוגים (רק 64 אחוז) גיאולוגים, חוקרי אוקיינוסים, פלאונטולוגים, פיזיקאים, אסטרונומים, וכו' וצמצמו את הסקר ל-77 חוקרים שהתאימו לדרישותיהם וראו זה פלא, מתוך 77 החוקרים, 75 השיבו בחיוב לשאלה השנייה. כולם, לתפישת עורכי ה'מחקר' הזה הם חממי"דים מושבעים.

אבל, חכו עוד רגע, זה עוד לא הסוף. הפרסומים האחרונים אודות הקונצנזוס מזכירים מחקר אחר, שערכו ויליאם אנדראג, פראל, הרולד ושניידר. במחקר זה (ראו כאן) מצטטים את המחקר הקודם ובוחנים את הנתונים מזווית של פרסום מרובה בענייני אקלים ומעמד אקדמי התלוי בפרסומים וגורסים כי המדענים הסבורים שכדור הארץ מתחמם בגלל פעילות אנושית נחשבים יותר בעיני הקהילה המדעית, לפי מספר פרסומיהם וחשיבות כתבי־העת בהם פרסמו.

בעיה אחת עם המחקר הזה היא מטרותיו (ראו סקירה מקיפה כאן). הכותבים מצהירים במפורש כי כוונת המחקר היא לסמן חוקרים הנגועים ב"הכחשת אקלים" ולהימנע מלראות בהם חוקרים שווי ערך לחממי"דים, בגלל היותם ספקנים (כלומר, "מכחישי אקלים"). מחקר אקדמי ראוי אינו צריך להציב לעצמו מטרות כאלה.

בעיה אחרת היא עם החוקרים עצמם. הם מוצגים (כולל בכתבה של ויינט כ"חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וטורונטו," מה שמעניק לכל העניין נופך מחקרי ומדעי ביותר.

אלא שלא היא. הכותב הראשי של המאמר, ויליאם אנדראג, הוא פעיל סביבתי וסטודנט לביולוגיה בסטנפורד, הכותב דוקטורט על אוכלוסיות ציפורי ביצה.

חוקר שני, ג'ימס פראל, הוא בעל בלוג בשם "מליח ירוק," המוקדש ל"תגובות של איש מדעי הסביבה למליחים האדומים שזורקים המכחישנים." פראל גם שומר מעין "רשימה שחורה" של ספקנים. אלא שפראל הוא איש מדעי הסביבה רק במובן הרחב והשקרי של המילה: הוא למעשה מנהל מערכת ואיש תמיכה טכנית במחלקה למדעי המחשב והאלקטרוניקה באוניברסיטת טורונטו.

השלישי, ג'ייקוב הרולד, הוא בעל תואר ראשון בעסקים מסטנפורד ומנהל תוכנית הצדקה בעמותת היולט, המממנת פעילויות ירוקות רבות. הרולד עצמו הוא פעיל סביבתי נמרץ.

הרביעי, סטיבן שניידר, הוא חוקר האקלים היחידי מבין הארבעה (והוא גם נפטר בינתיים), אלא שהוא גם זה שנודע לשמצה באמירה "אנו צריכים לשבות את דמיונו של הציבור [כדי לקדם צעדים למניעת שינוי אקלימי] ולשם כך עלינו לקבל הרבה כיסוי תקשורתי. לפיכך, עלינו להציג תסריטים מאיימים, מפושטים, להציג הכרזות דרמטיות, ולא להזכיר כמעט את הספקות שאולי יש לנו."

ואם המילה "חוקרים" היא עבודה בעיניים, האופן שבו הורכבו רשימות החוקרים המחזיקים בעמדות השונות היא עבודה על עבודה בעיניים. רשימת התומכים והמסתייגים מ"דברות" ההתחממות הגלובלית הורכבה בפשטות מהרשימה התחביבאית של פראל, שליקט באופן כזה או אחר שמותיהם של חותמי עצומות ואת רשימת התורמים לדוח IPCC. כדי לבחון את מידת החשיבות של חוקרים, ערכו הארבעה חיפוש גוגל.

ה'מחקר' זכה לאזכורים רבים בעיתונות, וגם לגינויים רבים מחוקרי אקלים ומאחרים—גם על שיטת החקר המפוקפקת, גם על השפל אליו התדרדרה החברה הלאומית למדעים שפרסמה אותו, וגם (ואולי בעיקר) על הניסיון הבוטה להרכיב "רשימה שחורה" של חוקרים שאין להתייחס אליהם.

מה שעצוב או מביך במיוחד בכל העניין הוא שעצם העיסוק הבלתי פוסק של ה'חממיסטים' בספקנים וניסיונותיהם הפתטיים להציגם כחסרי חשיבות מעידים למעשה על עומק המצוקה שלהם. איני חוקר אקלים ואין לי דרך לקבוע האם צודקים הספקנים או צודקים החממי"דים. וודאי הוא, מכל מקום, שמי שמבקש להשתיק את האחר, חש שצדקתו מוטלת בספק.

ארה"ב תהיה מדינה סוציאליסטית מהסוג הגרוע ביותר
כך לפי דמביסה מויו, ילידת זמביה. שווה גם לחפש פרטים על ספרה הקודם, Dead Aid, על הטיפשות שבסיוע הזר למדינות אפריקה.

יש בזה משהו
ומכל מקום, חמוד.

קריקטורה של ג'וש


והיה העקוב למישור
אקו"ם הגיעו להסדר עם גוגל על תמלוגים (מהכנסות מפרסומות) בסרטונים ביו-טיוב. עכשיו נותר רק לראות אם יש בזה גם כסף בשבילם.

נרגילה מזיקה כמו מאה סיגריות
חייבים לשים לזה סוף! כאילו, עישון טבק בלי פילטר יותר מזיק מעישון טבק עם פילטר? לא יכול להיות! כל זה, כמובן, במסגרת המסע שבסופו תהיה תקנה האוסרת עישון נרגילות על בני נוער ועל בכלל וגם סיגריות ובכלל.

נודניקים לטווח קצר
כדורגלן העבר אבי כהן נהרג בתאונת דרכים עם אופנועו, כשחבש קסדת "חצי." אם זו הייתה הסיבה לפגיעה או שלא, המשטרה עברה, כך מדווחים לי מקורבי הדו־גלגליים, למצב הטרדה-בהטען: רואים מישהו על רכב דו־גלגלי, אז שיעצור ונשאל אותו כמה שאלות. בכתבה הרכילותית כאן מוצגים איל קיציס ואסי כהן בשיחה, כביכול, על סוגיית "קסדת החצי" של אסי כהן. חוץ מזה שמדובר בקסדת שלושה־רבעים וחוץ מזה שכהן נוסע על וספת־רטרו במהירות של 3 קמ"ש—הכל בסדר. השיחה נערכה, אני מנחש, ליד האי-אם-פי-אם בלינקולן (הם ישבו ב"התחתית" או משהו).

ואם אנחנו כבר באבי כהן
האין זה מקומם שמשפחתו של אבי כהן החליטה, בניגוד לבקשתו המפורשת (הוא נשא כרטיס "אדי") לסרב לתרום את אבריו? גם מסכת התירוצים נעה כל הזמן לכל הכיוונים. פעם אחת אמרו שהרבנים שכנעו אותם. באחרת אמרה האלמנה ש "הוא צריך להישאר שלם, יפה כמו שהיה כל חייו."

===ורק חבל שמדובר בשטויות
קצת ישן, אבל בכל זאת. סרטון מקסים המאייר את הרצאתו של דיוויד הארווי, המנסה לשכנע אותנו שמרקס ידע איך לפתור את בעיית המשבר הנוכחי.

מי שמעוניין להבין מדוע מדובר בשטויות, מוזמן לראות את סרט התשובה המבאר את הדברים היטב. מה שכן, הסרטון משובב לב.

הצילו את המציל
דבריו המפוכחים של תומס סואל על מי שמציל ומי שניצל בשוק הדיור ועל עצם הרעיון שצריך להציל את שוק הדיור.

ישר לבוקמרקים
אמרתי ישר? אז ישר. באתר זה תוכלו למצוא עיתוני עבר כמו "חבצלת," "המליץ," "הצפירה" וגם את "דבר" ואת "מעריב." הרשימה אינה מלאה עדיין, ועבור חלק מהעיתונים נעצרת בשנות השישים—אבל זה העתיד. כלומר, העבר.

חוּט חאט חֶלט
כתבת טלוויזיה (די עתיקה, אבל אני איטי) הולנדית על שובו של הזהב לשימוש כאמצעי תשלום באינדונזיה. מאלף.



לבן זה רפובליקני
מאמר מדהים למדי על היקף ההצבעה של לבנים למפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס בנובמבר. אחוז המצביעים לדמוקרטים מבין הלבנים צנח בפעם הראשונה אל מתחת לארבעים אחוז (36 אחוז). תמונה מבעיתה למדי של קיטוב.

ולגמרי בקטנה
בהנחה שהפראיירים לא מתחלפים
יש פוטנציאל לגילוי נפט בים המלח, כך לפי ד"ר עבדאלרחים חמדאן מאוניברסיטת האמירויות. (כלכליסט, 9.1.11)

ואיך פרסים אומרים חיפוף?
מאמר מחופף לגמרי, ובכל זאת מעניין, של רוביק רוזנטל על מבטאים.

אני בטח מפספס כאן משהו...
האישה שבקישור שואפת להשתלת סיליקון בעכוזה, וזוכה לעצות מעצות שונות, לבד מהעצה המתבקשת: את לא זקוקה שום השתלה. או שלא הבנתי משהו כאן.

בטוב טעם
"הוויזנטל של האשכים: על 'פוסט טראומה'" (כותרת ב"מעריב תרבות," 8.1.11)

ובינתיים, במחלקת ה'כאילו דא'
"מחקר: פעילות גופנית בזקנים משפרת מסת שריר" (ד"ר איתי גל, וויינט)

עכשיו אני מבין הרבה דברים
"מחקר ישראלי: דמעות אישה מדכאות תשוקה של הגבר" (ויינט, 7.1.11)

הבירה יפה לבריאות
כפי שמדווחת לנו סוכנות רויטרס. אבל אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתון.

מה, הוא עוד חי?
מקולי קאלקין ("שכחו אותי בבית") ומילה קוניס החליטו לפרק את החבילה אחרי שמונה שנים. (וויינט, 9.1.11)

א-אין לי, אין לי אהבההההה
"לנדאו תוקף: נתניהו רק דוחה ודוחה, זו הפקרות" (וויינט, 9.1.11)

כשקודם אמרתי שכן? אז התכוונתי שלא!
פעם פרנק ריץ' חשב שהנוסטלגיה לשנות החמישים היא פשע. עכשיו הוא מתגעגע בעצמו, ויש מי שצוחק לתהפוכותיו.

מי אמר בנגלדש ולא קיבל?
מסתבר שבנגלדש לא תוצף גם אם גובה פני הים יעלה. עניין של דלתות וזרימת נהרות וכאלה.
 
 
רשימת תגובות (5)
 
 
15-35 אחוז זה רוב?
9/1/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אולי השכיח? ובלי קשר - מילא העליהום בארה"ב מצד כל מי שיש לו מה להפסיד, אבל אתה באמת מופתע מהדיווחים האוויליים בתקשורת כאן? הרי מדובר באנשים שבאמת אין להם מושג ירוק על מה הם מדווחים והם פשוט בונים על כך שלרוב המוחלט של צופיהם יש עוד פחות מושג מהם (אגב זה, תסתכל בחלק של פרשנות הספורט בדף של לאטמה על עופר שלח...).
 
 
 
 
לגבי צבע המצביעים לשתי המפלגות:
9/1/2011
נכתב על ידי אליסה

לא לחינם נושא ההגירה הוא כה קריטי. חוץ מזה, עסקי הפרד-ומשול הם כרגיל.
 
 
 
 
ה-35-15 אחוז מייצג את שיעור ההתחממות המיוחס לפעילות אנושית...
10/1/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

לא את שיעור הספקנים התומכים בהשערה זו. רוב הספקנים סבורים שיש מקום חשוב לתרומה האנושית להתחממות.
 
 
 
 
ולא מצאתי את חלק של פרשנות ספורט... התואיל ללנקק?
10/1/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
מנפלאות המגל והשלח
10/1/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

http://latma.co.il/article.aspx?artiId=4816