קיר הבושה
  אני לא בטוח איפה אני עומד ביחס לזה. קבוצה המציגה עצמה "הורים מודאגים" כוננה אתר "לאיתור פדופילים ומתעללים מינית בקטינים" באמצעות הצגת תמונותיהם של עבריינים כאלו באתר. הקבוצה, שיוזמיה אינם מזדהים באתר, גורסת כי פעולה כזו הכרחית נוכח "אוזלת היד של הכנסת, המשטרה ומערכת המשפט בכל מה שקשור לטיפול בעברייני מין, התוקפים ילדים."

במרכז האתר—המשבח שופטים המחמירים בענישה ומגנה כאלו המקלים בענישה—מאגר מידע הכולל, כך נטען, "מאות עבריינים שביצעו עבירות מין בילדים" וזאת על בסיס מידע זמין באינטרנט. השאיפה לעתיד, כך האתר, היא להרחיב את מאגר הנתונים כך שיכלול את כל פרטי הפדופילים.

חיפוש במאגר הנתונים העלה תוצאות מעוררות מחשבה. חיפשתי אחר השם הפרטי "יוסף" והחיפוש העלה 22 תוצאות. מתוכן, שלושה לא היו פדופילים (אחד הורשע בהטרדה, שני היה חייל שהואשם באונס בת 17, והשלישי (בן 80 היום) הואשם בעיקר בטיפשות—לא בפדופיליות. ב"קיר הבושה" שבאתר מופיעים, בין השאר, גם גואל רצון (שטרם הורשע); אייל נחום (שטרם הורשע); אהרן אופר, שהורשע בהפצת חומרים פדופיליים וירון פולק שהורשע באחזקת חומרים כאלו; אמנון לוי, שפרשת ענייניו סבוכה, אך אינו פדופיל; אלי פלח, שהוא הרבה מאוד דברים, אבל לא פדופיל; איתן פרחי, שהוא כנראה אנס אבל לא פדופיל; מנהל בית הספר שמעון שיבר, שאינו פדופיל; המתחזה לפסיכולוג סטנלי שניידר, שאינו פדופיל; ויורם שרעבי, שניהל מערכת יחסים מגונה, אך רחוקה מפדופיליות. כלומר, מ-72 המופיעים, 11 אינם פדופילים לפי המובן המקובל של המונח.

אפשר להניח שהבדיקה שלי אינה משקפת מבחינה סטטיסטית, ואולי אף שגיתי בחלק מהמקרים (כלומר, הערכתי שמישהו אינו פדופיל, כאשר הוא בפועל פדופיל) אך מספר השגיאות, לדעתי, גדול מכפי שניתן יהיה לומר שאין באתר מיונים שגויים ומטעים—יתר על־כן, במקרים בהם עדיין לא הורשע אדם, יש באזהרה מפניו באתר דבר בעייתי.

בעיה אחת, גלויה לעין כל, היא שיהיו אנשים שיראו בהצגת אדם באתר משום אישור לנקיטת פעולות נקם אישיות. אינני חושד בבעלי האתר שזו כוונתם, אך אי אפשר לחמוק מהעובדה שזו עלולה להיות התוצאה. תוצאה כזו היא עניין חמור לעצמו. גם סיטואציה חמורה פחות, בה הורים או אנשים אחרים ינקטו פעולות של בילוש, חקירה או בירור עובדות אינה דבר שיש לעודד. התוצאות, בדרך כלל, עלובות ויש סכנה לא מבוטלת שעבריינים מסוכנים יפגעו באזרחים שכל חטאם הוא יוזמת יתר.

בעיה אחרת, משמעותית יותר, היא שאין זה מקומם של "הורים מודאגים" לשמש בית משפט והם אינם רשאים להעמיד אל עמוד הקלון מישהו על דעת עצמם. זאת ועוד, השיטה בה נקטו—הצגת העבריינים לראווה, למען יראו ההורים וייראו—משרתת רק כדי להגביר את מידת הבהלה והחרדה של הורים, שכן אין מחקר המצביע על־כך שפעולות התרעה כאלו אכן עובדות או מפחיתות את הפשיעה הפדופילית (או כל סוג אחר של פשיעה, לעצם העניין).
 
 
רשימת תגובות (9)
 
 
הבעיה האמיתית - מהי עבירת מין
21/11/2010
נכתב על ידי יששכר איש כריות

במידה והיו מפרסמים באתר מורשעים באונס או בפדופיליה ניחא, אני לא חושב שנעשה עוול גדול מדי לאנשים.

אבל ישנן שתי בעיות, אחת קשורה בהתנהלות האתר והשנייה בהתנהלות מערכת הצדק.

1. התנהלות האתר: פרסום שמותיהם של אלו שלא הורשעו - בתי המשפט יכולים לטעות לכאן או לכאן, אבל בהיעדר אלטרנטיבה פרסום שמם של מורשעים הוא הפשרה הטובה ביותר בין זכויות הנאשמים והאזרחים המבקשים להגן על עצמם.

2. מערכת הצדק: מהו בכלל עבריין מין - רמון הורשע בנשיקת-בעילה, גברת מסוימת מאשימה את הניצב בר-לב בהטרדה כיוון ש..(כך לדבריה) הוא ניסה לחבק אותה. אמירה, נגיעה, שיעול לא במקום ואדם יכול להפוך היום לעבריין מין.

כל זמן שהמערכת לא יודעת להתייחס באופן מידתי לעניינים שבינו לבינה, הרי שיעשה עוול אמיתי לרבים (לא לכל) המורשעים בעבירות המוגדרות תחת הטרדה מינית, אשר יצטופפו ברשימת הפדופילים עם אנשים חולים, מסוכנים ופוגעניים באמת.
 
 
 
 
בגדול
21/11/2010
נכתב על ידי אליסה

אני עם יששכר איש השמיכות. עם זאת, הבעיה העיקרית נעוצה לפי דעתי בנטייה הקיצונית להימנעות מכל סיכון שמאפיינת את החברה המערבית בת זמננו, ושמובילה לניפוח כל סיכון קלוש ככל שיהיה מעבר לכל פרופורציה מציאותית - במיוחד כשזה נוגע לילדים. לא מספיק שאנחנו מרפדים את הילדים שלנו בצמר גפן בכל מה שנוגע לסיכונים ממשיים, אנחנו גם יוצרים סיכונים דמיוניים (ומנפחים את הקיימים) ורוצים להגן על הילדים גם מפניהם. אין ספק שיש פדופילים ואנסים ורוצחים, אבל אין שום סיבה להאמין שמספרם ביחס לכלל אוכלוסיה גדול מכל תקופה אחרת בהיסטוריה, ושהוא עובר את המיעוט הזעום שהם תמיד היוו. בנוסף, ראיות אקראיות יוצרות את הרושם שרוב הפגיעות בילדים נעשות בתוך המשפחות, ואני ממש לא אופתע אם הסטטיסטיקה תומכת בכך.

אגב, יש סרט מאלף בנושא, המתבונן בצד השני של המתרס. לא יודעת עד כמה הוא משקף את המציאות, אבל עשוי מספיק טוב כדי לספק חומר למחשבה.
 
 
 
 
האתר לא שם לו למטרה להציג עברייני מין...
21/11/2010
נכתב על ידי אורי רדלר

מטרתו היא להציג פדופילים. עניין אחר, לדעתי.
 
 
 
 
אליסה-
21/11/2010
נכתב על ידי dugmanegdit

הסטטיסטיקה של המקרים המדווחים תומכת בכך שעיקר הפגיעות בילדים הם בתוך המשפחה (וככלל, הרוב המוחלט של מקרי התקיפה המינית בילדים ובכלל הם על ידי מכר). הסיכוי שילד יותקף מינית על ידי אדם זר הוא, כנראה, די זעום.
 
 
 
 
כן, כך היה זכור גם לי, אבל לא הייתי בטוחה.
21/11/2010
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
יש גם את הסרט
22/11/2010
נכתב על ידי אפי

ילדים קטנים (http://www.imdb.com/title/tt0404203/) שנכנס קצת לעניין של פדופיליה מהצד השני של המתרס.
 
 
 
 
לאליסה
22/11/2010
נכתב על ידי שומר הלילה

בהרצאתו המאלפת (הרגישי חופשית להחליף "א" ב"ע") ג'ון סטוסל מדבר בדיוק על זה - חוסר היכולת של החברה המערבית לבצע הערכת סיכונים. כך משאבים רבים מופנים לאיומים קטנים במקום לאיומים גדולים או העלאת רמת החיים באופן כללי

(זהירות! 44 דק')

http://video.google.com/videoplay?docid=1876894381231272307#
 
 
 
 
שומר:
22/11/2010
נכתב על ידי אליסה

אין לי זמן וסבלנות ל-44 דקות - אם הוא מתייחס לנקודות שגילית שלא חשבת עליהן, אשמח לקרוא תקציר. תודה (גם על הקישור ועל ההזהרה):-)
 
 
 
 
יש גם פרק של "בולשיט!" שעוסק בזה
22/11/2010
נכתב על ידי אורי רדלר