חשד
   
 
רשימת תגובות (8)
 
 
אני אף פעם
21/5/2009
נכתב על ידי אליסה

לא התחברתי לסרטיו המוקדמים יותר, למרות שאני בהחלט יכולה להעריך את האיכויות שבהם. למשל לא מזמן ראיתי את "חבלה". בגדול זה כבר לא כל כך עובד, אבל יש בו קטעים ממש מבריקים. מבחינתי אם היה עושה רק את "ורטיגו", "חלון אחורי" ו"מזימות בין לאומיות", דיינו.

אני כמעט בטוחה שראיתי את "חשד", אבל לא ממש זוכרת. בכל אופן, כמה גרוע כבר יכול להיות סרט של היצ'קוק עם פונטיין וגראנט. מצד שני, ייתכן שגודל האכזבה הוא כגודל הציפיות:-)
 
 
 
 
לצערי, אני חייב להסכים...
21/5/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

חלק לא מבוטל מהסרטים המוקדמים שלו לא עובד. באופן מוזר ומשונה, הסרטים האלו עבדו פעם. לפחות אצלי. אולי זה אפקט של צפיה נוספת? אני לא יודע. מכל מקום, הייתי מכליל ברשימת הסרטים הטובים שלו גם את "החבל" ואת "פסיכו." גם "זרים ברכבת" לא רע. מעניין לראות ש"רבקה" שנעשה באותה תקופה (וראיתי זמן קצר אחרי "חשד") עובד-גם-עובד ועשוי להפליא.
 
 
 
 
טוב,
21/5/2009
נכתב על ידי אליסה

כמה מהדוגמאות שהבאת מכניסות אותי לטריטוריה של "זה מאד איכותי, אבל אני ממש לא סובלת את זה" (מוכר?). "החבל" ו"פסיכו" בהחלט נמצאים שם, ו"רבקה" הוא הדוגמה האולטיבמטיבית. כל הסרטים האלו (אם כי מתקופות שונות) בהחלט עובדים, יותר מדי עובדים:-) אולי זו הקלאוסטרופוביה שלי מדברת כאן, אם כי "חלון אחורי" היה צריך להפריע לי מאותה סיבה, וזה לא קרא.

גם אני זוכרת את "זרים ברכבת" לטובה - יכול להיות מעניין לראות שוב. עכשיו גם נזכרתי ב"נוטוריוס" ("תרגומון" טוען שזהו השם של הסרט בעברית - לא ייאמן). גם זה היה סרטו מרשים שלא ראיתי מזמן. ד"א, לרשימת המצטיינים הראשונה שלי יש גם להוסיף את "לתפוס גנב" (כן, יש לי חולשה לקרי גראנט - מה, לכולם? וגרייס קלי כמובן האישה הכי יפה שחיתה אי פעם עד עצם היום הזה).

המקרה הכי קיצוני של שינוי דעה שלי על סרט היה "שמש ירוקה". כן, נא לא לצחוק. בפעם הראשונה ראיתי אותו בגיל 16 בערך, והוא הפך אותי ל"ירוקה" (במובן העדכני של המילה כמובן) לשנים רבות. ראיתי אותו שוב לפני מספר שנים, ובלי שום קשר לאידאולוגיה, הסרט כמובן ממש גרוע.

 
 
 
 
במקום "מה, לכולם?",
21/5/2009
נכתב על ידי אליסה

צריך להיות "מה, לא לכולם?" הגיע זמן לשון.
 
 
 
 
נוטוריוס הוא "הנודעת"
21/5/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

מה זה בכלל "תרגומון"?

לגבי התיישנות יתרה: קשה לחשוב על הרבה דוגמאות של במאים שלא התיישנו כלל עם השנים, במיוחד אם הצפייה בהם פרושה לאורך שנים. "ליידי איב" של פרסטון סטרג'ס נראה לי נורא מרשים כשראיתי אותו בקולנוע "פריז" לפני שנות דור, אבל לפני כמה שנים ראיתי אותו שוב וזה לא היה זה.

מצד שני, לפני כמה שבועות ראיתי את צ'יינטאון, והוא היה אפילו עוד יותר חזק ממה שזכרתי. טוב, אבל זה פולנסקי.
 
 
 
 
21/5/2009
נכתב על ידי אליסה

אה, קולנוע פריז (צרף הבעה נוסטלגית מסועפת)...

צ'יינטאון לא יתיישן אף פעם, לפחות לא עבורי. כמו גם, אם כי בהבדל אלף הבדלות, רבים מהסרטים של לוביץ', קוקור וויילדר.
ואח"כ יש "הגל החדש" של שנות ה-70 שעדיין עושה לי את זה כל פעם, אבל נותר לראות מה יקרה לו בעוד כמה עשורים. צריך גם לקחת בחשבון שבשנים האחרונות טלויזיה התחילה לתפוס את מקום הקולנוע מבחינת איכות וחדשנות היצירה, ויהיה מעניין לראות אם המגמה הזאת תמשך (לפי דעתי כן, אם כי ייתכן מאד שהטלויזיה תעבור לאינטרנט או כל מדיום חדש אחר, ואז תקרא גם בשם אחר), וזה עלול לשנות מקצה לקצה את הפרספקטיבה ממנה אנחנו מביטים אחורה. כמובן שכל זה בתנאי שהאינפלציה העולמית הבאה עלינו לרעה לא תחנוק את הכל:-O
 
 
 
 
המממ...
22/5/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

לא הכרתי את אתר תרגומון, אבל גם הגרסה השנייה שהוא מציע ("נודעת") לא נכונה.

לגבי הטלוויזיה -- לקח לה הרבה זמן, ולפי דעתי היא עדיין אפילו לא מתקרבת.
 
 
 
 
היא מתקרבת בצעדי ענק,
22/5/2009
נכתב על ידי אליסה

אבל כדי להבחין בכך צריך לקחת בחשבון שזו השוואה בין תפוזים ותפוחים: הטעם אף פעם לא יהיה דומה, אבל בהחלט אפשר להשוות בין רמות איכות (כאשר ב"איכות" כוללים גם חדשנות).