שוויץ קטן
  אתם לא תגידו לי לא להשוויץ אם בא לי, טוב?

וזה הולך ככה. לפני כמה ימים פרסם תומס סואל מאמר נאה בו הוא חושף את צעדי ההכנה של ממשל אובמה להחרמת זהב:

אחד הטריקים החלקלקים של ממשל אובמה היה להכניס תקנה בחקיקת "אובמקר" עצומת הממדים, המטיל רגולציה על אנשים המוכרים זהב... הזהב היה תמיד מקור לתסכול עבור פוליטיקאים הרוצים להעצים את כוחם על הכלכלה... כאשר כמות הכסף שהממשלה יכולה להדפיס מוגבלת בכמות הזהב שברשותה, הפוליטיקאים אינם יכולים לשלם חוב עצום באמצעות הדפסת עוד כסף, כך שיוכלו לשלם לבעלי אגרות־חוב ממשלתיות בדולרים זולים יותר מהדולרים ששימשו לקניית האגרות. במלים אחרות, הפוליטיקאים אינם יכולים להונות אנשים בקלות כה רבה.

[תקן הזהב נעלם] אך, עדיין, יכולתם של אנשים לקנות זהב מפחיתה את יכולת הממשלה לגנוב את ערך כספם באמצעות הדפסת כסף.

אינפלציה היא דרך שקטה ויעילה עבור ממשלות, להעביר משאבים מהאנשים אליה, בלי להעלות מסים... ומשום כך חלק מהאנשים קונים זהב כשהם מאבדים אמון בניהול הכספי של ממשלות. בדרך כלל כאשר האינפלציה כבר כאן או שהיא נראית באופק. כאשר רבים מעבירים את הונם מדולרים לזהב, הדבר מגביל את יכולתם של הפוליטיקאים לגנוב מהם באמצעות אינפלציה.

... ברור כי ממשל אובמה רואה בחירותם של אנשים לקנות ולמכור זהב משהו המגביל את יכולותיה של הממשלה... הרצון להגביל או לשלוט בקניית ומכירת זהב הוא רק סימן נוסף, אחד מני רבים, לסתירה המובנית בין חירות הפרט ונסיונותיו של השמאל לשלוט בחיינו.

הגנבת התקנה על רכישת זהב ומכירתו אל תוך חוק עצום ממדים העוסק, כביכול, בטיפול רפואי, היא רק אחד התעלולים הציניים המשמשים כדי לעקוף את זכות הציבור לדעת כיצד מושלים בו.


וכאן נכנס השוויץ שלי. במאמר שכתבתי ל"הקפיטליסט היומי" לפני שנה וחצי (אפריל 2009) תיארתי מצב מעניין בהקשר של מקלטי מס:


אחת התופעות המעניינות ביותר באחרונה היא התגברות משמעותית של הלחצים על מקלטי מס ברחבי העולם....

תופעות כאלו הן ממין הצפוי בזמנים כאלו. מדינות רבות חוששות מכך שעשיריהן ינצלו את האפשרויות החוקיות או הכמו-חוקיות ובמקום לשלם את מסיהם יעדיפו לטמון אותם בכספות בנקים. מה שמעניין באמת, עם זאת, הוא הפרופיל הגבוה של הפעולות. בעניינים כאלו מטפלים בדרך כלל אנשים מדרג הביניים. מדוע, אם כן, הופך העניין לנושא חשוב על סדר היום של ראשי־ממשלה עסוקים כמו גורדון בראון הבריטי? מדוע לוחצים בעניין זה ראש ממשלת גרמניה ונשיא צרפת? מדוע עומדים כולם בתוקף על כך שיש להחמיר במידה משמעותית את הרגולציה הכלל עולמית על תנועות כספים?

התשובה פשוטה יותר משנדמה. צרפת, בריטניה וארצות־הברית שרויות באחרונה במסע כמעט לא יאומן בהיקפו של תמרוץ השוק. הן מפמפמות כמות אדירה של כספים אל שווקיהן ומשמעותו של פמפום-תמרוצי זה (או תמרוץ-פמפומי זה) היא, בפשטות, אינפלציה. ולא אינפלציה של אחוזים ספורים. כשטריליוני הדולרים המוזרמים לשוק יבואו בו לידי ביטוי (כלומר, כשתתרחש ה"התאוששות" המצופה) נקבל אינפלציה של עשרות ומאות אחוזים.

...החור היחידי שנותר בלתי סתום הוא עניין מקלטי המס. כלומר, מקומות בהם אנשים ומדינות שומרים על כספם באפיקי השקעה שאינם המטבעות העתידים לעבור אינפלציה היסטרית מסוג זה. זהב, למשל. כדי לסתום את החור הזה, באה הפעולה הנמרצת המכוונת למנוע את היכולת לגדר השקעות כנגד האינפלציה. באותו מטבע, כמעט מובן מאליו שבעוד שנתיים או פחות, כשהקטסטרופה האינפלציונית תתברר במלואה, נוכל לצפות לשלב ב' בסיפור: חוק החרמת הזהב של 2011, תקנה מ-2012 האוסרת סחר "ספקולטיבי" בסחורות, חוק מחיר אורז/נפט/זהב מרבי, וכדומה. יש למה לחכות.

 
 
רשימת תגובות (3)
 
 
אורי תעשה לי ילד
28/9/2010
נכתב על ידי איגוד נהגי הפרדות

 
 
 
 
לא עדיף "אורי תעשה לי פרד"?
28/9/2010
נכתב על ידי dugmanegdit

זה טוב יותר לעסקים...
 
 
 
 
תיקנתי את הטעות...
29/9/2010
נכתב על ידי אורי רדלר

יש טעות שהביאה אנשים שהקליקו על הקישור למאמר המושווץ להיתקל בשאלה האם יש להם סיסמה... תיקנתי את הבעיה. וזה מספר לי מי הקליק ומי לא הקליק.