תרגיל העוקץ הסיני
  סיפור מעניין, המתחיל בשום דבר, ונגמר בשום דבר. באמצע תמצאו את כל החומרים המרכיבים את שערוריית אקלים-גייט. קרדיט ראוי: הרעיון לסיפור בא מכאן. ואם אנחנו בענייני קרדיט, אחרוג מקמצנות הלינקוק שלי ואתן את הקרדיט הראוי לדוגמה-נגדית, העוקב אף הוא בדריכות אחרי ההתעדכנויות. יש עוד? ספרו לי ואקשר.

ולענייננו: אחת השאלות הקשות בפניהן ניצב חוקר אקלים היא כיצד יש להתייחס לערים. כאשר הוצבו מכשירי מדידת הטמפרטורה במאה הקודמת, הם ניצבו באזורים כפריים ולא מעוירים. יותר ממאה שנים מאוחר יותר, בלעו הערים, העיירות והכפרים מספר גדול של מקומות בהם היו מכשירי מדידה, מה שגרם להטיה של הנתונים: הם הראו על התחממות, אך לא היה ברור כמה ממנה נובע מהעיור, וכמה ממנה הוא טבעי. באופן טבעי, לתשובה לשאלה זו יש השלכות כבדות משקל על חישובים של התחממות ומידת התחממות.

ידוע לכל כי לערים יש השפעה על הטמפרטורה בכמה-וכמה מובנים, כמו שימוש רחב במכשירים פולטי חום כמו מזגנים ותנורים, החום הנובע מריכוז של מספר עצום של בני־אדם בשטח קטן וכן מגורמים מוכרים פחות, אך משפיעים יותר, כמו קיומם מבנים גבוהים, החוסמים את פליטת קרינת החום מפני השטח. על המצב ניתן לעמוד אפילו מנתונים אנקדוטליים, כמו ציורים מהמאה ה-19 בהם נראית פאריז המושלגת, שעה שהיום ירידת שלג בעיר היא אירוע נדיר למדי (לבד מהשנה האחרונה, בה השלג ירד גם ירד).

דרך אחת להתמודד עם בעיית "איי החום" העירוניים היא פשוט להוציא את המדידות של אתרים כאלו מכלל הבדיקה. הדבר קל כאשר יש שפע גדול של תחנות מדידה, אך הוא בעייתי כאשר רוב תחנות המדידה נבלעו בערים. אפשרות אחרת, הגיונית יותר, היא אימוץ סוג של 'תיקון' טמפרטורות, שיפצה על ההתחממות הרבה יותר ב"איי החום."

שאלת השאלות היא, כמובן, מה שיעור הפיצוי הנדרש?

בדוח IPCC לשנת 2007 נכתב כך:

מחקרים מקומיים רבים הראו כי המיקרו-אקלים בתוך ערים חם יותר בממוצע, עם טווח טמפרטורות יומי (DTR) מצומצמם יותר בהשוואה למצב בו אין במקום עיר. עם זאת, הנושא המרכזי מנקודת מבט של שינוי אקלימי היא האם תיעוד הטמפרטורות באזור מעויר מוטה במידה משמעותית לאורך זמן. מחקרים שבחנו את הנושא ברמת חצי הכדור וברמה הגלובלית הגיעו למסקנה שהמגמות הקשורות בעיור הן בסדר גודל קטן בהרבה מהמגמות העשוריות והארוכות יותר בסדרה (לדוגמה, ג'ונס ואחרים, 1990; פטרסון ואחרים, 1999). תוצאה זו ניתן לייחס, בחלקה, להשמטת מספר קטן של אתרים (פחות מאחוז) שבהם הייתה מגמת התחממות עירונית מובהקת. (עמ' 243-244)

בשפת בני אנוש, אומר הדוח כי לפי ג'ונס ופטרסון, ההתחממות באזורים מעוירים זניחה, ולכן ההתאמות הנדרשות הן מצומצמות ביחס.

למאמרו של ג'ונס ניתנה חשיבות מיוחדת, גם בגלל האכסניה המכובדת מאוד (נייצ'ר), וגם בגלל מעמדו הרם: ג'ונס לא היה רק ראש היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה, אלא גם העורך הראשי, בצוותא עם קווין טרנברת', של הפרק השלישי של דוח IPCC לשנת 2007, שהסתמך על מאמרו.

ג'ונס ציין ביחס למאמרו כי "התחנות נבחרו על בסיס עברן: בחרנו תחנות עם מעט שינויים, אם בכלל, במכשור, במיקום או בזמני התצפית." ג'ונס לא אמר דברים בעלמא: הוא הסתמך על הצהרה זהה של פרופסור ווי-צ'יונג וואנג מאוניברסיטת אולבני שבמדינת ניו־יורק, שכן עיקר נתוניו היו שאובים מנתונים שליקט וואנג (והתפרסמו כאן).

הנתונים של וואנג, שנמסרו לג'ונס, נראו חשודים לכמה ספקנים, ובראש ובראשונה לסטיבן מקינטייר באתר קליימט-אודיט. הספקנים החשדנים פנו אל ג'ונס ואל וואנג, בהתאם לחוק חופש המידע בארצות־הברית ובבריטניה, וביקשו מהם את נתוני המקור או, לכל הפחות, את המידע התחנות שנבחרו. לאחר מאבק, הועברה רשימת התחנות לידי קליימט-אודיט, והמתמטיקאי דאג קינן (Doug Keenan) ניתח אותה. אחרי ניתוחה, הוא כתב אל וואנג (מכתב 1177158252) באפריל 2007:

בהתייחס למידע המטאורולוגי הסיני שנותח בוואנג ואחרים וג'ונס ואחרים, נדמה כי ברור כי הוא נגוע בבעיות קשות. במיוחד, הנתונים התקבלו מ-84 תחנות מטאורולוגיות, אותן ניתן למיין באופן הבא:

49 ללא תיעוד מדויק של המדידות

08 עם בעיות בתיעוד המדידות

18 הועברו למקום אחר

02 עם העברה למקום אחר בשנה מסוימת

07 ללא העברה כלל.

יתר על כן, חלק משינויי המקום הם למרחק רב—יותר מ-20 ק"מ. אחרים הועברו לסביבה שונה מאוד... הנתונים הללו סותרים את הטענה שבפרסומכם, כאילו בחנתם את התיעוד ההיסטורי של התחנות, במיוחד ביחס ל-49 התחנות שבהן אין תיעוד היסטורי של המדידות. הטענה לבדיקה חיונית למסקנות המחקר.

לשון אחר, רק שבע מהתחנות עמדו בתנאים שוואנג טען שחלו על כל התחנות. קינן תיעד כאן את ניסיונותיו ליצור קשר עם וואנג, בלי שזכה לתגובה, ותבע מוואנג לחזור בו מהפרסום שלו בכתב־העת Geophysical Research Letters (המכונה GRL), ולג'ונס הוא קרא לחזור בו מהטענות בנייצ'ר המבוססות על הנתונים הסיניים. "אם לא תעשה כן," אמר, "אני מתכוון להעלות באופן פומבי האשמה נגדך על התנהגות שאינה הולמת חוקר בפני אוניברסיטת אולבני."

העניין מאוד לא מצא חן בעיני ג'ונס, במיוחד לאור הפרסום הממשמש ובא של דוח IPCC. הוא כתב לקווין טרנברת', עמיתו לעריכת של הפרק השלישי של דוח IPCC. הוא הציג את המאמר כעניין ישן מאוד, ולא ממש רלוונטי, והודה שהיה המום במקצת ממכתבו של קינן. תביעה לחזור בהם מן המאמר הייתה עניין מסוכן: בלי המאמר, תיחלש מאוד הקביעה כי אין צורך כמעט בהתאמת נתוני תחנות המדידה באזורים המיוערים.

מייקל מאן, אבי 'מקל ההוקי' הנודע, נשמע הרבה פחות מודאג והרבה יותר תוקפני:

חבורת השרלטנים הזאת תמיד מחפשת משהו להיטפל אליו, כך שאנשים שאינם מכירים את העובדות ישתכנעו שיש מחלוקת. הם אינם יכולים להבין את המדע בכללו, כך שהם מחפשים משהו קטן שעליו הם יכולים לומר שהוא לא נכון, ומכאן מכלילים שיש פגם במדע בכללו... הם יכולים לנגן עד מחר על נושא הנתונים הסיניים, זה לא ישנה את התמונה הכללית (שלא לדבר על המגמות בסין)...

הם מקווים לנפח את זה למשהו שיראה כמו מחלוקת אמיתית... הכי טוב להתעלם מהם לחלוטין. אין להם כבר חברים בעלי עצמה כאן בארצות־הברית, והתקשורת לא רוחשת אהדה לטרחונים של אומרי הלא בארצות הברית... אני אייעץ גם לוואנג לא להגיב. קינן מבלף [בכוונתו להגיש תלונה] או שלא, אבל אם הוא ינסה משהו אני מאמין שלפי החוק הבריטי יהיה קל לוואנג לזכות בתביעת דיבה נגדו (בארצות־הברית זה הרבה יותר קשה).

קווין טרנברת' חלק על דעתו של מאן, וסבר כי יש להגיב, אך ייעץ:

התגובה שלך צריכה באופן כלשהו לשים תווית על הבחורים האלה כעצלנים וחסרי יכולת, שאינם יכולים להתמודד עם היקף העבודה העצום הנדרש לבניית מסד נתונים כזה.... הצעתי הצנועה היא להשמיץ את מניעיהם... ולהציג אותם כעצלנים שאין להם משהו יותר טוב לעשות.

אין שום בסיס להתכחש למאמר על בסיס ההודעה של קינן. אולי יהיה צורך בתיקון, שמשפט מסוים לא היה נכון אם אכן יש טענה בקשר למשהו לא נכון. אבל חלק מנתוני המכשירים הם כמו מידע פליאו-אקלימי, וניתן להשתמש בהם בזהירות כי המטא-נתונים אינם בנמצא... אם נציע לציין תיקון בכמה מלים במאמר באופן שולי הקייס שלו ייחלש מאוד.

פיל ג'ונס החליט לא להגיב לפורומים, ולהמתין לשובו של וואנג. בינתיים שב מחופשתו בן סנטר (Ben Santer) הלוחמני (במכתב 1177534709 הוא מודיע על כך שהיה שמח לפגוש כמה מאנשי קליימט-אודיט בסמטה אפלה). במכתב 1177423054 הוא מגיב באלגנטיות אופיינית:

זה עניין נבזי ביותר... אבל טענותיו של קינן על התנהגות לא הולמת של חוקר, אף שהן מרושעות ולחלוטין לא מבוססות, דורשות תגובה כלשהי... השורה התחתונה היא שיש אי וודאות מובנית במדידת תכונה כלשהי במערכת אקלימית ממשית... כדאי לציין זאת בפני מר קינן. כל הנימה של האתר [אודיט-קליימט] והזבל של קינן היא שהם מנתחים את הנתונים בזהירות ובדייקנות, ואתה לא...

השורה התחתונה כאן היא שנתונים תצפיתיים הם לעתים קרובות "מבולגנים" ואינם מסודרים בערימות יפות כמו שמר קינן רוצה... היינו רוצים שמערכות תצפית יהיו מדויקות ויציבות יותר, ומותאמות יותר למדידת שינויים עשוריים באקלים... המסר המרכזי כאן הוא שלמרות אי הוודאויות בתיעוד טמפרטורת פני השטח... אין חולקים על כך שטמפרטורת פני השטח התחממה באופן ניכר במאה השנים האחרונות. אי־וודאויות בתיעוד ההיסטורי של תחנות אינן סותרות את המסר הבסיסי הזה.

מהציטוטים המאלפים הללו עולה תמונה מעניינת. ג'ונס, מאן, טרנברת' וסנטר כולם אמרו כי בטענות של קינן אין ממש, אך עצתם לא הייתה להפריך את טענותיו של קינן או להצביע על פגמים בהן. כולם התמקדו באפשרויות הטקטיות העומדות לרשות ג'ונס: להתעלם, להשמיץ, להתחמק, או להודות בחשאי. במקביל, כולם אישרו, איש איש בדרכו, את סברתם כי הטענות של קינן למעשה נכונות. מאן דיבר על "משהו קטן... שהוא לא נכון," טרנברת' דיבר על כך ש"אולי יהיה צורך בתיקון, שמשפט מסוים לא היה נכון" וסנטר ביקש להדגיש שיש "אי וודאות מובנית" במדידות. לכולם הייתה תחושה שמשהו ממש לא בסדר עם הנתונים שמסר וואנג.

תחילה, דומה היה כי אין להם כל סיבה לחשוש. וואנג וג'ונס התכתבו (מכתב 1177534709), כשג'ונס היה בז'נבה, והחליטו (כנראה) לא להגיב בשום אופן לדבריו של קינן, אך ממכתב 1182255717 ניתן ללמוד כי קודם לגיבוש ההסכמה הוא דווקא הגיב. כל העניין יסודו באי־הבנה, אמר לקינן. הוא צלצל אליו בדיוק כשהוא עמד לצאת לסין. כדי לענות לשאלותיך בדיוק רב יותר, כתב לקינן:

אצטרך לעיין בתיק (אם אוכל למצוא אותו, כיוון שעבר זמן רב) וגם ליצור קשר עם מי שכתבה את המאמר עמי, הגב' [ז'או-מיי] ז'נג, שהביאה את הנתונים וביקרה באוניברסיטת אלבני כמדענית מבקרת מהמוסד לפיסיקה של האטמוספרה באקדמיה הסינית למדעים.

במקביל, הרגיע וואנג את ג'ונס:

בשיחה שהייתה לי בשבוע שעבר עם הגב' ז'נג בביג'ין היא אישרה מחדש בפני כי השתמשה בהעתקי נייר של תיעוד התחנות, כדי לוודא שבתחנות שנבחרו למחקר ההתחממות האורבנית בסין היו מעט, אם בכלל, שינויים במכשור, במיקום או בזמני בתצפית במהלך תקופת המחקר (1954-1983).

זה לא סיפק את קינן. אחרי תקופה קצרה, בתחילת יוני, הוא שב והעלה את האשמותיו בפני וואנג, והודיע לו על כוונתו להתלונן עליו בפני אוניברסיטת אולבני. וואנג לא הבין על־מה ולמה:

הדיגיטיזציה של עותקי הנייר של "תיעוד התחנות" הוכנה בשנים 1989-90 על ידי הגב' ז'או-מיי ז'נג רק לרשת 60 התחנות, ו"תיעוד התחנות" לתחנות אחרות, כולל אלו ששימשו... במחקר, היה נגיש כנייר, כפי שכבר כתבתי לך... בקשר למצב העדכני של עותקי הנייר של "תיעוד התחנות," הגב' ז'נג אמרה לי כשהייתי בבייג'ין באפריל 2007 כי אין לה כבר גישה למידע הזה כי עבר זמן רב מאז (מאז 1990) והמוסד לפיסיקה של האטמוספרה עבר למקום אחר.

ג'ונס הגיב ביובשה, במכתב לעמיתיו:

אני חושב שהצלחתי לשכנע את האוניברסיטה להתעלם מכל הבקשות למידע בהתאם לחוק חופש המידע, אם המבקשים קשורים לקליימט-אודיט... קיבלתי דואר מדיוויד ג'ונס מ-BMRC במלבורן. הוא אמר שהם מתעלמים מכל מי שקשור לקליימט-אודיט.

כעבור זמן קצר, כתב קינן לג'ונס (מכתב 1182342470), כשהוא מכתב אל הדברים גם את סטיבן מקינטייר מקליימט-אודיט. הוא תיאר בקצרה את הפרשה, ואת ההאשמה שלו כי וואנג זייף את נתוניו, ואחר־כך אמר כי אינו מאמין כי ג'ונס חף מכל ידיעה. כשפרסם את המאמר ב-1990 הוא לא ידע על הבעיות בנתוניו של וואנג והיה חף מכל אשמה בנקודה זו. אבל הוא שב והסתמך על נתונים אלו במאמר מ-2001, כאשר כבר ידע שהנתונים מפוברקים.

ג'ונס לא השיב לקינן, אך במכתב (1182346299) לקווין טרנברת', התוודה:

אני לא יודע איך להגיב לזה... אני יודע שאני בצד הנכון וכן, אבל נדמה לי שאני אומר לעצמי את זה בתכיפות רבה יותר באחרונה! אני יודע גם ש-99 אחוז מעמיתי האקלימאים יודעים שאין יסוד להתקפות האלה.

השתיקה לא הועילה. באוגוסט 2009 כתב אל ג'ונס בני פייסר (1188412866), עורך כתב העת Energy & Environment וביקש את תגובתו למאמר של קינן המעלה בגלוי ובחריפות האשמת מירמה כנגד וואנג.

ג'ונס פנה שוב לבקש בעצת עמיתיו. קווין טרנברת' נזעק שוב לייעץ. הוא העלה אפשרות להגיב בקצרה או בנימה פטרונית, אך סיכם:

אין לך סיבה להתגונן: אם הייתה בעיה עם הנתונים, ונקטת את אמצעי הזהירות המתבקשים, אז אם יש משהו פגום בהם, זו אחריותו של מי שהביא את הנתונים, לא של מי שהשתמש בהם באופן אחראי.

או, במלים אחרות: כותבי דוח IPCC לא אשמים, כי הם בוחנים מאמרים שפורסמו. ג'ונס, שפרסם מאמר כזה, אינו אשם כי אימץ את הנתונים של וואנג. וואנג אינו אשם, כי הוא אימץ את הנתונים שהפרופסור ז'אנג אמרה לו שיש בידה. הפרופסור ז'אנג פרשה לפנסיה, וכבר אי אפשר להאשים אותה בכלום.

תגובתו הראשונית של ג'ונס (מכתב 1188478901) הייתה לפנות לעורך Energy & Environment ולשאול, בתמימות לכאורה:

Energy & Environment הוא לכאורה כתב עת עם סקירת עמיתים. ממה שכתבת לא ברור אם רצית שאסקור את המאמר. אם אתה רוצה שאסקור אותו, האם תתייחס למה שאומר, כמו למשל לדחות את הפרסום?

פייסר לא הגיב כמקווה:

המאמר כבר נשלח לשלושה סוקרים. כמובן שאם תרצה אני אתחשב בהערותיך ובהערכתך. למעשה, אם הטענות במאמר אינן מבוססות, אני כמובן אדחה את המאמר מפרסום.

כלומר, הוא הזמין את ג'ונס לציין אי דיוקים, אם ישנם כאלו. כמובן, אם הטענות של קינן מדויקות, מצבו של ג'ונס הופך נוח פחות. מייקל מאן רקם עם גווין שמידט—ההגאי הראשי של אתר ריל-קליימט—רעיון לתביעת דיבה: וואנג אינו דמות ציבורית, ולכן יכול להגיש תביעת דיבה נגד קינן:

ביחס לפייסר... אנחנו חושבים שיש שתי נקודות חשובות. קודם כל, אם יש טעויות עובדתיות.... חשוב מאוד שתציין אותן עכשיו, כדי שקינן לא יוכל לטעון אחר כך שהעלה את טענותיו בתום לב... שנית, אנחנו חושבים שאתה צריך להתמקד בהשלכות המשפטיות. במיוחד, עליך להזכיר למו"ל שתביעת הדיבה היא גם לנזיקין — זה אולי יגרום לסוניה [בוהמר-כריסטיאנסן] לחשוש קצת. כמובן, אם המאמר יתפרסם, אולי הסכם הפשרה יגרום לסגירת כתב העת ולהיעלמות בני וסוניה! אנחנו יכולים רק לקוות, מכל מקום. כך שבדרך משונה זה בעצם מצב של זכייה בכל מקרה עבורנו.

גם וואנג היה אופטימי (מכתב 1188508827). הוא הציע לג'ונס להפנות את המגזין לאוניברסיטת אולבני, בגלל טענתו כי אסור היה לקינן לפרסם את המאמר כל עוד מתבררת התלונה נגד וואנג באולבני. אל תדאג, הוא אומר לג'ונס, "קינן בפאניקה ומה שהוא עשה יחרוך אותו קשות."

לא כן תום וויגלי. וויגלי, האיש שעמד בראש היחידה לחקר אקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה לפני ג'ונס, היה הרבה פחות אופטימי ועולץ מג'ונס ו־וואנג (מכתב 1188557698):

נדמה לי שקינן מעלה נקודה תקפה. הקביעות במאמרים [של ג'ונס ו־וואנג, לגבי אמינות הנתונים] נראות לא נכונות, ושמישהו (וואנג, לפחות) ידע כל הזמן שהן לא נכונות.

במלים אחרות, וויגלי כתב לג'ונס שוואנג ביצע תרמית ביודעין. הוא רמז, ויותר מזה, שג'ונס אשם לכל הפחות בידיעה על־כך.

העניינים הפכו לחוצים יותר. פייסר דחה את הערותיו של ג'ונס, שלא נגעו לאף אחת מהנקודות המרכזיות ומאן הכיר בכך (1189515774) שאין ביכולתו להגיש תביעת דיבה:

וואנג חייב לתבוע אותם, או לפחות לאיים בתביעה. אם הוא לא יעשה זאת, זה יהיה תקדים חדש ומסוכן. אני יכול לקשר אותו לעורך־דין מוביל שיעשה את זה פרו-בונו. כמובן, חייבים לעשות את זה מהר. רק האיום בתביעה משפטית ימנע מהם לפרסם את המאמר, כך שחשוב לעבוד מהר. חשוב שתבהיר לוואנג שהוא חייב ללכת בנתיב משפטי כאן בלי קשר למה שקורה עם האוניברסיטה.

וואנג לא תבע. המאמר פורסם, והחקירה באוניברסיטת אולבני החלה. במאי 2008 הודיעה האוניברסיטה לקינן כי החקירה לא העלתה דבר וכי וואנג זוכה מההאשמות נגדו. איך הוא בדיוק זוכה, אם העדות העיקרית לחפותו—עותקי הנייר של נתוני התחנות—לא הוצגה בפני איש? לא ברור. קינן ביקש לראות את דוח החקירה, אך סורב: החקירה כוללת חלקים שאינם נוגעים אליך, ולכן לא תוכל לקבל את הדוח, הודיעה לו האוניברסיטה. במכתב מוזר נוסף, מאוגוסט 2008, הודיעה לו האוניברסיטה על סיום החקירה. אנו מודיעים לך זאת, כתבה לין וידקה באותיות דפוס כבדות, כי אתה זה שהגשת את התלונה, אך לא תקבל את הדוח כי אתה לא מעורב בעניין.

וואנג לא סיפק את המסמכים עליהם הסתמך, כביכול, לצורך הנתונים שמסר (ראו דיווח מקיף כאן). מה קרה להם? במסמך שהגיש וואנג לוועדת החקירה הפנימית באוניברסיטת אולבני (מסמך 080222_ZMZeng_Inputs.pdf) הוא חושף כי המידע אינו בנמצא כלל. החומרים וההערות של ז'נג הלכו לאיבוד. מזיכרונה, הצליחה ז'נג להעלות תיעוד חלקי של 42 זוגות התחנות. מתוך ה-84, לפחות 50 תחנות הוזזו ממקומן (21, פעמיים או יותר) ולגבי 8 תחנות לא זכרה ז'נג מה היה מצבן. כלומר, 70 אחוז מהנתונים היו מפוקפקים. זה לא הפריע לוואנג לטעון באותה נשימה כי הוכיח שההאשמה בזיוף נתונים אינה נכונה.

המילה האחרונה שייכת לתום וויגלי. במאי 2009, אחרי פרסום עיקרי הסיפור על־ידי קינן, הוא כתב (1241415427) לג'ונס, סנטר ואחרים: "הניחוש שלי," הוא אומר בהתייחס לעותקי הנייר שוואנג אמר שהם קיימים:

הוא שאין עותקי נייר... תמיד חשבתי שוואנג הוא מדען רשלני. ולכן אני לא אופתע אם יתברר שהוא פישל כאן. אבל פריט X נמצא גם במאמר של וואנג וגם במאמר של ג'ונס—אז מהיכן הוא מגיע? האם פשוט 'סמכת' על וואנג?... למה, למה, למה לא פשוט אמרתם אתה ו־וואנג את האמת מלכתחילה? זה היה חלש יותר מבחינה מדעית, אבל זה לא היה יוצר את כל הבלאגן הזה.

 
 
רשימת תגובות (20)
 
 
פנטסטי
6/12/2009
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

אני מחכה לסרט.
 
 
 
 
טוב, תראה, עם הפופולריות ההיסטרית וכמות התגובות
6/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אולי נחכה קצת עם ההפקה. או שכולם מסכימים איתי ומוחאים כפיים או שאני לא יודע מה...
 
 
 
 
אני חושב שכולם פשוט בהלם מוחלט
6/12/2009
נכתב על ידי אפי

כי אני פשוט נשארתי עם פה פעור...

למה שלא תשלח את זה לאיזה אחד העיתונים הכתובים? הפארסה הזו מתגלה מרגע לרגע כאחד מהתרמיות המדעיות הגדולות במאה האחרונה.

אגב, שמעתי שהיום נערכה הפגנה גדולה בלונדון בעד צמצום גזי החממה. מה שאני לא מצליח להבין זה מה גורם לכל כך הרבה אנשים להפגין בעד הדבר המוזר הזה? כאילו, מילא יום הפועלים, או איזה מטרה סוציאליסטית. אבל זה?

 
 
 
 
אפי
6/12/2009
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

טוב, זו הסיבה שקוראים להם אבטיחים. ירוקים בחוץ אדומים בפנים.
 
 
 
 
המדהים בכל הסיפור, לדעתי...
6/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

הוא שהוא פשוט נמצא על הרצפה: להרים ולכתוב. אני משתכנע יותר ויותר שמי שליקט את התכתובת ידע בדיוק מה הוא עושה ולאן הוא מכוון. אני אבדוק מה אפשר לעשות בנידון באחד העיתונים.... זה קודם כל סיפור טוב, לדעתי.... ואל גור ביטל את ההופעה שלו בקופנהאגן והשאיר 3,800 דנים ששילמו 1,200 דולר כל אחד כדי ללחוץ את ידו, בלי יד ובלי לחיצה.
 
 
 
 
או, כמו שהאקס נוהג לומר,
6/12/2009
נכתב על ידי אליסה

השאיר אותם עם ה..אהם, לחיצה ביד. כל הסיפור הולך ונהיה יותר ויותר משעשע.

לגבי המקור, כאן יש ספקולציות חביבות. אני דבקה בגרסת המדליף מבפנים, אבל מה אני יודעת.

לגבי התקשורת שלנו אני עוד מעט מתחילה לדפוק את הראש בקיר. ד"א, לינדנשטראוס נזף היום במשרד לאיכות הסביבה שלא לוקח דוגמה משאר מדינות המערב ולא עושה מספיק לצמצום גזי החממה. תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת.

 
 
 
 
אליסה-
7/12/2009
נכתב על ידי dugmanegdit

לפחות יוצא משהו טוב מזה שהבירוקרטיה שלנו לא מתפקדת...

וגם לאורי- אני חושב שהתקשורת שלנו יודעת על העניין ופשוט מתעלמת באלגנטיות; מאז חשיפת העניין כבר היו כמה אייטמים ב"לונדון וקירשנבאום" בנושא אקלים והשר ארדן ירום הודו כבר הספיק להיות שם פעמיים. הם עוד לא עסקו בנושא אפילו פעם אחת, אפילו לא במסגרת פינת האינטרנט שלהם....
 
 
 
 
לגבי המקור המדליף...
7/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אפשר לאמץ את ההשערה הנוחה שהעגבניות לשעבר חשפו את האבטיחים... אני כמעט בטוח שמדובר בעבודה מבפנים. קשה לי להניח שהבחירה המדויקת מאוד של החומרים היא אקראית. אולי "הארי" (שמו האמיתי הוא איאן האריס) שיתף פעולה עם תום וויגלי או משהו כזה.
 
 
 
 
אורי: אכן.
7/12/2009
נכתב על ידי אליסה

הנה תגובה אחת מהקישור ששמתי לעיל שמסכמת יפה את ההגיון מאחורי גרסת הדליפה הפנימית:

No - I call bollocks on this.
As discussed above, any putative hacker needs:
- an astonishing level of access to emails so that's admin access across the Exchange estate, oh and since they go back a decade, probably backup tapes as well. Remotely/ Aye right.
- Really fluent English to be able to read and digest what's important, plus a huge amount of TIME to read and digest what's important OR a gigabit/LAN connection to be able to copy the entire sodding exchange database, so that it be read offline.
- To be able to do all this riflling around, remotely, for a very long time whilst he was snooping about without anyone noticing the remote access behaviour
- Completely unrestricted access to the file storage systems, plus probably everyone's hard drives - I'll bet that a lot of stuff in on laptops rather than all neatly squared away on network drives.

OR inside help to know precisely where to look.

Now. Without outside help, this is just nonsense. this kind of digging would take months.

With inside help, why does it need to be hacked?

Occam says whistleblower - it's far more likely than a blunder putting the zip file on a publicly accessible ftp server.

We know that someone tried to get bits of this out earlier.[FOIA]
We know that CRU was planning to deny the request.

In order for this NOT to be a whistleblower, we need to have no-one in CRU with a conscience. That's a conspiracy, so we can discount it.

עומר: זה לא קורא לי הרבה שאני ממש לא סובלת מישהו, במיוחד מישהו שאף פעם לא פגשתי באופן אישי, אבל מר גלעד ארדן הצליח לעשות לי את זה ממש מהפעמים הראשונות שעלה לבמה הציבורית.
 
 
 
 
אליסה-
7/12/2009
נכתב על ידי dugmanegdit

זה לא קורה לי הרבה שאני משתמש בצירוף "ירום הודו". כשאני כן משתמש, זה אומר משהו...

לעניין השאלה "מי הדליף" - זה היה לי ברור מההתחלה; הסיכוי לכך שהאקרים עשו זאת ללא כל סיוע מגורם פנימי הוא קלוש ביותר לאור הנתונים.
 
 
 
 
כן, זו גם דרך השימוש שלי
7/12/2009
נכתב על ידי אליסה

בביטוי הזה, אבל אני לא סובלת אותו עוד יותר מזה:-/
 
 
 
 
מקווה שבקרוב יהיה לי סיפור המשך...
7/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

יותר אקטואלי, אבל אותם דפוסים של הסתרה-הסתרה-שקר
 
 
 
 
וזה הצחיק אותי
7/12/2009
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

http://comics.com/nate_beeler/2009-12-04/
 
 
 
 
נראה לי שגלעד ארדן קטן ליד כרמל שאמה
8/12/2009
נכתב על ידי אפי

כי מסתבר שיש אנשים מעצבנים/מטומטמים, ויש אנשים שפשוט...

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/975/637.html

במחשבה שניה, אולי הרעיון הוא כזה: הולכים קבוצה של 50 אנשים מובטלים לסניף בנק קטן, 5 תופסים את התור אצל כל הפקידות ובסוף כולם מתחלקים בכסף - השכר הממוצע במשק. חסל סדר אבטלה. איך שלי לא חשבה על זה?
 
 
 
 
מי אמר שהיא לא חשבה על זה?
9/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

כרמל שאמה הוא שם בדוי. שים לב שבסיקול אותיות כרמל שאמה יוצא שלי יחימוביץ'.
 
 
 
 
שיקול אותיות
15/12/2009
נכתב על ידי אפי

או שזה היה בכוונה?
 
 
 
 
הנה, גם אני טעיתי
15/12/2009
נכתב על ידי אפי

שיכול אותיות!
 
 
 
 
סיכול, שיכול, סיקול, שיקול
17/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אני כל הזמן מתבלבל ומבלבל בזה. זה שיכול ממוקד.
 
 
 
 
אוף טופיק,
17/12/2009
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

מישהו ראה במקרה את יצירת המופת הריפנשטאלית "קפיטליזם -סיפור אהבה"?
אדם עם מספיק פז"מ טלוויזיוני נתקל לפרקים ביצירות ממש מטומטמות שגורמות לו להצטער על כך שלא ניצל את השעות החשובות הללו לבהייה בקיר, אבל הסרט הזה הוא משהו אחר... וואו, פשוט וואו.

ספויילר:
צילום של ישו הצלוב, כינורות בכיינים ברקע.
מוּר: "האם קפיטליזם הוא חטא?"
כומר: "אין ספק".
 
 
 
 
אא"ה, נוספת לרשימת גיבורי...
17/12/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אני יודע שלצורכי השכלה כללית כדאי שאראה את מה שמוּר עושה, אבל מעולם לא הצלחתי להביא את עצמי עד כדי ראייה של משהו שהוא עושה. כל הכבוד לך.