שלושה טמבלים
  שלושה טמבלים, ואחד בונוס.

אהבכ"ס
התופעה המכונה ''איתמר הנדלמן בן כנען סמית''' מכה שוב, הפעם בביקורת מגוחכת על "השמרנים המיושנים" שהולכים להופעה של לאונרד כהן.

לגמרי במקרה, פתחתי לפני שבוע או משהו את "העיר" וגיליתי שם רשימת פרידה של אהבכ"ס דנן ממנה למדתי כי הוא היה עורך אגף התרבות בשבועון הנעלם. זה כמובן מסביר מדוע פורסמו מאמריו שם. זה לא מבאר איך ממשיכים לפרסם אותם גם אחרי שפרש מתפקידו. האיש, הרי, לא יודע לכתוב והזמן החולף אינו מחולל שינוי בעניין זה. מתבקשת התהיה: מתי חל מועד בחינה מחדש של הנחות מוקדמות? באיזה שלב ניגש עורך כלשהו ואומר: כן, אני יודע שמר אהבכ"ס מפרסם את טוריו בעיתון מזה פטפ"ט שנים, אבל האם מה שהוא כותב אכן ראוי למקרא אדם? האם נמצאת בידינו עדות של קורא, שצלח רשימה שלו עד סופה וחי לספר לנו על כך?

זה מזכיר לי שני נפטרים נכבדים. עמוס קינן (נפטר 4 באוגוסט 2009) היה איש אשכולות: סופר, סטיריקן, פובליציסט, מחזאי, צייר ופסל. איני מכיר את מחזותיו, ואפשר שהיה מחזאי דגול, אך לגבי כל השאר ניתן לומר כי שלח ידו בכולם באותה מידה של חוסר כשרון. אשתו, פרופ' נורית גרץ, פרסמה ספר מרגש (כך לעדותם של אלו שקראו אותו) על בעלה, שעורר גלים של עניין בקינן. בתו, רונה קינן, הוציאה תקליטור משובח (כך לעדותם של אלו ששמעו אותו). אלו כוננו את ההנחה המוקדמת שעמוס קינן "כתב דברים חשובים" או היה "הסטיריקן הדגול של דורנו" ו"אבי השפה הרזה," שעה שאין כל עדות תומכת לכך ביצירתו (מעט העדויות שמביאים המספידים לגדולתו נוטות להביס את עצמן). אפשר לקבל את ההנחה גם בלי לקרוא אותו.

תופעה הפוכה הייתה דוד אבידן. אני לא מתכוון לשירתו, כמובן. אבידן היה משורר מופלא, ענק ונהדר. לפרנסתו, הוא גם כתב בעיתונים. כתב איום ונורא. אני זוכר כמה רשימות שפרסם ב"חדשות" נ"ע. לאוהבי שירתו, הקריאה הייתה פשוט מביכה. אבידן היה ההפך מקינן ורשימותיו של המשורר הדגול נעלמו חיש־קל מהעיתון. באופן כלשהו, הוא יצר סביבו הילה שלילית: במקום אוויר תהילה והלל מונע-בדיקת-קריאות, הביקורת על דלות כתיבתו העיתונאית התחדדה והעמיקה. קינן, לעומת זאת, יצר סביבו הילה שעודדה השעיית-אי-אמון. בעודו חי ובסביבה, היה קשה להסתכל ישירות בדברים שיצר ולשפוט אותם כערכם. אולי גם אהבכ"ס הוא כזה. הדוגמה האולטימטיבית להילה מעודדת השעיית-אי-אמון היה דן בן אמוץ, כמובן. כשהוא חי, הוא היה הגדול מכולם. כשהאיש מת, הוא גם נעלם לחלוטין מהרד"ר התרבותי. זה גם מה שקרה לעמוס קינן. ספרים על והספדים בצד, אף אחד לא קורא אותו. האיש החי השפיע. המילים מתו. זה גם מה שיקרה לאהבכ"ס, אבל אותו נצטרך לסבול, כנראה, עוד הרבה שנים.

אבי ג'וזף כהן
אסטרטגית המניות הבכירה של גולדמן סאקס מבשרת כי "שוק פרי חדש כבר החל." האם אחרי הפשלה האטומית של בועת ההיי־טק (ג'וזף כהן המשיכה לבשר על שוק פרי עמוק אל תוך הנפילה אל התהום) מישהו מתייחס אליה בכלל? יש? אז הוא טמבל.

אנני ליבוביץ'
הצלמת הנודעת, מספר דה מרקר (6/8/09) לקחה הלוואה של 24 מליון דולר לשיפוץ בתיה, ושיעבדה כנגד ההלוואה את הבתים, את קטלוג הצילומים שלה ואת הצילומים העתידיים עד 2011. הרושם שנוצר הוא שהיא לא התכוונה למכור את הבתים. ואיך היא חשבה לפרוע את ההלוואה?

חפיפניק
"מה המשותף ל"התפסן בשדה השיפון", ל"זן ואמנות אחזקת האופנוע", לסרט "אדם בעקבות גורלו" ולשירים של דונובן?" שואל בועז כהן ועונה בעצמו: "כולם חלק בלתי נפרד מהעשור שלא יחזור, וכדי לדייק יותר: למחצית השנייה של שנות ה-60." רוברט פירסיג פרסם את "זן ואמנות אחזקת האופנוע" ב-1975. "התפסן בשדה השיפון" התפרסם ב-1951. נו, טוב.
 
 
רשימת תגובות (10)
 
 
מבלי לגרוע
7/8/2009
נכתב על ידי אליסה

מדבריך על אהבכ"ס (שאין לי מושג וגם לא מעניין אותי מי הוא), הוא צודק ברוב דבריו על "תופעת" לאונרד כהן. כמובן שכאן גם משחק הרצון שלי לאקסקלוסיביות ו"מיוחדות" ("אין מצב שיש 47 אלף אנשים בארץ שבאמת אוהבים את לאונרד כהן!"), אבל העדריות בעינה עומדת, כמו גם הירידה הנכרת ברמת יצירתו של כהן בשנים האחרונות. וכל הנדנדה של 'יגיע - לא יגיע', 'ישראל מופיעה ברשימת ההופעות באתר הרשמי - לא מופיעה (נדמה לי שעד עכשיו לא מופיעה)' לא מוסיפה כבוד לאף אחד. הייתי בשתי הופעות בלתי נשכחות שלו בשנות השמונים, וחשבתי שלא אפסיד את זאת בשום אופן, אך באיזשהו שלב פשוט ירדתי מכל העניין. אה, וזה גם באצטדיון רמת-גן - צר לי, אבל פשוט לא מתאים. אני מעדיפה לא לקלקל את הטעם הטוב שנשאר מפעם.
 
 
 
 
ד"א,
7/8/2009
נכתב על ידי אליסה

ל"אבנים" אני ארוץ, באיצטדיון או בכל מקום אחר (אם יהיה כסף). אחת הסיבות שאני אוהבת אותם היא שהם לא נוהגים לייעץ לאנשים בארצות העולם איך לנהל את מדיניותם ואת חייהם.
 
 
 
 
הוא הרוויח אותה
7/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אני לא מכיר את היצירה של כהן כמעט בכלל. הנדנדה של יגיע-לא-יגיע טבעית וחווינו אותה פעמים רבות: מדינה קטנה, לא ברור אם יש מספיק קהל, צריך חסות של בנק.

אגב, אני לא חושב שכהן הוא ממין המייעצים.
 
 
 
 
הכל נכון, כנראה.
7/8/2009
נכתב על ידי אליסה

עדיין, כל העניין נהיה המוני מדי. נכון גם שהוא לא מהמייעצים, אבל כבר התחילו להגיד שההכנסות יילכו "למטרות שלום", וזה מייד מעלה אצלי אנטנות מסויימות, ריאקציונרית שכמותי. בקיצור, אולי באמת הכל אצלי בראש, אבל ממילא כבר אין כרטיסים.

אתה לא מכיר את כהן? תקח ספר שירים שלו. את המוסיקה בטח שמעת לפחות פעם, ואם לא נתפסת, כנראה שכבר לא תתפס.
 
 
 
 
החפיפניק
7/8/2009
נכתב על ידי אליסה

מזכיר לי את החכמים שמנתחים את התרבות הויקטוריאנית המתועדת ע"י ג'יין אוסטן.
 
 
 
 
או החכמים שמנתחים את התקופה הויקטוריאנית אצל
7/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אמילי ברונטה, למשל.
 
 
 
 
לא נתקלתי,
7/8/2009
נכתב על ידי אליסה

אבל זה קצת פחות מזעזע.
 
 
 
 
מכל מקום
8/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

מכל מקום, מה שרציתי להעיר בנוגע לאהבכ"ס נוגע פחות ללאונרד כהן ויותר לגישה הכללית של הטמבל דנן.
 
 
 
 
אני יודעת.
8/8/2009
נכתב על ידי אליסה

אבל זהו טבע המדיום המוזר הזה: כל דיכפין מסיט את הדיון לנושא שמעניין אותו יותר:-)
 
 
 
 
בכל זאת צדקה מסתבר האנליסטית
24/4/2015
נכתב על ידי דודי

שניבאה בסוף 2009 שוק פרי.