השקט שצנח
  "השקט שוב צונח כאן משמי הערב, לעזאזל," מלמל גילברטו שטרנצל, כשאצבעותיו שעירות המפרק מתופפות בעצבנות על ברכו שעירת המלמעלה-עד-למטה.

ואכן, כמו נבואה המגשימה את עצמה, החל השקט צונח, מלווה בזחילת צל בין גבעות האורן, קריצות ריבוא, דומיית אשמורת ועינב שרב.

לא חלפו דקות אחדות, והשישיה התייצבה בפניו. זחילת צל עוד התלבט בקיפול המצנח, אך שוב, האורן, ריבוא, אשמורת ושרב כבר עמדו בדום מתוח.

"לפקודתך!" צעקו השישה.

"זה היה טוב, אבל לא מספיק טוב," אמר שטרנצל, "לצערי, נאלץ לחזור על העניין פעם נוספת" והוא לחץ על כפתור ההרצה לאחור, ובתוך שניות אחדות נבלעה השישיה שוב בבטן המטוס.

נכתב: דצמבר 2005.