איט איז ג'סט א נייברהוד פייט
 


השיחה
- "שב בבקשה," אמר השר.

השגריר השוודי הודה מקרב לב והתיישב על כורסת העור שבלשכת שר החוץ בגבות מורמות, ארשת תוהה שסיגל לו מבלי משים מאז קיבל מזכירו אותו בוקר את הזימון הדחוף לפגישה עם השר.

- "רציתי להביע בפניך," אמר שר החוץ הישראלי באנגלית שוטפת ובמבטא רוסי כבד, "את דאגתה של מדינת ישראל, ושלי באופן אישי, נוכח ההתפתחויות האחרונות בשוודיה."

- "ההתפתחויות האחרונות בשוודיה?" תהה השגריר. זה יהיה מעניין.

- "כן," אמר השר וליטף את זקנו. "כידוע לך, בבחירות האחרונות במדינתך, בחודש ספטמבר השנה, זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אך המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט שלכם, הדמוקרטים השוודים או ה-Sverigedemokraterna, כפי שאתם קוראים להם, זכו בכמעט 13 אחוזים מקולות הבוחרים."

- "כן..." אמר השגריר בנימוס.

- "שזה דומה ל-16 מנדטים בפרלמנט שלנו, הכנסת."

- "כן..." הוסיף השגריר בנימוס.

- "ואם יותר לי, מדובר במפלגה קיצונית ביותר, כמדומני. אני לא בקי בפרטים, אבל..."

- "כן," אמר השגריר, "אבל אם יותר לי, מה זה נוגע...?"

- "ובכן, ממשלת ישראל מבקשת להביע את דאגתה נוכח ההתפתחויות האלו," הטעים שר החוץ הישראלי, כשהוא קורא מההודעה הכתובה שבידו, "לתנועות גזעניות ואף נאציות יש שורשים עמוקים בשוודיה, והכל קיוו כי אלו נעקרו משורש..."

- "אבקש את סליחתך, כבוד השר?" אמר השגריר בתרעומת.

- "ובכן, כולנו זוכרים את הנייטרליות ששוודיה הקפידה עליה בזמן שהיו בעולם, תסלח לי על הלשון הבוטה, בזמן שהיו בעולם כל מיני שליטים עם שפם קטן, שלא לדבר על קנוט המסון ועל קוויזלינג ומגיפת מעשי האונס!"

- "אני מוחה בתוקף!" מחה השגריר בתוקף, "הם היו נורווגים, כבוד השר!"

- "נו, נורווגים, שוודים, דנים. אתה צריך להבין... מכאן, במזרח התיכון, כולכם נראים אותו דבר. אני מתנצל!"

- "בבקשה!" אמר השגריר בקול בלתי משכנע.

- "אנו מקווים ומאמינים," המשיך השר לקרוא בקול מונוטוני מן הנייר שלפניו, "מאמינים כי הדמוקרטיה השוודית תשרוד את ההתפתחויות הבעייתיות הנוכחיות. ישראל מושיטה את ידה לעם השוודי הצעיר ומעודדת אותו לעמוד במבחן הניצב בפניו..." והשר המשיך וקרא דברי עידוד וכיבושין חליפות עוד מספר דקות.

- "ובכן, תודה לך, כבוד השר," הפטיר השגריר השוודי אך סיים השר את דבריו והזדקף בזריזות במלוא קומתו. "אעביר את עיקרי דבריך לממשלתי..."

- "כן, כן, תעשה את זה," אמר השר. "הממ..." הוסיף כאילו לעצמו, בעוד השגריר עושה דרכו אל הדלת, "יש עוד עניין קטן אחד..."

- "כן?" אמר השגריר.

- "ממשלת ישראל שוטחת את בקשתה בזאת באופן רשמי לקבלת כל סיוע אפשרי מהרשויות בשוודיה ומממשלת שוודיה לצורך ועדת המעקב."

- "ועדת המעקב?" תהה השגריר.

- "כן," אמר השר, "כידוע, כ-27 אחוז מאזרחי שוודיה הם מהגרים ובני מהגרים. המצב הזה נפיץ ומסוכן לכל הנוגעים בדבר. ממשלת ישראל מתכוונת לשלוח ועדת מעקב פרלמנטרית מישראל, לפיקוח אחר התלונות על קיפוח ואפליה נגד המיעוט הגדול של מהגרים בשוודיה."

הדיכוי
וכך אכן היה. משלחת המעקב הישראלית, בראשות מר רוזנצווייג, נחתה בשוודיה כעבור כמה שבועות והתנחלה במלון הילטון שבשטוקהולם. הדוח שהפיקה המשלחת, מתורגם ל-124 שפות (כולל ספר-קלטת בסוואהילית מדוברת) כלל האשמות חריפות נגד הממשל השוודי שהיה, כך דברי הדוח, "נגוע בגזענות סמויה." הממשלה השוודית, גרס הדוח, "לא עשתה דבר כדי לחלץ את המהגרים באוכלוסייה ממצבם הקשה. המהגרים נלכדו במצב של עוני, מלווה בקור עז שהמהגרים אינם רגילים אליו משך רוב חודשי השנה." הדוח, על נייר כרומו קשה, לווה תמונות מזעזעות של ילדים עיראקיים קטנים ועצובים ו/או שמחים אך לא מכל הלב, שצולמו באלכסון דרמטי בפרוורי מאלמו.

"אנו ניצבים כאן כדי לומר: המצב הזה חייב להשתנות," הכריז גוסטב הנדריקסן, מנכ"ל ליק-אוס (lik-oss), עמותה שוודית לזכויות אדם, שעיקר מימונה בא מוועדת המעקב הישראלית. את הדברים נשא הנדריקסן בערב הגאלה לכבוד הסרט "דיכוי"—סרט שוודי במימון ישראלי, העוסק באפליה הממסדית בשוודיה. הסרט פורש תמונה קודרת של חייו של מחמוט, מהגר סלובני-מוסלמי עני החי בפרוורי שטוקהולם. באחת הסצינות המזעזעות בסרט מסתערת כנופיה שוודית פרועה על דלת המחסן הדל בו גר מחמוט, מצלצלת ובורחת. מחמוט מוכה היגון נוטל את החוק לידיו ובערב חג המולד נוקם בפורעים בירי בתת מקלע בנכנסים בשערי חנות לממכר משקאות חריפים.

הביקורת בשוודיה אמנם שיבחה את הסרט על תעוזתו, אך גם הצביעה על מספר בעיות תוכניות קלות, כמו העובדה שאין כמעט מוסלמים בסלובניה, שאין סלובנים בשוודיה, שמחמוט זה לא שם בכלל, ושהכנופיה ה'שוודית', לפי לשון דיבורה, מורכבת משני דנים, חמישה נורווגים ושני בעלי מבטא קוקני, ככל הנראה מאזור סוונזי שבלונדון. בימאית הסרט, סתווית פרוינד, הגיבה לדברים ואמרה כי אין הדבר מעלה או מוריד, שכן מנקודת מבטו של מחמוט חברי הכנופיה הם בלונדינים דוברי שפה בלתי מובנת ומכאן שהם שוודים ברוחם, גם אם לא בגופם. "משטר הדיכוי השוודי," ציינה פרוינד, "מנסה לכפות סטנדרטים בלתי אפשריים של דיוק עובדתי, כדי לחסום את יכולתם של המוני המהגרים הנדרסים לבטא את עצמם."

כעבור כמה חודשים התפרצו המוני המהגרים הנדרסים במהומות שהיו חריפות אף יותר ממהומות 2013. לוחמי חופש ממוצא עיראקי, פולני ואיראני הקימו מתרסים בשכונות מאלמו וביישובים אחרים במחוז סקאניה, שרפו מכוניות, והשליכו בקבוקי תבערה. המורדים תבעו הקמת מדינת מהגרים חופשית ובלתי תלויה, והגדלה של תשלומי התמיכה והרווחה כמתחייב מאמנת האו"ם ומעוולות העבר של משטר הכיבוש השוודי. להדגמת עצמת הרגשות תלו המורדים אזרחים שוודיים שנבחרו באקראי על עמודי חשמל, כדי לאיית את המילה "חופש" באנגלית, אך נאלצו להסתפק ב-FREEDO, בלא האות האחרונה, בגלל חוסר בחומרי גלם בלונדיניים זמינים.

המשטרה השוודית נמנעה מפעולה נחרצת, בתקווה שהמורדים יתעייפו ויגמר להם האוכל. תחילה תמך הציבור השוודי בגישה מעשית זו, אך כאשר התגלה כי שירות טוסטוסים זריז של עמותת lik-oss מפיץ חבילות מזון, חבילות כסף מזומן ומטולי רקטות הומניטריים בין המורדים התעוררה סערה רבתי בשוודיה, כולל הפגנות שארגנה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, והממשלה השוודית החליטה לנקוט פעולה נחושה. כעבור יומיים, בא העימות לקצו הזמני, כשנפלה ההחלטה להפעיל את כוחות המשטרה לחלוקת תשלומי העברה מוכפלים למורדים.

טנק בלונדונדרי
אירועים אלו בשוודיה התנהלו בשוודית בלבד ולכן ניצבו בצל האירועים הדרמטיים בבריטניה. ב-9 בנובמבר החרידה סדרה של פיצוצים את שלוותם השאננה של תושבי לונדון, כשהיא גורמת לאבדות רבות. את האחריות לפיגועים נטלה על עצמה המחתרת האירית החדשה, ארגון שהוקם זה מקרוב בתביעה להשיב את צפון אירלנד לאירלנד, ספירה מחודשת של קולות הימאים במשאל העם בסקוטלנד, פירוז כנסיית ווסטמינסטר ומתן זכות בחירה לכבשים בוויילס.

הציבור באנגליה התנגד בתוקף לדרישות אלו, אף כי בחוגי הלייבור הסתמנה תמיכה מהוססת בסעיף האחרון. השמרנים הגיבו לרוח הפשרנית הזו בחריפות, וגרסו כי הנהגת האופוזיציה דגה במים עכורים בתקווה להגדיל את הפוטנציאל האלקטורלי שלה בחבל העני בבריטניה. שירותי הביון של בריטניה, בינתיים, רימזו כי ייתכן שאפשר ואולי שמדינות זרות מעורבות בתמיכה במחתרת האירית החדשה, בלי להוציא מכלל אפשרות שמדובר במדינות מזרח־תיכוניות עם דגל בעל שני פסי תכלת בצדדים ומגן דוד באמצע. הרמיזות זכו לחיזוק כאשר התברר כי כיבוש לונדונדרי על־ידי כוחות המחתרת האירית החדשה בוצע בסיוע טנקי מרכבה (סימן 2). דוח ממשלתי שהודלף בבריטניה גרס כי "ידיים אפלות בוחשות בקדרה מאחורי הקלעים."

ירושלים דחתה בבוז את ההאשמות הגזעניות, כמו גם את המטאפורות המעורבות. בישיבה חגיגית של הכנסת, בה הוכרז על הכרה באירלנד המאוחדת, קראו הדוברים לכל הצדדים לנהוג באיפוק. גורמים רשמיים בירושלים רמזו כי "אולי הגיעה העת לשבת אל שולחן המשא ומתן" כדי לדון בתביעותיה של המחתרת. "בינאומה של לונדון וגירוש תושבי מנצ'סטר אינן דרישות מופרזות," מסר מקור בכיר במשרד החוץ, "במיוחד בהקשר של השגת שלום בר־קיימא לטווח ארוך באזור האיים הבריטיים הסוער." המקור הטעים כי "מנקודת המבט שלנו, במזרח התיכון, קשה להבין מה הסיבה להתעקשות על שטחים שבמילא יורד בהם גשם כל הזמן." ג'ודי ניר-שלום-מוזס עוררה שערורייה זוטא כשצייצה בטוויטר כי "איט איז ג'סט א נייברהוד פייט ביטווין טו קומיוניטיס אוף ווייט נקניקים וויז בד תיס."

האנגלים סרבו להיכנע, גם כאשר פורסם דוח חריף של עמותת In God's Image על הבנייה הבלתי חוקית באברדין. הסערה שחולל הדו"ח, כולל תביעה של אנשי הליגה למניעת הטרור בארצות־הברית להחרים את בריטניה עד שתופסק הבנייה באי כליל, ליוותה גם את סרטה החדש של סתווית פרוינד, "רצח עם," שעסק במעשי הטבח ההמוניים שביצעו הכוחות הבריטיים בעת הפלישה לעיראק ולאפגניסטן. "משטר הדיכוי הבריטי," ציינה פרוינד בערב הבכורה, "מנסה לכפות את הנראטיב של הון-שלטון לפיו הצבא הבריטי שחרר את עיראק ואפגניסטן. בפועל, הם הביאו למותם של עשרות אלפי אזרחים בעיראק ובאפגניסטן, והחלו במהלך שהוביל להרס וחורבן חייהם של מיליונים, ולעליית ארגונים קיצוניים כמו דעא"ש." הקרן לעידוד הסרט הישראלי הצודק, שמימנה את הפקת הסרט, ציינה בהודעה לעיתונות כי אינה שותפה בהכרח להשקפותיה של פרוינד, שהעמידה בסימן שאלה את זכות הקיום של העם האנגלי כיישות עצמאית. עם זאת, ציינה הקרן, חייבים להבין כי העולם לא יוכל לשאת בלי התערבות את משטר הכיבוש.

ההתעקשות האנגלית הולידה גל של הפגנות במימון הקרן לקידום הצדק החדשה בכל רחבי העולם כנגד הכיבוש בבלפאסט, חומת ההפרדה בסין המונעת מעבר חופשי של טיבטים למונגוליה, מולדתם הישנה, ודיכוי שאיפות האוטונומיה של השחורים בארצות־הברית. שורה של פעולות טרור ומחאה שטפו את העולם כנגד הכיבוש האמריקני בעיראק, כיבוש גואה על־ידי הודו, ההתערבות הפושעת של כוחות הכיבוש הצרפתיים בסומליה, ריסוק אזורי היישוב של השבטים האינדיאנים בברזיל, דיכוי דוברי הצרפתית בקוויבק על ידי הכובש הלבן, טבח בני גרינלנד על־ידי הכיבוש הדני, השתקת קולם של האילמים והמשך הפרסום הסדיר של השטויות של נעמי קליין.

בנקודה זו, התעוררתי. אני לא יודע מה עבר לי בראש שחלמתי מין חלום שכזה. אולי זה משהו שאכלתי.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (9)
 
 
מדהים
27/11/2014
נכתב על ידי יוסי ש.

צחקתי בקול והערתי את השותפים שלי.

אתה מוכשר ברמות
 
 
 
 
צחקתי עד שירדו לי דמעות מהעיניים..
29/11/2014
נכתב על ידי גרשון

 
 
 
 
השתנתי מרוב צחוק
29/11/2014
נכתב על ידי שוודי

טוב, לא באמת. אבל עדיין נחמד.
 
 
 
 
תודה לצוחקים...
30/11/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

כולכם נפלאים, חוץ מהשוודי שהוא רק נחמד.
 
 
 
 
מעולה
30/11/2014
נכתב על ידי מיכאל

ההשפעה של קישון ניכרת.
 
 
 
 
מצחיק אבל עצוב
30/11/2014
נכתב על ידי רוני

sad but true
 
 
 
 
צחקתי ונהניתי
2/12/2014
נכתב על ידי יאיר

 
 
 
 
אם כוונתך היתה לומר משהו על המציאות, נכשלת
4/12/2014
נכתב על ידי ירחמיאל הארנב

האנלוגיה מופרכת בעיניי. אין פה בדיוק טיעון רציני שאפשר להתווכח איתו, אז אני לא אנסה. איחוליי על הצלחתך בהצחקת שאר המגיבים.
 
 
 
 
לירחמיאל הארנב, ובכן...
6/12/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

להתווכח על נכונות טיעונים בסאטירה דומה לניסיון להתווכח על נכונות הטיעונים בשירים. באמת, איך זה שכוכב אחד מעז? הלא זך וודאי טועה! הדברים כוונו לדבר על התחושה שיש דבר אבסורדי מיסודו בכך שאנשים ממקום אחד, בו יודעים מעט מאוד על המתרחש במקום אחר, מטיפים מוסר לאותם אנשים. הניסיון מופרך משני הכיוונים, כך אני מרגיש...