כשחנין פגש את סער
 


דב חנין שמח. הצעת החוק של חבר הכנסת הכריזמטי להכפלת הארנונה על דירות שאינן מאוכלסות תזכה לגושפנקא רשמית בדמות צו שעה זמני, באדיבות השר גדעון סער, להעלאת הארנונה על דירות שאינן מאוכלסות יותר משלושה חודשים בשנה. הוכחה נוספת לכך שמוחות מבריקים חושבים באופן דומה.

המטרה המוצהרת של הצו היא לעודד השכרת דירות, והרעיון מחוכם כמו שהוא יעיל וישים. לדוגמה, נניח שז'אן-קלוד אנאוקופה מחזיק בבעלותו דירה בשטח של 250 מ' באחד ממגדלי היוקרה בתל־אביב, אך מתגורר בה רק בחודשי הווקאנס. עד עתה העדיף מיסייה אנאוקופה לשלם את הארנונה ולהחזיק את דירתו ריקה, ובכך לוותר על כ-150 אלף שקל לשנה, מהם היה יכול ליהנות אילו השכיר את הדירה. עתה, משיידרש לשלם עוד 6,000 שקל לשנה כפל ארנונה, הוא יבין דרך הכיס עד כמה טעה, יינחם על הרעה שגרם ומיד ישכיר את דירתו ב-4,500 שקל לחודש לשלושה סטודנטים

מיסייה אנאוקופה לא יהיה היחיד שיבין עד כמה טעה. יש היום בישראל עשרות אלפי דירות העומדות ריקות משך רוב חודשי השנה כי בעליהם מעדיפים להפסיד עשרות ומאות אלפי שקלים בשנה מדמי שכירות, רק כדי ליהנות מהדירה חודש או חודשיים בשנה, או שהם עושים זאת מתוך זדוניות שטנית גרידא.

לא נכון יהיה לייחס לממשלת ישראל ולדב חנין מניעים אחרים. לדוגמה, אדם המסתמך אך ורק על היגיון כלכלי היה יכול לטעון כי מדובר בסך הכל בהטלת מס שרירותי על בעלי דירות המתגוררים בחו"ל ונופשים בישראל, או בתעלול להטלת מס על בעלי דירות פאר, שלא יניב אפילו חצי דירה נוספת. חלילה וחס! חשוב גם לציין כי מדובר ב"הוראת שעה לשנתיים" שבמהלכן "ייבחנו יישומן והשפעתן על שוק הדיור." אם העסק לא יעבוד, ברור כי העיריות יסכימו ברצון להקטנת הכנסותיהן מארנונה. מקרים כאלו של הורדת מסים מרצון מתרחשים לעתים קרובות מאוד, ובמיוחד בגלל הרגישות הרבה שיש לראשי ערים ביחס לתושבים שרובם אינם משתתפים בבחירות.

חשוב לזכור כי את הצו ניתן יהיה ליישם ביעילות רבה. לדוגמה, לעיריות תינתן הזכות לעיין בנתוני צריכת המים וצריכת החשמל של התושבים, כדי לבדוק מי מהם נמצא במקום רוב חודשי השנה ומי נעדר מן הדירה. יש דבר יפה בכך שגורמים ממשלתיים, ציבוריים ועירוניים יחלקו ביניהם מידע פרטי. מניסיוננו בעבר הרי ידוע לנו כי המידע הזה אף פעם אינו מועבר תמורת תשלום שוחד פעוט לידי צד שלישי. מקרים כאלו אינם מתרחשים בישראל.

אין גם צורך לחשוש מפעולת נגד של בעלי הדירות. מיסייה אנאוקופה ועוד עשרה דיירים בדירות היוקרה שלהם הרי לא יצליחו להעלות על דעתם תכנית כמו שכירת שירותיה של חברה—אולי אפילו החברה האחראית על תחזוקת המבנה—שתשלח אדם, שתמורת תשלום של 50 שקל ייכנס לדירה לרבע שעה פעם בשבוע, יפעיל בה מכשירים חשמליים ויפתח את הברזים, יסגור אותם, ויעבור לדירה הבאה.

ניתן להעלות על הדעת אפשרות נוספת. לדוגמה, אם במקום ארנונה כפולה נכפיל את הכפל ואז נכפיל אותו שוב ושוב, עד שבעלי דירות יוקרה יעדיפו לעבור לגור בישראל, הרי נהנה מהזרמת הון למדינה. אחרי הכל, קל להבין מדוע הזכות להתגורר במדינה בה הצעות חוק פרטיות של דב חנין הופכות לצו שעה תהיה מוקד משיכה לעשירי עולם. אבל גם אם יתרחש המקרה הלא סביר, ובעלי דירות הפאר ימלטו כל עוד נפשם החמדנית והטמאה בהם ולא לשלם את ארנונת הזהב הזו, כי אז יתמלא השוק בירושלים ובתל אביב דירות פאר, שיקלו מאוד על מצוקת הדיור של משפחות חד־הוריות בפריפריה.

ראוי שהצעת החוק המוצלחת הזו תזכה לגמול הולם. השר סער, שנישא זה עתה, ראוי לתלוש הנחה מיוחד לניתוח הסרת האונה השמאלית, האחראית על חשיבה הגיונית, ובין השאר כלכלית. אם הוא מתלבט, הוא תמיד יכול להיוועץ בח"כ חנין, שעבר את הניתוח בהצלחה לפני שנים רבות, ערב הצטרפותו לחד"ש, והצליח למנוע הופעתם של קמטי דאגה בפניו מאז ועד היום.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (17)
 
 
שאלה:
19/5/2013
נכתב על ידי אחד אחר

איך בכלל מחשבים את השווי של בית בשביל מס?
 
 
 
 
נפלא ונהדר!
19/5/2013
נכתב על ידי גונזו

 
 
 
 
לאחד אחר
19/5/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

בדרך כלל החישוב של שווי לארנונה הוא לפי שטח הדירה, לעתים עם מכפלות כאלו ואחרות לשטחים אחרים (חדר מדרגות, גינה, חצר, מרפסת, וכו').
 
 
 
 
ארנונה
20/5/2013
נכתב על ידי יעקב

אם כבר מדברים על שעשועי ארנונה, אז היתה תקופה שבה הבנקים הקימו יותר מדי סניפים. בעקבות זאת נקבעה ארנונה דרקונית על בנקים (פי 6 מארנונה אחרת). בהמשך בקשו הבנקים לסגור סניפים לשם יעילות והמפקח על משהו (השד יודע איך קוראים לכל המפקחים האלו) אמר שהבנקים לא יכולים לסגור סניפים בלי שהוא מאשר שזה הדבר הנכון.

 
 
 
 
דווקא נשמע רעיון טוב
20/5/2013
נכתב על ידי ספי

יש ביקוש יחסית קשיח של כמה אנשים מחו"ל לדירה בישראל. למה לא למסות אותו?
וגם אם הם ישלמו למישהו שיוריד מים באסלה וישחק פלייסטיישן פעם בחודש זה עדיין כסף שיעבור מחו"ל למשק הישראלי.
מבחינת המשק, מה רע בפעולה הזאת? בהנחה שההוצאה הזאת באמת לא גדולה יחסית לשבד שהם כבר ככה מפסידים?
 
 
 
 
מבחינת "המשק", לא יקרה אסון גדול
20/5/2013
נכתב על ידי נדב

ספי, ככל הנראה מבחינת "המשק" כנראה לא יקרה אסון גדול (בהתחלה), אבל זה עוד צעד קטן ובלתי מורגש לחיסול הפרטיות וכרסום בזכויות הפרט.

כמו שאורי כתב, תינתן לעירייה הזכות להשתמש בחשבונות המים והחשמל. בוודאי יקום צוות פיקוח שינסה למנוע את הרמאויות בחשבונות (ע"י חברות שמעסיקות פותחי ברזים) והנה הצלחנו להגדיל את מספר התקנים בעירייה ללא הכנסה נוספת משמעותית. לפחות אפשר להתנחם בכך שלעוד אנשים יש "עבודה". וכאן יפגע המשק.
 
 
 
 
לא חושב שבנטו יש פה פגיעה משמעותית
20/5/2013
נכתב על ידי ספי

תודה על התשובה נדב.
בטווח הארוך לא נראה לי שתוספת של כמה משרות (כנראה רק בתל אביב וירושלים) תעלה יותר מכמות הכסף שייכנס למשק דרך ארנונה או תשלום למפעילי דירה. יש פה פשוט מס על ציונות של עשירים. על פניו (שוב, אם לא יהיה גבוה מדי) נראה שאפשרי שבנטו המשק ירוויח גם בטווח הארוך.
מבחינת הפגיעה בזכויות הפרט זאת באמת טיפה בים. חירויות הרבה יותר משמעותיות נפגעות על ימין ועל שמאל, לפחות פה אנחנו מרוויחים על זה קצת.
 
 
 
 
מס על ציונות
20/5/2013
נכתב על ידי נדב

"פה פשוט מס על ציונות של עשירים" - כולנו יודעים למה גורם מס על משהו ;)

לא נורא, נסתפק בציונות של עניים.
 
 
 
 
:)
20/5/2013
נכתב על ידי ספי

כמו שאמרתי בתגובה הראשונה, הביקוש לדירות האלה נראה די קשיח אז המס עליו לא אמור לשנות את ההתנהגות יותר מדי.
ואל תדאג, מיסוי על ציונות של עניים זה בערך סיפור החיים שלנו :)
 
 
 
 
לספי,
20/5/2013
נכתב על ידי אסף הנוסף

קח בחשבון שהפגיעה המזערית הזאת בזכויות האדם (אובדן הפרטיות) היא לא רק לעשירים שנופשים בארץ. היא לכולם - גם לי ולך.
לעיריה יהיה מידע מלא על צריכת המים והחשמל שלך, ואחרי זה (בגלל החברות להפעלת מכשירי החשמל) גם על הטלפון, הכבלים/לווין וחיישני הנפח בדירה.

אני בכלל לא מסכים שזאת טיפה בים. אני חושב שכל הדרדרות כזאת היא קטנה בפני עצמה, וכשזה ייראה גדול זה כבר יהיה מאוחר מדי.

שלא לדבר על זה שאת העלויות של ריכוז המידע הזה והעברתו לעיריה (ויהיו עלויות) הצרכן יספוג.
 
 
 
 
לספי, אודה לך אם תסביר לי משהו
20/5/2013
נכתב על ידי גונזו

העובדות:
א. לחוק הזה יש מטרה - הגדלת היצע הדירות
ב. כפי שאורי מדגים במאמר - המטרה הזאת לא תושג על ידו
ג. לך אין ויכוח עם הטענה של אורי (שהמטרה לא תושג)

למרות כל זאת אתה סבור שהחוק בסדר משום שהוא יגדיל את הכנסות הרשות המקומית (שזה, אגב, דבר שיכול לקרות רק אם החוק אכן לא ישיג את המטרה שהרי אם הדירות ישתחררו לשימוש תושבי העיר הרי שלא תגבה הארנונה המוגדלת).

מה ההגיון פה?
 
 
 
 
לגונזו
21/5/2013
נכתב על ידי ספי

התיאור של אורי הגיוני ואני באמת לא אופתע אם לא תתווסף אף דירה למאגר בעקבותיו. אבל, לא אני ולא אורי נביאים ויכול להיות שהחוק יהיה הצלחה מסחררת ומאות דירות מפוארות חדשות יורידו את מכירי השכירות.

הטענה שלי היא שגם אם זה לא יקרה עדיין ההשפעה בנטו על המשק תהיה חיובית כך יוצא שאו שהחוק יעבוד והמצב ישתפר או שהחוק ייכשל והמצב ישתפר. כלומר, זאת יוזמה טובה מבחינת הממשל. כל מדינה היתה שמחה לאפשרות למסות אזרחים של מדינה אחרת.

המחלוקת בנוגע לחומרת הפגיעה בזכויות ובפרטיות עומדת בעינה. אני לא אהיה מופתע אם כבר היום עוקבים אחרי צריכות המים והחשמל שלנו לכן אני לא חושב שהפגיעה משמעותית.
 
 
 
 
21/5/2013
נכתב על ידי שועלן

לדעתי יש לך הערכת חסר רצינית של הארנונה (זה לפחות כפול מזה), אבל זה לא משנה את השורה התחתונה הנכונה שלך.
ולמי שחושב ש"זה טוב למשק" - סה"כ המס שיצליחו לגבות יהיה שווה למחיר של מספר דירות בודדות, וסביר שהמס הזה (בתוספת האווירה הכללית) ירחיק מפה מספר גדול יותר של רוכשים פוטנציאלים, כך שהמשק יצא מופסד בשורה התחתונה.
 
 
 
 
שיטת מצליח
22/5/2013
נכתב על ידי יואל

נראה לי שהם פשוט מנסים לפלח כמה לירות מהעשירים שגרים בחו"ל. ההנחה היא שהם לא באמת מסתכלים על הארנונה שהם משלמים על הדירה בישראל ושזה לא באמת מזיז להם, הנחה לא כזאת מופרכת (אני בקושי מסתכל על הארנונה של הדירה שאני גר בה).
אם זה יצליח אז ממשלת הקבצנים תרוויח עוד כמה לירות. אם זה לא יצליח אז הם יתקפלו ולא קרה כלום.
גדעון סער, כך או כך, הרוויח את הפרוטות הפוליטיות שלו.

תנו קצת קרדיט לאלה שקנו את הדירות האלו, שהם לא קנו אותן רק בגלל שהארנונה זולה.
 
 
 
 
לעירייה כבר עכשיו יש מידע על צריכת המים זמין לכל פקיד גביה או מים
23/5/2013
נכתב על ידי רוני

1.אני עבדתי בעבר בחברת גביה פרטית שעשתה מיקור חוץ באגף הגביה של מספר עיריות בצפון. נתוני המים היו גלויים מולנו ואפילו לא היינו עובדי עירייה. בחיפה היה (אולי עוד יש - סיימתי לעבוד שם מזמן) נוהל פטור מארנונה (חד פעמי) על דירה ריקה וזה נקבע ע"י פקיד גביה. 2.המחשבה שהעשיר ישכיר את דירתו המפוארת והמרוהטת ברוב פאר לשלושה סטודנטים צעירים נראית לי לא סבירה. ובכלל זה משרת את רעיון החוק להגדיל את היצע הדירות להשכרה. 3. התרחיש של חברת אחזקה שתפעיל שרותי דיירים פיקטביים הוא אכן אפשרי אבל ניתן להניח שהרבה מהאנשים הללו יחששו להתפס בהונאה בגלל האוירה הציבורית.
אחרי שאמרתי את כל זה - אני נגד ההוראה אבל לא מסיבות טקטיות כי (לדעתי) הפרכתי את רוב הבעיות שהצגת. אני נגד מהטיעון הבסיסי של פגיעה בזכות הקנין הטבעי. זה חלק מגל השנאה לעשירים ששוטף אותנו בזמן האחרון.
 
 
 
 
איך זה דווקא יועיל...
1/8/2013
נכתב על ידי אחד דווקא לא עשיר

סיפור אמיתי: קרוב משפחה רחוק נפטר, דירתו המוזנחת מאוד, שלא שימשה למגורים מספר שנים, הועברה בירושה ל-2 משפחות שונות. הדירה, שכנראה לא שופצה מאז נקנתה אי אז לפני 60 או 70 שנה, אינה ניתנת להשכרה במצבה הנוכחי. מצד שני, הארנונה על הדירה, גם משום שהיא ריקה, כנראה אפסית, ומים וחשמל נותקו מהדירה.

כל המצב הזה, אינו מעודד את היורשים להתנער מעיסוקי היום יום, לקחת הצעת מחיר מקבלנים, לריב בינם לבין עצמם על השיפוץ הראוי וההשקעה בו, להשגיח על הקבלנים, ואז לחפש שוכרים. אז נכון, כל אחד מהבעלים מפסיד כנראה סכום של כ- 1000-1500 שקל בחודש (ובצד החיובי נמנע מהוצאה על השיפוץ של לפחות כ-50 אלף שקל), לא סכום זניח, אבל לא נורא. אם פתאום ישלמו מכיסם סכום ניכר לעירייה ייתכן שירימו את ישבנם מהכורסא.
 
 
 
 
גדעון סער מטומטם שלא ברא השטן
9/12/2013
נכתב על ידי סער וגאולה

אם אתה עושה שיפוצים אתה יכול ללכת לעירייה ולקלב פטור מתשלום מארנונה בתנאי שמפקח של העירייה יבדוק שאכן אין דייר בדירה. אז מה יעשה המפקח? יראה שלא הייתה תזוזה במונה החשלמ ויחייב כפול.