לא בקול נפץ כי אם ביבבה
 


ראיון איתי ב"חמש שאלות" ב"ספרים" של "הארץ."

אתה צופה שקיעה של כלכלות המערב כפי שהן מתנהלות עד כה. מה תסריט האימים של מצב זה?
תשובה: אין תסריט אימים. סביר להניח שט"ס אליוט צדק באומרו כי העולם יבוא אל קצו 'לא בקול נפץ כי אם ביבבה'. האיחוד האירופי יתפורר, כי הוא מיצה את תועלתו. מדינת הרווחה תתפוגג, כי לא יהיה כסף לממן אותה. חלק מהמערב יצליח להשתקם ולהתחזק, חלק אחר ישקע למדמנת עוני ומשטרי 'פוטין'. לא תהיה תקומה לאומה כמו יפן, שבה עלו השנה מכירות החיתולים למבוגרים על מכירות החיתולים לתינוקות. היא תהפוך למושבת זקנים, או שתפתח את שעריה להגירה המונית. האם זה עצוב? זוהי כנראה דרכו של העולם להשתנות.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (4)
 
 
חיתולים
28/8/2012
נכתב על ידי יהודה וגמן

השוואת מכירות החיתולים - הברקה נהדרת והמלמדת על המצב יותר מכל ניתוח כלכלי של מומחה כלשהו !!
 
 
 
 
שאלה לגבי שבדיה
29/8/2012
נכתב על ידי תומר

האם תוכל לפרט במעט על מדיניות הכלכלה של שבדיה ?
הרי בכל שיח ציבורי על מדיניות רווחה מקובל להשוות מצבים כאלה או אחרים לרווחה התוססת בשבדיה.
לפי מה שאתה כותב - לא כך הדבר

אשמח שתאיר את עיניי בנושא
 
 
 
 
תשובה לגבי שבדיה
29/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

הנושא ראוי ליותר מתגובה קצרה, אבל הנה תגובה קצת יותר מקצרה.

בתחילת שנות התשעים (1991-93) עברה שבדיה משבר חריף מאוד - שהיה שיא וסיכום של תהליך ממושך של דשדוש כלכלי ובעיות כלכליות וחברתיות חריפות, שנמשכו מאז שנות השבעים. בנקודה זו בזמן, הגירעון בתקציב הגיע לרמה של 11 אחוז מהתמ"ג (בישראל של היום רואים ב-4 אחוז מצב חמור למדי) והחוב הציבורי גאה בתוך שנים ספורות לרמה של 74 אחוז מהתמ"ג ונשאר ברום זה עד שנת 1997 (ניתוח מקיף תוכל למצוא כאן). כדי להמחיש את עוגמת המצב, שוודיה בשנת 1997 (ניצבה במקום השישי והלא מכובד בגובה החוב הציבורי בין מדינות OECD, אחרי איטליה, בלגיה, יוון, ישראל(!) ויפן). אחריה, רק כדי לאזכר, באו דנמרק ופינלנד.

הפעולה הראשונה של השבדים נוכח המצב העגום הייתה לאמץ מדיניות של משמעת תקציבית ולהגיע למצב של עודף תקציבי. מאז שנת 1998 ועד 2012 הם השיגו עודף ב-11 שנים וגירעון בארבע שנים. הישג מכובד מאוד, לכל הדעות. החוב, בינתיים, ירד באופן דרמטי והיום הוא מסתכם במעט יותר משלושים אחוז. ממצב בו החוב הציבורי שלה כמעט כפול מזה של ארצות הברית וצרפת החוב שלה היום הוא שליש מזה של צרפת וארה"ב.

(כהערה בצד, היא לא היחידה שנקטה ריסון תקציבי. גם קנדה ודנמרק עשו זאת, לדוגמה).

איך עשו זאת השבדים: הם חילקו את התקציב כולו לתחומים, כשכל החלטת הוצאה אינה גלובלית אלא ספציפית, וכשתקנה קשיחה קובעת כי אין להעלות הוצאה בתוך אחד התחומים בלי להוריד באותו היקף את ההוצאה על פריט אחר באותו תחום. לתקציב נקבע יעד של עודף של אחוז אחד מהתמ"ג (עם גמישות) כשלהוצאות הממשלה המרכזית נקבעת תקרה לשלוש שנים מראש. נוסף על-כך, נקבע איזון לממשל המקומי ובתחום הפנסיות נקבע רף איזון המבוסס על הפרשות (ולא על תשלומים).

עוד פרטים תוכל למצוא כאן

לריסון התקציבי יש כמובן השלכות, ובמיוחד כשהוא מלווה במדיניות שמטרתה לעודד צמיחה (כלומר, הורדה במסים). טבעי הדבר כי כאשר אתה מקטין את התקציבים לרווחה ומוריד את המסים, סך כל המשאבים העומדים לרשותך קטן ולכן ניתן לראות בכל תחומי הליבה של מדינת הרווחה - עבודה, בריאות, חינוך, ילדים וקשישים - וכן בתחומים נוספים של מדיניות ציבורית (תחבורה, למשל) שינויים דרמטיים מאוד לאורך זמן.

לדוגמה, בתחום העבודה חלה ירידה דרמטית בתמיכה בעובדים זמניים, קיצוץ משמעותי בתגמולים למובטלים וירידה בהגנה על עובדים (עם ירידה מקבילה בחברות באיגודי עובדים). בתחום החינוך הונהגו ואוצ'רים, הותרה הפרטת בתי חולים ובתי מרקחת (היום כשליש מהטיפולים הם במוסדות פרטיים), התבצעה הפרטה (לא בדיוק, אבל בערך) של חלק משירותי התחבורה, וכן הלאה.

כדי לסבר את האוזן, כיום כ-24 אחוז מהתלמידים בבתי־ספר תיכוניים לומדים בבתי־ספר פרטיים (לעומת 8 אחוז בשנת 2003). בתחום הבריאות, ההוצאה הציבורית הייתה בשנת 1980 בערך 92.5 מכלל ההוצאה לבריאות. ההוצאה ירדה בהדרגה והיום היא כ-81 אחוז. נתון נוסף: מספר הנתמכים בהטבות ובדמי אבטלה ירד בכשליש בעשרים השנים האחרונות.
 
 
 
 
תודה רבה על ההסבר
30/8/2012
נכתב על ידי תומר

האם לדעתך שבדיה, מבחינה כלכלית הולכת לכיוון קפיטליסטי ?
ואיך משפיעה מדיניות ההגירה הפתוחה של מדינה זו על הרווחה ?

לגבי המידע שכתבת בתגובתך לשאלותיי הקודמות - הענקת לי סופ"ש עמוס בקריאה ועל כך מודה אני לך






זה שנים מספר מתקיים בה תהליך פירוק שקט של מדינת הרווחה, במקביל להגירה ממדינות העולם השלישי