עולם חד"ש בפופוליזם
 


חודשיים מלאו למצעד הפופוליזם של הצעות החוק בכנסת ועתה, עם 280 הצעות חוק, תמונת הצמרת בהירה מתמיד: חד"ש מנצחת. אם לא בבחירות, לפחות כאן. כפי שאולי שמתם לב, לא עדכנתי בשבועות האחרונים את המצעד באתר—אך ההצעות השונות נמנות ונסקרות כולן, ולכן המצעד אינו 'מבחר' אלא סקירה כוללת ומלאה של כל ההצעות, מהצעה 3824 ועד הצעה 4102.

את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן.

הנתונים החשובים ביותר:
  • מספר ההצעות שנסקרו: 280
  • מספר ההצעות שדורגו: 186
  • מספר חברי הכנסת שדורגו: 88
  • הציון הממוצע להצעת חוק: 32.2 (נטייה של 21 אחוז לפופוליזם)
  • הציון הממוצע של חברי הכנסת: 33.6 (נטייה של 27 אחוז לפופוליזם)
  • עלות כל הצעות החוק: 80,868,898,800 שקל

    מבחר פופוליסטי
    בעדכון הפעם כמה הצעות מעניינות:
  • בסוף, כולם מודים: כמה הצעות חוק שהועלו באחרונה (לדוגמה הצעתם של זוארץ, חנין ובן סימון או אורית זוארץ ומירי רגב מכירות בלשון חמקנית באחת הבעיות המרכזיות של מנגנוני התמיכה של מדינת הרווחה: העובדה שתשלומי התמיכה 'כולאים' את הנתמכים בבית־אסורים של איסור לעבוד, שמא יאבדו את התמיכה. הצעות כמו אלו המצוינות כאן מבקשות לשנות זאת באמצעות שימור התמיכה גם כשהנתמך משתלב בעבודה. הבעיה, כמובן, היא שהתכניות האלו מוגבלות בזמן וכשתקופת התמיכה תסתיים, הנתמך ישוב לאותה סיטואציה בסיסית.
  • עבודה גמישה עם חקיקה נוקשה: הצעת חוק בולטת הייתה לאורית זוארץ, שלי יחימוביץ' ואחרים, ליצור מונח חדש, "עבודה גמישה" עם התאמה בשעות ביצוע העבודה, עבודה מהבית, וכדומה. בקשה להסדר עבודה גמישה יכול להגיש כמעט כל עובד (כלומר, כזה שיש לו ילד מתחת לגיל 16 או הורים קשישים או קרוב משפחה מטופל), אבל שני הנתונים המעניינים ביותר בהקשר של חקיקה זו הם שינויי הנוסח וסעיף ההתפטרות. הצעת החוק מתבססת על סעיף "עבודה גמישה" בחוק התעסוקה בבריטניה (2002), אך יוצרת שינוי מהותי. בחוק הבריטי, מובהר היטב כי עבודה גמישה היא עניין של הסדר וולונטרי בין העובד למעסיק, שכן לאחרון מזומנות אפשרויות רבות להימנע מהסדר כזה, אם אין רצונו בכך, כמו עלויות, סדרי עבודה, קושי בגיוס עובדים נוספים, וכדומה. בחקיקה הישראלית, אף שהיא מוגדרת 'רכה' הגישה נוקשה מלכתחילה ומעביד אינו רשאי לסרב אלא מ"טעמים סבירים, בהתחשב בצורכי העבודה ובתנאיה." אתם כבר יכולים לשמוע את תזמורת התביעות. יתר על־כן, אם "נציב אזורי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" ימצא שנימוקו של המעסיק אינו "סביר" העובד יוכל להתפטר והתפטרותו תחשב כאילו פוטר. כלומר, יש כאן שוט משמעותי ביותר.
  • תום לב? זה רק למבוטחים!: אורי אריאל, שכנראה קצת עצבני על חברות הביטוח, העלה שתי הצעות בנושאי ביטוח. המעניינת בהן באה לשנות את חוק חוזה הביטוח כדי להשית קנס עונשי עד כפל התגמול לו זכאי התובע על חברת ביטוח שהתנערה מתשלום תגמולי ביטוח "שלא בתום לב." אריאל מתעלם, כמובן, מכך שברוב המכריע של המקרים מי שנוהג "שלא בתום לב" הוא דווקא המבוטח, אך עליו לא מושת קנס כלל.
  • השכלה גבוהה לכל: כמה הצעות התמקדו בשבועות האחרונים בשיפור מצב ההשכלה הגבוהה. יואל חסון הציע לפתוח תוכנית חסכון עבור כל ילד. למותר לומר כי ההצעה תהפוך אחרי זמן קצר חובה, ואחר כך המדינה תמסה אותה. ההצעה היא המשך להצעה של אותו ח"כ להקים קרן למימון השכלה גבוהה. ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באו לקבוע כי שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה לא יעלה על שכר המינימום. יחוסלו המכללות? אז שיחוסלו. עינת וילף, לעומתם, מציעה לחסוך בהפרשה של סכומי עתק עבור חיילים, החל מהשנה השנייה לשירותם. זה יעלה 5.5 מיליארד? לא נורא.
  • דיור חינם לכל: הדיור הציבורי היה קטסטרופה שלא תתואר, כישלון מוחלט בכל מקום בו יושם בעולם. אבל, וזה אבל גדול, מאז שזה קרה חלפו שנים רבות וכבר שכחנו, אז אפשר לנסות שוב. חנין וחבריו מעתיקים את הצעת החוק של מרינה סולודקין ותובעים כי הממשלה תרכוש חלק מהדירות במחיר השוק ותציע אותן לדיור ציבורי. חנין והג'מעה פוסעים פעם נוספת במשעול דרוך ומציעים גם ו/או ו/או ו/גם הקמת "קרן לדיור ציבורי" והם גם תובעים סיוע בשכר דירה (מה שעושה גם מירי רגב).
  • ולבסוף, כפר שלם: ולפני סיום, הצעה מעניינת אחת של שלי יחימוביץ' הבאה לפתור, בחקיקה ראשית, את הבעיה המוניציפלית של אנשי כפר שלם. אני פשוט לא מבין את ההיגיון שבזה.

    איפה הנתונים?
    המעוניינים בנתונים הפרטניים לגבי חברי הכנסת והדירוג יוכלו למצוא אותם במסמך האקסל המצורף כאן.

    איך דירגנו?
    לטובת אורחים חדשים, הסבר קצר על שיטת הדירוג. כל דירוג הפופוליזם של האונה מבוסס על הצעת חוק פרטית בכנסת נידונה ומוסברת (ראו רשימה מלאה כאן''') ואז מדורגת לפי חמש קטגוריות נפרדות:
  • ישימות: מידת הישימות של ההצעה והמכשולים ליישומה (לדוגמה, האם היא מערבת פעולת רשויות שונות, כרוכה בקונפליקט בין משרדי ממשלה לרשויות מקומיות, יקרה מאוד, וכדומה).
  • עלות: מחיר ההצעה, לפי סולם עולה: 10 נקודות להצעה העולה מיליארדים, 9 להצעה העולה מאות מיליונים, 8 להצעה העולה עשרות מיליונים, 7 להצעה העולה מיליונים, 6 להצעה העולה מאות אלפים, 5 להצעה בעלות זניחה, 4 להצעה שייתכן כי יש בה חיסכון זעיר וכן הלאה, עד ל-1, שהוא הניקוד להצעה שיש בה חיסכון עלות.
  • תוצאה: ניקוד למידה בה התוצאה הישירה של ההצעה תהיה חיובית או לא מנקודת מבט ציבורית. לדוגמה, אם מס ההכנסה מורד בשני אחוז לכל רוחב החזית, התוצאה תחשב חיובית מנקודת מבט ציבורית; אם מוקמת "הרשות להגנת הילד" התוצאה תיחשב שלילית, שכן התוצאה הישירה של החוק היא הקמת רשות ביורוקרטית. בסעיף זה נשפטת התוצאה הישירה והמידית של החוק, לא השפעתו לטווח ארוך, המנוקדת ב...
  • אפשריוּת: ניקוד למידה בה התוצאות המבוקשות של ההצעה תשגנה את התוצאה המקווה. לדוגמה, אם "הרשות להגנת הילד" שתוקם תשיג, להערכתנו, יעדים של שיפור מצבם של ילדים, הרי שזו תוצאה חיובית מבחינה ציבורית. אם תרצו, אפשר לראות בסעיפי "תוצאה" ו"אפשריוּת" סעיפים הבוחנים מה יקרה למחרת החלת החוק ומה יקרה אחרי שנתיים או אחרי חמש שנים.
  • קבילות: ניקוד למידה בה דברי ההסבר להצעה מבארים את הצורך בה, למידה בה ההצעה נתמכת במחקרים (או שהיא סתם ירייה מהמותן או לקוטה מהעיתונים), ולמידת ההתייחסות לבעיות אפשריות ביישום החוק.

    חמש הקטגוריות מנסות לתת תמונת מצב של מידת הפופוליזם בהצעת חוק: האם היא בכלל ניתנת ליישום? כמה היא עולה? מה יקרה למחרת הצעת החוק? ומה יקרה אחרי שנתיים? ולסיכום, האם חבר הכנסת המגיש בכלל חשב לעומק על התוצאות?

    חברי כנסת ישראל שהגישו הצעות חוק פרטיות מדורגים לפי מידת השתתפותם והצטרפותם להצעות חוק. עבור כל הצעת חוק, זוכים השותפים לה לניקוד. מניקוד זה מחסירים את הניקוד הממוצע (27.5 נקודות) ואת מה שנשאר מוסיפים (או גורעים, במקרה של הצעה הנמוכה מהממוצע) למניינו של חבר הכנסת. לדוגמה, חבר כנסת שהגיש שלוש הצעות, שנוקדו 34, 22 ו-17 יזכה לניקוד של 6.5 על ההצעה הראשונה, -5.5 על השנייה ו--10.5 על השלישית. ניקודו המשולב יהיה, לפיכך, -9.5.

    מצב הפופוליזם
    דירוג הפופוליזם הפעם גבוה מעט מבדירוג הקודם, והציון הממוצע הוא 32.22. הצעה נחשבת פופוליסטית אם זכתה לניקוד של יותר מ-27.5. הציון הממוצע הגבוה ביותר הוא בקטגוריית העלות (6.99, נטייה של 32.6 אחוז לפופוליזם)

    המצעד
    מצעד ההצעות המוגש כאן כולל את כלל הצעות החוק, מדורגות בהתאם לעצמת הפופוליזם או האנטי-פופוליזם שלהן. הניקוד שלנו מאפשר להצעות דירוג בין 5 (אנטי-פופוליסטי לחלוטין. הצעה כמעט מושלמת) ל-50 (הצעה פופוליסטית לחלוטין).


    לתועלת אלו שאינם נמלים ומתקשים בקריאת הכתוב, את הדירוג בגודל מלא תוכלו למצוא כאן.

    הסיעות
    דירוג הסיעות מבוסס על הביצועים הממוצעים של הסיעה בכללה, ומשום כך מעניק יתר בולטות בדירוג לסיעות עם מעט חברי כנסת, שרובם פעלתניים מאוד. בכיוון ההפוך, דירוג הסיעות הגדולות ממותן.



    אם תרצו, אפשר לקרוא לרשימה הזו "חד"ש וכל השאר," שכן חנין וחבריו הפעלתנים הם אבירי הפופוליזם של הכנסת. ראוי לציין, עם זאת, את המאמצים הבולטים של אנשי העבודה, ש"ס והאיחוד הלאומי, המצדיקות את המוניטין שלהן כמעוז פופוליסטי.

    חברי הכנסת הפופוליסטיים
    שיטת הדירוג הנוכחית אומדת באופן מדויק את עצמת הפופוליזם ואת הפעלתנות של חברי כנסת. שיטת הדירוג פשוטה: חבר כנסת שהעלה או היה שותף להצעת חוק זכה לניקוד לפי מידת הסטייה שלה מהממוצע (27.5 נקודות) כלפי מעלה או כלפי מטה.



    כפי שאפשר לראות, ארבעה חברי כנסת התבססו בראש הדירוג, בזכות פעלתנות בלתי־נלאית ופופוליזם מושרש. הם בולטים הרבה מעבר לשאר. דיון נוסף בנושא יש ב"מעבר לחמישייה הפותחת."

    לטובת מרכיבי המשקפיים בינינו, התוצאות מובאות בגודל מלא כאן.

    מקום ראשון: דב חנין, 235.3 נקודות
      חנין לא רק שמר על מקומו, הוא אף הגדיל את הפער בינו לבין אחרים—וכל זאת שעה שהיה שותף גם לשלוש הצעות טובות, שהורידו את דירוגו. איך הוא עושה את זה? פשוט מאוד: הוא מקבל דירוג פופוליזם גבוה מאוד על הצעות אחרות, ומגיש הרבה כאלו. שמונה ההצעות האחרות שלו היו עם ממוצע דירוג של 39.2. חנין גם שותף, פעמים רבות להצעות חוק של מתחריו בצמרת, וכך מנטרל מראש כל סיכוי שלהם להדביק את הפער. כפי שכבר אמרתי, יש יתרון ברור ומובהק למחוקק שאין לו מצפון, אין לו אלוהים, אין לו מחשבון ואין לו שום סיכוי להעביר הצעת חוק כלשהי.
         
     
    מקום שני: מירי רגב, 180 נקודות
      הסכנה היחידה לחנין באה מכיוון חברת־הכנסת עם הרקע הירוק הזוהר. בסיבוב זה של הדירוג, עם זאת, היו לרגב יותר מדי הצעות הגיוניות להן הייתה שותפה, מה שמנע ממנה התקרבות אל חנין השחקים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי רגב יודעת תמיד, אולי בזכות עברה הצבאי, להיחלץ ממצבים קשים ולהציב את עצמה פעם נוספת כמתחרה על תואר חבר־הכנסת הפופוליסטי של ישראל. עדיין לא איבדנו את התקווה.
         
     
    מקום שלישי: איתן כבל, 170.8 נקודות
      לכאורה, אין לכבל סיבה לדאגה: הוא עדיין מגיש ההצעות המצטיין של הכנסת וניקודו הכולל (1,399 נקודות) גבוה אף מזה של חנין. בפועל, עם זאת, יש תחושה לא נעימה כאילו כבל איבד את דרכו ואת האמונה בצדקת הפופוליזם. אולי מדובר בחולשה זמנית, וחג הפורים יאושש את ח"כ החייכן, ואולי מדובר בתוצאות המרות של שיטת הפצצת המרבד של כבל: היא מניבה לו ניקוד טוב ורמת פופוליזם מרשימה, אבל היא גם מסבכת אותו, שלא בטובתו, בהצעות חוק מועילות.
         
     
    מקום רביעי: עפו אגבאריה, 149.1 נקודות
      רק הופיע במצעד, נשרך בצייתנות בעקבות בכיר הפופוליסטים, חנין, וכבר מאיים אגבאריה השאפתן על מקומו של כבל בשלישייה המובילה. אגבאריה מוכיח שאין צורך בהגשת הצעות רבות כדי לטפס לצמרת (הוא הגיש רק 20! מחצית מהכמות בה כיבד אותנו כבל—צריך רק להקפיד שכל אחת מהן תהיה פופוליסטית מאוד. כי כן, חיוכו המסתורי של אגבאריה מרמז על כוחו של הברדלס המתגנב בחשאי ביערות הודו כדי לטרוף את כלב הים שאינו חושד בדבר. כן, ידוע לי שהברדלס אינו חי בהודו, אינו מתגנב, לא ביער ולא אחרי כלבי־ים. אבל בהתחשב באיכות הצעותיו של אגבאריה, זו בהחלט אפשרות ריאלית.
         
     
    מקום חמישי: זאב בילסקי, 102.9 נקודות
      מוקדם היה להספיד את סיכוייו של זאב בילסקי. הוא אמנם איבד קצת את דרכו, ודומה היה כי הוא מתפתה למדוחי הבטלנות והגשת הצעות הגיוניות, אך מקבץ מרשים הזניק את ח"כ הצנוע שוב אל החמישייה, כשהוא מדיח משם את דוד אזולאי (הידרדר למקום השמיני) ודוחק בקושי, אך בנחישות, את מתקפותיהם הנזעמות של אמנון כהן (שישי) ושל יואל חסון (שביעי). הפער בין המקום החמישי לעשירי, עם זאת, הוא רק כשש נקודות וכל הצעת חוק אווילית או הגיונית יכולה לשנות את המפה באחת.
         


    מעבר לחמישייה הפותחת
    בדירוג הפעם בולטים כוכבים פופוליסטים ותיקים—כאלו שציפינו מהם לככב בראש הדירוג—שאכזבו אותנו עד כה. הרביעייה הקטלנית של חד"ש התברגה במלואה בעשירייה הפותחת. כך הביאה המשמעת הסיעתית הקפדנית של הקומוניסטים את חנא סוייד ואת מוחמד ברכה מצניעי הלכת אל ראש הדירוג. בולט כאן גם משה גפני, שעדיין לא החליט לאן הוא הולך, ומשלב הצעות טובות ואוויליות בלי הבחנה. ובכל זאת, עם כל הכבוד, את הפרחים יש להעניק לכרמל שאמה הכהן שזינק מהמקום ה-24 אל המקום ה-13 ואת שלי יחימוביץ' מהמקום ה-44 אל המקום ה-29. אלמלא הצעת חוק טובה אחת, הייתה יחימוביץ' מסוגלת לחדור לרשימת עשרים הגדולים.

    בקצה התחתון של הרשימה בולט, כבדירוגים קודמים, חיים כץ, שהעמיד 16 הצעות, אך ניקודו הוא -11.2. גם אריה ביבי מנוקד היטב (2.1 נקודות בלבד על 16 הצעות). כדי להעמיד את הישגם בפרופורציה הולמת: רק עשרה חברי־כנסת הגישו הצעות חוק רבות יותר מן השניים—וכולם מדורגים הרחק במעלה הדירוג.

    דיון מפורט בהצעות החוק
    להלן הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ונידונו מאז הדירוג הקודם.

    1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים)
    הצעת חוק 4102 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ ואחרים באה להוסיף לחוק קליטת חיילים משוחררים סעיף משנה המעניק כספים מהקרן לסיוע נוסף לחיילים בודדים. ריכוז ההטבות הניתנות לחיילים משוחררים בודדים נמצא כאן
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת, אף כי לא ברורה עילת הוספת התמיכה בחקיקה, בהתחשב בכך שמקומה הנכון של התוספת הוא במסגרת ההטבות הרגילות המוענקות לחיילים משוחררים. ניקוד: 3
  • עלות: לא מאוד גבוהה, בהתחשב במספרם הלא גדול של החיילים הבודדים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה שחיילים משוחררים יקבלו תמיכה בשכר דירה, שעה שלא ברור אם ההטבה מועילה להם כלל (האם לא עדיף היה לתגמלם במזומן ולהניח להם להחליט? האם חייל שמצא מקום לינה זול או בחינם אצל חבר עתיד לצאת נפסד בשל כך?) ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה של סיוע לחיילים משוחררים בודדים ניתנת להשגה, אף כי לא ברורה מידת התועלת בהשוואה לחלופות. ניקוד: 5
  • קבילוּת: דברי ההסבר גורסים כי "ביום שחרורם נדרשים החיילים באופן מיידי למצוא מקור מימון חלופי לשכר הדירה" שעה שמזומנת להם אפשרות ללון משך חודש בבית־החייל. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 27

    2. הצעת חוק הסדרי עבודה גמישה
    הצעת חוק 4101 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, שלי יחימוביץ' ואחרים ומצטרפת מרינה סולודקין באה ליצור מונח חדש, "עבודה גמישה" המוגדרת: "התאמות בשעות ביצוע העבודה, במספר שעות העבודה, או במקום ביצוע העבודה, לרבות גמישות בשעת הכניסה והיציאה מהעבודה, עבודה חלקית, עבודה מהבית באופן חלקי או מלא, שבוע עבודה דחוס, או חישוב שעות בפריסה חודשית או שנתית." על־פי חוק כל עובד שיש לו ילד שטרם מלאו לו 16 שנים, או שיש לו קרוב משפחה תלוי יוכל לבקש לעבור לעבודה לפי הסדר עבודה גמיש, בתנאי שהוא מחזיק בוותק של כחצי שנה ומעלה בעבודה. נתונים מחקיקה מקבילה באירופה מעלים כי תלונות על סירוב לאפשר עבודה גמישה מלוות במידה הולכת וגוברת בתלונה על אפליה מינית עקיפה. נתונים אחרים מצביעים על פגיעה ממשית בקידום בעבודה של עובדים בהסדרי עבודה גמישה.

    הקביעות לזכאות לתבוע הסדר עבודה גמישה הופכות אותו פתוח בפני כמעט כל מועסק (ממעמד של הורה לילד מתחת לגיל 15 ועד מי שמטופל בהורה קשיש).
  • ישימות: החוק יוצר קשיים לא מבוטלים, בייחוד כאשר תחולתו כה רחבה והמונח "עבודה גמישה" וההיענות או הסירוב לו מוגדרים באופן כה מעורפל. בחקיקה המשמשת בסיס להצעה זו, סעיף "עבודה גמישה" בחוק התעסוקה בבריטניה (2002) מוגדרות תשע סיבות לסירוב: עלויות נוספות, השפעה לרעה על אפשרות להיענות ללקוחות, היעדר יכולת לארגן את העבודה במסגרת הצוות הקיים, אי יכולת לגייס עובדים נוספים, השפעה שלילית על איכות העבודה, השפעה שלילית על הביצועים, כמות שעות לא מספקת, שינוי מבני מתוכנן או סיבות נוספות כפי שיקבע מזכיר המדינה בבריטניה. בחקיקה הנוכחית מוגדר במעורפל כי מעביד לא יסרב אלא מ"טעמים סבירים, בהתחשב בצורכי העבודה ובתנאיה." מעביד שיסרב מטעם ש"נציב אזורי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" ימצא לא סבירים יתייצב בפני סנקציה חריפה: העובד יוכל להתפטר והתפטרותו תחשב כאילו פוטר. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא, ראשית, במשפטיזציה ניכרת, שנית בביורוקרטיזציה ושלישית, וחמור מכל, במניעת העסקה של עובדים (ובעיקר עובדות) העשויים לתבוע העסקה כזו. ניקוד: 8
  • תוצאה: עליה בהעסקה גמישה אצל עובדים במקומות תעסוקה מובטחים. פגיעה בתעסוקה לחלק מהעובדים. ראוי לציין כי, בניגוד לחוק הבריטי, בחוק הישראלי מוכללים ביריעת הזכאים להעסקה גמישה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק ישיג את ההפך הגמור מכוונת המחוקק, כרגיל בחקיקה מסוג זה. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מגדירה עצמה "רכה" ו־וולונטרית, אך הכרזה זו שקרית. כמו כן, ההכרזה כי החקיקה הקיימת בבריטניה ("אנגליה" לפי דברי ההסבר) צלחה אינה מעוגנת במידע ממשי או מחקרי כלשהו. דברי ההסבר גם מתעלמים מאפקט הקטנת סיכויי התעסוקה והפגיעה בקידום בעבודה בעובדים במשרה גמישה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    3. הצעת חוק הכנסת (תיקון - מועדי כינוס הכנסת)
    הצעת חוק 4100 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנא סוייד ומצטרפים שאר חברי חד"ש, באה לשנות את חוק הכנסת כך שלא יתקיימו ישיבות במועדי חגים מוסלמיים, דרוזיים ונוצריים. מקומו של הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    4. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - גמלה לאם חד הורית)
    הצעת חוק 4099 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, דב חנין ודניאל בן סימון דומה בעיקרה להצעה 4070 של אורית זוארץ ומירי רגב. ההצעה הקודמת באה לשנות את חוק משפחות חד־הוריות כדי לאפשר להורה במשפחה חד־הורית להמשיך ליהנות מהטבות שונות גם כאשר החל/ה לעבוד. הצעה זו באה לשנות את חוק הבטחת הכנסה כך שבשנתיים שאחרי לידה תוכל אם במשפחה חד־הורית לצאת לעבודה ועדיין ליהנות מגמלת אם במשפחה חד־הורית מלאה. הצעה זו היא ברוח הכרה מבורכת של המחוקק בחוק "התוצאות הבלתי מכוונות" של צ'רלס מארי, לפיו עצם הענקת הגמלה מקטינה את היכולת להיחלץ ממנה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות מיוחדת, אף כי יש לו עלות ביורוקרטית והגדלת התשלומים עשויה ליצור לו התנגדות. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות נכבדת, אך זו מתאזנת, וכנראה יותר מכך, עם הגידול הצפוי בהיקף המס הנגבה. ניקוד: 1
  • תוצאה: עידוד מסוים, במקרים מסוימים אף משמעותי, ליציאה לעבודה של אמהות טריות במשפחות חד־הוריות. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: לחוק עשויה להיות תועלת, אף כי ההגבלה לשנתיים שאחרי הלידה מגבילה אותה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבארים היטב את התופעה. ענישה של תוספת נקודה על שגיאות הכתיב ("אם חד הורית"). ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 15

    5. הצעת חוק דמי מחלה (תיקון - חישוב תקופת היעדרות בשל מחלה ממארת)
    הצעת חוק 4098 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רחל אדטו וחיים כ"ץ באה לשנות את חוק דמי מחלה באופן שייטיב עם החולים במחלה ממארת. כיום קובע החוק כי על יום המחלה הראשון לא יהיה החזר כלל, ואילו היום השני והשלישי יהיו בהחזר של 50 אחוז. במקרה של חולים במחלה ממארת טיפולי הקרנות או טיפולים שבועיים או דו־שבועיים הנמשכים יומיים, מביאים אותם לכך שעובד שנעדר 8 ימים (4 טיפולים של יומיים) זוכה להחזר בשווי של יומיים בלבד על היעדרותו.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ניכרות, ואין גם סכנת 'הקהלה'. כלומר, אין סיכון שתגמול שונה של החולים במחלות ממאירות יביא אנשים לבקש להשתייך לקבוצה זו. ניקוד: 2
  • עלות: לא מבוטלת, אך גם לא ניכרת. ניקוד: 6
  • תוצאה: תרומה מסוימת להקלת תנאי עבודתם של החולים במחלות ממאירות. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: מטרת החוק להקל על החולים במחלות ממאירות מנקודת חישוב דמי מחלה, ואפשרות זו ניתנת להשגה, ככל הנראה. ניקוד: 1
  • קבילוּת: נוסח ההצעה ודברי ההסבר בהיר וענייני, אף כי ייתכן כי עדיף היה לבחור לכונן אפשרות זו כתקנה ולא בחקיקה, ולכך אין התייחסות. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 12

    6. הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון - העלאת גיל הנישואין)
    הצעת חוק 4097 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין באה לתקן את חוק גיל הנישואין ולהעלות את גיל המינימום מ-17 ל-18. הצעת חוק זו הועלתה פעמים רבות בעבר. לא זה המקום לדון בה.

    7. הצעת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
    הצעת חוק 4096 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד היא לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המבקש לכונן את מעמד המדינה כמדינת לאום יהודית ומבקש לעגן כחוק יסוד עקרונות כמו חוק השבות, סמלי המדינה, וכו'. אין זה המקום לדון בחוק זה.

    8. הצעת חוק חסינות רבנים
    הצעת חוק 4095 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי היא לקבוע כי מי שהוסמך לרבנות "לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל פרסום חיבור הלכתי, הסכמה שניתנה לספר שפורסם או הבעת דעה בכתב או בעל פה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל." החוק אינו נוגע בפרסומים או פסיקות דומות של אנשי דת מוסלמים או נוצרים. המקום לדון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    9. הצעת חוק גמול התמדה לחיילים בשירות סדיר להבטחת יכולתם לרכוש השכלה גבוהה
    הצעת חוק 4094 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף היא לחוק שיעודד לימודים אקדמיים אצל משוחררים מהצבא. לפי ההצעה, החל מהשנה השנייה לשירות בצה"ל יזכה החייל בתשלום חודשי השווה לשכר מינימום, כששלושה רבעים ממנו מופקדים בקרן השתלמות ייעודית להשכלה גבוהה. החייל יהיה זכאי, עם שחרורו, להשתמש בכספי הקרן כדי ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, במכינה קדם־אקדמית, במוסד להכשרה מקצועית או בישיבה על־תיכונית, כשהתשלום יבוצע ישירות מהקרן. בתקופת הלימודים ישולמו דמי מחיה לחייל, בהתאם ליתרת הסכום שנצבר על־שמו בחשבון, עד לגבול עליון של 1,000 שקל בחודש. חייל משוחרר יוכל להשתמש, כתום שבע שנים מיום שחרורו, בכספים שנותרו בקרן להשתתפות בהוצאות רכישת דירה או לבקש להשתמש בה להקמת עסק או להשתתפות בהוצאות לנישואיו. שימוש למטרות אלו לפני תום שבע שנים יביא להפחתה של מחצית הסכום. אם יוותרו בקרן כספים כתום 14 שנים הם יועברו ישירות לחשבון הבנק של החייל. ההוצאה התקציבית הכללית לצורך זה תהיה כ-5.5 מיליארד שקל בשנה. ההצעה דומה במובנים מסוימים להצעה 4082 של יואל חסון
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא תובע תוספת של כ-5.5 מיליארד שקל לתקציב, סכום שווה ערך לכ-3 אחוז מכלל הכנסות המדינה ממסים. סכום עצום כזה לצורך זה עתיד לעורר התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: כ-5.5 מיליארד שקל בשנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: ככל הנראה, גידול ניכר במספר החיילים הניגשים ללימודים אקדמיים ועליה ניכרת בתשלום הנדרש עבור לימודים אקדמיים. התועלת הנובעת מהראשון אינה ברורה. הנזק מהשני, ברור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא ברורה ההתעלמות מהעובדה שהעלאה של הסכום המוקצה ללימודים תתבטא בהעלאה של הסכום הנגבה, ובשיעור דומה, תהליך שיפגע באלו שאינם חיילים משוחררים ולא תשפר כלל את מצבם של אלו שהם חיילים משוחררים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים מכל היבט כלכלי. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    10. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הקמת בית דין למשמעת)
    הצעת חוק 4093 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי ומירי רגב מכוונת לשנות את חוק השיפוט הצבאי ולכונן בית־דין משמעתי, שידון במקרים שההיבט המרכזי שלהם ערכי ומשמעתי, ושבית־הדין הצבאי הרגיל אינו הולם אותם. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    11. הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון - ביטול התנאי להתרחשותה של חבלה במהלך ארבעה-עשר הימים הראשונים של החופשה)
    הצעת חוק 4092 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של משה מטלון באה לשנות את חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) כך שלא תתקיים הגבלה של שבועיים על התרחשותה של חבלה לחייל שלא בעת שירותו. לטענת מטלון, התיקון דרוש במיוחד לאור העובדה שחיילי צה"ל אינם מורשים לבטח עצמם בביטוח פרטי בתקופת שירותם. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    12. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - פטור מדמי חכירה לישובי בקעת הירדן ומועצה אזורית מגילות)
    הצעת חוק 4091 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של שי חרמש באה לשנות את חוק יסודות התקציב כדי לפטור את תושבי עמק הירדן ומועצה מקומית מגילות מתשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל. אין זה המקום לדון בהצעת חוק זו.

    13. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - מיצוי הליכים בתביעות תחלוף)
    הצעת חוק 4090 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל היא לשנות את סעיף 62 (תחלוף) בחוק חוזה הביטוח כך שהמבוטח יהיה חייב לברר עם צד שלישי את חבותו לפני ביצוע הליך משפטי. סעיף זה בחוק עוסק בתביעות שיבוב, היינו, תביעות בהן חברת הביטוח משלמת למבוטח שנפגע, ואז רשאית לתבוע את הפוגע בשם המבוטח כדי להשיב לה את הוצאותיה (לדוגמה, אם א' דרס את ב', חברת הביטוח של ב' תשלם לו את דמי־הביטוח, ואז תתבע את א' בתביעת שיבוב). לטענת אריאל, חברות ביטוח תובעות באופן מקיף אנשים שונים, חלקם כאלו שאינם מעורבים באירוע, ולרוב בסדר דין מהיר, והוצאות בית־המשפט חלות עליהם. הבירור נועד למנוע את הפנייה לבית המשפט בחלק מהמקרים. זה אינו המקום לדון בהצעת חוק זו.

    14. הצעת חוק העמותות (תיקון - שכר מרבי)
    הצעת חוק 4089 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי ואחרים מבקשת לתקן את חוק העמותות בקביעת שכר מרבי שלא יעלה על זה של מנכ"ל במשרד ממשלתי, אם העמותה נתמכת על־ידי המדינה. אין זה המקום לדון בהצעת חוק זו.

    15. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין)
    הצעת חוק 4088 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מרינה סולודקין ושלמה מולה באה לשנות את חוק הנוער (טיפול והשגחה) כך שבסעיף 6 שלו, העוסק בבחירת "ידיד" תתווסף התחשבות גם בארץ מוצאו ובשפת אמו של המוצא מבית הוריו הביולוגיים. אפשר להלין על השפה העילגת של דברי ההסבר ("עם אורך חיים שזהה או דומה לאורך חייהם שהוא מכיר") אך אין מקום לדון בה כאן.

    16. הצעת חוק הסגרת אדם הנמלט מהליכי גירושין (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 4087 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ציפי חוטובלי באה לשנות את חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) כך שתתאפשר הגשת בקשת הסגרה נגד מי שנמלט מתהליכי גירושין. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    17. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - מחלוקת שלא בתום לב)
    הצעת חוק 4086 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אורי אריאל באה לשנות את חוק חוזה הביטוח כך שעל חברת ביטוח שהתנערה מתשלום תגמולי הביטוח שלא בתום לב יושת פיצוי עונשי של עד כפל התגמול לו זכאי התובע. אריאל סבור כי "גרירה בלתי מוצדקת של לקוח לבית המשפט היא מעשה זדוני, פוגעני וחמור, המצדיק חריגה מעקרון ההשבה שבפיצוי והחלת פיצוי עונשי." כרגיל במקרים כאלו, מעלה ההצעה מתעלם מכך שהשתת עלות על המבטח מגולגלת אל המבוטח. יש בעייתיות רבה בהחלת פיצוי עונשי בהליך שהוא ביסודו אזרחי, במיוחד שעה שהצד השני במשוואה אינו נענש באופן דומה, כאשר הוא מגיש תביעה בחוסר תום לב—וזה המקרה הנפוץ יותר.
  • ישימות: החוק תלוי בפסיקה בבתי־המשפט, הצריכה להיות מלווה עתה בפסיקה משלימה של קיום או היעדר תום־לב. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק עלות נכבדה, עבור מבוטחים, שיאלצו לשלם לפי הערכת הנזק של חברות הביטוח. ניקוד: 7
  • תוצאה: עידוד מסוים, קל ככל הנראה, למעבר לדיון משפטי מצד מבוטחים תובעים. עליה בדמי הביטוח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה הסופית תהיה, כרגיל, בעיקר העלאה בדמי הביטוח. כמה מיותר. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר שוצפים וקוצפים נגד חברות הביטוח, בהתייחס להסכם שנחתם וולונטרית. התעלמות מוחלטת מהיבטים כלכליים שאינם עלות התביעה של מבוטח. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 32

    18. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - השתייכות חברתית)
    הצעת חוק 4085 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ישראל אייכלר באה לשנות את חוק איסור לשון הרע כך שהחוק יגדיר לשון הרע פרסום משפיל או מבזה ביחס ל"אוכלוסייה החרדית, הציונות הדתית, תושבי יהודה ושומרון, ההתיישבות החקלאית והקיבוצית, השתייכות למוצא אתני והשתייכות למוסד לימודי." כתיקונים אוויליים אחרים לחוק, גם זה לא יידון כאן.

    19. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - התפטרות בשל לימודים במכינה קדם-צבאית)
    הצעת חוק 4084 הנמצאת כאן
  • כללי:הצעת החוק של דליה איציק באה להוסיף הרחבה לחוק פיצויי פיטורים הקובעת כי נוסף על סיבות כמו גיוס לצבא, התנדבות לשירות לאומי וכדומה, גם התפטרות לצורך הצטרפות למכינה קדם־צבאית תחשב כפיטורים.
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת, והסעיף הוא תוספת ברוחו של החוק. ניקוד: 1
  • עלות: העלות הישירה של התוספת זניחה. העלות העקיפה, בדמות הפחתה בעניין להעסיק צעירים, קיימת. ניקוד: 7
  • תוצאה: הפחתה במספר הצעירים המועסקים. פיצויים למתפטרים בשל מגבלת זמן העסקה ידועה מראש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק אינו מתגמל צעירים המצטרפים למכינה קדם־צבאית אלא מעניש אותם. הקביעה כאילו "הצעת החוק תעודד צעירים רבים להשתלב במסגרת המכינות הקדם-צבאיות" לא נכונה. ההפך הוא הנכון. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים ממנגנונים אלמנטריים בכלכלה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    20. הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה
    הצעת חוק 4083 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אלכס מילר ואחרים היא להקמת מרכז מרשם אחד לכל המוסדות להשכלה גבוהה, כדי לחסוך בעלות הרישום הנפרדת למוסדות האקדמיים השונים.
  • ישימות: צפויה התנגדות של המוסדות להשכלה גבוהה, שיש להם עלויות בטיפול ברישום והן מפיקות הכנסה ממנו. צפויה, מן הסתם, גם התנגדות של עשרות (או מאות) אנשים העוסקים בכך באוניברסיטאות. ניקוד: 7
  • עלות: כבכל ניסיון להפחית עלויות באמצעות צו, גם כאן התוצאה הסופית תהיה תמיד האמרה בעלויות. ניקוד: 7
  • תוצאה: ריכוז נתונים הקשורים לאוניברסיטאות, מכללות ומוסדות שונים על־ידי גוף ממשלתי; הקמת גוף ביורוקרטי נוסף; חדירה לתחום הפרט. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת החוק להפחית את דמי הטיפול והרישום, מה שלא ברור שאכן יתממש. סביר להניח כי הגופים להשכלה גבוהה יגבו את התשלום פעם נוספת, בדרכים אחרות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: מעבר לכך שהתפישה היא כי גוף ביורוקרטי ממשלתי נוסף הוא תמיד דבר רצוי, כדאי לשים לב להתעלמות מכך שמוקם גוף הזוכה במונופול על הרישום—עניין חמור של הגבלת חירות הפרט—כשמרגע קיומו, כידוע, ייקנו לו חיים וסמכויות נוספים. הוא ימשיך להתקיים, לדוגמה, גם אם האוניברסיטאות והמכללות יעקפו אותו לחלוטין. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    21. הצעת חוק תכנית מימון להשכלה גבוהה
    הצעת חוק 4082 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון ל"חוק תכנית מימון להשכלה גבוהה" (אולי גם בהמשך להצעה 3831 שלו) נועדה לעודד את ההשכלה הגבוהה באמצעות תוכנית חסכון. עיקרה: כל אזרח יוכל לפתוח תוכנית חסכון עבור ילדו, כשכנגד הסכומים אותם הפקיד (שיעורם ייקבע על־ידי המדינה) תפקיד גם המדינה סכומים שיהיה די בהם לממן לימודים). הפידיון יועבר ישירות למוסד הלימודי או, אם החוסך לא ניצל זאת, תפדה בגיל 35, בניכוי החלק שהועבר על־ידי המדינה. התוכנית יעילה למדי בהכוונה לניצול תוכנית החסכון ללימודים, אך כדאי לציין כי א) המדינה נוטה להפקיע תוכניות כאלו כרצונה ולשנות תנאים. ב) המדינה נוטה להפוך תוכניות עידוד כאלו לחובה. ג) מנקודת מבט כלכלית, תוכנית כזו, ככל שתהיה מקובלת על הציבור, תביא להעלאת שכר הלימוד בשיעור המדויק של גובה תמיכת המדינה בתכניות אלו (אם הן תשארנה וולונטריות) או בגובה החסכון כולו (אם הן תהפוכנה חובה). אם הסכום ממומן, הרי שהוא ייתפש כרמת הבסיס להעלאה.
  • ישימות: בעיית היישימות העיקרית היא אי־רצונו (ולמעשה, גם אי־יכולתו) של האוצר לממן בסכומים גדולים (מאוד) תוכניות מסוג זה. ניקוד: 9
  • עלות: מיליארדי שקלים, במקרה הטוב. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלה ניכרת של החסכון להשכלה גבוהה. עליה ניכרת בשכר הלימוד. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התכנית תרע במידה ניכרת את מצבם של בנים למשפחות בהן לא בוצע חסכון, ותרע במידה ממוצעת את מצבם של כל השאר. העלאה במסים היא תוצאה שלילית נוספת. ניקוד: 10
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מתמקד ביתרונות שיהיו לחסכון, אך מתעלם מהבעייתיות הבסיסית מנקודת מבט כלכלית. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    22. הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - מאסר קטין)
    הצעת חוק 4081 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב ואחרים ומצטרפת מרינה סולודקין באה לשנות את חוק שחרור על-תנאי ממאסר ביצירת הבחנה בין שחרור על תנאי של אסיר קטין ושל אסיר אחר, הבחנה שאינה קיימת בחוק היום. מקומו של הדיון בהצעת חוק זו הוא במקום אחר.

    23. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית תפילה)
    הצעת חוק 4080 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נסים זאב ומשה גפני באה לשנות את פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), הפוטרת מארנונה "בית כנסת, כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, והכל לגבי השטח המשמש לצורכי תפילה ואשר אין בו פעילות עסקית" כך שהתקנה תפטור מארנונה ""בית כנסת, כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה, או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימודי דת, לפי העניין, או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית." מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להבהיר ולהרחיב הצעה קודמת של זאב (כאן), כך שמוסד המשמש בית תפילה וגם לייעוד אחר (לימודי־דת, בעיקר) לא יהיה כפוף לארנונה.
  • ישימות: החוק, גם בגרסתו הקודמת וגם בנוכחית, פותח פתח רחב להטעיות ולאי־בהירות, בפוטרו מוסדות לימודי דת או כל צורך "הנובע מקיום התפילה ומלימודי הדת" מארנונה. סיבוך מיותר, שנועד לעקוף את אי־היכולת לפטור בתי־מדרש מארנונה. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק עלות לא מבוטלת, רובה חלה גם היום, בהקטינו את הכנסות הרשות המקומית. ההקטנה מגולגלת אחר־כך לפתחו של האזרח. ניקוד: 8
  • תוצאה: הגדלת מספר הישיבות, האולפנות, וכו' המשתמשות בקיום בית־כנסת במבנה כדרך לזכות בפטור מארנונה ומהיטלים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ככל שמטרת החוק לתרום לפטור בתי־תפילה מארנונה גם בבניינים לשימושים נוספים, היא תשיג הרחבה הפטור בעיקר לשימושים הנוספים ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר בהיר, אך הם מתעלמים מן הנקודה החשובה של הרחבת יריעת הפטור בלי דרך לבקרה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 35

    24. הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - הסכמה לכריכה)
    הצעת חוק 4079 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ, דניאל בן-סימון ודב חנין באה לשנות את סעיף 3 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) הקובע כך: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג." לפי התיקון, יחול כלל זה רק אם מסכימים לכך בני־הזוג. כך, מקווים מעלי ההצעה, ניתן יהיה למנוע מצב בו הדיון בבית־הדין הרבני נכפה על צד שאינו מעוניין לדון בדברים בבית־דין זה. לא ברור באיזו מידה נתנו מעלי־ההצעה את דעתם על־כך שמתיקונם נובע כי הדיון יתנהל בבית־משפט אזרחי אם אחד מהצדדים מעוניין בכך, ובכך יהפכו אותו לברירת־המחדל במקרים אלו. זה אינו המקום לדון בהצעת החוק מעבר לכך.

    25. הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים)
    הצעת חוק 4078 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף, דב חנין ואיתן כבל נועדה לשנות את פקודת הכלבת בסעיף 4 שלה, הקובע בידוד של בעל החיים "למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר" במספר היבטים: ראשית, עשרה הימים ימנו מרגע הנשיכה. שנית, תינתן לרופא הממשלתי או הרופא הווטרינר הממשלתי סמכות להורות על ביטול הבידוד אם הנשיכה הייתה בתגובה להתגרות והנשיכה לא הייתה ביישוב שבו דווח על כלבת, וכן כי ניתן יהיה לבצע בדיקה לנוגדנים לכלבת, שתוכל לקצר את תקופת המעצר.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיית ישימות עיקרית אחת, בדמות הקושי לברר (הדבר אינו ניתן תמיד לביצוע) מתי בדיוק בוצעה הנשיכה. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק זניחה, וממילא עיקרה מוטל לפתחו של בעליו של בעל־החיים, שהוא צעד בעל עניין בקיצור תקופת הבידוד. יש עלות צד בפנייה לרופא הממשלתי או הרופא הווטרינרי הממשלתי. ניקוד: 5
  • תוצאה: צמצום מסוים בסבלם של בעלי־חיים ושל בעליהם, ושיפור מסוים לעומת המצב הנוכחי, בו בעלי־חיים שלא נאספו מושמדים כעבור חמישה ימים מתום תקופת הבידוד. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: החוק עשוי בהחלט לשפר את המצב הנוכחי, בהסתייגויות הקלות שפורטו. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה בהיר ומבואר. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 13

    26. הצעת חוק הדיינים (תיקון - ידע במשפט אזרחי)
    הצעת חוק 4077 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורית זוארץ באה לתקן את סעיף 3 בחוק הדיינים כך שלהסמכת הדיין על־ידי מועצת הרבנות הראשית יתווסף התנאי של "ידע במשפט אזרחי, כפי שיקבע השר." התערבות גסה זו בסמכות בית־הדין הרבני אינה מתחום עיסוקנו כאן.

    27. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון - הבטחת מלאי תרופתי)
    הצעת חוק 4076 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב באה לשנות את פקודת הרוקחים ולהוסיף לה תנאי בדמות תביעה כי משווק התרופה יוכיח כי "כי ברשותו מלאי המספיק לאספקה סדירה ושוטפת של התכשיר הרפואי החדש לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, על פי הכמויות שיקבע המנהל." כמו כן נדרש המבקש לשווק תכשיר רפואי חדש להודיע שישה חודשים מראש לפני הפסקת שיווקו על כוונתו זו.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיות ניכרות עבור חברות התרופות, שיידרשו להחזיק במלאי ניכר ויחויבו בחיזוי פעולתם מראש. נוסף על־כך, יש בחיוב בהחזקת מלאים לחברה המבקשת לחדול מלפעול משום פגיעה בקניין. לחוק גם בעיית בדיקוּת ניכרת. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק תהיה עלות נכבדת מבחינת חברות התרופות, שיידרשו להחזיק במלאים, ויגלגלו את ההוצאות, כמובן, לפתחם של הצרכנים. לפי הערכה מצמצמת, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: חברות התרופות יידרשו להחזיק מלאי של כל תרופותיהם לחצי שנה מראש, מה שיתבע תכנון אחר של הייצור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא ברור איזו תועלת מקווה מנסה החוק להשיג, אך ככל הנראה התועלת תהיה שלילית, מנקודת מבטו של הציבור ושל היצרן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעת החוק מבוארת בלשון קלושה, והדוגמה היחידה להתנהגות של נטישה פתאומית היא "בשנת 2001, כשחברת BMS החליטה מסיבותיה שלה, להפסיק ולשווק את תרופותיה בארץ, וזאת מבלי לתת התראה מוקדמת לקופות החולים, לרופאים, או לציבור החולים. התנהלות זו של חברת BMS יצרה לחץ בקרב חולים, אשר נאלצו למצוא תרופה חלופית, ובקרב הרופאים אשר נאלצו למצוא תרופות חלופיות לחוליהם." בפועל, עד שנות התשעים פעלו כל חברות התרופות ממילא באמצעות סוכנים מקומיים וגם חברת BMS עברה, עם נטישתה הזמנית מאוד את ישראל, לעבודה באמצעות סוכנים. במלים אחרות, הדוגמה הבודדת לנחיצות החוק מסתירה מידע חיוני (כלומר, שהיא לא נכונה). ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 41

    28. הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון - עוסק ברכב)
    הצעת חוק 4075 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב ואריה ביבי באה לשנות את חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) תובע מהעוסק במכירת רכב משומש להמציא ערבות בנקאית של מיליון שקל למכירת אופנועים וטרקטורונים, וחמישה מיליון עבור מכירת רכב. כמו כן נאסר על העוסק במכירת רכב לדרוש מקדמה שגובהה יותר מחמישה אחוז ממחיר הרכב, אלא אם ניתנה עבור הסכום הנוסף ערבות בנקאית, ומעניק זכות לרשות הרישוי לחלט את הערבות הבנקאית אם לא נמסרה ערבות בנקאית להחזרת המקדמה הנוספת.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא האפשרות הריאלית לעקוב אחר העסקאות המבוצעות. זו תוצב לפתחו של הקונה. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה תגולגל לפתחם של הלקוחות וניתן להעריכה בכמה מילוני שקלים בשנה. עלות עקיפה תהיה לשאיפה לכך כי "קבלת רישיון הסחר [תהיה] תנאי מחייב לעיסוק במקצוע מכירת רכבים משומשים." ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה מעורבות גדולה יותר של המדינה ושל רשות הרישוי באופן ניהולם של מגרשי יד־שנייה והגשת תביעות רבות יותר נגדם. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המובהקת של החוק תהיה משפטיזציה יתרה של התחום. כדאי לשים לב לקביעה כי "מי שמוכר רכב משומש, שאינו רשום כבעליו ברישיון הרכב, כעוסק ברכב, אלא אם כן הוכיח אחרת; ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמוכר רכב משומש של בן משפחתו מדרגה ראשונה." ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתייחסים לעלות הנוספות מה"הסדרה" כאילו אינה קיימת. הנוסח אינו עומד על הבעייתיות שבמעורבות שאינה מגובה באכיפה מצד המשפטיזציה של התחום. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 38

    29. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 4074 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד זהה בעיקרה להצעת החוק 3895 של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ ולכן יובא כאן העתק הסקירה הקודמת:
    ההצעה של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    30. הצעת חוק למניעת אלימות (שירותי רווחה)
    הצעת חוק 4073 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חיים כץ היא לחוק למניעת אלימות (שירותי רווחה) הקובע כי מי שנקט אלימות כלפי עובד רווחה בהקשר של מילוי חובתו של זה יוזהר וניתן יהיה להורות על מניעת כניסתו למקום המספק שירותי רווחה. ניתן יהיה למנוע כניסתו גם אם הוגשה נגדו תלונה במשטרה ובנסיבת אחרות. אין זה המקום לדון בהצעת חוק מעניינת זו.

    31. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - פטור מתשלומי השתתפות עצמית לחולה במחלה כרונית)
    הצעת חוק 4072 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד היא לקבוע כי חולה במחלה כרונית יהיה פטור מדמי השתתפות עצמית בתרופות ובביקור אצל רופא מומחה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לטענת אלדד רבים מהחולים הכרוניים בדרך כלל אינם יכולים לעבוד בגלל מחלתם ורבים מהם משתייכים לרובד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך.
  • ישימות: ישימות החוק אפסית, שכן אלדד זנח את העובדה הפשוטה שכמעט כל אדם חולה במחלה כרונית כלשהי, מאסטמה ועד פריצת דיסק, מה שהופך את החוק לפטור גורף מדמי השתתפות עצמית בתרופות ובביקור אצל רופא מומחה. ניקוד: 9
  • עלות: כנ"ל. ניקוד: 10
  • תוצאה: כנ"ל. פטור כולל לכל המבוטחים. באופן טבעי, הפטור יפוצה בהעלאה ניכרת בתשלומים אחרים, מה שיצור מקדם אי-יעילות ניכר. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: דוגמה כמעט מושלמת לנזק מהופך, בגלל שהחוק אינו מגדיר נכונה את קבוצת המוטבים. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבארים את הצורך בתיקון בגלל הקטנת ההוצאה הממשלתית לבריאות. הפתרון לכך היה אמור להיות הצעת חוק שתביא להגדלתו, לא ניסיון להטליא (באופן שגוי) תיקון כזה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 46

    32. הצעת חוק שירותי הכבאות (תיקון - אי גביית תשלום בעד שירותים הניתנים בשעת התקפה)
    הצעת חוק 4071 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן באה לתקן את חוק שירותי הכבאות, בסעיף 18, ולהוסיף לו כי שירות שניתן בשל דליקה שפרצה בעקבות פעולת איבה ימומן מכספי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, במקום שייגבה עליו תשלום ממי שביתו או רכושו נפגע.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא הכורח המסרבל המוטל לפתח מכבי־האש לתבוע את התשלום ממס רכוש ומקרן הפיצויים—הליך שבוודאי אינו רצוי למכבי־האש. ניקוד: 6
  • עלות: החוק מוזיל עלויות, במידה מסוימת, לצרכנים, אך יוצר סבך ביורוקרטי שתהיה לו עלות גבוהה בהרבה עבור מכבי־האש, שיידרשו לתבוע את מס רכוש וקרן הפיצויים כדי לזכות בתשלומים. ניקוד: 6
  • תוצאה: ביורוקרטיזציה ודרכי עקיפין, בהם הגבייה תתנהל במאוחר ובמעוכב. מאחר שאין הוזלה בעלויות, התוצאה, נטו, שלילית. יש גם היבט שלילי לגלגול נוסף של עלויות לפתחו של הציבור, לתועלתו של חלק אחר. הניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יוצר אפשרות לא מוצלחת, בה מכבי־האש והציבור הנדרש לשירותיהם יהיו בעלי אינטרס משותף בהפרזה בעלויות כיבוי־האש ו/או נזקים אחרים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר נוגע בבעיית התשלום למכבי־האש, אך מתעלם מההסטה במערך האינטרסים, שעלולות להיות לה תוצאות שליליות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    33. הצעת חוק משפחות חד הוריות (תיקון - שילוב במעגל העבודה)
    הצעת חוק 4070 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורית זוארץ ומירי רגב באה לשנות את חוק משפחות חד־הוריות בהוספת סעיפי משנה אחרי סעיף 4 (העוסק בהלוואה לשיכון, למיטב הבנתי) שלפיהם גם הורה במשפחה חד־הורית שחדלה להשתלם לו גמלה (כלומר, שהוא/היא עובדים) ימשיך ליהנות מההטבות השונות בשיעור של 100 אחוז (בשישה החודשים הראשונים), 75 אחוז (בחצי השנה השנייה), 50 אחוז (בשנה השנייה, ו-25 אחוז (בשנה השלישית).
  • ישימות: לחוק עלות ביורוקרטית מסוימת, ומן הסתם תהייה לו התנגדות בשל עול התשלומים הגדול יותר. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות נכבדת, אך זו מתאזנת, וכנראה יותר מכך, עם הגידול בהיקף המס הנגבה. ניקוד: 1
  • תוצאה: עידוד מסוים, במקרים מסוימים אף משמעותי, ליציאה לעבודה של הורים במשפחות חד־הוריות. בדברי הביאור מוסבר כי הורה במשפחה חד־הורית מאבד לא רק את הבטחת ההכנסה, אלא גם הטבות כמו הנחה בארנונה, בחוגים, בסידור הילדים וכדומה. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: לחוק עשויה להיות תועלת, אף כי מידת מרכזיותה שנויה במחלוקת. לא ברור מדוע הזכאות בחוק להטבות כמו הנחות במסים צריכות להיות קשורות לקושי, הקיים ממילא, אצל משפחה חד הורית. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, ומאירים היטב את הדילמה של הורה במשפחה חד־הורית, ואת אי־הכדאיות ביציאה לעבודה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 14

    34. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה)
    הצעת חוק 4069 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יצחק הרצוג באה לשנות את סעיף 84 בחוק הביטוח הלאומי בהוסיפה לו סעיף משנה. סעיף 84 עוסק בליקוי שמיעה, וכעת תתווסף לו הטרדה מינית כסעיף פגיעה הראוי לפיצוי.
  • ישימות: הבעייתיות של ההצעה היא בעיקר במישור היישומי, שכן הגדרת "הטרדה מינית" בחוק רחבה מאוד, וכוללת גם אירועים חד־פעמיים. יתר על־כן, במקרים רבים אין קשר בין מקום עבודתו של אדם להטרדה מינית ועצם השיוך קובע חבות רחבה ולא מבחינה (לדוגמה, אדם יוכל לטעון, לפי חוק זה, כי סבל תאונת עבודה כאשר במהלך התקנת קו חשמל זעק מישהו ברחוב "אתה צנון פריג'ידי" (עבירה של "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס ל... מיניותו"). צפויה גם התנגדות של הביטוח הלאומי, נוכח ההגדרה המעורפלת. ניקוד: 8
  • עלות: קשה לאמוד במדויק את העלות, שכן היא קשורה בהיקף התביעות ובמידת גחמניותן. לטעמי, העלות תהיה עד כמה עשרות מיליוני שקל בשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת ככל־הנראה, ריבוי תביעות נגד הביטוח הלאומי בתביעה להכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: ככל־הנראה, ריבוי תביעות נגד הביטוח הלאומי בתביעה להכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: בדברי ההסבר נטען כי הפגיעה זכתה כבר להכרה, והא ראייה, נקבעו עקרונות של פגיעה בבג"ץ 4690/97 ולכן החוק אינו יותר מ"תיקון מבהיר." בפועל, פסיקת בג"ץ דחתה את קביעת בית־הדין לעבודה כי יש לקבל תביעת בעל עסק להכיר בדיכאון ובניסיונות התאבדות בעקבות כישלון עסקו כ"תאונת עבודה." במלים אחרות, נוצר הרושם המטעה כאילו יש פסיקה ישירה וברורה בנושא, שעה שבפועל סויגה מאוד היכולת לראות ב"מיקרו-טראומה" מתמשכת עילה להכרה בה כ"תאונת עבודה." ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    35. הצעת חוק הגברת האכיפה של משטרת ישראל בכבישים ובצמתים מסוכנים
    הצעת חוק 4068 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן היא להגברת האכיפה של משטרת ישראל בכבישים ובצמתים מסוכנים. הצעת החוק קובעת כי השר לביטחון פנים (!) יכריז על "כבישים וצמתים או קטעים מהם כמסוכנים... בהתבסס, בין היתר, על מספר תאונות הדרכים שהתרחשו באותו קטע או באותו צומת בשנים האחרונות" וכך "יורה על הצבת שוטרים בצידי הכבישים והצמתים המסוכנים, בשעות ובימים כפי שיורה." הגיון החוק הוא כי הגברת האכיפה תגביר את ההרתעה.
  • ישימות: מינויו של השר לביטחון פנים כאחראי לקביעה באילו כבישים יש להגביר את השיטור מערבת מין (סמכותו של השר ביחס לשוטרים) בשאינו מינו (המומחיות לקבוע היכן הם דרושים). הדבר יוצר ויכוח סמכויות מיותר בינו לבין שר התחבורה. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק, אם יתוקצב באופן נפרד, תהיה עלות נכבדה, שתסתכם ככל הנראה בעשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הפחתת כמות תאונות הדרכים היא דבר רצוי, כמובן. הגברת ההשקעה בשיטור דרכים, לא בהכרח. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: המחקר אינו תומך בהנחה כי אכיפה מוגברת יוצרת הרתעה או מפחיתה את כמות התאונות. לכן, הגברת האכיפה תהיה הוצאה חסרת תכלית ואף תגרע משאבים מהוצאות מועילות יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הגיון ההצעה הוא כי "השוטרים ורכבי המשטרה אשר יימצאו בכבישים ובצמתים אלה יהוו בין היתר אלמנט הרתעתי לנהגים עבריינים ונוכחותם תגביר את הביטחון והבטיחות בדרכים" שעה שאין תימוכין להנחה זו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    36. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - ביטול תיקון מס" 4)
    הצעת חוק 4067 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לבטל את חוק הרשות לפיתוח הנגב, בשל פגיעתו בערבים אזרחי ישראל המתגוררים בנגב. זה אינו המקום לדון בהצעה זו.

    37. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 4066 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש זהה להצעה 3895 שכבר נדונה כאן. להלן הדיון בה: ההצעה מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    38. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הארכת התקופה לקבלת החזר כספי בשל החזרת ביגוד והנעלה)
    הצעת חוק 4065 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דליה איציק וכרמל שאמה-הכהן באה לשנות את חוק הגנת הצרכן בסעיף 14ו', כך שלא ניתן יהיה לקבוע תקופת החזרה של ביגוד והנעלה שתפחת מ־30 יום שאינם ימי מנוחה (בפועל, ככל הנראה, כחודש ושבוע). פרק הזמן הקצר לביגוד והנעלה נקבע בתקנות הגנת הצרכן (סעיף 2(2)). איציק ושאמה-הכהן מעבירים את התקנה בעניין זה מהתקנות לחקיקה הראשית (לא ברור מדוע) וקובעים כי יש עוול בכך כי "למוצרים אחרים, כגון מוצרי חשמל או ציוד לבית" נקבע פרק זמן להחזר של 14 יום (ושוב, לא ברור מדוע פרק הזמן צריך להיות כפול).
  • ישימות: ישימות החוק אינה ברורה, שכן בגלל השינויים המהירים בתחום הביגוד וההנעלה, שהם עונתיים, לא יוכלו בעלי־עסקים בתחום זה לציית לחוק ויאלצו למצוא דרכים יצירתיות לעקוף אותו ולמנוע אפשרות נעילה או לבישה במהלך התקופה שלפני ההחזר. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק תהיה עלות "התעלמות" נכבדת ביותר, שתגולגל לפתחם של הלקוחות (לדוגמה, תוויות מחיר 'יצירתיות' העוטפות את הבגד כולו ואינן מאפשרות לבישה או נעילה; החזר משתנה בהתאם לתקופת ההחזר והעונה; וכו'). הפגיעה כאן תהיה גם בלקוחות, שלא יוכלו לבחון אם המוצר נושא חן בעיניהם. ניקוד: 7
  • תוצאה: סרבול ניכר מאוד של הליכי קנייה של ביגוד והנעלה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש להשיג את הבלתי־אפשרי: לקבוע תקופת החזר ארוכה מאוד, לפריטים שמחירם משתנה במהירות רבה מאוד. לדוגמה, בפרק זמן של חודש עשוי מוצר "בעונה" להיות עם ההחזר כבר ב"סוף עונה." דוגמה טובה לחוק שישיג את ההפך ממה שהוא מקווה להשיג. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים לחלוטין מהנקודה המרכזית, שהיא ההבדל העקרוני בין ביגוד והנעלה לפריטים אחרים, כמו מכשירי חשמל. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 41

    39. הצעת חוק דיור סוציאלי
    הצעת חוק 4064 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש היא העתק של הצעת החוק 3951 של מרינה סולודקין (אף כי נטען כי היא רק דומה בעיקרה). ההצעה גורסת כי הממשלה תרכוש 8 אחוז (במקום 5 אחוז בהצעת סולודקין ורגב) מהדירות למגורים ותקצה אותן לדיור סוציאלי. מחיר הרכישה יהיה כמחיר השוק (או, מכל מקום, לפי קביעת השמאי הממשלתי). החוק יביא לרכישת כאלפיים דירות מדי שנה על־ידי המדינה.
  • ישימות: לחוק ישימות אפסית בגלל עלותו הגבוהה מאוד ובגלל מבנהו המכאניסטי: לא ברור איזו תועלת תהיה מקניית דירה במבנה פאר לתועלת דיור סוציאלי. הבעיות הרבות במנגנון לפיו תחולקנה הדירות מקטין עוד יותר את ישימותו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא כשלושה מיליארד שקל מדי שנה. כדאי לשים לב לכך שהחוק אינו קובע כי הדירות לדיור סוציאלי יהיו זולות יותר, כך שלקבלנים יש מוטיבציה לזוודן כמו דירות רגילות, שכן התשלום המגיע להם נקבע לפי ערך הדירה במכירה. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלת מספר הדירות המוקצות לדיור סוציאלי, כשהדירות הן מכל סוג נתון (קוטג'ים, דירות במבני פאר, דירות במבנים רגילים, דירות ביישובי ספר, וכו') תניב תוצאה שאינה רצויה, שכן מבחר הדירות שיעמוד לרשות הדיור הסוציאלי לא יתאם את הצרכים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של השגת הקלה במצוקת הדיור הציבורי אינה עולה בקנה אחד עם האופן בו בנוי החוק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: החוק מנומק באופן סתמי בקיום הצורך בדיור סוציאלי ובקביעת העובדה כי בניית דיור ציבורי הופסקה, אך מתעלם לחלוטין מהבעיות המנגנוניות הסבוכות הכרוכות בהצעה כפי שהוגשה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    40. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הקמת רשות לאומית לדיור ציבורי)
    הצעת חוק 4063 הנמצאת כאן; והצעת חוק זהה כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש וקודם לכן רוני בר-און ואחרים. החוק אינו קובע תקציב מסוים, אלא קובע כי יוענק תקציב ממשרד הבינוי והשיכון לקרן לדיור ציבורי ותוקם רשות לאומית לדיור ציבורי. מטרת השינוי היא להתמודד עם המצב הקיים, בו אין בניה ציבורית כלל.
  • ישימות: בעיית החוק, בהווה כבעבר, היא התקציב העצום הנדרש לבנייה ציבורית. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, אם יתוקצב באופן הולם, מיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: קיומו של דיור ציבורי והשאלה אם הוא רצוי שנויה במחלוקת. מנקודת מבט כלכלית, התוצאה שלילית גרידא. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה היא להקל על מצוקתם של רבים, ודיור ציבורי, בהכרח, יבוצע מכיסם של אחרים, בדרך כלל כאלו השרויים במצוקה רבה אף יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מקיף אך מניח כי בנייה ציבורית היא דבר רצוי ומועיל, בלי שיינתן כל ביסוס כלכלי או עובדתי לכך. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 44

    41. הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון - סיוע ריאלי בשכר דירה)
    הצעת חוק 4062 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דב חנין וחברי חד"ש באה לשנות את חוק הדיור הציבורי כך שהזכאי לדיור ציבורי יזכה לסיוע בשכר דירה עד שיעבור להתגורר בדירה הציבורית. התיקון, בדומה להצעה 3940 של מירי רגב בא להתמודד עם המצב בו הבניה הציבורית מעטה, ולכן ההכרה במעמד של אדם כזכאי לדיור ציבורי אינה מקנה לו, בפועל, דירה ציבורית, והחוק מתרוקן מתוכן. השוני העיקרי מהצעתה של רגב הוא בכך שרגב ביקשה לכונן סיוע ריאלי, ואילו הצעה זו חותרת לסיוע "כפי שיקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת." הדיון כאן לקוח, בעיקרו, מהדיון שנערך בהצעת החוק של רגב.
  • ישימות: בהיעדר בנייה ציבורית בהיקף נרחב, התיקון שווה בערכו לקביעה כי המדינה תסבסד באופן קבוע את תשלומי שכירת הדירה של עשרות אלפי אנשים המוגדרים זכאים. לקביעה כזו השלכה תקציבית ישירה ומשמעותית, והשלכה עקיפה, משמעותית לא פחות, על שוק שכירת הדירות. ניקוד: 8
  • עלות: עלותו הישירה של החוק מאות מיליוני שקלים ועד מיליארדי שקלים (בהתאם להיקף הסבסוד). עלות עקיפה באה בדמות עליה ניכרת בשכר הדירה, בהפחיתה את הלחץ להורדת מחיר (ובמקרים רבים, מאפסת אותו). ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מימון שכר הדירה של עשרות אלפי משפחות, עם הרחבה ניכרת של מספר המבקשים מימון כזה. זכאות תהפוך ממילה ריקה למצרך מבוקש. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: סביר להניח כי העליה במחירי השכירות תקזז חלק ניכר מהיתרון, ואף תפעיל לחץ כבד כלפי מעלה על מחירי השכירות באופן כללי. ניקוד: 9
  • קבילוּת: כרגיל אצל חנין, הכל נמצא בחללית ומתייחס רק לשאלת העלות מנקודת המבט של הזכאים, ומניח שלצעד לא תהיה השפעה סביבתית כלשהי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 45

    42. הצעת חוק בינוי ופינוי של אזור שיקום (כפר שלם)
    הצעת חוק 4061 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של שלי יחימוביץ' באה להתמודד ספציפית עם בעיות פינוי ובינוי בכפר שלם. השינויים העיקריים בחוק, בהשוואה להצעות חוק קודמות, הם כינון הכפלת פיצוי לתושבים ותיקים, הגדלת הפיצויים באופן כללי והמרת תאריך הקריטריון להוכחת ישיבה במקום מ-1 באפריל 1987 והמרתו ב-15 במרץ 2009. שינוי התאריך נובע, לטענת יחימוביץ', מהעובדה כי במקור נקבע תאריך שהיה קרוב לזמן החוק, אך עתה חלפו שנים רבות ויש לעדכן תאריך זה. יש כמה בעיות עקרוניות החוק בכללו, ועם השינויים הנוספים בפרט: א) אין מקום, וזו אולי גם הסיבה שהצעות חוק דומות נדחו בעבר, לחקיקה ספציפית לגבי מקום מסוים, לבד ממקרה בו הוא יחידאי (לדוגמה, הר הבית, הכנרת, ים המלח). שכונה בדרום תל־אביב וודאי אינה כזו; ב) חלק ניכר מתושבי כפר שלם ותושבי שכונות במצב דומה פונו בשנות התשעים, קרוב לזמן הנקוב בקריטריון וחזקה היא כי מי שהייתה בידו (או בידי הוריו או קודמיו) הוכחה כזו מועד שש שנים לפני הקריטריון המקורי, אותה הוכחה תיוותר בידו גם עתה. מקרים של "הלך לאיבוד" צריכים להיחשב זניחים; ג) החוק מתכחש לאחת הבעיות המהותיות שבשלן מיעוט מבני כפר שלם אינו מפונה, ובין השאר מתיישבים שקנו חזקה לא חוקית על שטחים לא-להם, מרחיבי שטחים באופן לא ראוי, מקבלי פיצויים ששבו והשתלטו על בתים, וכדומה. החוק לא רק מתכחש לכך, אלא גם מנסה להכשיר את ההשתלטות בדיעבד, עם ניסיון רפה להעניק פיצוי כפול למי ש"באמת היו שם קודם," תוך כדי הכרה בתופעה של השתלטות מאוחרת. הערה: לא נוקדו מגישי הצעות קודמות, מתוך הנחה שהצעתם לא הייתה נגועה בכשלים אלו.
  • ישימות: דריסה בוטה של הסמכות המוניציפלית, הכשרה ועידוד למעשי בריונות ועבריינות מן הסתם יעוררו התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: לחוק תהיה עלות של עשרות מיליוני שקלים, במקרה הטוב. בעקיפין, הוא יתמיר את העלות הנדרשת גם במקרים עתידיים דומים. ניקוד: 8
  • תוצאה: עידוד לעבריינות דיור ופיצויי עתק לתושבים, על־חשבון הציבור. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש לחלק כסף ללא בדיקה לתומכי יחימוביץ' פוטנציאליים, ובכך ישיג מטרה זו. אם הכוונה היא הסדרת מקרים כאלו בהווה ובעתיד, הרי שהתוצאה שתושג תהיה הפוכה למקווה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מקיפים ומבוארים היטב, אך מתעלמים מכל הנקודות הבעייתיות ומניחים שהאשמה בבעיה מונחת לפתחו של גורם אחד בלבד. ההכרה בבעייתיות קיימת רק במשתמע, ברמז וליודעי ח"נ. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 42

    43. הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון - מניעת פגיעה בערכים דתיים)
    הצעת חוק 4060 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי באה לשנות את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל ולהוסיף לו כי רשות "תביא בכלל שיקוליה מניעת פגיעה בערכים דתיים המשותפים ליהדות, לאיסלאם ולנצרות." החוק מיועד, בעליל, להתמודד עם מצב של פגיעה בהר־הבית. עניין זה אינו ממין דירוג זה.

    44. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - רוב בוועדה למינוי שופטים)
    הצעת חוק 4059 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי באה לשנות את חוק בתי המשפט כך שהקביעה לגבי מינוי שופט תהיה דומה לזו של מינוי שופט בבית־המשפט העליון (רוב של לפחות שבעה). המקום לדון בהצעה זו אינו כאן, אף כי יש להעיר כי שינויי הנוסח יוצרים סתירה מסוימת בלשון החוק בין סעיף 1 לסעיף 2 בתיקון לסעיף 7ג'.

    45. הצעת חוק-יסוד: השבות
    הצעת חוק 4058 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה לבטל את חוק השבות ולכונן במקומו חוק יסוד. נושא נכבד ומרכזי זה, כמו גם הבעיות שבהצעת החוק, אינם מעניינו של דירוג זה.

    46. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - מניעת השתתפות בבחירות ממכחיש שואה)
    הצעת חוק 4057 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של זבולון אורלב באה לתקן את חוק־יסוד: הכנסת ולהוסיף לו סעיף האוסר הצגת מועמדות לבחירות לכנסת למי שהורשע בעבירה של הכחשת שואה. מקום הדיון בהצעה מיותרת זו אינו כאן.

    47. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה)
    הצעת חוק 4056 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של פניה קירשנבאום ורבים אחרים באה להעלות את אחוז החסימה לכנסת ל-3 אחוז. מגישי ההצעה הם חברי הסיעות הגדולות יותר בכנסת. דיון זה אינו המקום לעסוק בהצעת חוק זו.

    48. הצעת חוק העונשין (תיקון - התחזות לאדם)
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ, עתניאל שנלר, יריב לוין ומצטרף דני דנון באה לשנות את חוק העונשין בסעיף 441. סעיף זה קובע כי "המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים" (הדגשה שלי, א.ר.) ומבקש לשנות את הנוסח כדי להוסיף: "המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, במטרה להטעות ובאופן שבו אדם אחר היה יכול לחשוב באופן סביר שמדובר באדם שאליו התחזה, דינו – קנס 100,000 שקלים חדשים" (שוב, הדגשה שלי, א.ר.) מטרת השינוי היא למנוע התחזות במדיה וירטואלית.
  • ישימות: לחוק אין שום ישימות ומטרתו היחידה היא הרתעה. מחוץ למקרה בו מושא ההתחזות יגיש תביעה, הרי שאין שום אפשרות להתחקות אחר המעשה או לתבוע בגינו. ניקוד: 10
  • עלות: לחוק אין עלות ישירה, בכפוף לכך שגם לא יוקדשו המשאבים הנדרשים לאכיפה. לחוק עלות עקיפה בדמות תביעות וכיו"ב. ניקוד: 6
  • תוצאה: תוצאה מאכיפה טובה של החוק תהיה ריבוי של תביעות. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה היא להרתיע, אך אין לה שום אפשרות סבירה להתממש. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעה עשויה ברישול, הגורסת, למשל כי התחזות לאדם מת עשויה להיראות כאילו אותו מת כתב תגובה במדיה וירטואלית. הביאור לחוק אינו נוגע כלל ביישומו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 41

    49. הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - דיווח על פריצה למאגר מידע)
    הצעת חוק 4054 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי אריאל ואחרים באה להוסיף לסעיף 17ב' בחוק הגנת הפרטיות סעיף משנה נוסף, הקובע חובת הודעה של בעל מאגר מידע לבעל המידע שנגנב ולרשם (בית־המשפט). החוק מתבסס על התפישה הרווחת לפיה לביורוקרטיה אין עלויות ואשר על־כן, אלו לא יוטלו בסופו של דבר לפתחו של הצרכן.
  • ישימות: הבעיה העיקרית של החוק תהיה באכיפת הציות לו, בהתחשב בחזקת אי־הידיעה של בעל מאגר המידע. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק תהיה עלות נכבדת, אם ייושם באופן מלא, ובמיוחד בהקשר של דיון משפטי ושל קנסות שיוטלו בהליך שבו אין עמידה ברורה לבעל מאגר המידע. יש גם עלות נכבדה הכרוכה ביידוע ובתמחור הנזק. ניקוד: 7
  • תוצאה: ביורוקרטיזציה נוספת של האחזקה במאגר מידע. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יפחית, ככל הנראה, את הדיווח או ידחוף את בעלי מאגרי מידע להסתיר מידע. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח החוק אינו מבהיר מדוע הוענקו הסמכויות לרשם באופן כה בלתי מסויג ואינו מבהיר מהו פרק זמן "סביר" אחרי היוודע מקרה הפריצה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    50. הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (הרחבת ההגדרה של ארגון טרוריסטי)
    הצעת חוק 4053 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן-ארי מרחיבה את הגדרת ארגון טרור בפקודת מניעת טרור גם את מי ש"פוגע בריבונות המדינה במקומות הקדושים או התומך באחד מאלה." לשמחת הקהל, מסגרת זו אינה הולמת דיון בחוקים אלו.

    51. הצעת חוק המקרקעין (תיקון - נשיאת הוצאות)
    הצעת חוק 4052 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה לתקן את סעיף 58 לחוק המקרקעין כך שלא תאופשר העברת בעלות בנכס בלי אישור כי נפרעו כל החובות לרכוש המשותף (היינו, לוועד הבית).
  • ישימות: אין בעיית ישימות מיוחדת בחוק, לבד מכך שרישום העברת נכס יהיה תלוי בגוף שאין לו מעמד רשמי ברור (ועד הבית) ובאישור שאין לו מעמד רשמי ברור. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק אין עלות נראית לעין, לבד מהטרחה הכרוכה בקבלת האישור. ככל הנראה, תהיה חובת קבלת אישור בחתימת נוטריון (אחרת, כל העניין חסר משמעות) ולכך תהיינה עלויות לא מבוטלות. ניקוד: 8
  • תוצאה: אם החוק לא יתבע אישור חתום נוטריונית, לא תהיה לו כל משמעות. אם כן, הוא יוסיף סרבול ביורוקרטי ועלות נכבדת. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: בהיעדר אישור נוטריוני, החוק יהיה מילה מתה. עם אישור נוטריוני, הוא יוסיף סרבול ביורוקרטי מיותר. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבאר מדוע נדרש אמצעי כה חמור (מניעת העברת נכס) כדי למנוע עניין שהוא טריוויאלי מבחינה כספית במהותו, ומדוע לא ניתן להסתפק בבדיקת רוכש הנכס. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    52. הצעת חוק העונשין (תיקון - הגדרת גזענות)
    הצעת חוק 4051 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של מיכאל בן-ארי היא לתקן את חוק העונשין בסעיף 144א' כך שבמקום להורות כי גזענות היא "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני" יורה החוק מעתה כי גזענות היא "רדיפה, השפלה... והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני, למוצא דתי או עדתי, או על רקע מקום מגורים, למעט השתייכות על רקע פוליטי." מעבר לעלבון הטמון בכך שבן-ארי מנסה להחדיר את לשונו העילגת לספר החוקים ("השתייכות על רקע פוליטי"), ההצעה כה פשיסטית ואווילית עד שקשה כמעט לומר דבר הגיוני עליה בלי לכעוס. מי שילגלג על תושבי דימונה, תל־אביב או בת־ים, או על יוצאי גרמניה, עירק או פולין יחשב מעתה "גזעני." לרוע המזל, אי אפשר לחבוט בראשה של הצעה זו בניקוד הראוי לה.

    53. הצעת חוק העונשין (תיקון - ניעור וטלטול פעוט)
    הצעת חוק 4050 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורלי לוי אבקסיס ופו אגבאריה באה לשנות את חוק העונשין ולקבוע את טלטולו או ניעורו של פעוט כעבירה שעונשה עד שבע שנים. המקום לדיון בהצעה מיותרת זו אינו כאן.

    54. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - ביטול המועצות הדתיות)
    הצעת חוק 4049 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת מאיר שטרית באה לשנות את "חוק שירותי הדת היהודיים" ולבטל את המועצות הדתיות על שירותיהן. מקום הדיון בהצעה נכבדת זו אינו כאן.

    55. הצעת חוק נציבות תלונות אסירים
    הצעת חוק 4048 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ורבים אחרים באה להקים נציבות תלונות אסירים, שתפקידה לטפל בתלונות אסירים, כשעיקר כוחה ביכולת להמליץ על דין משמעתי או פלילי לסוהר.
  • ישימות: הקמת נציבות ישימה ופשוטה, יחסית, ועיקר המכשול לה הוא שיתוף הפעולה של שירות בתי־הסוהר וההקצאה התקציבית הנדרשת. ניקוד: 4
  • עלות: עלות הנציבות, בהנחה שיוקצה לה כוח אדם מתאים, היא כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: הקמת הנציבות תיצור שינוי מזערי, ותרע את מצבם של האסירים, במובן זה שלכאורה יראה כאילו ניתן להם סעד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: להצעה אין דרך להשיג את המטרה הייעודית, בהיעדר יכולת של הנציבות להורות על שינוי בתנאי המאסר או מתן הגנה לאסיר. הסנקציה השגורה (לדוגמה, דין משמעתי) אינה שקולה כנגד הפגיעה לה צפוי אסיר שיתלונן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת היטב, אף כי ההסברים מתייחסים בעיקר לתנאי החיים של אסירים באופן כללי—עניין שבו לנציבות לא תהיה אמירה של ממש. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 35

    56. הצעת חוק מזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - סכום שאינו יובא בחשבון במבחן ההכנסה)
    הצעת חוק 4047 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של עמיר פרץ, אורית זוארץ, אחמד טיבי ומצטרפים באה לשנות את סעיף 3 בחוק המזונות (הבטחת תשלום) כך שלא יחול על זכאי אלא אם כן הכנסתו (ממקורות שאינם קצבאות, וכדומה, לפי חוק הבטחת הכנסה) גדולה מפי ארבעה משכר המינימום. ההנמקה היא כי אם יבוטל מבחן ההכנסות המחמיר, יזכו זכאים (ובעיקר זכאיות) לעידוד לצאת לעבודה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות ניכרת ויש בו אף פישוט של הליכים, שכן הוא מבטל, במידה רבה, את הצורך במבחני הכנסה. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק אינה מבוטלת (כנראה, עשרות מיליוני שקלים), אך מנקודת מבטה של המדינה היא תתאזן, וכנראה יותר מכך, בהגדלת ההכנסה ממסים ובהקטנת הוצאות מנהליות. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת תהיה יציאת נשים (בעיקר) לעבודה, וביטול התניית תשלום עבור ילד (מחייב במזונות שאינו משלם) בהכנסתה של אמו. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: להצעה סיכוי לא מבוטל להשיג את יעדה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבאר בתמציתיות את הגיונה וקובע את מטרותיה ("קיומו של מבחן ההכנסה כאמור, מהווה חסם בפני השתלבותן של נשים בשוק העבודה וזאת בשל החשש מפני אובדן המזונות") באופן בהיר. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 9

    57. הצעת חוק העזרה הרפואית הבסיסית
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד, אותה הגיש גם בכנסות קודמות, באה להסדיר בחוק את העיסוק בתחום החבישה והעזרה הראשונה. בפועל, החוק מחייב רישוי, מכונן איגוד מקצועי בתחום וקובע תקנות מגבילות להשתלבות בגילדה.
  • ישימות: הקושי העיקרי בחוק הוא היעדר מערכות כנדרש, וכן הקשיים הטבעיים הכרוכים בניסיון לאגד כגילדה מקצוע שהעיסוק בו לא הותנה בכך קודם לכן. ניקוד: 7
  • עלות: העלות הישירה של החוק מזערית. בעקיפין, עלותו גבוהה מאוד, בהתמרתו את מחירי השירותים הרפואיים הניתנים על־ידי חובשים, מגישי עזרה־ראשונה, וכדומה. ניקוד: 9
  • תוצאה: הקמת מערך לימוד, רישוי וכדומה, התלוי בתקנות גילדה. מידת השינוי במקצועיות השירות הניתן אינה ברורה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: קשה לדעת באיזו מידה ישפר החוק את הבעיה הזוטרה יחסית עמו הוא בא להתמודד ("למתחזים חסרי ידע מקצועי או סמכות, לפעול ולהציג עצמם כבעלי רישיון או תעודת הסמכה בתחומים אלה") ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבאר כלל את הסכנות העלולות לנבוע ממנה (מן הסתם, כי לתפישת אלדד אין סכנות כאלו). הנקודה המרכזית המצדיקה את החוק (התחזות) אינה מבוארת במידע כלשהו לגבי היקפה, ההנעה לה, וכדומה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    58. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - הצעת חוק וחקיקת משנה המפחיתות מתקציב רשות מקומית)
    הצעת חוק 4045 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שי חרמש וציון פיניאן באה להוסיף סעיף משנה נוסף לסעיף 39 בחוק יסודות התקציב. כיום, נתבע כי בהצעת חוק המוגשת לכנסת שיש לה התחייבות להוצאה מתקציב המדינה או הפחתה בהכנסותיה, תצוין דרך המימון לכך. ההצעה הנוכחית מוסיפה לאלו גם את הרשויות המקומיות: "הצעת חוק המוגשת לכנסת או חקיקת משנה, שבביצוען כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב רשות מקומית, או שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות רשות מקומית, תצויין... דרך המימון להוצאה או להפחתה כאמור, וכן יצויין המקור התקציבי לשיפוי הרשות המקומית."
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין ובפשטות (אף כי לא ברור באיזו מידה סעיף א' בו אכן זוכה לציות בחקיקה. עד כה, לא צוינה כמעט באף הצעות חוק פרטית שנסקרה בזה העלות התקציבית. ניקוד: 5
  • עלות: ללא. החוק תובע שקיפות רבה יותר ממגישי הצעות חוק. ניקוד: 1
  • תוצאה: מניעת חקיקה הגורמת לשינוי ולפגיעה בתקציבי רשויות מקומיות, לטובת חקיקת הטבה לקבוצות שונות. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: יישום של החוק יביא לשקיפות רבה יותר בהצעות חוק, ותנטרל את חלוקת ההטבה על חשבון רשויות מקומיות ללא שיפוי. ניקוד: 1
  • קבילוּת: נוסח החקיקה ברור וההסבר מבאר היטב את עילתו. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 11

    59. הצעת חוק הטבות לתאגידים בתחום השיקום והסיעוד
    הצעת חוק 1111 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ היא לחוק חדש, שיעניק הטבה בארנונה וברכישת ציוד רפואי ל"תאגיד שיקום וסיעוד" שלו סניפים רבים, הכנסות מתרומות וכו'—בדומה ל"יד שרה" וכדומה. ההנחות וההטבות הן ייעודיות: למבנה המשמש למטרות סיוע ולציוד הנרכש לצורך הענקת שירותי שיקום וסיעוד. השירותים כוללים השאלת ציוד רפואי, הפעלת מערכת משדרי מצוקה, שירותי כביסה לכאלו שאינם שולטים בצורכיהם, מתנדבים לתעסוקת בית, ארוחות חמות, וכדומה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא ההנחה בארנונה, המבוצעת על חשבון הכנסותיה של הרשות המקומית. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק היא פחת של מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים בהכנסות רשויות מקומיות והמדינה—פחת שימולא בהעלאת תשלומים לאוכלוסיה אחרת. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקלה כספית לתאגידים כנ"ל, בהשוואה לגופים אחרים. פיקוח מבקר המדינה, הנתבע בחוק, אמור לאזן נזקי הונאה אפשריים. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לא ברור באיזו מידה הגברת הפיקוח על תאגידים מסוג זה תהיה קבילה, ויש פנים לכאן ולכאן במעורבות הגדולה יותר של המדינה (באמצעות פיקוח) בשירותים כאלו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: החוק מנוסח היטב, אך דברי ההסבר מתעלמים מהנזק להכנסות רשויות מקומיות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 27

    60. הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון - תוקף הרשאה לחציבה באבן)
    הצעת חוק 4043 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב נועדה לשנות את סעיף 5 בחוק נכסי המדינה. חוק זה קובע בסעיף 5, סעיף קטן ג' כך: "הממשלה לא תהא רשאית, בשם המדינה, להעניק זכיון, לתקופה העולה על 20 שנים... הנוגע למכרות או למחצבים של המדינה, אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת." אילטוב מבקש להוסיף סעיף קטן הנוגע לחציבה באבן: "בעל הרשאה קודמת זכאי לקבל הרשאה לכריה ולחציבה עד לגמר עתודות האבן בכל תחום תכנית מפורטת שהיתה בתוקף במועד פירסומו של תיקון זה ואשר בתחומה ניתנה ההרשאה הקודמת." הסיבה לשינוי היא כי עד כניסתו לתוקף של חוק המכרזים ניתנו הרשאות לתקופות קצובות (3-8 שנים) שמקבליהן התייחסו אליהן כהבטחה שניתנה לכריה ולחציבה עד גמר עתודות האבן, ולכן ערכו השקעות רבות וראו בהרשאות "זכויות חכירה לדורות." נושא זה היה אמור להיות מוסדר בחקיקה עם כניסת חוק המכרזים לתוקף, כך שזכויותיהם של בעלי המחצבות יעוגנו, אך דבר זה לא נעשה. התקנה לא תחול, כמובן, על הקצאות ושיווק של שטחים חדשים. נושא מעניין, אך חורג מתחום סקירה זו.

    61. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי)
    הצעת חוק 4042 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שי חרמש וציון פיניאן באה לשנות את חוק מס ערך מוסף כך ששירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן דירתי במקום בו אין כזה יהיה פטור ממס. הנושא נכבד, וטיעונם של חרמש ופיניאן יש בו טעם (אכן, מדוע למסות משהו שהמדינה תובעת מכל בונה דירה חדשה ומגדירה אותו דבר רצוי ואף חובה לכל?), אך חורג מתחום דיון זה, דומני.

    62. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שיעור דמי הביטוח למבוטח שאין לו הכנסה)
    הצעת חוק 4041 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ באה לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שמי שאין לו הכנסה לא ישלם, כמקובל עתה, לפי אחוז משכר המינימום (אם הבנתי נכונה, מדובר ב-4.25 אחוז משכר המינימום, שהם 163.6 שקל עד פברואר 2012 ו-174.25 שקל החל מפברואר 2012) אלא לפי אחוז אחד מהשכר הממוצע (כ-8.5 שקל לפי חישובי ו-5 שקל לטענת כץ). כמו כן מבקש החוק לשנות את מדיניות תשלום ביטוח הבריאות באמצעות הקטנת הסכום המשולם. בחוק ביטוח בריאות נאמר כעת כי "מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי... חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5% מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו לא יפחת מסכום המינימום." סכום המינימום הנקוב הוא 47 שקל (לפי חישוביו של כץ, הסכום מגיע ל-100 שקל). כץ מבקש להכניס את המילה "רבע" לפני "מסכום המינימום" כך שהסכום המשולם יהיה 25 שקל בלבד, לפי חישוביו.
  • ישימות: לחוק אין בעיית ישימות עקרונית, בשנותו באופן פשוט את בסיס החישוב. לחוק תהיה, כמובן, התנגדות עזה מצד ביטוח לאומי וקופות החולים, שיידרשו להעניק ביטוח תמורת תשלום זעיר לקבוצה נרחבת באוכלוסיה (מובטלים וכן אלו שאינם עובדים). ניקוד: 8
  • עלות: עלות של בין 600 מיליון ל-6 מיליארד, בהתאם לגודל הקבוצה. ניקוד: 10
  • תוצאה: פטור כמעט מלא מתשלום ביטוח לכ-2 מיליון איש מהאוכלוסייה והגדלה ניכרת של הנטל על כל השאר. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: לצד ההעברה הלא מבוקרת של יתרון כלכלי ניכר לקבוצה מסוימת, יש בהצעה משום מכשול מהותי לכניסה לעבודה. מי שאינו עובד או עצמאי יצטרך לשלם תוספת לביטוח בשיעור של כ-250 שקל לחודש (3,000 שקל לשנה) עם קבלת עבודה. השערתי היא כי זו עשויה להיות אחת המטרות של כץ. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נראה הגיוני על־פניו, אך חומק מהעלות הפוטנציאלית העצומה ומההשלכות על שוק העבודה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    63. הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שוטרים
    הצעת חוק 4040 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ורבים אחרים היא שיעתוק של הצעה 4048—אלא שהפעם היא מתייחסת לא לסוהרים כי אם לשוטרים.
  • ישימות: הקמת הנציבות אינה מורכבת, אך תהיה לה התנגדות ניכרת מצד שוטרים ומצד המשטרה, ובמיוחד בגלל סעיף 15ד' לחוק, המסמיך את הנציב להמליץ על פיטוריו של שוטר. ניקוד: 6
  • עלות: עלות הנציבות, בהנחה שיוקצה לה כוח אדם מתאים, היא כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: הקמת הנציבות תיצור שינוי מזערי, אם בכלל, בגלל היעדר שיתוף פעולה מצד המשטרה ובגלל היעדר יכולת ממשית לחקור מקרים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: כוח האדם שיעמוד לרשות הנציבות ישפיע במידה ניכרת על יעילותה. סביר להניח שהיא תשמש גוף סמלי בלבד ובמובן זה נזקה רב מתועלתה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מבארת את עצמה בנימוק כי הגוף הממונה על חקירת שוטרים היום (מח"ש) אינו מבצע את תפקידו. במקום לתקנו, מוצע להקים גוף נוסף, שסיכויו ליצור שיפור מפוקפקים. בעייתית התפישה כאילו הקמת גוף נוסף ומתן תואר מהודר ("נציבות") יש בהם ערך מהותי כשלעצמם. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    64. שם ההצעההצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון- חלוקת ערכות מגן)
    הצעת חוק 4039 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נחמן שי באה לתקן את חוק ההתגוננות האזרחית בתוספת לסעיף 22ח' הקובעת כי שר הביטחון יספק לכל אזרח ערכת מגן מהסוג שיקבע, ללא תשלום. התוספת לחוק מוצמדת, ברישול ניכר לעין, כתוספת ספציפית להגדרות כלליות ולסעיפים העוסקים בהיטל לצורך ציוד אישי, ואינה מבטלת גם את סעיף 22יא' ו-22ט' העומדים בסתירה לו.
  • ישימות: לבד מהבעיות באופן שילוב החוק, יש בעיית ישימות ניכרת בהחלטה על ציוד ספציפי שיוענק, כאשר לא ידועה איכותו המבוקשת ולא ידועה מידת שימושיותו כמגן ממשי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות הצטיידות בערכות מגן באיכות טובה היא יותר ממיליארד שקל. ניקוד: 10
  • תוצאה: הציבור יצויד בערכות מגן מפני התקפת טילים כימיים, אך לא מפני התקפות אחרות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: חלוקת ציוד יוצרת תחושה כוזבת של בטחון, כשההגנה פגומה וחלקית, ואף כובלת את הציבור לציוד הממשלתי, שפעמים רבות הוכח כי יעילותו פגומה. עדיף היה, בהקשר זה, לאפשר לציבור לפדות תלושי קנייה למסיכות לפי טעמו. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מבארת את בעייתיות הפעולה היום, כשחלוקת הערכות היא לפי הצהרות הממשלה, אך אינו מבאר מדוע ההגנה הספציפית מאוד שהוא מציע עדיפה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    65. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - שירות אזרחי)
    הצעת חוק 4038 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עינת וילף באה לתקן את חוק שירות בטחון כדי להחיל חובת שירות צבאי או אזרחי על־כל אזרחי המדינה. הדיון בתיקון נכבד זה מקומו אינו כאן.

    66. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - חובת גיוס)
    הצעת חוק 4037 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מאיר שטרית זהה בעיקרה לזו של עינת וילף (שונה בעיקר בדברי ההסבר ובביטול המפורש של חוק דחיית שירות לתלמידי ישירות שתורתם אומנותם. הדיון בתיקון נכבד זה מקומו אינו כאן.

    67. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון- תוספת מענק לפדויי שבי קשישים)
    הצעת חוק 4036 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה זאב אלקין ואחרים זהה להצעתו של יואל חסון (הצעה 3937) ולכן תנוקד באופן זהה. להלן העתק של הניקוד שניתן להצעה קודם לכן. התשלום הניתן היום, לפי החוק, הוא של אלף שקל מדי חודש.
  • ישימות: אין בעיית ישימות ניכרת בחוק, והוא פשוט ליישום. לא ברור, עם זאת, מדוע דווקא גיל מסוים זה נבחר, מה שעשוי לעורר התנגדות ו/או תביעה להרחיב את מעגל מקבלי התוספת. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק אינה גבוהה, בגלל המספר הקטן יחסית של פדויי שבי. העלות לאדם היא 3,000 שקל לשנה. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה הסופית תהיה תוספת מסוימת לתגמול הנודע לקבוצה של כמה עשרות אנשים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: השינוי במצבם של הקשישים להם מגיעה התוספת יהיה קטן. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבהיר מדוע יש לחוקק באופן פרטני תיקונים מותלי גיל מעבר לאלו הקיימים בחוק, ונוצר הרושם כאילו הבחירה הייתה מעין תגמול סתמי ליוצאי ההגנה והמחתרות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    68. הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון - הפחתת הסכום הבסיסי למקבל אישור שקיבל החלטה על פירוק מרצון)
    הצעת חוק 4035 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוברט אילטוב ורבים אחרים באה לקבוע כי בסעיף 19ב(ה) של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, העוסק בחבות החזר המענקים במקרה של חדלות פירעון יתוקן הנוסח מ"אגב פירוק מחמת חדלות פירעון או כינוס נכסים של מקבל האישור" לאותו נוסח בתוספת "או אם החברה קיבלה החלטה על פירוק מרצון, כשמשמעותו בסעיף 319 לפקודת החברות." עילת התיקון היא למנוע מצב בו כאשר מכירת הידע או החברה הם בהפסד, מתקשים הבעלים למכור אותה בהפסד, שכן מכירה כזו תחייב אותם בהחזר הסכום המינימלי למדינה על המענקים." הרעיון הוא כי עם כינון התיקון יעדיפו חלק מהחברות לבצע מכירה בהפסד, במקום להכריז על חדלות פירעון וכינוס נכסים, מה שעשוי לחסוך בחלק מהמקרים מקרים של פיטורי עובדים וסגירת חברות.
  • ישימות: הבעיה העיקרית ביישום החוק היא שהיא מזמנת ערוץ נוח מאוד ללווים להימנע מתשלום ההחזר המינימלי הקבוע בחוק, מה שיעודד תופעה זו. סביר להניח כי לנקודה זו גם תהיה ההתנגדות העיקרית. ניקוד: 7
  • עלות: ככל הנראה, הפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה למדינה. ניקוד: 8
  • תוצאה: אפשרות למכירת נכסי חברה בלי לעמוד בהחזר המזערי הנדרש. אפשרות לצמצום מסוים, ככל הנראה קטן, במספר החברות הנסגרות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק פותח פתח רחב להתחמקות מתשלום, מה שיביא כנראה יותר נזק מתועלת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, אך מתעלמים מהסכנות האפשריות ומטעימים רק את היתרונות האפשריים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    69. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - אחריות מעביד שהוא קבלן כוח אדם בענף הבניין)
    הצעת חוק 4034 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב ואריה ביבי היא תיקון (חפוז) לחוק העובדים הזרים הבא לקבוע כי האחראים לגיוס ולהבאת העובדים יהיו קבלני כוח אדם, ולצמצם את מעורבות המדינה מאחריות לגיוס העובדים להתקנת תקנות ופיקוח בלבד. הבעיה שבא החוק לפתור היא שהניסיון של המדינה ליטול על עצמה את האחריות (וגם לגזור את הקופון—אם ישירות ואם באמצעות עובדים מושחתים) הביא לשיתוק של הבאת עובדי בניין לישראל ולתביעה שהוגשה נגד המדינה על־ידי קבלני כוח האדם. כלומר, נדרשת כאן הכרעה בין טיפוס מעיים (הבאת עובדים על־ידי קבלני עבדים) לבין הדבר הבובוני (הבאת עובדים על־ידי הממשלה המשמשת קבלן עבדים). היתרון העיקרי לו מתיימרת המדינה הוא של צמצום הקופון (הכסף המשולם תמורת הזכות לעבוד בישראל) ושל שיפור איכות חייהם של העובדים, שכן הם יובאו רק ממדינות עמן יש לישראל הסכם בילטרלי של פיקוח על הבאת העובדים.
  • ישימות: הבעיה העיקרית לישימות ההצעה היא התנגדות המדינה, ובמיוחד רשות ההגירה. ניקוד: 7
  • עלות: הבאת העובדים באמצעות קבלני כוח אדם תוזיל משמעותית את העלות עבור המדינה וגם תייעל, ככל הנראה, את תהליך ההבאה. ניקוד: 3
  • תוצאה: קבלני כוח אדם יביאו את העובדים, ולא המדינה. בין שתי הרעות, עדיפים הקבלנים. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: החוק יביא לשיפור מסוים במצב הנוכחי, במיוחד נוכח צמצום תפקידה של המדינה בתחום זה. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר בהיר ומבאר היטב את העילה לו ("רשויות המדינה שאינן בעלות המומחיות לגיוס עובדים בענפים השונים, לא יבצעו את הליך המיון והגיוס של העובדים הזרים") ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 19

    70. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ביטול תיקון מס" 8)
    הצעת חוק 4033 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את פקודת האגודות השיתופיות באמצעות ביטולן של ועדות קבלה, שלפי מעלי החוק ממסדים אפלייתם של ערבים (ואחרים) בקבלה לישובים קהילתיים. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    71. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - אי שלילת שירותים חיוניים)
    הצעת חוק 4032 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל, אורי מקלב, מיכאל בן-ארי וציפי חוטובלי באה לשנות את חוק התכנון והבניה בסעיף 157א' בו, בסילוק סעיפים הקובעים כי התקנת מים, חשמל, ביוב, טלפון וכיו"ב תבוצע רק כנגד הצגת אישור הרשות המאשרת (כלומר, יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית). מעלי ההצעה מסבירים כי עילתה היא מניעת אכיפת ספקי שירותים לשמש שוטריה של ועדת התכנון המקומית לעניין שאינו מעניינם. החוק מאפשר לרשות המאשרת לנקוט פעולה מיוזמתה כדי להפסיק מתן שירותים אלו, מתוך הנחה כי פעולה כזו תינקט בצמצום (ומכל מקום, רווחת פחות מאשר אי-אישור-מראש).
  • ישימות: המכשול העיקרי לישימות יהיה התנגדותן של ועדות התכנון המקומיות, שכוחן ייחלש אל מול הבונה. ניקוד: 5
  • עלות: התקנה מפחיתה במידה מסוימת את העלות הביורוקרטית הכרוכה בהתמודדות מול ועדות התכנון והבניה. ניקוד: 1
  • תוצאה: הפחתה של הביורוקרטיזציה, השרירותיות וה"תרוץ ותחפש אותנו" של ועדות התכנון והבנייה. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: לחוק אפשרות להשיג את יעדו, אלא אם כן הוראות הפסקה ומניעה יינתנו אוטומטית ובאופן גורף. ניקוד: 4
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבהיר היטב את הבעיה ("אין זה ראוי במדינה דמוקרטית, כי אכיפת החוק תעשה על ידי מניעת שירותים חיוניים מן האזרחים. יש לאכוף את החוק באמצעות בתי המשפט או צווים מנהליים שניתנו כדין ולא על ידי הפעלת לחץ פסול על האזרח"; "החוק בנוסחו הקיים, הופך את ספקי השירותים החיוניים לשוטרים בפועל, וזוהי מטרה זרה לאופיים, לרוחם ולתפקידם של הספקים"). ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 12

    72. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - ביטול תיקון מס" 40)
    הצעת חוק 4031 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק יסודות התקציב באמצעות ביטול תיקון מס' 40 ("חוק הנכבה"). לא ניתן לדון בהצעת חוק זו במסגרת זו.

    73. הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול תיקון מס" 98)
    הצעת חוק 4030 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק העונשין באמצעות ביטול סעיף 34י1 בו, הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור." סעיף זה הוא הרחבה של סעיף 34י, הקובע זכות להגנה עצמית מפני "סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו." לטענת זחאלקה וזועבי החוק סותר את "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וסותר את הזכות להליך הוגן" והם מציעים להסתפק בסעיף 34י בלי ההרחבה, המתגלמת למעשה בקביעה שיש זכות להגנה עצמית גם על "שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי." את ההצעה הזו אפשר וראוי לגנות, אך זה אינו המקום לעשות כן.

    74. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראיה רחבים) (הוראת שעה)
    הצעת חוק 4029 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתן של זהבה גלאון, פניה קירשנבאום, מירי רגב ואורית זוארץ באה לשנות את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף זה קובע היום כי אם לא הגיעו ההורים להסדר רשאי בית המשפט לקבוע הסדר "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת." סעיף זה, הקובע את "חזקת הגיל הרך" למשמורת אצל האם עמד בלב המלצות ועדת שניט שמונתה לבחון את הנושא, והמלצותיה היו לבטל את "חזקת הגיל הרך" ולקבוע משמורת משותפת, ככל שניתן ונכון לעשות. כדאי לציין כי "חזקת הגיל הרך" הייתה, בפועל, כמעט זהה לחזקה תמידית, שכן אך לעתים נדירות ובנסיבות מיוחדת נכנס בית־המשפט ושינה את החזקה אחרי שמלאו לילד שש שנים. הצעת החוק, הבאה כהוראת שעה, מבקשת לרכך את המעבר, ולבחון את התממשות המצב בפועל לפני החלת השינויים שביקשה ועדת שניט ליישם. נושא מעניין זה חורג, לצערי, מתחום בדיקה זו.

    75. הצעת חוק המפלגות (תיקון - חובת רישום כמפלגה)
    הצעת חוק 4028 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין, עתניאל שנלר ודניאל בן סימון מבקשת לשנות את חוק המפלגות כך שהגדרת מפלגה תכלול גם "אדם או חבר בני אדם שהכריזו על כוונתם, בעל פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, להתמודד בבחירות לכנסת" ולאכוף על מי שנכנס תחת ההגדרה הזו (מישהו אמר "יאיר לפיד"?) להצטרף למפלגה קיימת או להקים מפלגה. רב הפיתוי לעסוק בהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות מסוג זה, אך נמנע מכך.

    76. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - ביטול תיקון מס" 39)
    הצעת חוק 4027 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לבטל סעיף בחוק-יסוד: הכנסת האוסר מועמדות לבחירות על מי שביקר במדינות ערב מסוימות המוגדרות מדינות אויב. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    77. הצעת חוק נציבות זכויות הילד
    הצעת חוק 4026 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חדש זהה להצעתם של זבולון אורלב ואחרים (3880) ולכן מייתרת את הדיון ומאפשרת לנקד באותו אופן. הדיון בהצעה הקודמת משועתק כאן.
  • ישימות: ההצעה הועלתה בעבר והוסרה מסדר היום, שכן עיקר הבעיה ביישומה הוא ההוצאה הנכבדת הכרוכה בהקמתה ובפעולתה. ניקוד: 7
  • עלות: נכבדת למדי: מיליוני שקלים במקרה הטוב, ויותר מעשרה מיליון שקלים במקרה הסביר יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: לא ברור אם הקמת רשות ביורוקרטית נוספת אכן תיצור מציאות רצויה יותר, לבד מייצור ביורוקרטיה נוספת הכרוכה בה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אם התוצאה המבוקשת היא שיפור השמירה על זכויות הילד, יש אפשרות לקידום מסוים בנושא זה, אף כי יש אפשרות סבירה מאוד כי הנציבות תעסוק פחות בתיאום ויותר בניסיון לנכס לעצמה סמכויות. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נסמך בעיקר על העובדה כי יש נציבויות כאלו במדינות אחרות ועל ההנחה כי הקמת נציבות "מיוחדת" היא פתרון טוב לבעיות ("גוף בעל מחויבות לתחום זכויות הילד, בעל מומחיות, הכרה של תחומי החיים הנוגעים לילדים ונגישות לכל זרועות השלטון יכול להוות מנוף מרכזי לקידום הנושא"). ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    78. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - חפיפה בין מועד החיוב למועד הוצאת החשבונית)
    הצעת חוק 4025 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אמנון כהן באה לשנות את חוק מס ערך מוסף כך שחשבונית תוצא בטווח של שבעה ימים ממועד קבלת השירות או המוצר. כוונת החוק היא לתקן את המצב בו הוצאת חשבונית (ותשלום המס על־ידי מוציא החשבונית) קודמת לעתים זמן ניכר למועד קבלת התשלום (תשלום דחוי) וכך מוציא החשבונית יוצא נפסד. התיקון נכבד, והדיון בו ובסוגיות של מוסר תשלומים או ניסיון לאכוף מוסר כזה באמצעות החוק אינו כאן.

    79. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו)
    הצעת חוק 4024 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה להעניק הנחה, לפי אישור ראש הרשות המקומית, לנכה מעל גיל 18 המתגורר בבית־הוריו.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית בחוק היא יישומו בפועל, בהעניקה יכולת התערבות רבה למדינה (בקביעת כשירות ההתגוררות), רשת לא מבחינה (לבד מאחוזי הנכות) למידת אי הכשירות בפועל, לצד העובדה שהרשות המקומית אינה חייבת לקבוע הנחה כלשהי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות גבוהה מאוד, בהתאם להנחה, שכן לפי נתוני הביטוח הלאומי יש כ-250 אלף מקבלי קצבת נכות. ניקוד: 9
  • תוצאה: הענקת הטבה בארנונה לקבוצה המונה, פוטנציאלית, כ-250 אלף משפחות (כ-12 אחוז מהאוכלוסיה). ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מספרם הגדול מאוד של הזכאים יתווה את הנתיב להונאה בקנה מידה נרחב. כמו כן, יכולת הבדיקה המזערית של הרשות המקומית תוביל לבקרה לקויה על יישום ההטבה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מדברת על "מאות נכים קשים" שעה שהקבוצה הרלוונטית מונה מספר גדול בהרבה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (8)
     
     
    הגדלה ישירה של תרשימים
    12/3/2012
    נכתב על ידי focus

    כדאי לאפשר הגדלה ישירה של תרשימים באמצעות לחיצה על התרשים עצמו. הדבר יחסוך הסברים מיותרים בנוסח "לאלה שאינם נמלים" או "לטובת מרכיבי המשקפיים".

    כל שיש לעשות הוא לעטוף את תג ה-img בתג ה-a, כלומר להכניס את התרשים לתוך הקישור.

    ניסיון הדגמה (נקווה שיצליח):



     
     
     
     
    ניסיון נוסף
    12/3/2012
    נכתב על ידי focus

    a>
    href="http://www.haoona.com/photos/000012032012mizaad.jpg" target="_blank"
    <
    img>
    src="http://www.haoona.com/photos/00012032012b.jpg"
    height="229" width="400" align="middle"
    <

     
     
     
     
    באסה
    12/3/2012
    נכתב על ידי focus

     
     
     
     
    ניסיון נוסף בכל זאת
    12/3/2012
    נכתב על ידי focus





    width="400" align="middle">




     
     
     
     
    הידד! הנחישות השתלמה
    12/3/2012
    נכתב על ידי focus

    (לא מושלם אבל מדגים)
     
     
     
     
    אוקי. הבנתי. איישם זאת להבא...
    13/3/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

     
     
     
     
    קטנוני אבל בכל אופן
    22/3/2012
    נכתב על ידי שירה

    בהצעת חוק מס 13 על הביטוח נתת דוגמא לא נכונה. אם א דרס את ב חברת הביטוח של ב תשלם ל- א.

    בכל מה שקשור לביטוח רכב חובה- אין משמעות לאשמה. ביטוח הרכב משלם על נוסעיו ועל הולכי הרגל שנפגעו מאותו הרכב.

    דוגמא אחרת היתה יכולה להיות: רכב א פגע ברכב ב- חברת הביטוח של רכב ב תשלם את עלות התיקון, ואח״כ תיגבה אותו מ-א.

    אני לא ממש מבינה את התועלת בהצעת החוק, משום שממילא במיקרים שבהם ברורה האשמה ול-א יש ביטוח- סוכן הביטוח או חברת הביטוח של ב, יעזרו לו לגבות את עלות התיקון מחברת הביטוח של א- מבלי שהם ישלמו בפועל. זה חלק מהפוליסה.

    הבעיה היא בנזקים בסכומים גדולים ו/או שאין ל-א חברת ביטוח ו/או שהאשמה לא ברורה, ואז ממילא תהיה התדיינות משפטית- אז מה עשינו בזה?

    לפי עניות דעתי, מה שהחוק מנסה לעשות, קיים כבר בפועל במציאות.

     
     
     
     
     
    מדהים, כל הכבוד
    22/3/2012
    נכתב על ידי אראל סגל הלוי

    עם זאת, לדעתי עדיף להתמקד בדוגמאות חיוביות - להדגיש את הח"כים שהציעו את ההצעות הטובות ביותר והיעילות ביותר. מכמה סיבות:
    א. פסיכולוגית, לאדם יש נטיה לחיקוי. אם תראה לו דוגמאות טובות - הוא יחקה אותן.
    ב. מעשית, כמתפקד באחת המפלגות הגדולות, יעזור לי יותר לדעת למי כדאי להצביע ומדוע (כך שאוכל לשכנע אחרים), מלדעת מספר שמות של ח"כים שלא כדאי להצביע להם.