הפתעות, חניניזם וערמומיות
 


עם השבוע החמישי למצעד הפופוליזם מתרחבת היריעה וחובקת 170 הצעות חוק, כשהמצעד ממשיך להתרחב גם קדימה וגם אל הצעות מדצמבר 2011, במטרה לחבוק במהרה את כל הצעות החוק שהועלו במושב הנוכחי. המספר הגדול של הצעות שנסקרו יכול לספר כי הפופוליזם בכנסת אינו רק תחושה מהמיית בני־מעינו, שבסיסה צר, אלא שיקוף של מצב כללי עגום.

במצעד השבוע גם אימצנו שיטת חישוב חדשה, שלדעתי משקפת היטב את מצב הפופוליזם ואת עצמת הפופוליזם, כפי שתראו להלן.

הנתונים החשובים ביותר:
  • מספר ההצעות שנסקרו: 170
  • מספר ההצעות שדורגו: 128
  • מספר חברי הכנסת שדורגו: 88
  • הציון הממוצע להצעת חוק: 31.76 (נטייה של 18.9 אחוז לפופוליזם)
  • הציון הממוצע של חברי הכנסת: 33.3 (נטייה של 24.4 אחוז לפופוליזם)
  • עלות כל הצעות החוק: 33.721 מיליארד שקל

    מבחר פופוליסטי
    השבוע זימן לנו כמה הצעות חוק מרתקות ופופוליסטיות במיוחד.
  • מרקסיזם-חניניזם: דב חנין התבלט השבוע, כרגיל, במגוון הצעות חוק הזויות מז'אנר בואו-נחלק-כסף-לכולם-ושיהיה-בכיף ומז'אנר מעכשיו-כולנו-ממחזרים-ויעלה-כמה-שיעלה—אבל לשיאו הוא הגיע בשתי הצעות שהגיש עם זאב בילסקי (3840 ו-3848). ההצעות באות לרוקן מתוכנו סעיף בתקנות התכנון והבנייה המעניק פטור מהתקנת מערכת סולרית למפעלים, משרדים ורבי־קומות. איך בדיוק יתקינו עשרות דודי שמש על גג רב־קומות טיפוסי? מה התועלת שיפיק מדוד השמש שלו דייר בקומה הראשונה? שאלות כאלה אינן חלק מהחשיבה החניניסטית.
  • ח"כ כץ הערמומי: חבר־הכנסת חיים כץ יודע מה שהוא עושה. סעיף 33 בחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) בא למנוע מצב בו תהיה חפיפה בין גמלה שמקבל איש צבא הקבע לשעבר ובין משכורת בשירות הממשלתי. כץ נמנה עם ראשי המסתערים על הסעיף, כדי לרוקנו מתוכנו ואף העביר תיקון שהתקבל (תיקון מס' 25), שהחריג מהכלל את העובדים בתעשיות הביטחוניות שבבעלות ממשלתית. אלא שכל זה לא הספיק לו, כמובן, והוא העלה את הצעה הנמצאת 3842 המבקשת להחריג מן הכלל את כל העובדים בחברות הממשלתיות. והסיבה? אסור לקפח את העובדים האלו בהשוואה לעובדים בתעשיות הבטחוניות הממשלתיות. כלומר, התיקון הקודם של כץ הוא הנימוק העיקרי שלו לאישור התיקון הנוכחי. ערמומי להפליא.
  • יחימוביץ' והאופס: רבים תהו היכן יחימוביץ' ומדוע היא לא מופיעה ברשימה. השבוע, היא נכנסה אליה, ובגדול, עם כמה הצעות פופוליסטיות והצעה אחת הזוכה גם בתואר הצעת החוק המטופשת של השבוע: יחימוביץ' העלתה, עם אחרים, הצעה לתיקון החוק לעידוד השקעות הון. החוק, כידוע, מכוון לעודד הקמת מפעלים חדשניים שפניהם ליצוא. יחימוביץ', עם זאת, מעוניינת דווקא במפעלים מסורתיים ועתירי עבודה. איך מתמודדים עם הבעיה? פשוט מאוד, מסירים את סעיף ג'(1)ג' תחת סעיף 18 א', הקובע כי המפעל צריך לייצא לפחות 25 אחוז מתוצרתו. פתרון נפלא! אלא שיש בעיה קטנה. ביטול סעיף ג' מותיר את סעיף ב' (האוסר מכירה של יותר מ-75 מהתוצרת בישראל) ומותיר גם את סעיף א' הקובע שהמפעל צריך להיות כזה ש"עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה." כדי לקנח טיפשות באבסורד, מנומקת ההצעה בטיעון כי הקטנת ההלוואות למפעלים מייצאים תסייע למנוע פגיעה בייצוא.
  • מה, הם לא טמבלים?: אלכס מילר ואחרים העלו הצעה מעניינת (3999) להקמת קרן לעידוד תעשייה נקייה. ההצעה פואטית מאוד, אבל הסיבה לכך שמשקיעים פרטיים יהיו מוכנים לבזבז ארבעה מיליארד שקל כדי להפסיד כסף לא ברורה.
  • חובה להתקין שלט: ניצן הורוביץ, דב חנין והחברה העלו הצעה (3991, כאן) לחייב להתקין שלט המזהיר מפני שימוש במכשיר סלולרי במעלית. התקנה המזהירה מפני הסכנה הדמיונית מוצבת בדרגת חומרה כה גבוהה, עד שנאסרת הפעלת מעלית בלי שלט כזה. זו גם ההצעה הראשונה המשתמשת ב"הימור של פסקל": מעלי ההצעה מודים כי עדיין לא הוכח נזק משימוש במכשיר סלולרי, אבל עדיין דוגלים בשלט אזהרה מפני שימוש כזה. שיהיה.

    איפה הנתונים?
    המעוניינים בנתונים הפרטניים לגבי חברי הכנסת והדירוג יוכלו למצוא אותם במסמך האקסל המצורף כאן (הנתונים לא עודכנו מהשבוע שעבר. הם יעודכנו בשבוע הבא).

    מצב הפופוליזם
    דירוג הפופוליזם השבוע גבוה מבשבוע שעבר. הציון הממוצע לכל הצעות החוק שדורגו היה 31.76 (הצעה נחשבת פופוליסטית אם זכתה לניקוד של יותר מ-27.5), כשהציון הממוצע בכל הקטגוריות הוא 6.35. הדירוג הממוצע הגבוה ביותר הוא בקטגוריית העלות (6.92, נטייה של 31 אחוז לפופוליזם)

    המצעד
    המצעד במלואו מוגש לכם להלן. השבוע מדדנו את הצעות החוק בהתאם למדד עצמת הפופוליזם או האנטי-פופוליזם שלהן. הניקוד שלנו מאפשר להצעות דירוג בין 5 (אנטי-פופוליסטי לחלוטין. הצעה יעילה) ל-50 (הצעה פופוליסטית לחלוטין).


    לתועלת אלו שאינם נמלים ומתקשים בקריאת הכתוב, את הדירוג בגודל מלא תוכלו למצוא כאן.

    הסיעות
    דירוג הסיעות מעניין במיוחד. הדירוג מבוסס על הביצועים הממוצעים של הסיעה בכללה, ולכן מעניק יתרון (או חסרון) לסיעה שיש בה ח"כים פעלתניים, ומעוות את המדידה בשני מובנים: ראשית, יש אפקט העצמה בסיעות קטנות, בהן ח"כ אחד יכול להשפיע על הדירוג הכללי. שנית, הוא ממתן את הדירוג של סיעות גדולות.



    חברי הכנסת הפופוליסטיים
    השבוע כוננו שיטת דירוג חדשה וטובה יותר, המדרגת את חברי הכנסת לפי עצמת הפופוליזם שלהם, ולפי פעלתנותם כאחד. שיטת הדירוג פשוטה: חבר כנסת שהעלה או היה שותף להצעת חוק זכה לניקוד לפי מידת הסטייה שלה מהממוצע (27.5 נקודות) כלפי מעלה או כלפי מטה. לשיטת הדירוג החדשה הזו הייתה השפעה דרמטית, מפתיעה ומעניינת על התוצאות.



    לטובת מרכיבי המשקפיים בינינו, התוצאות מובאות בגודל מלא כאן.

    מקום ראשון: דב חנין

    לאף אחד לא היה ספק שחנין יעפיל לפסגה, וכך הוא עשה. חנין נהנה מפעלתנותו הרבה ומדירוג ממוצע גבוה מאוד (43.5 אחוז סטיית פופוליזם) אבל בעיקר הפיק את המיטב מבורותו המוחלטת בכל מה שקשור להיתכנות ולהיגיון כלכלי. חנין מודרך על־ידי מה שהוא רוצה שיהיה, ומתעלם לחלוטין ממה שאפשר לבצע. הוא רוצה שלסטודנטים יהיה טוב? הוא מוריד להם בעשרות אחוזים את שכר הלימוד, ופוטר אותם מתשלומי ביטוח בריאות. הוא רוצה ניקיון ואוויר צח? הוא אוכף התקנת דוד שמש בכל מקום, אם זה הגיוני או אפשרי או לא ודורש מכולנו לכוף ראשנו לפנטזיות המחזור הפרועות שלו. חנין מודע, כמובן, לכך שרוב הצעותיו לא יעברו... והגשתן מעידה יפה על־כך שהוא רואה עצמו פטור מהתייחסות להיזק שלהן.


    מקום שני: מירי רגב

    דירוגה הגבוה של מירי רגב, מיד אחרי חנין והרבה לפני השאר, מעיד על הפופוליזם הבסיסי שלה. רגב דוגלת בשיטת התת־מקלע: היא עולה על גג הכנסת ומרססת הצעות לכל עבר. כל הצעה פופוליסטית שעוברת בסך, מיד היא ניגשת וחותמת. בשונה מחנין, שרבות מהצעותיו מוגשות במודעות מלאה לחוסר הסיכוי שלהן לעבור, רגב חברה בסיעה קואליציונית (הליכוד) והתנהגותה הפופוליסטית אינה רק בולטת יותר, לפיכך, היא גם מסוכנת יותר.







    מקום שלישי: איתן כבל

    אחרי ארבעה שבועות זוהרים בראש הרשימה, נאלץ איתן כבל לפנות את מקומו. כבל אמנם נהנה מיתרון מובהק במספר הצעות החוק שהגיש (למעלה משלושים), אך הפופוליזם שבהן לא תמיד עז ומובחן מספיק. כבל, במובנים מסוימים, הוא קרבן של הגישה הפופוליסטית שלו: הוא חותם על־כל הצעת חוק אפשרית ולכן הוא חשוף לסכנה של חתימה על הצעות חוק הגיוניות וסבירות. תחושת הבטן שלנו היא שכבל יתעשת בקרוב וינסה לדהור קדימה על גבן של כמה הצעות אוויליות במיוחד בשבועות הקרובים. ימים יגידו אם אכן כך יהיה.







    מקום רביעי: דוד אזולאי

    בסימן "והצנע לכת" מטפס חבר הכנסת של ש"ס אל המקום הרביעי והמכובד. אזולאי חריג בחבורת הצמרת: הוא חתום על הרבה פחות הצעות חוק (10 הצעות) אך כל אחת מהן היא פנינה של פופוליזם מזוקק, כולל שותפות בשיא הפופוליזם. עוד הוכחה לכך שכדי להיות פופוליסט אין צורך בשטף בלתי נלאה של הצעות: אפשר פשוט לבחור בקפידה את ההצעות הגרועות ביותר.










    מקום חמישי: זאב בילסקי

    זאב בילסקי מטפס למקום החמישי והמכובד בזכות חריצות. לא, מקדם הפופוליזם שלו אינו גבוה, וגם צבירת ניקוד הפופוליזם שלו לכל הצעה אינה מרשימה במיוחד—אך בילסקי מציע-ומציע-ומציע-ומציע: עשרות הצעות. והחריצות, עובדת. לא הזיקה לבילסקי גם הברית הזמנית שלו עם דב חנין, שהפופוליזם המזוקק שלו הזניק את עמיתו להצעות מעלה-מעלה.









    מעבר לחמישייה הפותחת
    השבוע נדחק יואל חסון עוד מטה, כשאת המקום השישי תופס עפו אגבאריה. חסון אמנם שותף להצעות פופוליסטיות שונות, אך הוא 'סובל' מרצפים תמוהים של הצעות חוק טובות והגיוניות. היו לו ארבע כאלו השבוע. וביניהן גם הצעה 3843 (ניקוד: 11) שהיא ההצעה המוצלחת ביותר של השבוע.

    בתחתית הרשימה בולט אריה ביבי, שהגיש לא פחות מ-12 הצעות ובכל זאת, ניקודו הממוצע הוא -11.2 נקודות: ממוצע המצביע על אנטי-פופוליזם. עוד ראוי לשבח חיים כץ: גם מי שרחוק מאוד מהשקפותיו, כמוני, לא יכול שלא להעריך את המקצוענות.

    על מה מבוסס הדירוג?
    דירוג הפופוליזם של האונה מבוסס על רשימת הצעות החוק הפרטיות של הכנסת. הוא מדרג כל הצעת חוק פרטית בדירוג מ-1 ועד 10, לפי חמישה מישורי בחינה:
  • ישימות: ככל שההצעה ישימה פחות, תובעת שיתוף פעולה בין רשויות וגורמים, כרוכה בתהליך ממושך, וכו', כך יהיה ניקודה גבוה יותר.
  • עלות: הצעה יקרה יותר, תזכה לניקוד גבוה יותר, עד לניקוד 10, לו תזכה הצעה שעלותה מיליארדי שקלים.
  • תוצאה: האם יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה רצויה (לדוגמה, הקטנת מספר העניים) כי אז הניקוד יהיה מינימלי. אם התוצאה תהיה מאוד לא רצויה, הניקוד יהיה גבוה.
  • אפשריות: אם יישום ההצעה באופן מלא יניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה נמוך. אם התוצאה שתתקבל תהיה הופכית לחלוטין, הניקוד יהיה גבוה.
  • קבילוּת: האם דברי ההסבר של ההצעה מסברים את האוזן? האם אינם כוללים טענות שקריות, מופרכות או מופרזות? הצעה שקולה ומידתית תזכה לניקוד נמוך וככל שהיא מופרכת ורצופה הסברים שקריים או שגויים, כך יגבה ניקודה.

    משיטת ניקוד זו ניתן להבין כי הצעה מושלמת בכל המובנים: כזו שאינה עולה מאום ומפיקה תוצאות משובחות, תזכה לניקוד נמוך. ככל שההצעה גרועה יותר בהיבטי הבדיקה, כך הציון שלה יגבה.

    קו הפופוליזם וחברי הכנסת
    חברי כנסת ישראל שהגישו הצעות חוק פרטיות מדורגים לפי מידת השתתפותם והצטרפותם להצעות חוק. עבור כל הצעת חוק, זוכים השותפים לה לניקוד. מניקוד זה מחסירים את הניקוד הממוצע (27.5 נקודות) ואת מה שנשאר מוסיפים (או גורעים, במקרה של הצעה הנמוכה מהממוצע) למניינו של חבר הכנסת. לדוגמה, חבר כנסת שהגיש שלוש הצעות, שנוקדו 34, 22 ו-17 יזכה לניקוד של 6.5 על ההצעה הראשונה, -5.5 על השנייה ו--10.5 על השלישית. ניקודו המשולב יהיה, לפיכך, -9.5.

    דיון מפורט בהצעות החוק
    להלן כלל הצעות החוק הפרטיות ששימשו לבניית הדירוג, כולל הניקוד שניתן להם בכל אחד מחמישה היבטי הבחינה. ההצעות מופיעות מהעדכנית ביותר אל המוקדמת ביותר.

    הצעת חוק הקרן לעידוד תעשייה נקייה
    הצעת חוק 3999 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אלכס מילר ואחרים ומצטרפים נועדה לכונן קרן לעידוד תעשייה נקייה—שותפות מוגבלת שתשקיע כספים בפיתוח אנרגיה חלופית, שיפור איכות האוויר, והמים, שמירה על בריאות הציבור, וכו'. המשקיעים בקרן יהיו הממשלה, בסכום של 200 מיליון שקל בשנה למשך עשר שנים, קופות גמל וחברות ביטוח וכן מנהל הקרן (אדם שייבחר על־ידי הממשלה לכהונה של שלוש שנים). השקעתו של כל גורם תהיה לא פחותה מזו של הממשלה. במלים אחרות, הקרן אמורה ליהנות מהתחייבות השקעה של לא פחות משני מיליארד שקל, והרבה יותר מזה, אם יצטרפו גופים נוספים.
  • ישימות: נמוכה ביותר. התחייבות של הממשלה להשקעה של 200 מיליון שקל בשנה נכבדת, אך נכבדת ממנה ההשקעה שתידרש מקופות גמל וחברות ביטוח. אלו יידרשו להשקיע סכום של שני מיליארד שקל כשמנהל הקרן הוא פקיד ממונה מטעם הממשלה, כשכהונתו אינה מותלה ואינה תלויה בביצועיו, וכשאין שום מנגנון ברור לחלוקת רווחים. ניקוד: 9
  • עלות: העלות הישירה היא כ-200 מיליון שקל לשנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: תוקם קרן נוספת לחלוקת כספים למפעלים מאושרים/מסובסדים, בלי שינקבו התניות ברורות לרווח, החזר וכו'. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: עד כה לא נמצאה דרך להפקת אנרגיה חלופית לדלק הנושאת רווחים, ולכן התפוקה העיקרית שתושג מההשקעה בקרן תהיה ייצוב תביעה לסיבסוד נוסף על־ידי החברות המפסידות שבהן תשקיע הקרן. במקום אנרגיה חלופית תיווצר השקעת כסף לא חלופית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתפייטים על הצורך בתעשייה נקייה, עם שגיאות כתיב ("גיוס משקיעים ישראליים... תאפשר ביסוסה"; "העולם מבין יותר כי יש צורך"), סיפורי סבתא ("המודעות והרצון לשמור ולשמר את הסביבה לדורות הבאים... מניעים גם משקיעים להשקיע את הונם בפרויקטים העוסקים בתחומים אלה") ותוך התעלמות מוחלטת משאלת הרווחיות האפשרית של התעשייה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 44

    הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3998 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים מכוונת להשית עונש חמור, בסדר גודל פלילי (300,000 שקל קנס) על הפליית נשים במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. המקום לדיון בהצעה זו אינו כאן.

    הצעת חוק גיל פרישה (תיקון - תיקונים שונים)
    הצעת חוק 3997 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ היא תיקון לחוק גיל הפרישה הקורא לכינון תוכנית לקליטתן של נשים שימלאו להן 62 בשנת 2016 (אז יתחיל תהליך העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64) בשוק העבודה ו/או מתן מענקים חודשיים לנשים אלו, כשהתגמולים יינתנו "ובלבד שבהמלצות כאמור לא יועלה גיל הפרישה מעבר לגיל 64." רעיון החוק הוא לכסות על הפער של שנתיים אצל נשים שהגיעו לגיל פרישה אך אינן זכאיות לפי החוק לגמלת זקנה ולנסות לכבול את ידי האוצר מהעלאה נוספת של גיל הפרישה.
  • ישימות: לא ברור מה מידת האפקטיביות של מלחמת מאסף זו למנוע העלאת גיל הפנסיה לנשים. תוצאותיה, מכל מקום, ייקבעו בקרב מול האוצר ולפי המצב הכלכלי הכללי. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק מאות מיליוני שקלים, אך לתקופה מוגבלת. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה הוספת תמיכה ו'מעין פנסיה' לנשים מבוגרות, בלי שהוגדר הצורך בכך. בדברי ההסבר לחוק נטען כי נשים מבוגרות מתקשות במציאת עבודה, ועדות לכך ניתנה בכך ש-58 אחוז מהנשים בגילאי 60-64 אינן חלק מכוח העבודה. תוצאה זו טבעית במצב בו בגילאי 62-64 נשים נמצאות בפנסיה ושיעור השתתפותן בכוח העבודה נמוך באופן טבעי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת החוק היא לעכב ככל האפשר את העלאת גיל הפנסיה לנשים ומידת היכולת להשיג תלויה בשאלת הישימות. ניקוד: 5
  • קבילוּת: דברי ההסבר מקיפים, אך מעורפלים שלא לצורך וכוללים כמה 'עיזים' המוגדרות ומוצגות באופן מטעה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התראה מפני מצלמות ומכמונות מהירות)
    הצעת חוק 3996 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אחמד טיבי דומה מאוד להצעתה של רונית תירוש, בהבדלים דקים, ומטרתה להציב אזהרות מפני מכמונות מהירות. הניקוד אף הוא דומה.
  • ישימות: יישומית, אין קושי כלל בביצוע, אך הרעיון מנוגד לאחת העילות המרכזיות להצבת מצלמות—הרתעת נהגים באופן כללי מנהיגה במהירות מופרזת. סביר להניח כי התנגדותה של משטרת ישראל תהיה עקרונית (וגם מוצדקת, לגישתה). ניקוד: 7
  • עלות: העלות של התקנת אזהרות אינה גבוהה, אך גם אינה זניחה ותובעת תחזוקה מתמדת. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא יידוע הנהגים בנוגע למצלמות כדי למנוע שימוש שרירותי בהן לצורך גביית קנסות בלבד ולהגברת הבטיחות. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת אינה ניתנת להשגה כלל. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מציגים את הרעיון כאילו השפעת מכמונות גלויות וסמויות זהה. המחקרים שנערכו בנושא מצביעים על יתרון מסוים למכמונות סמויות, בגורמן להפחתת מהירות הנסיעה באופן כללי, ולא באפקט מקומי בלבד, כפי שקורה במכמונות מותרעות. האזכור של "מדינות נאורות כמו גרמניה ואוסטרליה" מטעה, בהתעלמו מכך שבמדינות נאורות לא פחות המכמונות מוסתרות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הרחבת סמכויות האכיפה של פקחי רשות מקומית)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי, דב חנין וחמד עמאר נועדה להרחיב במידה ניכרת את סמכויותיהם של פקחי הרשות המקומית, במסגרת פקודת התעבורה. עד היום, לפי סעיף 77ז' בפקודת התעבורה היה רשאי פקח רכב למנוע כניסת רכב לאזור מסוים, לדרוש הצגת תעודת זהות, וכדומה. התיקונים החדשים מעניקים לו את הסמכות ל"לדרוש מכל אדם הנוגע לדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע חיקוק סביבה," לבצע חיפוש כאוות נפשו (במקום מגורים, רק בצו בית המשפט), להחרים כל חפץ הנוגע לעבירה, לבקש צו חיפוש ולבצעו, ולעכב אדם עד בואו של שוטר.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא הסמכתם של פקחים לבצע פעולות דמויות שיטור, בלי שניתנה להם ההכשרה המתאימה, בלי שיהיה להם שיקול הדעת (או ההכשרה לשיקול הדעת), ובלי שתהיה יכולת לפקח על האופן בו נבחרים הפקחים לתפקידם (מה שיקול הדעת של הרשות המקומית? האם פקח האמון על ניקיון הסביבה והצבת חמור עץ ועליו צ'קלקה כשיר לבצע חיפוש ומעין מעצר?) סביר להניח כי הבעיות המשפטיות הנכבדות הנובעות מכך תהיינה המעקש היישומי העיקרי. ניקוד: 7
  • עלות: בהצעת החוק נקבע כי החקיקה "תסייע למערך הבטיחות בדרכים תוך ניצול משאבים קיימים, ללא תוספת עלות תקציבית" אך סביר להניח כי הרחבת הסמכויות תתבע גם הרחבה של כוח הפיקוח. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הענקת סמכויות נרחבות לביצוע פעולות מעין-שיטוריות לפקחים שלא הוסמכו לכך ואין להם הידע המתאים ליישם את הפעולות בשיקול דעת. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד המבוקש ("להפחית את מספר תאונות הדרכים כמו גם להביא לצמצום הפגיעה בילדים ובקשישים") אינה אפשרית באמצעות צעד זה. ההנחה השגויה היא כי תאונות הדרכים נובעות באופן מהותי מהיקף כוח השיטור. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההסבר לחוק מתעלם מהבעייתיות המהותית שבו, ומניח כי זו אינה קיימת כלל. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 38

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת שליחת דו"ח תאונה לרשויות)
    הצעת חוק 3994 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי, יריב לוין, רוברט טיבייב ודב חנין היא תיקון לפקודת התעבורה התובע כי המשטרה תעמיד לרשות הרשות המקומית את המידע המפורט על האירוע, כך שזו תוכל לערוך שינויים ותיקונים כנדרש. במקרה של תאונה שאירעה בשטח בינעירוני, יועמדו הנתונים לרשות מע"צ.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בבעיות יישומיות ניכרות, ומטילה את החובה על המשטרה לשלוח דו"ח נוסף אל הגורמים הרלוונטיים—הרשות המקומית או מע"צ. בעיית ישימות אינהרנטית טמונה בכך שהגורם המדווח (המשטרה) אינו בהכרח הגורם בעל הידע הרב יותר או הרלוונטי ביותר לגבי טיב מפגעי דרך, והדבר יחייב נוכחות בוחני תנועה וכתיבת דו"חות בכל מקרה. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההצעה היא בעיקר בביורוקרטיזציה נוספת. עלות עקיפה, משפטית, היא בכך שחובת היידוע תיצור התחייבות משתמעת לתיקון הנזק או המפגע. יישום ראוי של הפעולה יחייב נוכחות בוחן תנועה בכל מקרה תאונה. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה האידאלית תהיה שליחת דו"חות לגורמים הרלוונטיים על מפגעי דרך. כפי שהחוק כתוב, דו"חות על בעיות תשתית, תאורה, שדה ראייה, וכו' עלולים להיכתב או להיערך על־ידי מי שאינו מומחה בכך. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: השפעת הדוחות הנשלחים על תאונות עתידיות תלויה בתשומת הלב ובמידת החשיבות שתיוחס לדוחות המשטרה. אם לא תוענק תשומת לב לדו"חות על תשתית, כי אז הנזק יהיה מזערי. אם תוענק תשומת לב כזו, ייגרם נזק גדול יותר, אם מונח כי באופן מעשי בוחני תנועה לא יוכלו להקדיש את תשומת הלב הראויה ולנתח את הממצאים. עוד על־כך, ספק אם ברשות המקומית יש מומחים בעלי הכשרה ראויה לבחינת הדו"חות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים לחלוטין מהבעיות המצוינות לעיל. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובה להחזיק בהגה או בכידון)
    הצעת חוק 3993 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רוברט טיבייב, ציון פיניאן, מירי רגב ואיתן כבל היא תוספת לפקודת התעבורה הקובעת כי על נוהג רכב תוטל חובה להחזיק "את ההגה או הכידון בשתי ידיו" ואוסרת עליו להחזיק במכשיר אלקטרוני שאינו טלפון או במכשיר חשמלי, ואוסרת שימוש בטלפון בלי דיבורית. התקנות הן הרחבה של סעיף 28 לתקנות התעבורה, המועברות כאן לפקודת התעבורה. השינוי אינו מהותי מהחוק הקיים, ומוסיף לו אלמנט משני. מקום הדיון בנושא, לפיכך, אינו כאן.

    הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים)
    הצעת חוק 3992 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב וכרמל שאמה הכהן באה ליצור חוק זכויות יוצרים ומבצעים, שיכונן כללים אחידים בנוגע לתעריפי התמלוגים, שלא במשא ומתן בין בעלי הזכויות והמשתמשים, וכן יקבע את מעמדו של תאגיד הגבייה הגדול ביותר (היינו, אקו"ם) כנציג כפוי לגבייה.
  • ישימות: יישום החוק כלשונו עומד בסתירה, להלכה, לחוקים אחרים, ובמיוחד כאלו המאפשרים ליוצרים לקבוע את התמלוגים הנדרשים לפי טעמם ולא לפי טעמו של בית־המשפט, וההרחבה הניכרת של סמכויותיו של תאגיד אקו"ם. צפוי שבעיות אלו תיצורנה סבך משפטי, וככל הנראה נכון היה יותר לכונן בית משפט המתמחה בזכויות יוצרים, אך לא לנסות לאכוף דפוסי תעריף ונציגות בחוק. ניקוד: 8
  • עלות: העלות העיקרית של החוק תהיה בית־המשפט (ישירות) והפחתת התגמולים הנודעים ליוצרים בגלל הייצוג הכפוי. קשה לאמוד עלויות אלו ומכאן, פשרה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מניעת "משא ומתן בין התאגידים לבין המשתמשים" ו"גביית התמלוגים עבור ביצוע פומבי של יצירות וביצועים בידי התאגיד לניהול משותף המנהל את ההיקף הגדול ביותר של שימושים בזכויות יוצרים בישראל והגובה תמלוגים במחזור השנתי הגבוה ביותר בישראל." שתי תוצאות שלא ניתן לראות בהן חיוב. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לא לגמרי ברור אם חוק כזה יוכל לעמוד, לאור הסתירה בינו לבין חקיקה אחרת, לכאורה. ניקוד: 5
  • קבילוּת: החוק מפורט ומבואר היטב. הוא אינו מבאר, עם זאת, את התועלת הנובעת מתעריפים ומריכוז הגבייה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (התקנת שלט אזהרה במעלית)
    הצעת חוק 3991 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ניצן הורוביץ, דב חנין ואחרים היא לתקן את פקודת הבטיחות בעבודה ולהוסיף לסעיף 59 ו-60 בה, העוסק בבטיחות מעליות, את הדרישה להכניס מעלית חדשה לשימוש רק אם הוצבה בשלט המתריע מפני סכנה של שימוש ב"רדיו טלפון נייד במעלית." ראוי לציין כי בגלל השהות הקצרצרה במעלית, לא ברור עד כמה ייתכן בכלל היזק.
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת ביישום החוק, לבד מהטרחה הכרוכה בקביעת השילוט. בעיה אחרת כרוכה בכך שהצבת השילוט מהווה תנאי להפעלת המעלית, מה שאינו מסתבר לפי ההיגיון או לפי ניסוח החוק. החוק גם אינו מבהיר האם החלת החוק תחייב השבתת כל המעליות עד התקנת שלט האזהרה. בעיה שלישית היא הטיעון כי ראוי להציב שלט אזהרה גם לסכנה לא מוכחת כדי למנוע למנוע "פגיעות בריאותיות חמורות אשר ייתכן שיתגלו רק בעוד שנים רבות." השילוט יש בו משום הטרדה, טרחה וכילוי זמן, ומכאן שיש בהנחת 'מחיר אפס' להטרדה בעייתיות. ניקוד: 7
  • עלות: הצבת שילוט ותחזוקתו, בעיקר, וכן העיסוק בקנסות, השבתה, הטרדת הציבור, וכו'. הניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצבת אזהרה במעליות מפני סכנה דמיונית, עניין שיש בו הטרדה של הציבור, ויצירת מורא שלא לצורך. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין כל תועלת בהצבת שילוט מפני סכנה שאינה קיימת. התוצאה בפועל תהיה צעד המאשר (בחקיקה נוספת, המסתמכת על זו) הכרזה על סכנה המסתמכת, גם לפי לשון החוק, על סכנה שלא הוכחה ("הקהילה המדעית עוד לא הוכיחה חד משמעית את פגיעתה של הקרינה הנפלטת בעת השימוש בטלפונים סלולאריים"). תוצאה עקיפה עשויה להיות חיוב הצבת שילוט דומה במכוניות (שימוש בדיבורית), באזורי הכפר (בהם עצמת הקרינה גבוהה בהרבה), וכן הלאה, כיד הטיפשות הטובה על המחוקק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוק הבסיסי של החוק הוא מעין "ההימור של פסקל" בניסוח חקיקתי: אם הזהרנו לשווא, לא נורא. אבל אם התרענו והתברר אחר־כך כי יש נזקים בריאותיים, טוב עשינו. הנמקה זו כוללת הונאה (גם אם יתברר כי יש סכנה בריאותית בשימוש בטלפון סלולרי, אתר מוגבל בשימוש ובשהות כמו מעליות לעולם לא יהיה גורם תורם של ממש), הטעיית הציבור (התרעה מפני סכנה שאינה קיימת), הבהלה מיותרת ("למנוע פגיעות בריאותיות חמורות"), וכו' כשההצדקה הממשית היחידה לחוק היא האפשרות למנוע רישוי הפעלת מעלית למי שלא יציב שלט, מה שאינו אפשרי בסיטואציות מסוכנות בהרבה (כמו דיבור בדיבורית). ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 41

    הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - ריבית על יתרת זכות)
    הצעת חוק 3990 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אופיר אקוניס, ציון פיניאן ומשה גפני באה לשנות את סעיף 8 בחוק הבנקאות ולהוסיף לו פסקה המחייבת את הבנקים לשלם ריבית זכות ("תאגיד בנקאי ישלם ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון עובר ושב") בשיעור שייקבע על־ידי בנק ישראל. קביעת ריבית זכות של 70 אחוז מריבית הפריים ללקוח שיתרת הזכות הממוצעת שלו היא כ-10,000 שקל תניב הכנסה של כ-30 שקל בחודש.
  • ישימות: אף שהחוק נראה, להלכה, פשוט וקל ליישום, הוא כרוך בבעיות ניכרות. כדאי לשים לב לכך שחוק הבנקאות נזהר מאוד בקביעות הנוגעות לתשלומי ריבית, מן הטעם הפשוט שמעורבות מחוקק בקביעות הנוגעות לליבת העסק הבנקאי יש בה פוטנציאל חבלה ניכר. קושי יישומי נוסף נובע מכך שהבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינלאומי והמזרחי מפעילות תוכניות שונות לזיכוי ריבית, אולי כתוצר של גרסאות קודמות של הצעת החוק, מה שייצור סיבוך נוסף. ניקוד: 5
  • עלות: הבנקים יקזזו את החיוב בריבית מינימום על יתרה בחשבון העובר ושב בריבית מוגדלת בסעיפים אחרים. עלות הטיפול אף היא תגרור עמה קיזוז. סביר להניח שהוספת הסעיף תגרע מהכנסות הלקוחות כמה עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: כבכל מקרה בו נקבע מחיר מינימום, הוא הופך למחיר המקסימום. כלומר, הריבית המזערית תהיה גם הריבית המרבית שתינתן. ככל הנראה, היא לא תהיה גבוהה יותר מזו הניתנת עתה ממילא, וסביר להניח שתהיה פחותה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: המטרה, לזכות לקוחות בריבית זכות גבוהה יותר לא תושג, ככל הנראה, והריבית שתינתן תהיה פחותה, בגלל מטריצת-הלחצים השגורה (לבנקים יכולת טובה יותר להשפיע על קביעת הנגיד מאשר ללחץ תחרותי). ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק סתמית: הבנקים גובים תשלומים, ולכן ראוי שהם גם ישלמו ריבית. טיעון נוסף ("תיקון זה עשוי לעודד את לקוחות הבנקים למחוק את יתרת החוב כדי לזכות בריבית יתרת זכות") הוא סתמי או שגוי. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מענק ביטוח פנסיוני)
    הצעת חוק 3989 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ניצן הורוביץ נועדה לכונן הקצבה בגובה של כ-1.5 מיליארד שקל מדי שנה שתועבר לחסכון בשמם של חיילים (היקף ההפרשה לחיסכון הוא בערך 585 שקל בחודש) והפרשה נוספת, בשיעור של כ-0.75 מיליארד שקל, לחייל שהחל לעבוד. ההפרשה כפויה, וגם חייל המקים עסק עצמאי (כ-12 אחוז מהמועסקים הם עצמאים) לא יוכל למשוך את הכספים להשקעה בעסקו ויהיה כפוי להמשיך בחסכון בקופת גמל לקצבה. עוד מציעה ההצעה להעביר את העודפים בקרן לחיילים משוחררים לחסכון הפנסיוני.
  • ישימות: עיקר בעיית הישימות היא תקציבית, שכן ההפרשה הייעודית גדולה מאוד (בערך 2.5 מיליארד שקל). ההפרשה הכפויה לחסכון פנסיוני (גם עבור חיילים הפותחים עסק כעצמאיים) אף היא בעייתית. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה גבוהה מאוד, במיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: הקצבת הסכומים האמורים וכפיתתם לחיסכון פנסיוני לקצבה תתרום לגידול חיסכון זה. המטרה חיובית, אך היות החיסכון כפוי ונחיתות הערוץ הקצבתי מוסיפים לניקוד. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: לחוק סיכוי לא רע להגדיל במידה מסוימת את החיסכון הפנסיוני לקצבה, בייחוד כשאין אפשרות למשוך אותו והוא 'מוזרם' הלאה כאשר חייל מתחיל לעבוד. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מבאר היטב את סעיפי ההצעה, אך אינו מבהיר מדוע חסכון קצבתי עדיף, שעה שערוץ זה משתלם הרבה פחות לחוסכים. אין הסבר גם למניעת משיכת החיסכון לצורך עסק עצמאי. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - המועד לתביעת גמלה והתקופה שבעדה תשולם)
    הצעת חוק 3988 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אחמד טיבי נועדה להאריך את התקופה בה ניתן להגיש (ולקבל רטרואקטיבית) תביעת כסף מהביטוח הלאומי, ולהעמידה על שבע שנים. הצעת החוק נכונה, ויש בה הגיון, אך היא אינה יכולה להיכלל במסגרת דיון זה.

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקרן לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון)
    הצעת חוק 3987 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חיים כץ ואורלי לוי-אבקסיס נועדה להפוך את הוראת השעה בחוק הביטוח הלאומי, סעיף 74א' לקבועה—כלומר, מחיקת התוספת "הוראת שעה" והגדרות הזמן בסעיף החקיקה. הסעיף שולב כהוראת שעה בשנת 2004 ועד לשנת 2007, ובינתיים הוארך תוקפה של הוראת השעה ונעשו ניסיונות שונים להרחיב את הקרן (למשל, הצעתם של חנין ואחרים).
  • ישימות: החוק עומד בתוקפו כבר שנים מספר, ולכן אינו כרוך בבעיית ישימות. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק 15 מיליון שקל, הנגרעים מקצבאות הילדים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הביטוח הלאומי לא הגדיר יעדים ברורים ולאיש, כולל מעלי ההצעה, לא ברור מה היו הישגי ההקצבה, אם בכלל, והאם התמיכה בעמותות שקולה כנגד הגריעה מקצבאות הילדים. שאלה אחרת היא האם הביטוח הלאומי הוא הגוף הנכון לחלוקת תקציבים אלו. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: היעד המרכזי המוגדר הוא מניעת "פגיעה בלתי הפיכה בתהליך שיקומם של אותם ילדים ונערים" וסביר להניח כי לביטול ההקצבה לא תהיה השפעה ממשית על מטרות אלו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר מנמקים את הכרחיות קיבוע הוראת השעה בכך שההקצבה חיונית למוסדות המטפלים בבני נוער במצוקה, אך אינם מביאים נתונים כלשהם על המוסדות, אינם מפנים לדוחות של הביטוח הלאומי על פעילותו ועל השפעתה, על הגופים הנתמכים והשפעת התמיכה עליהם, על שיקול הדעת, וכו'. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון - איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים)
    הצעת חוק 3986 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חדש נועדה לאסור על התקשרות של גוף ציבורי עם קבלן כוח אדם או עם קבלן שירות.
  • ישימות: מנהלית, הצעת החוק נמצאת על גבול הבלתי־אפשרי, שכן העסקת עובדי־קבלן ועובדים זמניים היא הדרך היחידה בה ניתן לשמר את מעמד הקביעות של העובדים הקבועים ואת מסגרת התקציב בו זמנית. ניקוד: 10
  • עלות: עלות ההצעה, מנקודת מבט של תקציב המדינה והמיסוי, היא מיליארדי שקלים—חלקם ישירות (העלאת התשלומים בהווה ובעתיד לעובדים) וחלקם בעקיפין (העלאת השכר לכל העובדים המדורגים). ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מלא של ההצעה יביא לכמה תוצאות: א) הגדלה של תקציב המדינה; ב) פיטורי עובדים בהיקף כזה או אחר; ג) העלאת שכר לעובדי המדינה בכללם; ו-ד) [אופציונלית] שבירת מנגנון הקביעות בכללו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: היעד המוגדר, של שיפור מצבם של עובדים חלשים אינו ניתן להשגה באופן האמור ולפי כל היגיון כלכלי יחולל את ההיפך. ניקוד: 10
  • קבילוּת: נימוקי ההצעה קושרים בין בעיית הדיור והמחאה (שנוסף לה יעד "חוסר יכולתם של רבים מאוכלוסיית המדינה (הקרויים שכבות חלשות)") להעסקת עובדי קבלן. נימוק נוסף הוא שכך היה בעבר. שני הנימוקים אינם מסבירים את מנגנון השיפור או איך הוא יכול לעבוד, ומניחים כי הוא עובד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 46 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שירות קבע בתקופת העבודה המועדפת)
    הצעת חוק 3985 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אורבך, רוברט אילטוב ואיתן כבל מכוונת להאריך את התקופה הקבועה ב חוק הביטוח הלאומי לזכאות למענק עבודה מועדפת או נדרשת כך שלא ימנה הזמן בו שירתו חיילים בקבע (עם הגבלת גיל: 27). התיקון יוצר אבסורד מסוים, שכן השירות בקבע הוא במשכורת. כמו כן, אין הפסד "כוח עבודה איכותי" לעבודות הנדרשות, שכן כולן עבודות לא מקצועיות ברמת הכנסה נמוכה.
  • ישימות: החוק תקנתי ואינו כרוך בבעיות יישומיות מיוחדות. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק גבוהה, יחסית, ועשויה להסתכם בלמעלה ממאה מיליון שקל בשנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה עידוד מסוים, אף כי לא בהיקף ניכר, של המשך שירות בקבע. כדאי לזכור כי גובה המענק נמוך (כ-9,000 שקל). ניקוד: 2
  • אפשריוּת: היכולת של החוק לחולל שינוי ממשי במוטיבציה להמשך שירות בקבע מוגבלת מאוד. אין אפקט מהופך. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק מבואר בשפה פשוטה ובהירה, אך נגוע בשגיאות דקדוקיות שאינן מכבדות את המוסד. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 25

    הצעת חוק החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם
    הצעת חוק 3984 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זהבה גלאון באה לאפשר את שובם של יושבי איקרית ובירעם. ההצעה דומה להצעה 3908 אך מפורטת ועשויה טוב יותר ממנה. מקום הדיון בהצעה הוא במקום אחר, עם זאת.

    הצעת חוק איסור כריתת הסכם ויתור על שטחים עם מדינות בעלות משטר טוטליטארי
    הצעת חוק 3983 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מיכאל בן ארי מבקשת לאסור ויתור על שטחים למדינות בעלות משטר טוטליטארי. זה אינו המקום לדון בהצעות מסוג זה.

    הצעת חוק יהודה והשומרון
    הצעת חוק 3982 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ, דני דנון ויריב לוין באה לספח לישראל את שטחי C ברשות הפלסטינית. זה אינו המקום לדון בהצעות חוק מסוג זה.

    הצעת חוק דיווח ממשלה לאחר פיגוע טרור
    הצעת חוק 3981 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ מנסה לכונן דיווח של הממשלה על נסיבות פיגועי טירור. זה אינו המקום לדון בהצעות חוק מסוג זה.

    הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (פטור מארנונה למוסד ציבורי)
    הצעת חוק 3980 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ציון פיניאן ויעקב אדרי היא להסמיך את שר האוצר לקבוע כי מוסדות ציבוריים לא ישלמו ארנונה לרשות המקומית.
  • ישימות: החוק כרוך בבעיות ניכרות, שכן הוא שולל מעיריות ומרשויות חלק לא מבוטל מהכנסותיהם, ובמיוחד ככל שאמורים הדברים בערים הגדולות בכלל, ובירושלים בפרט. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, מנקודת המבט הציבורית, היא עקיפה, ומתבטאת בהפחתת שירותי ארנונה או בהעלאת תשלומי הארנונה. כמו כן, הסרת שיקולי עלות מסוימים ממוסדות ציבור מקטינה את ההנעה שלהם לוותר על מיקום מרכזי, עניין שיש לו לפרקים השפעה שלילית על פיתוח הערים. ניקוד: 9
  • תוצאה: הקטנה של הכנסות העיריות והרשויות המקומיות וכינון עיקרון של פטור לגופים שאינם לכוונות רווח, אך נהנים ממקורות הכנסה מובטחים. תוצאה נוספת תהיה השררה של השלטון המרכזי על פני השלטון המקומי ניקוד: 8
  • אפשריוּת: היעד המוצהר של קידום תועלת הציבור לא יושג, ולמעשה החוק ישיג את ההפך הגמור. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הנימוק העיקרי לחוק הוא שתשלום ארנונה אינו מוצדק כי תרומה למוסד ציבורי מוכרת לניכוי במס. נימוק תמוה ביותר. הנימוק האחר הוא שהסייגים בפיטור מארנונה איינו את החוק בפועל, ונימוק זה ענייני. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 42

    הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות בדרכים)
    הצעת חוק 3979 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של רונית תירוש נועדה לקבוע מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות בדרכים, לפי קביעת שר התחבורה והתשתיות, וכל זאת כדי להיאבק בתאונות הדרכים.
  • ישימות: בעיית הישימות של הצעה זו היא הגבולות המטושטשים עד מאוד של המוצרים הפטורים. תירוש מונה, לדוגמה, צמיגים שחוקים, אך בכלל זה ניתן להביא כל רכיב הקשור בתפקודו הבטיחותי של הרכב, כמו כריות מגן, מושבים, סרן, מכלולי הילוכים, וכדומה. רשימת המבקשים להחיל פטור פרטני תהיה ארוכה ותהווה בעיה מתמדת. ניקוד: 7
  • עלות: מנקודת מבטה של המדינה מדובר באבדן הכנסות בגובה מאות מיליוני שקלים, שייגבה כמובן בדרכים אחרות, שכן אין כאן ויתור עקרוני על הכנסות אלא פיטור של מוצרים מסוימים שיביא להעלאה של מסים אחרים. מנקודת מבטו של הציבור יש עלות עקיפה, בעידוד שיינתן להרחיב את סך מוצרי החובה לבטיחות הרכב. בגלל מדיניות יבוא רכיבים לרכב לא ברור כלל כי הפחתת המע"מ תגולגל בהפחתה במחיר. ניקוד: 9
  • תוצאה: גידול בהוצאות לבטיחות ברכב, בלי שנתבררה כלל שאלת התרומה היחסית של כל מוצר לבטיחות; עליה במסים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה מוגדרת (במוֹרתיות) "לעזור למנוע תאונות הדרכים, שהם האויב הגדול ביותר שלנו" וסביר להניח כי בהיעדר בירור נקודתי של המוצרים שיש להם תרומה או שאין להם תרומה לבטיחות. תוצאה עקיפה, אך כמעט וודאית, תהיה הרחבה של קשת המוצרים המחויבים בחוק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה ילדותי ("כדי שכל אזרח יוכל לקנות את מוצרי הבטיחות האלו ובכך להציל חיים") וכולל נימוקים שקריים ("יותר ויותר משפחות בכל שנה מתבשרות על אובדן יקיריהם") בלי כל הסבר על התרומה של אבזרים שונים לבטיחות. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 42

    הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תיקון טעות בנוסח שנתקבל)
    הצעת חוק 3978 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יריב לוין, משה גפני ואורי מקלב באה לשנות את סדרי הליך תיקון טעויות בנוסח חוק שהתקבל. מקומו של הדיון בתיקון זה אינו כאן.

    הצעת חוק קרן לסיוע לעסקים במצוקה
    הצעת חוק 3977 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של משה גפני ואחרים מכוונת להקים קרן לסיוע לעסקים במצוקה, ובין השאר לצמצם פיטורי עובדים, ולתת הלוואות לעסקים אלו. הקרן תנוהל על־ידי מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר ונציגיה יהיו ברובם פקידי ממשלה. ההלוואות שתיתן הקרן יהיו לעסקים שהוכיחו איתנות קודם למשבר ב-2008 (כלומר, עסקים שהמשבר היה קשור לנפילתם) וההלוואה תהיה בשיעור של עד 16 אחוז מגובה המחזור השנתי הממוצע של העסק בשלוש השנים האחרונות, עד לגבול עליון של 23 מיליון שקל (כלומר, היא מיועדת לעסקים עם מחזור שנתי של עד 150 מיליון שקל), ומיקומו של העסק כמו גם שיקולי אבטלה באזור, וכדומה, יהיו שיקול בהענקת ההלוואה. הסכום שיעמוד לרשות הקרן יהיה בגובה ההפחתה בדמי ההבראה שנוצרה בהוראת שעה.
  • ישימות: בעייתה העיקרית של ההצעה היא הסכום העצום שמקצה החוק לקרן (ככל הנראה יותר ממיליארד שקל, אם להתחשב במקורות שנקבעו לקרן). הקרן תצטרך לטפל בכמה אלפי פניות מדי שנה ולברור כ-200-300 הצעות, משימה שיש בה מורכבות גדולה נוספת. ניקוד: 8
  • עלות: העלות הישירה של ההצעה היא למעלה ממיליארד שקל שיינתנו כהלוואות. עלות עקיפה תבוא בדמות הענקת כמות גדולה מאוד של כסף לעסקים שאינם ראויים לזכות בהלוואה ועל־פי שיקולים זרים (לעניין הכלכלי), מה שישפיע לרעה על עסקים הראויים להלוואה ועל המשק בכללו. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצפה של עסקים בסדר גודל בינוני בכסף, לפי שיקול דעת פוליטי ולא כלכלי, ומעורבות עזה של הממשלה בבחירת "מנצחים ומפסידים" בשוק. ניקוד: 10
  • אפשריוּת: כלל כלכלי פשוט הוא שהתוצר של הפעולה לא יהיה סיוע לעסקים במצוקה אלא הצפתם על־פני המים של עסקים שאינם צריכים להמשיך להתקיים, על חשבון הציבור, ובאופן שיביא נזק למשק בכללו. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הצעת החוק מתעלמת לחלוטין משאלת הכשירות של פקידים ופוליטיקאים להחליט בדבר זכאות להלוואה, ויש בה נימה קנטרנית כנגד הוראת השעה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 45

    הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון- הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי)
    הצעת חוק 3976 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לאפשר לארגון שמוקד עיסוקו בהגנה על נשים מפני אלימות או מין לקבל מידע על הליך פלילי, בסיוג של מידע חסוי. לטענת מעלי החוק מסירת המידע תאפשר הפעלת לחץ ציבורי על המשטרה לקדם את הטיפול במקרים מסוימים. מקומו של הדיון בתיקון זה אינו כאן.

    הצעת חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם (תיקון - יום חסידי אומות העולם)
    הצעת חוק 3975 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מרינה סולודקין ומיכאל בן ארי היא לציין את יום חסידי אומות העולם ב"יום השואה הבינלאומי" (כלומר, יום הזיכרון לשואה המצוין במדינות שונות ב-27 בינואר). התיקון פסול, אך מקומו של הדיון בכך אינו כאן.

    הצעת חוק הכנסת (תיקון - התפלגות שליש מסיעה)
    הצעת חוק 3974 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של סעיד נאפע באה לאפשר התפצלות "שליש סיעה" גם אם אותו שליש כולל חבר כנסת בודד. מקומו של הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - הצמדת שכר הלימוד לשכר המינימום במשק)
    הצעת חוק 3973 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לקבוע כי שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה לא יעלה על גובה שכר המינימום לחודש (כלומר, מעט פחות מ-4,000 שקל לחודש).
  • ישימות: ישימות החוק נמוכה מאוד, בהתחשב בכך שהוא גורע כשני מיליארד שקל מהכנסות האוניברסיטאות ומעקר במידה רבה את הטעם בקיומן של מכללות, שאף הן נהנות במידה מסוימת מתמיכה ממשלתית. הניתוק המוחלט בין עלות לתמורה אף הוא עתיד לעורר התנגדות חריפה. ניקוד: 9
  • עלות: מיליארדי שקלים לשנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה אינפלציה חריפה במספר הלומדים באוניברסיטאות, וסגירת רוב או כל המכללות. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה של הפיכת החינוך לנגיש יותר ל"צעירים רבים שלא יכולים לממן חינוך אקדמי" או לסטודנטים במצוקה לא תושג. ההפך: יועמק המימון למעמד הביניים האמיד יותר. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק סתמית ("החינוך במוסדות להשכלה גבוהה ראוי שיהיה נגיש לכל אזרח") והטיעון המרכזי (הנגשת השכלה ל"אלה הבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך") מנוגד להגיון כלכלי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס על הכנסות גבוהות)
    הצעת חוק 3972 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון באה להטיל מס בשיעור גבוה ב-2 אחוז על יחיד שהכנסתו החייבת במס עלתה על מיליון שקלים. במונחים מעשיים, ובהתייחס למשכורת, מי ששכרו החודשי למעלה מ-83.3 אלף שקל (לפי אשף הנטו של חילן-טק, בעל הכנסה נטו של 38.6 אלף שקל (עם כל ההפרשות לקרנות ולפיצויים) או 48,290.65 אם מתעלמים מהפרשות אלו.
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת בישימות, לבד מבעיית האכיפה המוגברת נוכח ההעלאה במס, שתביא את הניכויים לסך של כ-50 אחוז. ניקוד: 3
  • עלות: החוק אמור להניב למדינה, לפי הנחות ועדת טרכטנברג, עוד כ-0.4 אחוז במסים, חציים על משכורת וחציים כמיסוי הון. לחוק עלות עקיפה, עם זאת, שכן המיסוי הנוסף מגולגל בתמחור מוצרים, בגידול בהעלמה, וכדומה. ברמות מס גבוהות מאוד, בנוסף, מקובל להניח כי ההשפעה של כל העלאה נוספת מתבטאת בירידה בגבייה. התוצאה הסופית, ככל הנראה, תהיה סיכום של ירידה בגבייה, עליה בהשקעה בהתחמקות ועליה במחיר מוצרים בשווי של כמה מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה שתושג בעקבות העליה תהיה, לפי התפישה הכלכלית הרווחת, ירידה בהכנסות המדינה ועליה במחירים. הסיבה לכך היא כי כאשר שיעור המס נמוך, העלאתו בשיעור מסוים מניבה גידול בהיקף הקרוב לחזוי. כאשר העליה היא מרמת מס גבוהה מאוד, כל עליה אינה מניבה גידול בהכנסות כי אם קיטון בהן. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: המטרה היא להעמיד לרשות המדינה משאבים נוספים, אך החוק דווקא יפחית אותם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת כהיענות לקביעות וועדת טרכטנברג, אך מתעלמת מכלל הידוע לנו מהמחקר בתחום הסותר את ההנחה של הוועדה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק הגנת הסביבה (טיפול מקיים בפסולת אורגנית)
    הצעת חוק 3971 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין ואחרים מבקשת לכונן תחת השר להגנת הסביבה מנגנון מקיף לטיפול בפסולת ביולוגית (בעיקר פסולת מזון, וכדומה). כיום פסולת זו נקברת באתרי הטמנה. החוק מבקש לתמוך בהדשנה (קומפוסטציה) ביתית, שכונתית ועירונית, ולמנות את הרשויות אחראיות על כך. עוד מבקש החוק לחייב בתי עסק בהוצאות טיפול במחזור חומר אורגני. יצוין כי ב-95 אחוז מהמקרים אין מודל כלכלי בו הדשנה היא כלכלית, ובתחום הפסולת הביולוגית הביתית אין בה היגיון כלכלי כלל.
  • ישימות: התסבוכת המנהלית עצומה, במיוחד משום שהיא משיתה עלויות על רשויות, בתי־עסק ופרטים, בלי לציין תגמול נראה לעין לעלויות אלו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, כהוותו, מאות מיליוני שקלים בשנה, במקרה הנמוך. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקמת מנגנון מקיף ויקר, שחלק ניכר מהוצאותיו על הרשויות ועל בתי־עסק, שתוצאות מחזורו כמעט חסרות ערך. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת של השבת הפסולת האורגנית למוצר המשרת דישון חקלאי ("בעיבודה ובהשבתה לקרקע ניתן ליצור חומרי דשן רבי ערך לחקלאות") אינה אפשרית. יישום החוק גם יגרום להעלאת מחירים לצרכן, ובמיוחד במוצרי מזון (העלות מגולגלת אל הצרכן). כמו כן יוקם מנגנון טיפול ענף, שאין לו זכות קיום אלא מתוקף החוק המשית את ההוצאות על בתי־העסק ועל צרכנים. ניקוד: 10
  • קבילוּת: הנימוקים להצעה מתעלמים כמעט כליל מטעמים כלכליים ונוקבים בטיעונים של פגיעה במי התהום והיווצרות מתאן, אף שסביר להניח כי הדליפה מהדשנה באתרים רבים הרבה יותר (ביתיים, בתי־עסק, וכו') תביא לנזק גדול פי כמה במובנים אלו. עוד נוספות לאלו טענות שקריות ("איזון בקרקעות המתדלדלות הזקוקות להזנה חוזרת של חומר אורגני") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון - שינוי אופן עדכון הגמלה)
    הצעת חוק 3970 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק, אורית זוארץ ורוברט טיבייב נועדה לשנות את סעיף 8 בחוק שירות המדינה, הקובע את גמלתו של פורש. התיקון מבקש להוסיף לגמלה את הסכמי השכר והתוספות הנודעות במסגרת הסכמי השכר הנחתמים, תנאים, וכדומה.
  • ישימות: ההצעה הפנטסטית בחוצפתה הזו, להשבת המצב הקלוקל הקודם, יוצרת מחדש את המצב הבלתי־הוגן לפיו הפורשים מכוח העבודה ייהנו מהתגמולים הנודעים על עמל. לדוגמה, אם יש הורדה בשכר, כפי שקורה לפרקים בעת משבר כלכלי, שכרם ירד. כמו כן, יאבד מנגנון ההצמדה. עסק סבוך, לא בציע וכנראה גם לא רצוי. ניקוד: 8
  • עלות: העלות עלולה להיתמר למאות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הצמדה של עובדים פורשים לדרגות של עובדים פעילים וסבך בלתי אפשרי כאשר הדירוגים בשירות הציבורי ישתנו, יעודכנו, יבוטלו, יומרו בשיטת דירוג אחרת, וכו'. התגמול בדמות שיפור בתנאי השכר של גמלאים משירות המדינה מעניק הטבה מפלה, שעילת קיומה באופן תשלום הגמלה (כלומר, מתקציב המדינה). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא "למנוע שחיקה בגמלאות שירות המדינה" והתוצאה תהיה כזו או הפוכה מזו (במקרה הורדות שכר), אך גם תיצור סבך ביורוקרטי, אנושי ומשפטי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בפשטנות בכך שההצמדה למדד בלבד של זכויות הגמלאים גרמה לשחיקה עצומה, ולא ברור מדוע מועלית הטענה. עליית המדד מייצגת את השינויים ביוקר המחיה ואם הגמלה נשחקה בכוח הקנייה, הרי שהדבר ייצוגי לשינוי במשק בכללו, ואינו ספציפי לקבוצה זו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על אביזרי בטיחות לרוכבי אופנועים)
    הצעת חוק 3969 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של איתן כבל ואחרים באה לקבוע מס ערך מוסף בשיעור אפס על אבזרי בטיחות לרוכבי אופנועים, ובין השאר קסדות, מעילים, כפפות רכיבה, ומוצרים אחרים שנקבעו כאבזרי בטיחות. הצעת החוק, בדומה להצעתה של רונית תירוש (הצעה 3979) נועדה להעניק עידוד חיובי לרכישת מוצרי בטיחות, אך כאן מגוון האבזרים תחום טוב יותר.
  • ישימות: אין בעייתיות מיוחדת ביישום, לבד מהעובדה שכמה וכמה מהמוצרים המצוינים עשויים לזכות ביתרון לא הוגן בתמחור על־פני מוצרים מקבילים (לדוגמה, מעילי עור המשמשים גם אלו שאינם רוכבים, כפפות, וכדומה. ההצעה גם יוצרת סיבוך בדמות מדיניות מס המחוררת בפטורים. ניקוד: 4
  • עלות: מנקודת המבט של המדינה, הפטור כרוך בהפסד מיסוי של מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליונים, שיתבטא בהעלאת המיסוי בתחומים אחרים. עלות נוספת תהיה בפגיעה בתחרות בתחומי אבזרים שיש להם מקבילה לא אופנוענית. ניקוד: 8
  • תוצאה: לבד מקסדות, וגם כאן בהסתייגות, כמעט כל אמצעי הבטיחות האחרים הם בעיקר נחלתם של רוכבי אופנועים (מיעוט) ולא רוכבי קטנועים (הרוב הגדול) ולא ברור אם עידוד קבוצה זו הוא תוצאה שיש לראותה בחיוב. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה, עידוד הרכיבה על אופנועים באמצעות הנחה על אבזרי הבטיחות בשיעור של 10-15 אחוז, תושג באופן שולי אך ממשי. הפחתת הסיכון לרוכבי אופנועים תהיה בהיקף זניח, במיוחד כאשר לא נטען ואף לא ברור מן החוק כי קניית אבזרי בטיחות יקרים יותר מספקת הגנה גדולה יותר באופן משמעותי. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק אינו מנומק, ואף מסתיר את העובדה שקבוצת הנהנים העיקרית אינה קבוצת הרוכבים בעיקרית. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 30

    הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמול לחייל שנפצע לאחר תום שירותו)
    הצעת חוק 3968 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אריה ביבי ואחרים ומצטרפים נועדה להעניק תגמול לחייל או שוטר שאחרי תום שירותם נפגעו "עקב שירותו." הטעם המנומק העיקרי הוא היתקלות בחשוד השומר טינה או מנסה לפגוע בחייל או בשוטר.
  • ישימות: ההגדרה המעורפלת של "עקב שירותו" נוטה ליצור מערך יישומי סבוך, שכן כך כל חייל או שוטר שפרש יוכלו להעלות טענה זו (בשיטת "מצליח") ולפרקים אף לזכות בתגמול שלא היה נודע להם אחרת ואף אינו 'מגיע' להם. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק אינה אמורה להיות גדולה, שכן מספר הנפגעים האפשרי אינו גדול במיוחד, אך עשויה להיתמר עד כמה מיליוני שקלים בשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: מספר המקרים בהם חיילים או שוטרים נפגעו אחרי תום שירותם בנסיבות הקשורות בכך (חשודים הנוטרים טינה) והתוצאה העיקרית תהיה גידול במספר התביעות שאין להן יסוד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד של "מענה לאותם אנשי כוחות הביטחון" תושג באופן זניח, אף כי אין לזלזל גם בתחושה של ביטחון אחרי תום השירות. התוצאה העיקרית, עם זאת, תהיה גידול במספר התביעות בנושא זה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הנימוק בהצעה נוקב במקרים קיצוניים ("חשודים אשר שומרים להם טינה ואף מנסים להתנקש בחייהם") ואינו מבאר מדוע סיכון מקצועי זה תובע התייחסות מיוחדת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - בוררות חובה בשירות הציבורי)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה אלדד באה להתקין שינויים באופן יישוב סכסוכי עבודה הנקוב בחוק יישוב סכסוכי עבודה כך שביישוב סכסוכים אלו בשירות הציבורי תאכוף בוררות חובה.
  • ישימות: נמוכה מאוד, נוכח התנגדותם של עובדי השירות הציבורי וההסתדרות. ניקוד: 8
  • עלות: נמוכה מאוד ואף שלילית (כלומר, החוק יתגמל את הציבור במידה מסוימת) ניקוד: 1
  • תוצאה: כינון בוררות חובה ימתן את הסכסוכים בשירות הציבורי ויצמצם את תפקיד ההסתדרות, אך תוצאות הבוררות לא יהיו בהכרח כאלו שישרתו את הציבור. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: החלת החוק תביא להתנגדות עקבית ואף עקיפה של החוק, וסביר להניח כי השפעתו תהיה זניחה. החוק עשוי לערער משהו מאחיזת ההסתדרות בשירות הציבורי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: החוק מבאר היטב את משמעות השביתה בשירות הזוכה למונופול מכוח החוק ואת היות השביתה בלתי-מוגנת כל עוד מתנהל תהליך בוררות. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 1

    ישימות: אם ההצעה ישימה לחלוטין, מיידית, ובלי שינויים מנהליים או אחרים, הרי שהיא תזכה לניקוד 1. ככל שההצעה ישימה פחות, תובעת שיתוף פעולה בין רשויות וגורמים, כרוכה בתהליך ממושך, וכו', כך יהיה ניקודה גבוה יותר (עד 10).
    עלות: הצעה יקרה יותר, תזכה לניקוד גבוה יותר. הצעה שעלותה אפסית, תזכה לניקוד 1. הצעה שעלותה מיליארדים, תזכה לניקוד 10.
    תוצאה: אם יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה רצויה, הניקוד 1. אם התוצאה מאוד-מאוד-מאוד לא רצויה, הניקוד יהיה 10.
    אפשריוּת: אם יישום של ההצעה יכול להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 1. אם הוא לא יוכל בשום פנים ואופן להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 10.
    קבילוּת: נקודה של שיפוט אישי. האם דברי ההסבר של ההצעה מסברים את האוזן? האם הם אינם כוללים טענות שקריות, מופרכות או מופרזות? הצעה שקולה ומידתית בניסוחה, תזכה לניקוד 1. הצעה רצופת הסברים שקריים תזכה לניקוד 10. ניקוד אוטומטי 5 יינתן לחוק שאינו נתמך עובדתית כלל.

    הצעת חוק האזרחים הותיקים (תיקון - הנחה בדמי כניסה למופעי תרבות)
    הצעת חוק 3966 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים מכוונת להעניק הנחה של 50 אחוז לקשישים במופעי תזמורות, הרצאות, וכדומה הנערכים בידי גוף מתוקצב או נתמך.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בבעיות ישימות של ממש, לבד מאירועים כמו הרצאות וימי עיון, שיש בהם מורכבות לוגיסטית מסוימת. ניקוד: 2
  • עלות: עלות החוק מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליוני שקלים בשנה, שכן קשישים הם צרכני תרבות נלהבים. ניקוד: 8
  • תוצאה: הצעת החוק תביא להגברת צריכת מופעי תרבות על־ידי קשישים (תוצאה חיובית) אך תטיל את נטל המימון על שכם הציבור ותפגע בהכנסותיהם של גופים פרטיים, שמשקלם בסל צריכת התרבות של קשישים יפחת. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: ההצעה תביא לעליה מסוימת בצריכת התרבות של קשישים (הנהנים גם כך מהנחה מסוימת), אך תביא גם להפחתת מספר אירועי התרבות שאינם כלולים בגדר התמיכה ותעצים את כוחה של הרשות המבצעת כמממנת. ניקוד: 4
  • קבילוּת: הצעת החוק, פרי יזמת עמותת "כן לזקן," מבוארת בשפה בהירה, תמציתית ועניינית. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 22

    הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הסדרת תקנים ייעודיים למחלקות לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים במוסדות רפואיים)
    הצעת חוק 3965 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אורלי לוי-אבקסיס ואחרים באה לתקן את פקודת בריאות העם ולאכוף הקצאת תקנים ייעודיים לטיפול נמרץ ומיוחד ביילודים, והשלמת מחסור של 173 תקני רופאים ו-828 תקני אחיות בפגיות.
  • ישימות: ההצעה תובעת תקציב ניכר ומתיימרת לאכוף תקנים הנתבעים, כביכול, על־ידי מנהל הרפואה במשרד הבריאות שעה שהם מצוטטים מרשימת התביעות של ההסתדרות הרפואית היקף התביעות, כמו גם הצגתם הכוזבת כאילו באו מטעם משרד הבריאות, מקטינה מאוד את ישימות ההצעה. ניקוד: 9
  • עלות: עלות יישום ההצעה מאות מיליוני שקלים מדי שנה לצורך משכורות בלבד. ניקוד: 9
  • תוצאה: לפי נתוני משרד הבריאות היו בשנת 2005 1,596 לידות פג (מתחת למשקל של 1,500 גרם) והוספת יותר מאלף תקני מטפלים במספר כה קטן של פגים הוא הפרזה ניכרת, שתיצור עודף משרות ניכר (הכפות, לפי החוק, לטיפול בפגים בלבד) אינו יכול להיחשב תוצאה חיובית, במיוחד כאשר לא הוכח כי צוות בהיקף צנוע בהרבה היה משרת את המטרה טוב יותר. עוד על־כך, יש סיכון של בדיקות יתר והתערבות יתר, שנזקם רב מתועלתם ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אין סיבה להניח כי הרחבה במספר המטפלים תעלה הורדה ניכרת בתמותה, במיוחד לאור העובדה שבשנים 2002-2005 הייתה ירידה דרמטית מאוד בתמותת פגים מעוטי משקל בזכות שינוי במדיניות ההפריות ומספר העוברים המוחדרים. לא ברור איך בדיוק ישתפר הטיפול אם יוקמו מחלקות ייעודיות בהן היחס בין פג לאחות יהיה, כנראה, יותר מאחות אחת לפג בכל זמן נתון. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה רווי הטעיות (למשל, הצגת נתונים מוטים של ההסתדרות הרפואית כ"נתוני מנהל הרפואה במשרד הבריאות"), מידע לא מבוסס ("בולטת החשיבות המכרעת של הענקת טיפול רפואי מוגבר ליילוד כאמור") ואף שקרי ("על פי נתוני מינהל הרפואה, שיעור התמותה בישראל במסגרת קבוצת היילודים אשר משקלם 500-999 גרם, (יילודים המוגדרים על פי הצעת החוק כפגים) גבוה מהשיעור המקובל במדינות אחרות"). עצם ההטעיה במקור הנתונים מזכה בתוספת ניקוד מיוחדת. ניקוד: 10
    ניקוד סופי: 42

    הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - הוספת יוצאי צפון קווקז כזכאים לקבלת הטבות)
    הצעת חוק 3964 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שי חרמש באה לתקן את המצב בו הקרנות הגרמניות אינן מכירות בנאלצ'ק שבקווקז כגטו, ולכן אלו שהיו בו אינם זכאים להיכלל ברשימת מקבלי ההטבות המורחבת. הנושא נדון כמה וכמה פעמים בבית־המשפט (ר' כאן), שדחה את תביעת ניצולי הגטו הלא מוכר שם.
  • ישימות: החוק מעורר בעיה עקרונית, בנסותו לעקוף חקיקה ראשית ופסיקה של בתי־המשפט באמצעות חקיקה נקודתית, מה שחושף אותו מלכתחילה להתנגדות המדינה, מה שיעמיד מכשול קשה על דרכו. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק מיליוני שקלים ספורים לשנה, וזאת לתקופה מוגבלת. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה, לבד מהתגמולים המוענקים על־ידי גוף שאינו צד (המדינה לא גרמה את הנזק) תהיה חקיקה פרטנית למקרה נאלצ'יק, שיש עשרות דומים לו, מה שיעורר צורך בחקיקה פרטנית לכל מקרה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: ככל הנראה יושג שיפור במקרה יוצאי נאלצ'ק, אך תיווצר גם בעיה קשה של חקיקה היוצרת הפליה מובהקת. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח החוק מתעלם מהבעיה העקרונית שבחקיקה פרטנית המבטת חלקית חקיקה ראשית ופוגע ביכולת המחוקקים לעמוד על טיב הבעיה. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודות אבטחה כעבודה מועדפת)
    הצעת חוק 3963 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי נועדה להציב את השירות באבטחה כעבודה מועדפת (מבחינת זכאות בביטוח הלאומי) לחיילים משוחררים לפי חוק הביטוח הלאומי. כיום מוגדרת כך אבטחה במעונות יום, בבתי־ספר ומוסדות חינוכיים וכן ברכב ציבורי, ואילו לפי ההגדרה החדשה תחבוק ההגדרה כל עיסוק באבטחה.
  • ישימות: החוק ישים, אך מטשטש במידה ניכרת מאוד את הגדרת האבטחה. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק זעומה, מבחינת ההיקף המנהלי או האחר, ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת בחוק היא הגדלת מספר החיילים העוסקים באבטחה. מאחר שהשינוי יבוא על חשבון תעסוקות אחרות, קשה לראות בכך שיפור מהותי. לא ברור גם כי יש בהכרח אלמנט חיובי בשימור "אטרקטיביות התעסוקה בענף זה." ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת, הגדלת התעסוקה באבטחה, תושג ככל הנראה. ניקוד: 1
  • קבילוּת: הצורך "לדרבן חיילים משוחררים לעסוק במקצוע זה" אינו ברור והצורך בהגברת העיסוק, היאה גם לאנשים מבוגרים יותר, אינו מוסבר. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 17

    הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - מניעת כפל תשלום בגין ניהול חשבון עובר ושב)
    הצעת חוק 3962 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של כרמל שאמה-הכהן ורבים אחרים הוא תיקון דרמטי של חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וכולל ביטול האפשרות לגביית עמלות על פעולות בסיס או עמלת מינימום "אם בחשבון יתרת זכות או יתרת חובה מזערית"; מעניק למפקח על הבנקים את הסמכות לקבוע את גובה הסכומים המזכים בפטור מתשלום עמלה בהתאם למרווח בין שיעור ריבית הזכות והחובה, בהתאם לעלות התפעולית של השירותים הבסיסיים, בהתאם לשיעור השימוש בערוץ הישיר, ובהתאם לשיעור הלקוחות המשלמים עמלות תעריפיות מכלל הלקוחות המשלמים עמלות בעד שירותים בסיסיים. שירותים בסיסיים כוללים שירותי הפקדה ומשיכה, הפקת תדפיסים, הפקדה ופדיון של המחאות, הפקדה או העברה לחשבון אחר, תשלום שוברים ופריטת מזומן, זיכוי חשבון, חיוב בכרטיס אשראי, שאילתות והוראות קבע.
  • ישימות: חוק זה כרוך בבעיות ניכרות מאוד מבחינה יישומית ורעיונית. הבעיה המרכזית, בה מכירים מעלי ההצעה, היא כי אם תבוטלנה העמלות, וזהו היעד ("אין מנוס מלפשט את עלות השירות הבנקאי ולבטל את העמלות על שירותי העובר ושב בחשבונות עובר ושב") לא יהיה כדאי לבנקים לקיים שירותי עו"ש כלל, ולכן מוגבלת תחולת הפטור לבעלי חשבון שבו יתרה או חובה מזערית, כך שהבנקים יזכו להכנסות מעמלות בחשבון בחובה, ובמקרה פטור מעמלות ירוויחו מריבית בזכות יתרת חובה מזערית או בזכות הכספים ביתרת זכות. בעיה מרכזית בחוק היא כי רווחי הבנקים מעמלות הם נתח נכבד מרווחיהם באופן כללי. בעייה אחרת היא מידת היכולת לאכוף ביטול גביית עמלות כנגד התנגדות הבנקים, שעמלות הן חלק מהכנסותיהם. המכשול כאן גבוה יחסית, ויש מורכבות רבה במעורבות המפקח על הבנקים בניהול יומיומי של חשבונות עו"ש. ניקוד: 8
  • עלות: קביעת גובה העלות של החקיקה תלויה במידה רבה באופן בו בוחנים עלויות ישירות ועקיפות. אף שהחוק מקטין את עלויות הצרכנים באופן ניכר, "חוק שימור הרווח" יביא לכך שהעלויות ינויידו לתחום אחר, ויושתו על הצרכנים החלשים יותר (לדוגמה, הנמצאים בחובה בחשבונם). התוצאה 'נטו' של השינויים תהיה, ככל הנראה, גידול בעלות החזקת חשבונות ובפעולות אחרות (עלות הרגולציה) בשיעור של עשרות מיליוני שקלים לשנה, אם לא יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מתן הוראה לבנקים איך לנהל את עסקיהם, ולהפחית את העמלות, בסיטואציה בה מתח הרווחים שלהם (שאינו גדול) נמצא תחת לחץ של תקנות רגולטוריות להגדלת הון הליבה. מן העבר השני של הפגיעה בקניין הפרטי, לקוחות בעלי חשבון זכות יהנו מהפחתה בתשלומי העמלות. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: התוצאה של החוק תהיה החרפת הנטל על לקוחות חלשים, ניוד העמלות ועלות רגולטורית נכבדת—כמעט היפוך מושלם של כוונת המחוקק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: חקיקה קלאסית של "חיפוש המטבע מתחת לפנס"—המחוקק מבקש להימנע מהתמודדות עם בעיית היעדר התחרות, ולכן מנסה למנוע את התוצאות ההרסניות של היעדרה. בהיעדר שינוי במצב התחרות, אף ניסיון כזה אינו יכול להצליח. נוסח ההצעה ודברי ההסבר המפורטים מתעלם משאלות יסוד של זכות הקניין, מעלה טענות שגויות לגבי התחרות וסבור כי משיכת ידו של המפקח על הבנקים מניסיון להגיע להסדר בנושא העמלות מצביעה על־כך שלמחוקק יש מקום או צורך להתערב בכך. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת לידה בשל לידת תאומים)
    הצעת חוק 3961 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוברט טיבייב ואחרים נועדה לשנות את חוק הביטוח הלאומי בסעיף העוסק במענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה כך שיכלול לא רק מקרים של שלישיות ילודים ומעלה, אלא גם מקרים של תאומים.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא מגדיל במידה ניכרת את מספר מקבלי הקצבה. קצבת הלידה נועדה לשמש למקרים חריגים (מקרי שלישיות ומעלה הם כרבע האחוז מכלל הלידות) ועם השינוי בחקיקה תעבור לשמש מקרה שגור למדי (4.5 אחוז) ניקוד: 3
  • עלות: גובה הקצבה המוצעת הוא כ-1,740 שקל ולכן העלות השנתית תהיה כ-135 מיליון שקל (לפי 6,500 לידות תאומים בשנה), בהשוואה להוצאה של כ-14 מליון שקל היום. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הענקת קצבה למקרה שגור למדי ולא למקרה חריג התובע התייחסות מיוחדת, ככוונת המחוקק. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק מכוון "לעזור להורים לתאומים" וסביר להניח כי ישיג את מטרתו, בייחוד כשלתביעת הגדלה של קבוצת ה'נפגעים' בהשוואה יחסית אין השלכות ממשיות. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח החוק אינו קובע את העילה להגדלת הזכאות החריגה לקבוצה כה גדולה, בהשוואה יחסית. נוסח החוק גם אינו מגדיר מטרות, יעדים וסייגים באופן ברור. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 26

    הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון - איסור הפליה בשל שירות צבאי)
    הצעת חוק 3960 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה נועדה לבטל את ההפליה לטובת חיילים משוחררים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. נושא זה אינו יכול לידון כאן, להלכה, שכן ההחלטה האם לתגמל חיילים משוחררים חורגת מכלל הדיון כאן, אלא אם כן יתמקד הדיון בסוגיה הכלכלית בלבד.
  • ישימות: החוק כרוך בהתמודדות עם נוהג רווח אצל מעסיקים, ויש לו עלות פיקוחית גבוהה מאוד. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק עלות עקיפה ניכרת בדמות התערבות רגולטורית עמוקה בשאלות של העסקה במוסדות פרטיים (רוב מכריע של המעסיקים). לחוק גם תגמול חיובי ניכר, בדמות העסקה רבה יותר במוסדות ממשלתיים של מי שאינם יוצאי צבא. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת, הקטנת הפערים בהעסקת מי שאינם יוצאי צבא (כמו ערבים שלא שירתו בשירות לאומי או אזרחי) עשויה להיתפש כחיובית (יותר העסקה) או שלילית (הפחתת התגמול העקיף על שירות צבאי או לאומי או אזרחי). ניקוד: 6
  • אפשריוּת: היכולת להבטיח אפשרות לתעסוקה בערוצים הפרטיים נמוכה מאוד ויכולתו של המחוקק או הרגולטור להתמודד עם אפליה סמויה, במיוחד כאשר זו זוכה לתמיכה מקיפה, מוגבלת מאוד. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת ומנומקת היטב ("מטרת התיקון היא לוודא כי ההחלטה אם מועמד מתקבל או שאינו מתקבל לעבודה תבוצע על סמך כישוריו המקצועיים של המועמד ומידת התאמתו לתפקיד המוצע") וכוונת החוק בהירה. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - העברת תלמידים בין אזורי רישום)
    הצעת חוק 3959 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של כרמל שאמה הכהן ואחרים וכן מצטרפים נועדה לשנות את סעיף הרישום בחוק חינוך ממלכתי הכובל את התלמידים למוסד החינוך באיזור הרישום, כך שתלמידים יוכלו להירשם למוסד לימודי לפי תפישתם, קרבה מיקומית, נימוקים משפחתיים או כישורים מיוחדים של התלמיד.
  • ישימות: סביר להניח כי ההצעה תיתקל בהתנגדות נמרצת מצד משרד החינוך, המבקש לצמצם את החינוך הפרטי, האפור או האחר, וכן למנוע מתלמידים רישום לבית־ספר איכותי יותר מזה שבמקום מגוריהם. ניקוד: 7
  • עלות: להצעה אין עלות ממשית, ומנקודת מבטה של המדינה יש בה גם הפחתת עלויות ניכרת. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא איפשור למידה לתלמידים לפי העדפתם ובחירתם—תוצאה חיובית בהכללה. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח כי במגבלות הקיימות של החוק, תושג התוצאה המקווה של מעבר תלמידים למוסדות חלופיים. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מבוארת היטב, אך נמנעת מאזכור העובדה הבסיסית כי מוסדות החינוך החלופיים הם בעיקר בתי־הספר הפרטיים למחצה. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 18

    הצעת חוק הגנת חיית הבר (תיקון - הגבלת ייבוא קופים)
    הצעת חוק 3958 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של דני דנון נועדה להפסיק את ייבוא הקופים לישראל למטרות רווח, לגידול או לייצוא. במיוחד מוזכר בדברי ההסבר מי שמכונה "מקאק ארוך-זנב" (למעשה, מקוק סרטנים או מקוק ארוך זנב, Macaca fascicularis).
  • ישימות: הסייגים לחוק (החזקה בקופים לגני חיות, ניסויים, כחיית מחמד, וכו') הופכים יישומו מסובך יותר. הגדרת הרווח כמבחין אף היא יוצרת בעיה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק היא בעיקר פיקוחית ושיטורית וככל הנראה לא תהיה נכבדה. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקטנה של מספר הקופים הנסחרים למטרות מכירה וייצוא. לא ברור כיצד תוצאה זו עולה בקנה אחד עם ההיתר המפורש בהצעת החוק לגידול פרטי לחיית מחמד, ולא ברור אם התוצאה רצויה מנקודת מבט ציבורית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: בגלל הגדרתו העמומה, ובגלל הקושי הניכר בבדיקה האם הקוף נולד בשבייה (מה שמותר לפי החוק) סביר כי השפעתו תהיה אפסית או שלילית, שכן לקרימינליזציה של הסחר יש השפעה שלילית, בדרך כלל, על תנאי החיים של קופים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מצביעה על־כך שהסחר בקופים כרוך באכזריות, מה שאינו מבחין אותו מכל סחר בבעלי־חיים וברווח (כנ"ל) ומעלה את הטיעון כי בישראל יש למעלה מאלף קופי מקוק סרטנים, כשבצמוד לכך מצויין כי "מרבית מיני הקופאים מצויים בדרגה זו או אחרת של סכנת הכחדה עולמית." אלא שמקוק הסרטנים אינו נמצא בסכנת הכחדה (דירוגו: ללא חשש) ואוכלוסייתו דווקא עברה שיפור בדירוגה בעשור האחרון, ממצב של סף חשש לדירוגה הנוכחי. הרושם הזה הפוך לזה הנוצר מדברי ההסבר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדלת קצבת הזקנה)
    הצעת חוק 3957 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים באה להעלות את קצבת הזקנה (לפי סעיף 244 בחוק הביטוח הלאומי מסך של 17.7 אחוז מהסכום הבסיסי ל-20 אחוז מהשכר הממוצע או 17.7 אחוז מהסכום הבסיסי, לפי הגבוה מביניהם. בפועל, הכוונה היא להתמיר את סכום הקצבה המזערית ליחיד מ-1,481 שקל ל-1,711 שקל (לפי הנתונים העדכניים של הלמ"ס), פער של 230 שקל ועליה של 15 אחוז.
  • ישימות: עיקר בעיית היישימות כרוכה בהוצאה הכספית הגבוהה מאוד לצורך זה, שספק אם תניח ליישמו כלשונו. בעיה אחרת כרוכה בהצמדה של גמלה ביטוחית לא ליחס מסוים הקבוע בביטוח אלא לגורם חיצוני (השכר הממוצע) העשוי גם לרדת ולצמצם במידה ניכרת את ההפרש. ניקוד: 9
  • עלות: ההוצאה השנתית לקצבאות של הביטוח הלאומי היא כ-22 מיליארד שקל, ועליה של כ-15 אחוז (אם מניחים עליה לכל רוחב החזית) משמעה הוצאה שנתית נוספת של כ-3.5 מיליארד שקל. ניקוד: 10
  • תוצאה: עליה קטנה בדמי הביטוח המשולמים, ותוספת של כ-1,100 שקל למיסוי הממוצע לעובד. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: סביר להניח כי מטרת החוק ("שבני הדורות המבוגרים יזדקנו בכבוד") תושג במגבלות היקף השינוי. התוצאה העקיפה—עליה בסכום המס המשולם, מוסיפה באופן נכבד לניקוד. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מסבירה היטב את ייעדה, אך מתעלמת מסוגיית המיסוי המוגבר שיידרש למימונו. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון - הגבלת גובה הקנס)
    הצעת חוק 3956 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב ואחרים נועדה להגביל את גובה ההצמדה, תוספת הפיגור וריבית הפיגורים על קנס על אי־תשלום על נסיעה בכביש אגרה (לפי חוק כביש אגרה) ללא יותר מארבעים אחוז מגובה הקנס.
  • ישימות: החוק יישים לחלוטין, ובאמצעים פשוטים יחסית, אף כי לא ברורה היכולת ליישם את החוק בפועל. ניקוד: 4
  • עלות: תשלומי הקנסות המגיעים לכיסי כביש 6 אינם משמשים אותו לצורך כלשהו לבד ממימון האכיפה. מסיבה זו גם החליטה החברה, כשנצטברו קנסות נכבדים בקופתה, להפחית באופן ניכר את סכומי הקנסות. קביעת סכום על לקנסות, המשמשים אמצעי הרתעה מאי-תשלום הסכום הבסיסי, תביא לירידה בהכנסות החברה, מה שעלול לגרום לעליה בתשלומי הנסיעה ולנקיטה באמצעים אחרים, שעלותם גבוהה. ניקוד: 7
  • תוצאה: "החוק נועד להיטיב עם נהגים אשר איחרו בתשלום האגרה." היישום גם יגרום, ככל הנראה, להעלאה של התשלום על נסיעה במידת מה, כך שעול נהגים שאינם משלמים עבור הנסיעה יושת על נהגים משלמים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אם הגבלת גובה הקנסות לא תיצור אפקט מרתיע דיו תיאלץ חברת כביש חוצה ישראל להנהיג פעולות המכוונות לפגוע בזמינות הכביש לנהגים שאינם משלמים, ובכך יתממש התסריט אותו מבקש החוק למנוע (פגיעה "ביכולתם של אזרחים לממש את זכותם לתעסוקה ו[הגבלה של] חופש תנועתם") ניקוד: 9
  • קבילוּת: הצורך בחוק מנומק באופן סתמי ("לאחרונה עלה קול זעקה ציבורי") וההגבלה הקבועה בו אינה מנומקת בטעם כלכלי (מן הסתם משום שהטעם הכלכלי מצביע בכיוון ההפוך). כמו כן, אין גילוי נאות של העובדה שהקנסות אינם זורמים לקופתה של המפעילה, וגובהם נועד לשרת הרתעה מאי תשלום, ולכן הפחתת הרתעה זו עלולה לפעול לרעת הנוסעים בכביש. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק רשות השידור (תיקון - קליטת שידורי קול ישראל בכל רחבי הארץ)
    הצעת חוק 3955 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים רבים באה לקבוע כי רשות השידור תבטיח כי שידורי הרדיו שלה ישודרו בכל רחבי הארץ בכל עת וייקלטו ברמה נאותה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא ביצוע לקוי או לא קביל של החוק על־ידי רשות השידור. ניקוד: 2
  • עלות: לחוק עלות של מאות אלפי שקלים לשנה, וכנראה כמה מיליוני שקל לשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא שיפור בקליטת שידורי קול ישראל, במסגרת ההתחייבות המוטלת על רשות שידור ממלכתית. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: יישום החוק יוביל לתוצאה המבוקשת, ככל הנראה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת ומוסברת באופן נאות, אף כי בדגש מיותר על השירות הניתן בשעת חירום. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 15

    הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל)
    הצעת חוק 3954 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ באה להתמודד עם אחד הנזקים של השינוי במדיניות הפנסיונית בישראל בשנת 2008—שינוי שגזר כי החיסכון הפנסיוני ייפדה לא בתשלום אחד אלא ישולם רק כקצבה. בפועל, שינוי זה היה שווה ערך להפקעת חלק ניכר מסכומי החיסכון הפנסיוני, שכן חיסכון לקצבה מותיר את כספי החיסכון לאורך זמן רב יותר בידי קרן הפנסיה ועם מות המבוטח מותיר בידה חלק מכספי החיסכון. תיקונו של כץ בא למנוע את המצב בו עובד שחסך בקופת גמל פודה את כספי פיצויי הפרישה באופן מיידי, כדי להימנע ממצב בו עם פרישתו ישולמו הסכומים שנחסכו בקרן רק כקצבה או בפידיון עם אחוז מיסוי גבוה (כמו ב"משיכה שלא כדין"). התיקון המוצע מאפשר לעובדים לפדות את כספי הפיצויים בכל עת, בלי להיות חייבים במיסוי גבוה על הפידיון.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בקושי ניכר, וסיבוכה העיקרי הוא במורכבות נוספת בכללי הפדיון. ניקוד: 2
  • עלות: עלות ההצעה אפסית וככל הנראה, יש לה החזר חיובי, בעודדה המשך חיסכון. ניקוד: 1
  • תוצאה: החלת ההצעה תביא להותרת כספי פיצויים בחסכון, במקום הפנייתם לאפיקי חיסכון אחרים או לצריכה—תוצאה חיובית בעיקרה—אך לאור התנהגותה ההפכפכה של הממשלה (והרשות המחוקקת) בנושא זה היא עלולה ללכוד חוסכים עם סכומים שיהיו כרוכים במס פידיון גבוה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: ההצעה תשיג את יעדיה, ככל הנראה, או לפחות תיצור עידוד לכך. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה בהיר, ומטרות החקיקה מוגדרות באופן מפורט. ההסבר לחוק נעדר ביאור לגבי הגופים הנהנים מן החקיקה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 14

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול מבחן הכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד)
    הצעת חוק 3953 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ואחרים מכוונת לבטל את מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי (סעיף 224ד(1)) כי "הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות." הצעת החוק מכוונת לבטל מבחן זה. בהצעה כמה סתירות פנימיות: א) היא גורסת כי מבוטחים קשישים נפגעים ממבחן ההכנסה ונותרים בלי אפשרות "לדאוג לצורכיהם ולבצע את פעולות היום-יום הבסיסיות." שעה שמבחן ההכנסה אמור לקבוע שדווקא יש להם יכולת כזו. ב) ההצעה גורסת כי "המבוטחים שילמו במהלך חייהם את דמי הביטוח הלאומי" כדי ליהנות מגמלה ולכן אי־תשלום סותר "העקרונות הביטוחיים" של חוק הביטוח הלאומי. בפועל, ההפרשה לביטוח פועלת כמס, והגמלה אינה תלויה בגובה ההפרשה. ג) ההסבר לחוק מבאר את טעמו גם ב"העיקרון של ערבות הדדית" שעה שעיקרון זה מיושם בפרוגרסיביות הכפולה כאן: המבוטחים משלמים לפי גובה הכנסתם, ומזוכים בתגמול לפי גובה הכנסתם.
  • ישימות: החוק מפשט במידה ניכרת את מבחני הזכאות, אך תלוי בהתנגדות ניכרת מצד הביטוח הלאומי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק, ישירות ובעקיפין, נכבדת. החוק מעלה את הקצבה לבעלי הכנסות גבוהות יותר, ואם ההעלאה לא תקוזז בהפחתת הקצבאות לאחרים או באופן כללי הרי שהיא תיתמר למאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: כינון יסוד ביטוחי ממשי במנגנון הביטוח הלאומי. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח כי החוק יסייע לקבוצת מקבלי הקצבאות האמידים יותר, במידה מסוימת בניגוד לנאמר בגלוי בחוק. ניקוד: 3
  • קבילוּת: החוק מתעלם מסתירות שונות ביסודו וטוען דבר והיפוכו. יש רישול רב בהצעת מהפך דרמטי כזה בחוק בלי הסבר מפורט דיו על השלכות השינוי. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    הצעת חוק נציב החברה האזרחית
    הצעת חוק 3952 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים נועדה לכונן גוף ביורוקרטי חדש בשם "נציבות החברה האזרחית"—מעין שם גג למלכ"רים ועמותות. הנציב, שבחירתו תהיה בשיתוף בית־המשפט העליון, אקדמאים ופוליטיקאים, יחווה דעה על פעולות הממשלה והכנסת המסכנות את "עצמאות החברה האזרחית," יכתוב דו"חות, יבקר את הגשות בקשות התמיכה של מלכ"רים ועמותות, יהיה רשאי להתערב בהליכים משפטיים העוסקים במלכ"רים ובעמותות, וכן הלאה. כוונת החוק בכללו היא להגן על מלכ"רים ועמותות מפני התערבות הרשות המחוקקת והמבצעת להגבלת חירות פעולתם של גופים אלו.
  • ישימות: ישימות ההצעה אינה גבוהה במיוחד, שכן לגוף החדש מעורבות ופעילות מול גופים נוספים רבים, כשסמכויותיו, כפי שהן מוגדרות, הן 'רכות'. ניקוד: 7
  • עלות: עלות הגוף החדש היא מיליוני שקלים במקרה ה'נמוך' ועשרות מיליוני שקלים במקרה ה'גבוה'. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המקווה של פעילות הנציבות היא חוות דעת שתהיה בה הרתעה ומעמד משפטי שימנעו, יגבילו או יעכבו את הפגיעה בגופים שיש להם ביקורת על פעולות המדינה, אך נהנים מתקצובה. מידת האמורפיות שבהגדרת הנציבות מצביעה על עלות ביורוקרטית, ההופכת את התוצאה מוצלחת פחות. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: יש סבירות לא רעה להשגת המטרה של עיכוב, מניעה או מיתון של יוזמות המגבילות את יכולותיהם של מלכ"רים ועמותות, אך סביר להניח כי היעד של הסרת התערבות הרשות המבצעת לא יושג. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הצעת החוק מוסברת ומנומקת באופן הולם. לא ניתן הסבר כיצד יהיה ניתן בוועדה מייעצת שבה 11 חברים לתת ייצוג הולם לדרוזים, צ'רקסים ו"אנשים עם מוגבלות"; לא מובהר כיצד נציגי מלכ"רים ועמותות יהיו רשאים לבחור נציגים או איך לצורך בחירת הנציב. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק דיור סוציאלי
    הצעת חוק 3951 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מרינה סולודקין דומה מאוד להצעת החוק 3923 (הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי)) בעקרון היסוד שלה, אך מיישמת את ההצעה באופן שונה במקצת: במקום הקצאת 5 אחוז מההכנסה העתידית ממכירת הדירות לחלוקה לנזקקים, הממשלה תרכוש 5 אחוז מהדירות למגורים ותקצה אותן לדיור סוציאלי. מחיר הרכישה יהיה כמחיר השוק (או, מכל מקום, לפי קביעת השמאי הממשלתי). החוק יביא לרכישת כאלפיים דירות מדי שנה על־ידי המדינה.
  • ישימות: לחוק ישימות אפסית בגלל עלותו הגבוהה מאוד ובגלל מבנהו המכאניסטי: לא ברור איזו תועלת תהיה מקניית דירה במבנה פאר לתועלת דיור סוציאלי. הבעיות הרבות במנגנון לפיו תחולקנה הדירות מקטין עוד יותר את ישימותו. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק היא כשלושה מיליארד שקל מדי שנה. כדאי לשים לב לכך שהחוק אינו קובע כי הדירות לדיור סוציאלי יהיו זולות יותר, כך שלקבלנים יש מוטיבציה לזוודן כמו דירות רגילות, שכן התשלום המגיע להם נקבע לפי ערך הדירה במכירה. ניקוד: 10
  • תוצאה: הגדלת מספר הדירות המוקצות לדיור סוציאלי, כשהדירות הן מכל סוג נתון (קוטג'ים, דירות במבני פאר, דירות במבנים רגילים, דירות ביישובי ספר, וכו') תניב תוצאה שאינה רצויה, שכן מבחר הדירות שיעמוד לרשות הדיור הסוציאלי לא יתאם את הצרכים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של השגת הקלה במצוקת הדיור הציבורי אינה עולה בקנה אחד עם האופן בו בנוי החוק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: החוק מנומק באופן סתמי בקיום הצורך בדיור סוציאלי ובקביעת העובדה כי בניית דיור ציבורי הופסקה, אך מתעלם לחלוטין מהבעיות המנגנוניות הסבוכות הכרוכות בהצעה כפי שהוגשה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון - תגמולים של עמית שנפטר)
    הצעת חוק 3950 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אברהם מיכאלי נועדה להתמודד עם עוד אחד מפגעי הנפולת של התיקון משנת 2008 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. החוק אפשר בעבר ליורשיו של עמית שנפטר או מוטבים להמשיך וליהנות מהטבות הקופה, אך לפי התיקון משנת 2008 נאלצו המוטבים למשוך את הכסף בקופה או להפקידו כאילו הייתה זו הפקדה חדשה, כדי להימנע מהטלת מס נכבד על ההפקדה. כוונת המחוקק הייתה, מן הסתם, לגרום לכך שהמוטבים ישובו ויפקידו את הכסף בקופת גמל לקצבה, אך הרעת התנאים בעקבות מעבר כזה גרמה למוטבים להשתמש בכסף או לחסכו בפקדונות קצרי מועד. החוק בא לאפשר למוטבים להמשיך את החיסכון בקופת הגמל, בלי לאבד את הזכויות שנצברו בה.
  • ישימות: הכלל אינו תובע שינויים משמעותיים והסיבוך שביישומו, והוא אינו רב, מוטל לפתחם של בעלי העניין, המוטבים. ניקוד: 2
  • עלות: אפסית, וכנראה אף חיובית, באפשרה המשך חסכון במקום משיכתו. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא כי מוטבים יעדיפו להמשיך בחסכון בקופת הגמל, במקום לפדותה, והיא חיובית בעיקרה, לבד מכך שהיא חושפת את החוסכים ל'תיקונים' עתידיים שיגרמו להחמרת התנאים לחסכון. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: ההצעה תעודד המשך חסכון, ככל הנראה, אך בסיוג דרגת אי־האמון הנזכרת. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מבואר ובהיר אך לקוי, שכן הוא מסביר את התיקון בתמציתיות רבה, ונעדר הקשר הדרוש למחוקק כדי להבין את משמעותו המלאה של התיקון. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 16

    הצעת חוק קרן לאומית לבטיחות בדרכים מהכנסות המדינה מקנסות בגין עבירות קנס
    הצעת חוק 3949 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רונית תירוש, זאב בילסקי ודניאל בן-סימון מכוונת להעביר את הכספים הנגבים מקנסות לקרן שתשקיע את ההכנסות מקנסות בפיתוח תשתיות, בהסברה, במניעת תאונות דרכים, בסיוע ובהצלה לנפגעי תאונות דרכים, ובכוח אדם לאכיפת דיני תעבורה. במהותה, הצעת החוק באה 'לצבוע' את הכספים הנובעים למדינה מקנסות תעבורתיים להקצאה לצרכים תעבורתיים. הצעת החוק הייתה יכולה ליהנות מדירוג טוב, אלמלא היעדר שיקול הדעת לגבי אופן השקעת ההכנסות, הגוף המקבל, והיעדר מנגנון ברור להקמת וניהול הקרן.
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות ההצעה היא התנגדות האוצר והמדינה ל'צביעת' כספים נגבים והקצאתם בהתאם לתחום. בעיה יישומית נוספת היא היעדר כל מתווה לאופן הקמת הקרן, השקעת הכנסותיה וניהולם, ואין מענה לשאלת ההוצאות הנובעות מגבייה וכיסוין. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק עלות גבוהה יחסית, משום שהיא אינה כוללת את ההוצאות הבאות בגביית הקנסות, ואין לה מדדים כלשהם לגבי הוצאה יעילה ונכונה של הכספים. כמו כן, מנגנון הניהול המוצע (של "קופה קטנה") עלול להביא להפסד עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הגדלת תקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים—גוף שיכולתו לשקול או שיקול דעתו אינם מוכחים. התוצאה טובה יותר מהמצב הנוכחי, שכן ההכנסות 'צבועות', אך בעיית הגוף המקבל מחייבת ניקוד גבוה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת העל של הפעולה, הפחתת תאונות הדרכים, לא תושפע כלל מפעילות הקרן, הנעדרת יכולת לערוך שימוש המועיל ומשפר את המצב. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מניחה, בלי להסביר זאת, כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא גוף שיש לו כשירות להחליט על השקעת מאות מיליוני שקלים מדי שנה באופן שאכן ישפר את המצב. בגוף ההסבר מתברר כי מטרתו היא תקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ההנחה הנוספת הגלומה בחוק היא כי לפתרון בעיית הבטיחות בדרכים יש להקצות עוד כספים, תוך התעלמות משאלת אופן השימוש בהם. נקודה לזכות היא שההצעה עומדת על כך שחשוב שאזרחי המדינה יחושו כי כספי הקנסות משמשים למלחמה בתאונות הדרכים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 37

    הצעת חוק המפלגות (תיקון - פיקוח על בחירות מקדימות)
    הצעת חוק 3948 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של רוחמה אברהם-בלילא ואחרים ומצטרפים נועדה להסדר את הפיקוח על בחירות מקדימות במפלגות גדולות. לתפישתי, אין זה מעניינו של המחוקק להתערב בבחירתן של מפלגות איך לנהל את הבחירות הפנימיות בהן, אך נושא זה בכללו חורג מכלל דיון זה.

    הצעת חוק עידוד התיירות
    הצעת חוק 3947 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה לעודד את התיירות באמצעות פרסום והסברה ותמיכה למשווקים בהיקף של 2 אחוז מ"סכום ההכנסות שמקורן בתיירות" לפי נתוני הלמ"ס. פידיון המלונות ושירותי ההארחה האחרים בישראל לשנת 2010 היה 8.65 מיליארד שקל ואילו ההכנסות מטיסות נכנסות (ההצעה לא מבחינה בין סוגי הנוסעים) היו 4.7 מיליארד לאותה שנה.
  • ישימות: להצעה בעיית מדידוּת קשה, והקצאת כספים לפי הכנסה גולמית היא מדד בעייתי מאוד. לבד מזאת, אופן השימוש בהקצאה אינו מוגדר בבירור, מה שייצור קשיים ניכרים. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה היא, לפי נתוני התיירות הנוכחיים, כ-300 מיליון שקל מדי שנה, לפי 2 אחוז מהכנסות שירותי ההארחה והטיסות. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה הקצאת סכומי עתק למשרד התיירות (תקציבו לשנת 2011 הוא בסך הכל 353 מיליון שקל) ושילוש של הסכומים המוקדשים לפעולות פרסום ושיווק תיירות. התוצאה של ההשקעה אינה ברורה ולא בהיר אם היא חיובית, בהתחשב בתועלת הנובעת בהשוואה לנזק הנגרם ממיסוי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה לא תהיה שילוש של התיירות הנכנסת לישראל אלא, ככל הנראה, שינוי מזערי, כמתבקש משירותי פרסום ושיווק. ניקוד גבוה נגזר מההקצאה הנכבדת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבלבלים בין הכנסות מאירוח ומטיסות ובין "הכנסות המדינה מתיירות." סעיף המצביע על "תמיכה כספית למשווקים את ישראל כיעד תיירותי," שיש בו בעייתיות בסיסית עמוקה (סיבסוד גופים בלי קריטריון ברור) אינו מטופל בדברי ההסבר כלל. כמו כן, נגזר מההצעה כי בימי שפל לתיירות ההקצאה לנושא תקטן, ועניין בעייתי זה אף הוא אינו זוכה להתייחסות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    הצעת חוק דיור ציבורי באזורי ביקוש בפריפריה
    הצעת חוק 3946 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט טיבייב נועדה להפוך ל"זכאי" לפתרון דיור ציבורי כל עולה, כל אדם שאינו זכאי לדיור ציבורי בהתאם לכללי משרד הבינוי והשיכון או כל אדם שלא ניתן לו פתרון דיור אם הוא א) קשיש; ב) משפחה חד-הורית; ג) נכה או שבמשפחתו נכה; ד) משפחה מרובה ילדים; או שונות (שכולות, אסירי ציון, וכו'). ההצעה גם כוללת אכיפה של הקצאה המאפשרת פתרון לרבע מהכלולים בקבוצה מדי שנה, הקצאה למתן סיוע בשכר דירה, והארכה של תקופת המגורים בדיור ציבורי.
  • ישימות: ההצעה תובעת השגת פתרון דיור ציבורי לקבוצה נרחבת מאוד של אנשים חסרי זכאות (ובמיוחד קשישים), ותובעת פתרונות באזורי ביקוש, עם עדיפות למקומות יישוב בהם יש הרבה עולים. ההצעה אינה נוגעת כלל באופן בו ייווצרו המקומות ובמקום מציעה תמיכה בשכר דירה במקום הדיור הנוכחי. בעיית ישימות אחרת היא הפיכת כללי הזכאות לחסרי משמעות, כך שההימנות עם רשימת הזכאים תורחב במידה כזו שתקפח את חלקם של הזכאים מקודם. הנקודה החשובה ביותר לגבי ישימות היא הניסיון להעביר את העצמה ואת היכולת להשפיע על הקצאת תקציבים ממשלתיים לרשויות מקומיות. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החקיקה היא מאות מיליוני שקלים במקרה הנמוך, ולמעלה ממיליארד במקרה הגבוה. ניקוד: 9
  • תוצאה: רשימת זכאים נרחבת הרבה יותר מקודם, בלי מבחן ברור של זכאות או הכנסה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד של מתן פתרונות דיור לעולים אינה אפשרית בהקשר החוק. תיתכן, עם זאת, תוצאה של הגדלה ניכרת של הסמכויות התקציביות העומדות לרשות מקבלי החלטות ברשות המקומית, בלי שהסמכויות האלו יהיו נתונות לביקורת ברורה (שימוש בתקציב שאינו נובע לרשות) ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מתעלמת מכל בעיות הישימות ומדלגת בין התמקדות בציבור כולו (התירוץ) והעולים (הסיבה האמיתית). הסיבה הנקובה לכך שנדרשת הקצבה ניכרת ליישובים באזורי ביקוש ("הרשות המקומית נאלצת להקדיש משאבים רבים בתחום הרווחה, כסיוע לתושבים אשר הובאו אליה מערי המרכז") אינה משכנעת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 41

    הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - העלאת שיעור מס הרכוש על קרקע)
    הצעת חוק 3945 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב באה להעלות את שיעור מס הרכוש על הקרקע מאפס ל-2 אחוז, לפי הסעיף למוד התיקונים (קובץ וורד) במס רכוש. מס הרכוש בוטל בשנת 2000 בגלל ריבוי מקרים בהם הוטלו קנסות על בעלי קרקע שלא עשו בקרקע שימוש, שעה שלא הייתה להם אפשרות לעשות שימוש בקרקע. דוגמאות טיפוסיות היו שטח שצה"ל הכריז עליו שטח אש, שטח מתחת לקווי מתח, שטח לאורך כביש או בצמוד למסילות רכבת, בקרבה מסוכנת לתחנות כוח, וכו' (ראו דוגמאות). הורדת הסעיף גרעה כמיליארד שקל מהכנסות המדינה, שאוזנו בהעלאה מקבילה של מס רכישה.
  • ישימות: אין בעיה בהחלת החוק, לבד מזה שהוא יעורר אותן בעיות שהביאו לביטולו. שיעור בעלי הקרקעות המעדיפים לתת להן ללכת בטל זניח לחלוטין וכמעט בכל מקרה יש לאי־השימוש סיבה מובהקת. לאורך זמן, החלת החוק תהיה ראשיתו של תהליך ארוך שיביא לביטולו מחדש. ניקוד: 8
  • עלות: הציבור יוצא נפסד בכמיליארד שקל, שחלק נכבד מהם הם קנסות והיטלים. עלות נכבדת נוספת, ככל הנראה של עשרות מיליוני שקלים בשנה, תהיה להוצאות משפטיות וניהוליות, שומות, וכדומה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא "לגרום לפיתוח מואץ של הבנייה והערים" ולא ברור באיזו מידה תוצאה זו היא חיובית. תוצאה נוספת היא הטלת מס נוסף והמנגנונים הנלווים אליו, וזו אינה תוצאה חיובית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק הוחל בעבר הלא רחוק והשפעתו בפועל הייתה אפסית, לבד מהוצאות שגרם. הניקוד: 9
  • קבילוּת: הצעת החוק מתעלמת מהנימוקים שהביאו לביטול החיוב בתשלום מס רכוש ומגדירה את אוכלוסיית היעד למס באופן מטעה כ"בעלי מגרשים לבנייה." אין הסבר כלכלי כלשהו למנגנון השיפור שאמור החוק לחולל, לבד מהטענה הסתמית שיהיה שיפור. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 42

    הצעת חוק סיוע חוץ לארגוני מגזר שלישי במדינות תומכות
    הצעת חוק 3944 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד נועדה להעניק תמיכה של מדינת ישראל לארגוני המגזר השלישי (כלומר, עמותות, מלכ"רים וכדומה) התומכים בערכי הדמוקרטיה, זכויות, וכו', אך אינו אנטי-ציוני, אינו מעודד חרמות, וכו'. הצעת חוק זו חורגת מחוגה של הבדיקה כאן ולכן לא תנוקד.

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצבת דברי מתיקה במרחק מזערי מהקופות)
    הצעת חוק 3943 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דני דנון ורחל אדטו נועדה לאסור הצגת פרסומת לדברי מתיקה או דברי מתיקה בקרבת קופת בית־העסק בכל בית עסק, כתוספת לסעיף 17ו' בחוק להגנת הצרכן ומפקידה את שר התעשייה והמסחר על קביעת כללי המרחק לעניין זה.
  • ישימות: לחוק כמה בעיות ישימות, שהעיקריות בהן הן שדברי מתיקה הם המוצר העיקרי בחנויות לממכר מוצרי מזון שאינן מרכולים גדולים ולא ניתן ליישם את החוק ביחס אליהן כלל. החוק ניתן להחלה, על־כן, על מרכולים גדולים בלבד ומכאן שאינו ישים כל־כך. המרכולים יכולים להתחכם לו על נקלה בהצבת מוצרים מלוחים סמוך לקופות. סביר להניח כי גם קביעת מטריצת השטח הנאותה תהיה משימה בלתי־אפשרית או כמעט בלתי־אפשרית. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, אם יוחל כלשונו, תהיה גבוהה מאוד, בדמות סגירת רוב בתי־העסק לממכר מזון שאינם מרכולים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה של החלת החוק תהיה סגירת רוב הפיצוציות וחנויות ממכר המזון שאינן מרכולים גדולים. אם החוק לא יוחל באופן מחמיר, התוצאה תהיה הרחקת דברי המתיקה מן הקופות במרכולים גדולים בלבד, מה שאינו תואם כלל את המטרה של הגנה על קטינים. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין כל הוכחה לכך שהצבת דברי מתיקה במרחק מהקופות גורמת לירידה כלשהי בשיעור צריכת מוצרי המתיקה או מוצרים דומים. נוסף על־כך, מוצרים מלוחים או מוצרי מאפה הם, לעתים קרובות, עתירי קלוריות אף יותר ממוצרי מתיקה והחלת החוק באופן כלשהו תביא להגברת הצגתם. ניקוד: 9
  • קבילוּת: נוסח החוק קובע באופן פטרוני כי הצבת מיני מתיקה ליד הקופות הן "'מלכודת דבש' לקטינים" ומתאר מצב בו "ההורים, בשל לחץ חברתי פומבי, נאלצים לעיתים, בלית ברירה, להיענות לדרישות הילדים ובכך נוצרת הוצאה מיותרת, אשר פוגעת הן בכיס ההורה והן בתזונה המומלצת לילד" תוך התעלמות מהזכות לבחירה שצריכה לעמוד לרשות אזרחים בגירים. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    הצעת חוק העונשין (תיקון - הטרדה מגדרית)
    הצעת חוק 3942 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אורי אורבך נועדה להשית מאסר שנה על מי ש"מבזה או משפיל אדם בשל מינו." הצעתו של אורבך ראויה שיאמרו עליה דברים, ורק מעטים מהם יהיו חיוביים, אך זה אינו המקום לכך.

    הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח)
    הצעת חוק 3941 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של כרמל שאמה הכהן (הד להצעה קודמת שהוביל בשנת 2010) מכוונת לכונן טווח מנחה עבור אחוז ה"העמסה" בתעריף הביטוח. ההעמסה היא התוספת (באחוזים) לביטוח של בעלי רכב ארבע גלגלי, כדי לממן את הפער בסיכון (ובמחיר המשתמע בביטוח) של בעלי רכב דו־גלגלי. במלים אחרות, אחוז ההעמסה הוא אחוז הסבסוד שמעניקים בעלי־רכב בכלל לבעלי רכב דו־גלגלי. בחוק קבוע אחוז סבסוד של 6 אחוז ("שישה אחוזים מעלות הסיכון הטהור") אך בפועל הרשות (כלומר, שר האוצר או הממונה מטעמו) מצפצפת על הכלל ונוטה לקבוע העמסה (סבסוד) נמוך יותר. התוצאה היא שהביטוח לרכב דו־גלגלי מתייקר.
  • ישימות: לא לגמרי ברור מדוע החלפת הנוסח "שישה אחוזים" ב"בין 5.5 אחוז ל-6.5 אחוז" אמורה לחולל פלאות, שכן הרשות ממילא מצפצפת על הקביעה בחוק. השערתי היא כי הטווח נקבע כדי להגביל את טווח המניפולציה בהעמסה. הבעיה היישומית הבסיסית — פעולת הרשות — עומדת בעינה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות ההעמסה מנקודת המבט של ביטוח כלל בעלי־הרכב היא כנראה כמה מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא ייקור של הביטוח לכלי־רכב, והוזלה לקבוצת בעלי הרכב הדו־גלגלי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: סביר להניח כי המטרה המוצהרת, הוזלת הביטוח לרכב דו־גלגלי, ניתנת להשגה באמצעות צעד זה. עם זאת, העובדה כי בעבר פעלה הרשות בסתירה בוטה לחוק, ובשיתוף פעולה עם חברות הביטוח, אינה מעוררת תקווה לשינוי דרמטי בעתיד. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה, המפורט להפליא (העתקה מההצעה משנת 2010, בעיקרו) מנסה לבאר את הטענה בעד סבסוד ביטוח רכב דו־גלגלי בטענה שיש מקומות בהם מעודדים זאת, ששוק הרכב הדו־גלגלי ראוי שיגדל (עניין של דעה, כמובן), שרוכבי אופנועים נפגעים יותר מתשתית לקויה, אך מסכנים אחרים במידה פחותה בהרבה (זה טיעון הסותר את הרציונל: פגיעות רבה נותנת תימוכין לטענה בעד הפחתת ההעמסה), שאין בתיקון "עלות כלשהי על תקציב המדינה" (ומה על האזרחים?) וטיעון חסר פשר לפיו אין זה הוגן שהמחוקק יתיר ל"חברות הביטוח את הזכות להרוויח ובמקביל ישלול את הפתרון, שכבר אושר, של מתן מענה גם לאוכלוסיות פגיעות כרוכבי אופנועים." אם למדינה עניין בעידוד התחבורה ברכב דו־גלגלי, היא צריכה לעשות זאת באמצעות תמיכה ישירה או הקלות ישירות (לדוגמה, במיסוי, במימון חלק מהביטוח) ולא באמצעי עקיף הבא על חשבון כלל הציבור באופן הנוגד את "הצדק הטבעי." ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון - סיוע ריאלי בשכר דירה)
    הצעת חוק 3940 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מירי רגב מכוונת לחייב את המדינה להעניק סיוע בהיקף ריאלי לזכאים הממתינים לדיור ציבורי. החישוב הוא לפי המחיר הריאלי של הדירה המשוערת לה הם ממתינים, בניכוי הסכום שהיו משלמים כשכירות עבורה בפועל.
  • ישימות: בהיעדר בנייה ציבורית בהיקף נרחב, התיקון שווה בערכו לקביעה כי המדינה תסבסד באופן קבוע את תשלומי שכירת הדירה של עשרות אלפי אנשים המוגדרים זכאים. לקביעה כזו השלכה תקציבית ישירה ומשמעותית, והשלכה עקיפה, משמעותית לא פחות, על שוק שכירת הדירות. חישוב שלישי נוגע למידת התאימות בין דירה נשכרת לבין דירה-שהייתה-יכולה-להישכר-לו-הייתה-כזו. ניקוד: 8
  • עלות: עלותו הישירה של החוק מאות מיליוני שקלים, ואולי מיליארדי שקלים (בהתאם לגודל קבוצת הזכאים והיקף הסבסוד). עלות עקיפה באה בדמות עליה ניכרת בשכר הדירה, בהפחיתה את הלחץ להורדת מחיר (ובמקרים רבים, מאפסת אותו). ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא מימון שכר הדירה של עשרות אלפי משפחות, עם הרחבה ניכרת של מספר המבקשים מימון כזה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: סביר להניח כי העליה במחירי השכירות תקזז חלק ניכר מהיתרון, ואף תפעיל לחץ כבד כלפי מעלה על מחירי השכירות באופן כללי. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מתייחס באופן בלעדי רק לשאלת העלות מנקודת מבטם של זכאים, ומתעלם מהאפשרות הסבירה של עליית מחירי השכירות, מהעלות הגבוהה ומהאפשרות של הגדלת קבוצת הזכאים מבקשי התמיכה. בחוק אין גם סייגי בדיקה ברורים לקביעת שכר הדירה, ואין התייחסות לחקיקה המתבקשת (בנייה ציבורית) האמורה לפתור את הבעיה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 45

    הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת)
    הצעת חוק 3939 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לקבוע כי ברשימת מועמדי מפלגה לכנסת יהיה ייצוג של לפחות שליש לנשים. הצעה זו ראויה שיאמרו עליה דברים רבים, ובמיוחד על טיעוניה הביזיוניים, אבל זה אינו המקום לדון בכך.

    הצעת חוק איסור הפרעה לבחירות (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3938 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מרינה סולודקין באה להטיל עונשים חמורים על מי שמפריע למהלכן של בחירות מטעמי אפליה. יש דברים רבים לומר על הצעת חוק זו, אך זה אינו המקום לכך.

    הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - תוספת מענק לפדויי שבי קשישים)
    הצעת חוק 3937 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להעניק תוספת של 25 אחוז לפדויי שבי קשישים מרגע בו מלאו להם שמונים שנה. התשלום הניתן היום, לפי החוק, הוא של אלף שקל מדי חודש.
  • ישימות: אין בעיית ישימות ניכרת בחוק, והוא פשוט ליישום. לא ברור, עם זאת, מדוע דווקא גיל מסוים זה נבחר, מה שעשוי לעורר התנגדות ו/או תביעה להרחיב את מעגל מקבלי התוספת. ניקוד: 3
  • עלות: עלות החוק אינה גבוהה, בגלל המספר הקטן יחסית של פדויי שבי. העלות לאדם היא 3,000 שקל לשנה. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה הסופית תהיה תוספת מסוימת לתגמול הנודע לקבוצה של כמה עשרות אנשים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: השינוי במצבם של הקשישים להם מגיעה התוספת יהיה קטן. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מבהיר מדוע יש לחוקק באופן פרטני תיקונים מותלי גיל מעבר לאלו הקיימים בחוק, ונוצר הרושם כאילו הבחירה הייתה מעין תגמול סתמי ליוצאי ההגנה והמחתרות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 24

    הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה - מבקר רשמי)
    הצעת חוק 3936 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן ואחרים באה להעניק ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת סמכות לפיקוח ובקרה על תפקוד מערכת בתי־הכלא בישראל. הדיון בהצעה זו חורג מתחומה של בדיקה זו.

    הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה)
    הצעת חוק 3935 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין ואחרים באה לבטל את החוק לתיקון פקודת העיתונות. הדיון בהצעה מעניינת זו חורג מתחומה של הבדיקה כאן.

    הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - סמכות ועדת האתיקה)
    הצעת חוק 3934 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יצחק וקנין ואחרים באה להרחיב את סמכויותיה של ועדת האתיקה של הכנסת, כך שתכיל גם שלילת שכר ותשלומים אחרים. הדיון בהצעה זו חורג מתחומה של הבדיקה כאן.

    הצעת חוק העונשין (תיקון - הדרת נשים)
    הצעת חוק 3933 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים נועדה לתקן את חוק העונשין כדי להפוך "הדרת נשים" לעבירה פלילית. הדיון בהצעה זו, כבאחיותיה הרבות, אין מקומו כאן.

    הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון ? איסור ייעוץ למדינת אויב או לישות מדינית זרה)
    הצעת חוק 3932 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אופיר אקוניס באה לאסור ייעוץ של חבר כנסת למדינת אויב או לישות זרה, כתיקון לחוק חסינות חברי הכנסת. הדיון בהצעה זו אין מקומו כאן.

    הצעת חוק הצהרת נאמנות
    הצעת חוק 3923 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של דני דנון באה לאכוף הצהרת נאמנות כתנאי לקבלת תעודה רשמית. ניתן לומר דברים רבים על הצעה זו, ומעטים מהם יהיו נאים, אך מקומו של הדיון אינו כאן.

    הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון - פיצול סמכויות)
    הצעת חוק 3930 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של סעיד נאפע באה לשפר את הטיפול בענייני משמעת בשלטון המקומי. מקומו של הדיון בהצעה מעניינת זו אינו כאן.

    הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה)
    הצעת חוק 3929 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אלכס מילר ואחרים ומצטרפים היא להעניק דרכון לעולה, גם אם טרם התיישב בישראל, במקום תעודת מעבר, כל עוד אותו עולה ויתר על זכויות העולה המוקנות לו בחוק. מקומו של הדיון בהצעה מעניינת זו אינו כאן.

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת סיעוד למבוטח במוסד סיעודי)
    הצעת חוק 3928 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה ביבי ואיתן כבל ומצטרפת מרינה סולודקין באה לבטל את סעיף 227 בחוק הביטוח הלאומי הקובע: "מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור בסעיף 307(א) לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד." העילה לביטול, לפי נוסח דברי ההסבר "אותם אזרחים ותיקים שמוגדרים כסיעודיים או תשושים שעוברים לסידור מוסדי... וצריכים לשלם סכומים גבוהים יחסית למוסדות הסיעודיים, מפסיקים לקבל את הגמלה בדיוק בזמן בו הם זקוקים לו יותר מכל." הגיון החוק הוא כי מקבלי גמלת סיעוד העוברים לטיפול במוסד סיעודי הממומן על־ידי המדינה מקבלים חלופה הולמת לגימלה באופן זה. הגיונו של התיקון הוא לאפשר גימלת סיעוד גם למבוטחים העוברים למוסדות סיעודיים פרטיים.
  • ישימות: הבעיות הכרוכות ביישום אינן מורכבות, בהכרח. לחוק יתנגד הביטוח הלאומי ויתנגדו מוסדות סיעוד ממשלתיים, שהמנגנון הקיים של התשלומים הוא עילת קיומם העיקרית. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק, אם יוחל, תהיה נכבדה למדי — עשרות מיליוני שקלים. עלות נוספת תהיה עליה בתשלומים הנגבים במוסדות סיעוד פרטיים, שכן הסכום הנוסף ישולב בדמי הטיפול הנדרשים היום. עלות אחרת, וודאית פחות, תהיה הפיחות במעמדם של מוסדות סיעוד ממשלתיים, שמשמעותה תהיה ירידה בתמורה הניתנת עבור ההפרשה לביטוח הלאומי. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה שתיווצר תהיה הקטנה ניכרת בהיקף הסיעוד הניתן במסגרת ממשלתית ועליה ניכרת במחירי הסיעוד הפרטי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: היעד, הגדלת התמיכה בסיעודיים אמידים יותר, יושג רק באופן גבולי, כשבמקביל יעלה התשלום הנדרש עבור שירותי סיעוד באופן כללי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מתקיימת בסוג של "חללית" בה יש רק תוצאה ראשית אחת (המשך תשלום הגמלה גם עם תחילת האשפוז בבית־אבות סיעודי), בלי שום התייחסות לתוצאות הכלכליות הנובעות מכך. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון - מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3927 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים באה לקבוע כי בחוק הרשות לקידום מעמד האישה יוסיף לאלימות נגד נשים גם "הדרת נשים מהמרחב הציבורי." יש דברים רבים לומר על החוק, אך לא זה המקום בו הם יאמרו.

    הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - דחיית ביצוע משכנתה על דירת מגורים)
    הצעת חוק 3926 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב, דוד אזולאי ואיתן כבל, ומצטרפת מרינה סולודקין, נועדה לתקן את חוק ההוצאה לפועל בסעיף 81ב'1 ("אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים") כך שמקבל משכנתא, שזו דירת מגוריו, יזכה להארכה של 18 חודשים אם יתחייב לשלם מחצית מתשלום דמי המשכנתא החודשיים בתקופה זו. ההצעה אינה מבארת אם בתקופת הפירעון המופחת ימשיך החוב להיצבר ובאיזה אופן.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא שהוא מאפשר הארכה ממוצעת של 10 אחוז בתקופת הפירעון המופחת, והפחתה של 5 אחוז בממוצע בסכום הנדרש לפירעון. שינוי זה מגדיל את גובה הנכס בסיכון של הבנק בעל המשכנתא ומכאן שהוא מעלה את שיעור הריבית הממוצעת הנגבית ואת מורכבות ההלוואה. הניסוח המרושל של ההצעה מותיר גם חורים רבים של אי־בהירות שיפגעו ביישומה. אין ספק, בנוסף, כי ההצעה תעורר את התנגדותם הנמרצת של הבנקים. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק גבוהה יחסית, מנקודת מבטם של משלמי המשכנתאות, שיידרשו לשלם ריבית גבוהה יותר או להעניק בטחונות מקיפים יותר. האומדן הכספי אינו וודאי או מוחלט, אך הוא נאמד בעשרות מיליוני שקלים עד מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה ירידה במחויבות לפירעון של לווים בעייתיים, שעלותה תשולם על־ידי כלל ציבור הלווים. כדאי לזכור, בהקשר זה, את השיר "החיים היפים" של מוטי פליישר ואופירה גלוסקא, בו הוא מזמר "אף אחד עוד לא נזרק בגלל משכנתא לרחובות." תנאי הפינוי אז היו קשים מאוד לבנקים, וגם היום הם אינם קלים. הבנקים גם אינם מעוניינים בפינוי חייבים, שכן הם אינם בנויים לעמוד במשימת מכירת דירות רבות בהפסד, ולכן יש להם הנעה ממשית להגיע להסדר. הענקת 'הטבה' לבעלי חוב שאינם משלמים אינה משרתת את עניינו של הציבור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה של הארכת הזמן הניתן לבעל חוב תושג, אך לצידה תושג גם התוצאה השלילית המצוינת גם בדברי ההסבר ("להצעה ישנה עלות שולית שייתכן שחלקה תגולגל אל הצרכנים בשוק המשכנתאות") ניקוד: 8
  • קבילוּת: לזכות הצעת החוק עומד העניין הנדיר, שהיא מציינת כי עלות ההטבה לבעלי חוב תגולגל את הצרכנים, אך ההנמקה כי טובת הכלל תעלה על הנזק אינה מבוארת. כדאי לזכור כי לרשות החייבים עומדת היום היכולת להציג יכולת לשוב להסדר תשלומים נאות בתוך 9 חודשים, וההארכה תאפשר להם למשוך את הליך כינוס הנכסים עד כדי 27 חודשים, שהם 15 אחוז ממשך המשכנתא הממוצע, והטעם למשך זמן ארוך באופן בלתי סביר זה אינו מובהר. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 39

    הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון - הגנה מפני הגבלה על חופש הביטוי ועל חופש התנועה)
    הצעת חוק 3925 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים נועדה לקבוע בחוק שיווי זכויות האישה כי לסעיף "זכות האישה על גופה" יתווסף סעיף קטן שיקבע כי "לכל אישה ואיש זכות שווה להגנה מפני הגבלה על חופש הביטוי, היצירה והמחאה ומפני הגבלה על חופש התנועה." ההצעה ראויה לנקודות גנאי על הרישול בהוספתה ועל ניסוחה העלוב, אבל חורגת מתחום בחינה זו ולכן לא תנוקד.

    הצעת חוק מתן ייצוג הולם לנשים בוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3924 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דליה איציק ואחרים נועדה לקבוע כי במינוי נושאי משרה שיפוטית יינתן ייצוג הולם לנשים. חוק זה אינו יכול להיבחן במסגרת זו ולכן לא יזכה לניקוד.

    הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי)
    הצעת חוק 3923 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דוד אזולאי, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס, מירי רגב ואחרים באה להשית היטל בדמות העברת סכום שווה ערך ל-5 אחוז מכלל הדירות שייבנו על־ידי קבלן פרטי לרשות משרד השיכון, כדי שאלו ישמשו לבנייה ציבורית או לרכישת דירות. כדי לבאר, מתח הרווחים הממוצע של קבלנים גדולים כמו דורי בנייה, דניה-סיבוס או שיכון ופיתוח (בישראל) הוא 2.4 אחוז בממוצע (מידע נוסף, כאן).
  • ישימות: מנהלית, אין בעיה כלשהי ביישום התקנה, לבד מכך שעם החלתה תפסק לחלוטין הבנייה בישראל, שכן הסכום המועבר המועבר אינו נתח ממחיר הקרקע אלא נתח הנקבע לפי מחיר המכירה הסופי, מה שמבטל כמעט לחלוטין אפשרות לרווח לקבלן בניין. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההצעה בערך 2.1 מיליארד שקל לשנה, שהקבלנים, אם ימשיכו לבנות, יגלגלו אל הצרכנים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה של יישום מוצלח של ההצעה תהיה הפסקת הבנייה הפרטית בישראל ו/או מעבר לבניית יוקרה בלבד, שכן רק זו תוכל להניב די רווח. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: אין דרך בה ניתן יהיה להשיג את היעד הנקוב (פתרון בעיית הדיור הציבורי "ללא צורך בהוצאה כספית מצד המדינה.") ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בקצרה בטיעון כי הבעיה בישראל היא חוסר במלאי דירות עבור משפחות בדיור ציבורי (טענה לא בדוקה) ומציע לפתור בעיה זו באמצעות הטלת מס על קבלני בניין, שיהיה "ללא צורך בהוצאה כספית מצד המדינה." הטיעון מתעלם מכך שהנפגעים העיקריים יהיו כל רוכשי הדירות שאינם בדיור ציבורי. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 44

    הצעת חוק משק החשמל (תיקון - פיקוח על תעריפי החשמל)
    הצעת חוק 3922 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי מקלב ואחרים מבקשת לבטל את קביעת תעריפי החשמל על־ידי ועדת "הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל" בה יש רוב לממשלה, ולהפוך את קביעתה להצעה, הנתונה לאישור או לאי־אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. כוונת ההצעה היא להעביר את הפסיקה בנוגע להעלאת תעריפים מהרשות המבצעת לרשות המחוקקת.
  • ישימות: ההצעה ישימה, כמובן, אך לא ברור כיצד היא תמומש בפועל או מה היכולת של ועדת הכלכלה לקבוע סייגים בלי ידע בקביעת חלופות. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההחלטה תהיה עקיפה, אך נכבדת, בדמות עיכוב בהעלאת תעריפים, שייצור גרעונות שלהם השלכות מימוניות נכבדות. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא פיקוח פרלמנטרי על תעריפי החשמל—תוצאה שגויה ופסולה, שכן אין זה תפקידו של המחוקק לחרוץ משפט בלי שתהיה לו היכולת להכריע בנוגע לחלופות. התוצאה בפועל תהיה דיון פומבי ופופוליסטי. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת ההצעה להנהיג פיקוח פרלמנטרי על קביעת התעריפים, וסביר להניח כי בהיעדר ידע, הפיקוח יתמצה בתביעה לדחות העלאת תעריפים. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה עורך שינוי דרמטי, שאינו מוסבר, תוך הנחה שפיקוח פרלמנטרי הוא תמיד הליך רצוי. בפועל, תיווך פרלמנטרי אינו הדרך הטובה ביותר לניהול נושא התעריפים, שהיה צריך להיות שקוף ופתוח לציבור. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח נפגעי תאונות)
    הצעת חוק 3921 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ליה שמטוב מכוונת להתמודד עם הקושי שנוצר בעקבות מבחני אובדן כושר עבודה הקשיחים של הביטוח הלאומי, המונעים קבלת גימלה לנפגעי תאונות אם הם מסוגלים לצאת מביתם, גם אם נקבע כי העבודה אסורה עליהם. ההצעה מכוונת לאפשר להם לקבל את הגימלה באישור רופא מומחה מהתחום הרפואי הרלוונטי.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, כשלעצמה, אך צפויה להתקל בהתנגדות עזה של הביטוח הלאומי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות ההצעה מיליוני שקלים, אך לפי מידת הצדק (הביטוח מוענק לפי האירוע הביטוחי) אין עלות זו ניתנת לחישוב. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה של יישום התוכנית תהיה רצויה מאוד, בהעניקה דמי ביטוח למבוטחים הזכאים לו. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: יישום של ההצעה יניב את התוצאה המקווה, אך גם יגדיל את מספר ההונאות הנקוטות כלפי הביטוח הלאומי. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הצעת החוק מנומקת באופן ענייני ומשכנע, ומתייחסת כולה לנושא שבלב הצעת החוק. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 14

    הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי
    הצעת חוק 3920 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של איתן כבל מכוונת לקבוע את יום א' כיום מנוחה במקום יום שישי. לצורך כך הוא מציע להגדיל את מספר שעות העבודה המותרות ביום עבודה לתשע, לקבוע את יום העבודה ביום שישי עד 13:00 או עד 14:00 בהתאם לעונה—בפועל, עד שש שעות). מעשית, החוק מוסיף את יום א' כיום מנוחה ומקצר את שבוע העבודה (במונחי שעות) בארבע שעות (כ-10 אחוז).
  • ישימות: השינויים המנהליים הכרוכים בחוק עצומים, כמו גם השינויים הנובעים מהבדלים בנהלי העבודה במקומות שונים. במקומות רבים בהם נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים מלאים (45 שעות) המעבר יביא למהומה רבתי. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק, המקצץ את שבוע העבודה בכ-10 אחוז היא מיליארדי שקלים, כשנוספת לו עלות דמי האבטלה לעובדים מפוטרים. עלות עקיפה נוספת היא הירידה ביעילות העבודה בשעה האחרונה. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה מהחוק תהיה פיטורים של עשרות אלפי עובדים ו/או הפחתה בשכר עובדים ו/או אי ציות נרחב לחוק. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק יניב תוצאה הפוכה למקווה, שכן העבודה ביום ו' תמשיך להיות חלקית מאוד, ותוספת השעות בימי השבוע האחרים לא תפצה על־כך. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק מלווה בטיעונים הסותרים את נוסחה ("הוספת... חצי שעת עבודה נוספת בימי ב-ה") או שקריים ("הוספת חצי יום עבודה בימי שישי") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    הצעת חוק משקיפי תנועה
    הצעת חוק 3919 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ישראל אייכלר ואחרים נועדה לאפשר לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למנות "משקיפי תנועה" שתהיה להם הסמכות לרשום דו"חות משקיף. הדו"חות ייבחנו על־ידי המשטרה וזו תשלח דו"חות המתבססים על דיווח המשקיף.
  • ישימות: ביצועית, ההצעה יישימה, אך היא תתבע היערכות מצד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומצד המשטרה, שתדרש לבדוק את הדו"חות. ניקוד: 5
  • עלות: עלות התוכנית ביישום מלא היא מיליוני שקלים, בתמחור זמן הבדיקה הנדרש לדו"חות. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב שליחת דו"חות רבים על־ידי אנשים נטולי הכשרה או ידע למשטרה, כאשר לזו אין יכולת ממשית לבחון את אמינות הדיווח, מה שיביא להתעלמות מוחלטת מהדו"חות או לשימוש בהם ב"שיטת מצליח" (כלומר, שליחת דו"חות לנהגים—אם ישלמו, טוב. אם לא ישלמו, לא קרה כלום). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הסיכוי להשפעה חיובית כלשהי הוא אפסי, וסביר להניח כי העלויות המנהליות של התקנה תנבנה תוצאות שליליות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הצעת החוק מניחה (בלי ביסוס כלשהו) כי ריבוי דו"חות מקטין את מספר עבירות התנועה. היא מניחה גם כי בדיקת כל הדו"חות אינה תובעת "תקציבים משמעותיים" (הנחה לא נכונה וגם לא מבוססת). ההצעה גם מתעלמת לחלוטין מהיעדר הידע, הסמכות או היכולת להוכיח של דו"חות משקיף. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מקום עריכת בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים ובדיקה חוזרת)
    הצעת חוק 3918 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חיים כץ ואחרים נועדה לאפשר למבוגרים מעל גיל 90 להיבדק על־ידי רופא מומחה לפי בחירתו—בביתו או במוסד הרפואי. לפי חוק הביטוח הלאומי (ס' 224) מותרת בדיקה כזו רק במוסד רפואי (בניגוד לבדיקת אחות בריאות הציבור, הנערכת בבית הנבדק).
  • ישימות: אין בעיה מיוחדת בישימות, במיוחד בהתחשב בקהל הנבדקים הקטן, אך לא ברור מדוע על גב ההיתר שניתן לביטוח הלאומי לערוך בדיקה ניסיונית באה חקיקה המבקשת לקבוע מסמרות בנושא בו אין לחברי־הכנסת כל ידע. ניקוד: 3
  • עלות: נמוכה יחסית. כמה עשרות אלפי או מאות אלפי שקלים בשנה. ניקוד: 4
  • תוצאה: התוצאה רצויה, לבד מהוצאת כספי הציבור הכרוכה בה. לא ברור מה יעלה בגורל התקנה אם יתברר מניסוי הביטוח הלאומי כי אין זה ראוי לבדוק אדם על־ידי רופא בביתו. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: קרוב לוודאי שהתוצאה המבוקשת הייתה מושגת ממילא עם תום הבדיקה והניסוי, ויש אפשרות לסתירה בין שני נוסחי חוק. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הצעת החוק עצמה כוללת כמה שגיאות כתיב והתיקונים המוצעים יצרו במקרה אחד משפט חסר פשר. דברי ההסבר מפנים לתיקון 131 התשע"ב—הפנייה שגויה או שאינה מופיעה ברשומות. מביך. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 24

    הצעת חוק לתיקון פקודה התעבורה (תדירות הפעלת קווי שירות)
    הצעת חוק 3917 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מירי רגב ואחרים מכוונת להורות כי "קו שירות מרכזי" יופעל משך כל שעות היממה, למעט בימי המנוחה, לתועלתו של הציבור הממהר לאוטובוס האחרון. קלאסיקה של אווילות חקיקתית, המבוססת על ההנחה כי בעיות ניתן לפתור באמצעות הוראה לפתור אותן.
  • ישימות: החוק אינו ישים כלל, אלא בהנהגת מערך סבסוד מקיף נוסף לתחבורה הציבורית. בעיה נוספת היא כי ההחלטה אילו קווים יופעלו נמסרת לידי שר התחבורה, מה שהופך את היישום לסוגיה של לחץ והטבות פוליטיים. ניקוד: 7
  • עלות: העלות האפשרית תהיה מעשרות מיליוני שקלים לשנה (אם יבחרו רק כמה קווים מרכזיים) ועד מאות מיליוני שקלים, אם יבחרו קווים רבים יותר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב מגוון קווים הרצויים לשר התחבורה מבחינה פוליטית, ותוספת שירות לבעלי שדולות מאזורים שונים. התוצאה אינה רצויה, בהכללה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: הדרך הראויה להפעלת קווים כזאת הייתה בהתרת הפעלת קווים כזו לכל דורש, אולי אף עם "מפתח עידוד" של סבסוד קל, כשהביקוש בפועל יקבע את תכיפות הפעלת הקווים. הפעלה בהוראה בחוק תניב את ההפך מהמבוקש. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק נשענת על ההנמקה כי יש סתירה בין ביקוש לכדאיות (הקווים יופעלו "בהתאם לביקוש תושבי המדינה (ולאו דווקא הכדאיות הכלכלית של מפעילי הקווים הבין-עירוניים למיניהם)") שמגחיכה את מעלי ההצעה (אם יש ביקוש, מסתמא שגם משתלם להפעיל קווים כאלו) ואינו מבאר מדוע נוחותו של מיעוט קטן מבין התושבים צריכה להיות ממומנת על־ידי אחרים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 38

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת נורה כחולה מהבהבת על מצלמות)
    הצעת חוק 3916 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רונית תירוש מכוונת להתקין אור מהבהב על מצלמות משטרת ישראל, כדי שהנהגים יוכלו לדעת על קיומן ולהפחית את מהירות נסיעתם מחשש לקנסות.
  • ישימות: יישומית, אין קושי כלל בביצוע, אך הרעיון מנוגד לאחת העילות המרכזיות להצבת מצלמות—הרתעת נהגים באופן כללי מנהיגה במהירות מופרזת. סביר להניח כי התנגדותה של משטרת ישראל תהיה עקרונית (וגם מוצדקת, לגישתה). ניקוד: 7
  • עלות: העלות של התקנת צ'קלקות כאלו זניחה, אף כי סביר להניח כי הם יגרעו מכיסי המדינה וימנעו הוצאה מאזרחי המדינה. ניקוד: 3
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא יידוע הנהגים בנוגע למצלמות, כדי שינהגו באופן בטוח יותר, וסביר להניח כי הראשונה היא תוצאה שלילית. השנייה חיובית, כמובן. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אין שום סיכוי שהצבת נורות אזהרה על מצלמות המשטרה תניב את התוצאה המבוקשת של . ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מעלה טיעון שיש בו ממש ("עולה החשש כי המצלמות החדשות הוצבו בעיקר לצורך העשרת קופת המדינה באמצעות הנפקת קנסות רבים") אך התיקון המוצע אינו נוגע אליו, ועניינו של המחוקק היה צריך להיות בשיקול דעתה של המשטרה בהצבת מצלמות, לא בניסיון להמציא היגיון עקלקל ושקרי לפיו הצבת נורות אזהרה תעודד נהיגה בטוחה יותר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (תיקון - עדיפות להשארתם או הקמתם של מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בתרחיש של הוצאת ידע)
    הצעת חוק 3915 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ואחרים נועדה להפחית את ההחזר של הלוואות לעידוד תעשיית ההיי־טק, אם מרכז הפיתוח נשאר בישראל לפרק זמן של שלוש שנים לפחות. מצב זה ייצור עדיפות למכירה של הידע או החברה תוך השארת מרכז הפיתוח בישראל, לעומת מצב של מכירת הידע בלבד או מכירת הידע והחברה.
  • ישימות: אחת הסיבות העיקריות לכך שרק מעטות מיוזמות הטכנולוגיה העילית ההתחליות בישראל מסתייעות באופן משמעותי בהקצבות המדינה (114 מליון לחממות מו"פ טכנולוגי היא החוק הארכני, הסבוך בקנה מידה ביזנטיני, לעידוד השקעות. הסיבוך הנוסף לא יעמיס עליו הרבה בנוסף, אך הקביעה מהו מרכז מחקר, מה היקפו, וכן הלאה יצרו סיבוך ישימותי מסוים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות החוק תהיה, כנראה, כמה עשרות מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: הותרת מרכזי פיתוח בישראל תהיה חיובית, אף כי לא תמיד הגיונית מבחינה כספית או אחרת. ההפחתה האפשרית במחירי מכירה עשויה להוות בעיה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לחוק לא תהיה השפעה ניכרת לעין על החלטות מכירה, אך היא תיצור אפשרויות תעסוקה לעוסקים בתעלולים פיננסיים והגדרתיים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההנמקה להצעת החוק מבוארת באופן ענייני ובהיר, אך מנמקת את הצורך בסעיף ג' של תנאי בטיעון השגוי לפיו אין הבדל במצב בין א' ל-ב'. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - דחיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בשנת בחירות לכנסת המתקיימות במועד זהה)
    הצעת חוק 3914 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של זאב בילסקי נועדה להביא תקנה למצב בו יש קרבה יתרה או חפיפה בין מועד הבחירות לרשויות המקומיות ובחירות כלליות לכנסת, באמצעות דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות בשלושה חודשים. ההצעה הגיונית, אך המקום לדון בה אינו כאן.

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת)
    הצעת חוק 3913 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זהבה גלאון ואחרים נועדה להוסיף את העבודה במקצועות חינוכיים לרשימת התעסוקות המועדפות, המזכות במענק התמדה, לחיילים משוחררים.
  • ישימות: אין בעיה כלשהי ביישום החוק, לבד מכך שההגדרה של סיוע להוראה וטיפול בילדים רופפת למדי ועשויה לכלול מגוון מיני תעסוקה שקשה לתוחמם. עם ניקוד: 4
  • עלות: עלות החוק היא מאות אלפי שקלים עד מיליוני שקלים, בהתאם להיענות. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא העסקת יותר חיילים משוחררים בהוראה ובחינוך, ותוצאה זו אינה רצויה משקית, ואינה תואמת את רוח החוק, הבאה לעודד תעסוקה במקצועות שישראלים מבקשים להימנע מהם. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ההנחה שהצטרפות חיילים משוחררים תתרום לאיכות החינוך אינה סבירה. אם כבר, סביר להניח כי ההצעה תוביל לצירוף צעירים שאינם כשירים למילוי תפקיד כזה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעת החוק נשענת על נימוק שקרי ("מצב מקצועות החינוך בישראל בשנים האחרונות הינו בכי רע, וכי על המדינה לנקוט בפעולות שיעודדו צעירים להשתלב במערכת החינוך"), שכן בעיית החינוך אינה נובעת ממיעוט מצטרפים לחינוך אלא מתגמול נמוך, המוליד איכות חינוך נמוכה. הנימוק השקרי מוביל את הרציונל בהכללת מקצוע שאינו נתון במצוקת היעדר כוח אדם, אלא במצוקת היעדר כוח אדם איכותי, כדי לתת עידוד להוספת כוח אדם לא איכותי. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 35

    הצעת חוק נסיעות חיילים ברכבת ישראל, הרכבת הקלה ובאוטובוסים ציבוריים
    הצעת חוק 3912 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ורבים אחרים נועדה לאפשר לחיילים לנסוע חינם ברכבת ישראל, ברכבת הקלה ובאוטובוסים ציבוריים.
  • ישימות: החלת החוק אינה בעייתית, אך אופן יישומה בפועל רווי בעיות, הטעיות והונאה, בהעבירו את נטל הבדיקה על שכם חברות האוטובוסים. גם שיטת המימון העקיף לנסיעות אינה פשוטה מבחינת התמחרות, והיא יוצרת מערכת של ניחוש סתמי במקום מידע ברור. ניקוד: 7
  • עלות: עשרות מיליוני שקלים במקרה המצומצם ביותר, סביר להניח כי מדובר במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה היא נסיעת חיילים בחינם כשהבדיקה היא של ספק השירות (התחבורה הציבורית) ולא של המממן. תוצאה רעה מאוד, שכן זמינה הייתה אפשרות טובה בהרבה, בה המימון יינתן לחיילים באמצעות כרטיסיות, כרטיסים, או זיכוי ישיר בבסיסם—מה שהיה מאפשר לעמוד במדויק על היקף השימוש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת היא הסעת חיילים חינם, אך כאן היא תבוא בצירוף לנסיעות נוספות (התחזות, נסיעות לבילויים, וכו') שאין סיבה לממנן. התמחור יהיה גם מופרז ונתון לשיקול דעת פוליטי. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מתעלם לחלוטין מהיעדר הגיון בשיטה שנבחרה למימושו ומוצג סתמית כדבר המוסכם על הכל, ולכן כל דרך למימושו כשירה. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול התקופה המרבית שבעדה משולמת גמלה)
    הצעת חוק 3911 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חברי מרצ (גלאון, גילאון, הורוביץ) נועדה לקבוע את התקופה המרבית עבורה משולמת גמלה באופן רטרואקטיבי על שבע שנים, במקום שנה (לגמלה שאינה קצבת זקנה). לא ברורה עילת ההצעה, כמו גם הגזירה מתביעות הביטוח הלאומי לתשלומים אל מול התשלום הרטרואקטיבי, אך הנושא בכללו חורג מתחום בדיקה זו.

    הצעת חוק לעידוד מפעלים מספקי תעסוקה בפריפריה (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3910 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של משה גפני ואחרים נועדה לעקוף את הקביעות בחוק לעידוד השקעות הון כך ש"השקעות הון" יפורשו כהשקעה במפעל עתיר עבודה ולא רק במפעל שפניו לייצוא. עוד מוצע כי תינתן הנחה בארנונה ובמים. כמו כן מוצע להפוך כל מפעל, בכל מקום, למפעל באזור פיתוח א' על־פי הרכב העובדים בו.
  • ישימות: החוק 'תפור', כמדומה, כדי לאפשר למפעלים עתירי כוח אדם לתבוע הטבות (כהוראת שעה) בהרחבת מסגרת הזמן המותרת לתביעת ההטבה. בעייתיות זו זניחה, מה שאין כן הוויתור על ארנונה ותשלומי מים, התובעים הקצאות וסבסוד ישיר. קביעת אזור פריפריה כאזור פיתוח א' לפי העובדים במפעל הופכת אותו כמעט בלתי אפשרי ליישום. ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, ביישום מלא, תהיה משולשת: עלות ישירה בהקצבות ובסבסוד של עשרות מיליוני שקלים, עלות עקיפה באמצעות מניעת תקצוב מחברות אחרות, ועלות נוספת בסבסוד ארנונה ומים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה של יישום מלא של החוק תהיה הפחתת התקצוב למפעלים מייצאים לטובת מפעלים עתירי כוח אדם והפחתה בהכנסות הארנונה של רשויות בפריפריה. סביר להניח כי המימון יופנה, אם בכלל, למפעלים רווחיים ועתירי כוח אדם, ולא למפעלים חדשים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לחוק לא תהיה השפעה כלל, בכיוון המבוקש, לאור: א) הרווחיות הבעייתית של מפעלים עתירי כוח אדם באופן כללי, שתאפס את מאגר ההקצבות בתוך זמן קצר. ב) הניסיון חסר הסיכוי להלחם במגמות כלליות בכלכלה העולמית של מעבר מפעלים עתירי כוח אדם ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה כולה מבוססת על הנחה שגויה, לפיה עתירות-כוח-האדם של מפעלי תעשייה היא דבר טוב ללא ערעור, שעה שניסיון שלושים השנים האחרונות מלמד כי ההפך הגמור הוא הנכון. סעיפי ההצעה מוצגים באופן בהיר, אך נעדרת לחלוטין התייחסות לתרחישים שאינם עולים בקנה אחד עם רצון המחוקק. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק מענה ראשוני לכיבוי שריפות
    הצעת חוק 3909 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של גדעון עזרא נועדה לחייב מי שמדליק מדורה בשטח פתוח לשאת עמו די מים לכיבוי ראשוני של שריפה ולעשות שימוש באמצעים נוספים, כפי שיקבע השר לביטחון פנים. כמו כן מוצע להטיל קנס על מי שלא ידווח על שריפה.
  • ישימות: את ההצעה ניתן לאשר ולרשום באופן מיידי בספר החוקים, אך היכולת ליישמה היא אפסית. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההצעה, אם תיושם, תהיה נשיאה מיותרת של מים ובזבוז מים בהיקף נכבד מדי שנה (מאות אלפי שקלים, ואולי מיליוני שקלים) ומערך פיקוח גדול. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה מהחוק תהיה נשיאת מים בהיקף רחב על־ידי הציבור. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אפשרות הקטנת מקרי השריפה אינה סבירה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: חוק 'צבאי' המניח כי התנהגות ניתן לשנות באמצעות הוראה בחוק, בלי שתגובה במערך פיקוח נרחב. המקרה המרכזי המאוזכר הוא זה של הצתות מכוונות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 38

    הצעת חוק החזרת תושבי בירעם ואיקרית לבתיהם
    הצעת חוק 3908 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה וחברי חד"ש לאפשר לתושבי בירעם ואיקרית להתיישב במקום מושבם מקדם ראויה לדיון ולהתייחסות, אך להערכתי מטרתה העיקרית היא הצהרתית ולכן אין זה המקום לענות בה.

    הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון - תחולה באזור יהודה והשומרון)
    הצעת חוק 3907 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי אריאל ואחרים להחיל את חוק מגן דוד אדום גם ביהודה ושומרון מנוסחת באופן עילג במיוחד, מה שהיה מצדיק הענקת 'ניקוד עונשין' אך עניינה חורג מחוגה של בדיקה זו.

    הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (תיקון - הקרן לחינוך ורווחה)
    הצעת חוק 3906 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל מכוונת לתעל את ההכנסות שיתקבלו (אם וכאשר) מרווחי נפט לא לקופת האוצר כי אם לקרן מיוחדת, שתחלק את הכספים לפי שיקול דעת הממשלה (שלה רוב בהנהלת הקרן) למוסדות ציבור ומלכ"רים בתחום החינוך והרווחה.
  • ישימות: אפסית. החוק העשוי ברישול מביך מנסה להפקיע את הכספים (שבמקרה הטוב יחלו לזרום בשנת 2018 עד 2019) מראש לצריכת רווחה וחינוך שוטפת, ולהפוך את הקרן לאגודה לחלוקת כספים למוסדות מקורבים לשלטון. אף שיש היגיון פוליטי מסוים בפתיחת ערוץ לחלוקת כספים נוספת על־ידי השלטון, היישימות של ההצעה בפועל נמוכה מאוד בגלל הגדרה לקויה של כספי הקרן, בגלל הקמת גוף לכספים שעדיין אינם קיימים, בגלל הניסיון לתעל את הכסף לגופים לפי שיקול דעת שאינו שקוף, ובשל התנגדות חריפה שתבוא מהאוצר ומגורמים האמונים על תקציבי המדינה. ניקוד: 9
  • עלות: תיעול הכנסות ממסים בגובה (פוטנציאלי, אם וכאשר) מיליארדי שקלים לתקצוב אגודות, מלכ"רים ושות' יעלה למדינה (וינוכה מכיסי הציבור) מיליארדי שקלים מדי שנה. ניקוד: 10
  • תוצאה: במקום תיעול הכסף למטרות שיש בהן תועלת כמו החזר חובות, קרן חסכון עתידית, תקציב ממשלתי מסוים, או כל צורך מוגדר, הכסף יועבר לקרן חלוקת כספים למלכ"רים לענייני חינוך ורווחה. תוצאה מאוד לא רצויה מנקודת מבט ציבורית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ההגדרה האמורפית של היעדים ("רווחת האזרחים, ולמען השקעה בחינוך הדורות הבאים") מגדירה כמעט באופן מוחלט את אי-אפשרות השגת היעדים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: קשה למצוא הצעה מרושלת יותר מבחינה תוכנית ורעיונית, בלי כל הסבר לגבי שמירת וחלוקת הכספים שיתקבלו כמס (לדוגמה, מס נוסף על זה שהיה זורם לכיסי המדינה ממילא? כל המס? אופן השקעת הכספים?), אין כל הסבר ברור מדוע המנגנון המוצע והיעדים המוצעים עדיפים. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון - מניעת ניגוד עניינים)
    הצעת חוק 3905 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מגלי והבה ואחרים מכוונת לשנות את אופן מימון בדיקות הקרינה הבלתי מייננת (לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת), כך שאלו לא ימומנו ישירות על־ידי חברות הסלולר אלא מכספי האגרות שייגבו מאותן חברות.
  • ישימות: הבעיה העיקרית ביישום החוק היא הצורך בהעלאת סכומי האגרה של הקמת אנטנות, כדי לכסות את עלות הבדיקה, והצורך בעדכון שוטף שלהן. ניקוד: 5
  • עלות: העלות לציבור תתבטא בתוספת של כמה מיליוני שקלים לשנה, בהנחה שדמי האגרה לא יועלו או יעודכנו לצורך זה. גם אם סכום האגרה יועלה, ההיתמחרות מול גוף ממשלתי תביא לעליה ניכרת בעלויות הבדיקה הרבה מעבר לעליה בסכומי האגרות. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא לכך שהבדיקות לקרינה בלתי מייננת יבוצעו תמורת סכום גבוה בהרבה, עם העלאה ניכרת של הסיכון לשחיתות ציבורית. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הפחתת התלות בחברה הסלולרית כמטה לחמו של הבודק תומר במערכת לחצים ושוחד על הפקידים הבוחרים את בעלי ההיתר לבדיקה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מנוסחת באופן ענייני ומנומקת היטב, אף כי השינוי המוצע לא יחולל שינוי כלל. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית)
    הצעת חוק 3904 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה להוסיף את חובת לימוד השפה העברית והשפה הערבית בכל בית־ספר. אף שיש דברים רבים לומר על הצעה זו, היא חורגת מתחום הבדיקה כאן.

    הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - זכאות לתמיכה או לתקציב לישיבה)
    הצעת חוק 3903 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין מכוונת לשלול את הזכאות לסיוע לתלמיד ישיבה נשוי. ההצעה האווילית הזו (האם הכוונה היא גם לשלול הטבות סטודנט שנישא? או להעלות את שכר הלימוד שלו בהתאם למצבו המשפחתי) היא הצהרתית ואין זה המקום לדון בה.

    הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - איסור הצמדת דברי פרסומת לרכב)
    הצעת חוק 3902 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רוברט טיבייב ואחרים מכוונת להחיל תקנת "מלכלך רשות הרבים" על מי שמצמיד פרסומת על כלי רכב.
  • ישימות: הנחתם של המחוקקים, מן הסתם, היא כי החוק ייושם על־ידי מלאכים, אך הסבירות לכך נמוכה. ניקוד: 7
  • עלות: במקרה ויוקדשו לכך תקציבים נאותים, מאות אלפי שקלים עד מיליוני שקלים לאכיפה. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יהיה הטלת קנסות על מפרסמים בדרך זו, אף כי לא ברור כיצד התוצר הנלווה (השלכת העלונים) נובעת ישירות מהצמדתם אל הרכב. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: להצעה לא תהיה השפעה כלשהי על המתרחש. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הניסוח מסורבל ("נכון להיום אזרחי מדינת ישראל"), עילג ("מתעופפים ליד הרכבים"), דמגוגי ("מצמידי הפרסומות פוגעים באזרחים, מזיקים לרכושם הפרטי וחודרים לרשות היחיד ללא כל רשות והסכמה לכך") והטיעון המרכזי אינו מוסבר. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - הקמת טורבינות רוח בייעוד למטרות חקלאות, תעשייה ומתקנים הנדסיים)
    הצעת חוק 3901 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש מכוונת לאפשר הקמת טורבינות לייצור חשמל מרוח על אדמה חקלאית, בלא שהדבר יישנה מייעודה החקלאי.
  • ישימות: להצעה אין בעיות יישומיות של ממש, לבד מהעובדה שכלל "מגבלת הגובה המותר לבניה" ימנע הקמת טורבינות רוח (שכן גובהן עולה במידה ניכרת על הגובה המותר לבנייה. ניקוד: 4
  • עלות: החוק מעניק עידוד להקמת טורבינות רוח, שפעולתן כרוכה תמיד בהפסד כספי ניכר, אף כי קשה להעריך את היקפו. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא להגדלת מספר טורבינות הרוח המוקמות, ולבזבוז ניכר של משאבים ציבוריים על אופן הפקת חשמל שאינו מתאים לאקלים הישראלי ואינו יכול להיות רווחי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא הקמת טורבינות רוח, וההיתר כשלעצמו, בלי סבסוד עמוק של ההקמה, התחזוקה ואספקת החשמל, אינו אפשרי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: היעד (אספקה מאנרגיה מתחדשת) מונח כדבר שכל אמצעי ננקט המקדם אותו הוא טוב, בלי התחשב במידת הכדאיות הכלכלית שלו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק אי פינוי מאחזים
    הצעת חוק 3900 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מירי רגב מכוונת לאסור פינוי מאחזים ואם אלו הוקמו על קרקע פרטית של ערבים, לפצותם לפי החלטת וועדה ממשלתית.
  • ישימות: ההצעה בלתי־ישימה לחלוטין מעיקרה, שכן היא מבקשת לאכוף קביעה מדינית באמצעות חקיקה, מה שקשה להניח כי יקרה. ניקוד: 8
  • עלות: דירוג נדיר ומרבי, מסיבות מובנות מאליהן. ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה בשני מובנים: הוא יעניק היתר להקמת מאחזים עם או בלי תמיכת המדינה ועם ובלי הסכמתה; שנית הוא יתן עידוד לפריעת חוק (השתלטות על קרקע פרטית), כשהוא מטיל את חבות ההוכחה על הבעלים ולא על הפולש. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא כנראה לקדם את ענייניה של מירי רגב, ולכן יכול להניב תוצאה רצויה. בהתייחס למטרה המוצהרת, זו אינה אפשרית. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ניסוח עילג להפליא, המבזה את מוסד הכנסת, והנמקתה העיקרית ("הגיע הזמן לשים קץ לעיסוק הציבורי בנושא פינוי המאחזים היהודיים ביהודה והשומרון ויצירת מתח ציבורי סביב סוגיה זו על ידי קביעה בחוק שהמאחזים לא יפונו") שגויה לחלוטין. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 41

    הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- המרת חובות כספיים בהפקות מסוגה עילית)
    הצעת חוק 3899 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של נחמן שי ואחרים באה להושיע את ערוץ 10 באמצעות הארכה בשלושה חודשים של מועד תפוגת החוב המקורי וקביעה כי מועצת הרשות השנייה תוכל להמיר חוב בשל דמי זכיון ותמלוגים בהפקה של תכניות סוגה עילית מעבר למכסה.
  • ישימות: ההצעה ישימה, במובנה הבסיסי, באפשרה להמיר דמי זיכיון ותמלוגים לא מוצדקים באפשרות לערוצים המסחריים (ובראש ובראשונה ערוץ 10) להפיק תכניות טלוויזיה איכותיות, כביכול, כחלופה לפירעון חובו. עיקר ההתנגדות להצעה פוליטית ולא יישומית, אך זו עשויה להיות משמעותית. ניקוד: 4
  • עלות: כמה מיליוני שקלים, ככל הנראה. ממיר כסף שלא ישולם בתכניות. עלותן המוערכת היא כמה מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא פתרון קשיים קבועים וזמניים בפעולת הערוצים המסחריים ואולי, בעקיפין, פתח לשינוי שיטת הזיכיונות והתמלוגים הנהוגה. התוצאה הראשונה פסולה—חוק לא נועד לפתור בעיה של הרשות המבצעת. התוצאה השנייה עדיפה על המצב הקיים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: התוצאה שתתקבל בפועל תהיה הפסקת תשלומי דמי זיכיון ותמלוגים, שכן הרבה יותר משתלם לערוצים המסחריים להפיק תכניות מלשלם כסף. זו אולי תוצאה רצויה, אבל לבטח לא המכוונת. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לא כנה (לא קידום השיח הדמוקרטי מעסיק את מעלי ההצעה) אך הניסוח סביר וההנמקות בכללן סבירות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק העונשין (תיקון - הכפלת ענישה בשל פגיעה ברגשי דת ומסורת)
    הצעת חוק 3898 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אחמד טיבי ואברהים צרצור משנה מילה אחת בחוק העונשין—במקום "שלוש" יבוא "שש"—כדי להחמיר בענישה בשל פגיעה ברגשי דת ומסורת.
  • ישימות: ישים לחלוטין, מיידית וללא פרוצדורה מיוחדת. ניקוד: 1
  • עלות: העלות העקיפה האפשרית היא מאסר ארוך יותר, אם ייושם מאסר כזה, למורשעים בעבירה. עלות פוטנציאלית נכבדת, אך סביר להניח שמימושה בפועל יהיה צנוע. ניקוד: 4
  • תוצאה: עניין של שיפוט. האם רצויה הגנה חזקה יותר דווקא על אתרי דת ולא על אתרים אחרים? האם נכון להעניק להם הגנה מיוחדת? פשרה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: לשום יישום של החוק בענישה מוגברת לא תהיה השפעה ניכרת על כמות העבריינות או על חומרתה. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לחוק הגיונית ומנוסחת באופן תמציתי. היא כוללת סברה רווחת, אך שגויה, שלהחמרה בעונש יש השפעה מהותית על היקף העבריינות. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 22

    הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכויות סדרן בתחנת רכבת)
    הצעת חוק 3897 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק סמכות לחברת רכבת ישראל למנות סדרן שיהיה בעל סמכות כשל שוטר או עובד רשות מקומית לעניין הטלת קנסות על עישון בתחנת הרכבת. הבעיה שבא החוק לפתור היא כי האנשים המוסמכים להטיל קנסות (שוטרים, עובדי רשויות מקומיות) אינם עושים זאת בתחנות רכבת.
  • ישימות: למרות הפשטות, הישימות נמוכה, ככל הנראה, ויש בה פתח לבעיות. ההסמכה של עובד חברת הרכבת כסדרן תטיל על עובדי החברה משימה נוספת, הכרוכה בהתמודדות עם נוסעים, בלי שתישקף להם תמורה ממשית תמורת פעולה זו. הצעות מעין אלו הופכות לחוק, פעמים רבות, אך נותרות לא ממומשות. ניקוד: 6
  • עלות: העלות האפשרית של החוק היא, כנראה, נמוכה למדי. הוצאה מסוימת כרוכה בתוספת תשלום לעובדים שימונו כ'סדרנים' ועבור הכנת הדו"ח השנתי על קנסות, שהוא בגדר הטרדה. ניקוד: 4
  • תוצאה: האם מינוי סדרנים הוא תוצאה רצויה? האם הרחבת סמכותם היא תוצאה רצויה? ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום מוצלח של ההצעה (מינוי סדרנים) לא יניב תוצאה ניכרת לעין כלשהי. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה אינה מנומקת כלל ומנסה לומר כי הפתרון לאי החלת החוק בידי הממונים על החלתו צריכה להיפתר באמצעות הרחבת גדר הממונים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית)
    הצעת חוק 3896 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רחל אדטו מכוונת לאפשר למדינה או למשפחות חולי אנורקסיה לאשפז את הלוקים בהפרעה בכפייה.
  • ישימות: ישימות ההצעה בעייתית, שכן אנורקסיה מוגדרת הפרעה נפשית ולא מחלת נפש. פריצת הגדר כאן, להחלת אשפוז בכפייה, שהוא צעד כליאה חמור מאוד, על מגוון התנהגויות חריגות של בני־אדם, המוגדרות "הפרעה נפשית" גורר עמו בעיות משפטיות חריפות וחמורות מאוד. הפרעות אחרות אף הן בעלות השלכות תמותה ניכרות—לעתים קרובות, חמורות הרבה יותר מבחינת תמותה או ניזוק מאשר אנורקסיה—וחקיקה כאן תהיה פתח להחלה של אשפוז כפוי על מגוון מאלו. ניקוד: 7
  • עלות: האפשרות להחיל אשפוז כפוי על מספר גדול יחסית של סובלים מהפרעות אכילה (1,500, לפי נתוני אדטו) עשויה להיות כרוכה בהוצאה של מיליוני ואולי עשרות מיליוני שקלים. בפועל, ההוצאה תהיה כנראה מיליונים ספורים. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, ככל הנראה, של אשפוז כפוי (שתועלתו, לא בהכרח מוכחת) ופתח להגדרת הפרעות נוספות שונות כמצדיקות אשפוז. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: סביר להניח כי לאשפוז הכפוי לא תהיה השפעה כלשהי על היקף התופעה או על התוצאות הסופיות. ניקוד: 8
  • קבילוּת: דברי ההסבר להצעה דמגוגיים מאוד ("בשלבים הקשים של המחלה מגיעים חולים למשקל של שלושים קילוגרמים ואף למטה מזה") והשפה עילגת. הנימוק העיקרי ("שיקול דעתם של חולים אלה הינו מוטעה ומעוות, אין זה מוסרי לקבל את התנגדותם לאשפוז הנועד להציל את חייהם") בעייתי מאוד, שכן הוא מניח כי בני־אדם הסובלים מהפרעה, אך כשירים לבצע החלטות, יוגדרו בלתי־כשירים לנוחות המחוקק או "משפחותיהם של אותם החולים הרואות את יקירם גווע לנגד עיניהם וכן הרופאים המטפלים אשר ידם קצרה מלהושיע ואין ביכולתם לאשפז." תסכולם מעורר הזדהות, אך אינו נימוק כלל. גם משפחותיהם של הסובלים מהתנהגות כפייתית סובלים. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות)
    הצעת חוק 3895 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ מכוונת לקבוע כי עלות סל התרופות תעלה באופן קבוע מדי שנה ב-2 אחוז, כשהוספה כנגד גריעה לא תחשב חלק מהתוספת, וכי עלות הסל תתעדכן לפי מספר המבוטחים המשוקלל הממוצע.
  • ישימות: התקנה אינה ישימה מיידית בלי שינוי עקרוני במדיניות הנוהגת בנוגע לסל התרופות הזוכות לסבסוד מטעם המדינה. הצעת החוק שוללת את הסמכות לדון בנושא ממשרד הבריאות (או מאזרחי ישראל) ומפקידה אותו בידי מנגנון אוטומטי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות השינוי עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליונים או קרוב למיליארד שקל מדי שנה, במקרה האחר. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח של כינון 'טייס אוטומטי' בנושא הנוגע לתקציבים אינו יכול להניב תוצאה רצויה. ההנחה כי ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים יתבעו תמיד הגדלה של הסל והוצאה ציבורית גדולה יותר אינה נכונה בהכרח. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה אמור להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות, ובמטרה זו הוא יכול להצליח. אם המטרה היא שיפור בריאותם של תושבי ישראל, כי אז יכולתו של החוק להשיג את המטרה נמוכה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מביש ודולה טיעונים דמגוגיים עם היגיון עקלקל ("המחאה החברתית... הוכיחה כי הקפאת התקציבים... אינה מאפשרת התעדכנות ראויה וסיפוק צרכי הבריאות העולים של הציבור הישראלי"), טיעונים שקריים ("שינויים דמוגרפיים, קרי: גידול באוכלוסייה והזדקנותה") והנמקות לא ברורות ("חידושים טכנולוגיים המאפשרים הוספת שירותים ותרופות של ניתנו קודם"). אין הבהרה מדוע המנגנון הנוכחי אינו מספק, לבד מאת הרצון בהגדלת תקציבים כדבר טוב לעצמו. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד)
    הצעת חוק 3894 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של דב חנין ואחרים מכוונת לבטל אספקת בדיקות שגרה, חיסונים ומעקב בבתי־ספר על־ידי גורמי חוץ, והשבת שירותי אחות נרחבים יותר לבתי־הספר, לביצוע תפקידים כמו מתן חיסונים. הערה: משרד הבריאות מממן כ-410 משרות אחות (לפי "הארץ") לפי נתוני תקציב משרד הבריאות הוקצו לשירותי אחיות השנה 76 מיליון שקל. בהנחה שמספר האחיות גדל עם הגידול בתקציב ועם הגידול במספר התלמידים כי אז מספרן היום הוא כ-450.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בשינוי משמעותי במערך הקיים, ובתוספת תקציבית ניכרת (כ-300 מיליון שקל). ניקוד: 8
  • עלות: גבוהה מאוד, מאות מיליוני שקלים במקרה הטוב. ניקוד: 9
  • תוצאה: יישום מוצלח יניב אחיות בכל בתי־הספר ותוצאה זו, לכאורה, חיובית יותר מאשר המצב הנוכחי. השינוי יהיה כרוך, עם זאת, בהקטנה של תקציבים אחרים, ולא ברור האם מאזן הדברים אכן יהיה חיובי. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום ההצעה יכול להניב אחיות בכל בתי־הספר. טענות אחרות נתונות בספק. ניקוד: 3
  • קבילוּת: ניסוחה של ההצעה נשען על שני טיעונים: הראשון הוא כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי משרד הבריאות צריך להיות אחראי לנתינת השירותים וכי הוא זה שינהל אותם ומכאן נגזרת מניעת שימוש בקבלני משנה; השני הוא כי בפעולת שירותי הבריאות התגלו כשלים רבים וכי "הפרטת שירותי בריאות התלמיד עלתה למדינה מיליוני שקלים." הטיעון הראשון מבוסס כולו על הרעיון כי שכירת אחיות על־ידי משרד הבריאות שונה מהותית משכירת שירותי חברה השוכרת אחיות. ספק אם יש ממש בטענה שדרגת ההפרדה הנוספת היא סתירה ממשית לקביעת האחריות או הניהול. הטענה השנייה תמוהה, נוכח הצעה המבקשת להתמיר במידה ניכרת את הוצאות משרד הבריאות בתחום. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק העונשין (תיקון - הרחבת סמכות בית משפט להארכת משך עבודות שירות)
    הצעת חוק 3893 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אריה ביבי וזאב בילסקי מכוונת להרחיב את סמכות בית־המשפט להאריך את משך המאסר שניתן להמירו בעבודות שירות משישה לתשעה חודשים.
  • ישימות: החוק ניתן ליישום מיידי, כמעט ללא קשיים. ניקוד: 1
  • עלות: לחוק אין עלות נראית לעין והוא מגדיל את התועלת הנובעת מהמרת מאסר קצר בעבודות שירות ניקוד: 1
  • תוצאה: יישום מוחלט של ההחלטה (כלומר, שימוש בחוק המרחיב בגזרי דין) יניב תוצאה רצויה בדרך כלל. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: התוצאה תאפשר הקטנה (מזערית) של מכסת האסירים בבתי הכלא. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההסבר תמציתי והגיונו והתועלות הנובעות ממנו ברורים. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 9

    הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 3892 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לבטל את חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה." חוק זה אינו ניתן לבחינה, להבנתי, לפי הכלים שכאן, שמטרתם לבחון השלכות כלכליות ויישומיות של הצעת חוק.

    הצעת חוק מרכזי טיפול בנושא הפרעות אכילה
    הצעת חוק 3891 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להקים מערכת נפרדת לטיפול בחולי אנורקסיה נרווזה, בנפרד ממערכת הטיפול בבתי־החולים לחולי נפש או בבתי־החולים הרגילים. הצעת החוק, כמו זו של רחל אדטו (3896), באה לקדם 'מיסוד' של הטיפול בהפרעה.
  • ישימות: מדי שנה לוקים כ-850 באנורקסיה בישראל (נתונים, לפי המצב בבריטניה) ומתוכם, שיעור התמותה הוא כ-4-5 אחוז (כ-40 מדי שנה). הקמת מרכז טיפול שיעניק טיפול מקיף בבעייה תדרוש הוצאה ניכרת והקמת מערך טיפול מורכב. ניקוד: 6
  • עלות: העלות של החוק נאמדת במיליונים עד עשרות מיליונים. ניקוד: 8
  • תוצאה: כלל לא ברור אם הקמת מערך טיפול נפרד לאנורקסיה הוא תוצאה רצויה. מערך כזה נוטה 'להזין' את עצמו באמצעות נטייה לאבחון יתר, ומעודד את הנטייה לאשפז, להחריף את הטיפול ולהרחיב את סמכויות המטפלים וההורים, בלי שניתנה עדות משכנעת לכך שבידם אמצעי טיפול מוצלחים. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לא ברור אם יישום ההצעה יניב טיפול משופר בהפרעות אכילה, ויש לו סכנות תוצאות צד ותוצאות נלוות סביבתיות חריפות. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה אינו מעלה ספק כלשהו לגבי מידת היעילות של הטיפול שניתן לתת, אף שספק כזה היה צריך לעלות. הקמת מרכזים נפרדים לטיפול בתופעה מצומצמת יחסית אף היא אינה מוסברת. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק העמותות (תיקון - הצגת דוחות כספיים בארגוני עובדים ומעבידים)
    הצעת חוק 3890 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה ביבי ואחרים נועדה להרחיב את תחולת חוק העמותות כדי שיחול על ארגוני עובדים או מעבידים שנוסדו לפני חקיקת חוק העמותות.
  • ישימות: אין בעיות ניכרות ליישום החוק. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק היא הוצאה של כמה מאות אלפי שקלים לכלל העמותות עליהן חל החוק. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה אינה רצויה, כפי שכל כפייה של ניהול חשבונות אינה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: החוק יניב את התוצאה המקווה, ככל הנראה ויכפה על הארגונים הרלוונטיים לנהל ספרי חשבונות. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הנימוק להצעה הגיוני וסביר. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 16

    הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - נטילת אמצעי זיהוי ממסתננים)
    הצעת חוק 3889 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה ביבי ויואל חסון נועד להתיר לחיילי צה"ל לערוך חיפוש על חשוד בהסתננות ולהעביר את המידע למשטרת ישראל.
  • ישימות: החוק תובע התאמה והכשרה (שלא ברור אם תבוצע) של חיילי צה"ל בביצוע המשימה. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההכשרה והטיפול, כמו גם עלויות ההעברה והטיפול על־ידי משטרת ישראל יהיו צנועות. ניקוד: 3
  • תוצאה: התוצאה הבסיסית, היתר חיפוש למי שלא הוכשר לכך, והענקת סמכויות נרחבות לצעירים חסרי ניסיון אינה חיובית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המבוקשת היא הגברת פיענוח עבירות המבוצעות על־ידי מסתננים, אך לא ברור כיצד בדיקה של חיילי צה"ל בגבולות תסייע בכך. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה מתעלם מאפשרות השגת התוצאה המבוקשת ומניח באופן סתמי כי מעורבות חיילי צה"ל תסייע בכך. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 27

    הצעת חוק הכרה, טיפול ושיקום בפדויי שבי
    הצעת חוק 3888 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מירי רגב באה לזכות פדויי שבי (כלומר, גלעד שליט ואחרים) בתגמולים שונים על חשבון המדינה. החוק יכיר בפדוי שבי כנכה בדרגה של 20 אחוז ללא הוכחה ו-50 אחוז לפי הוכחה קלושה אחרת. אם נפטר פדוי שבי ממחלה כלשהי (מפגיעה נפשית ועד סוכרת או התקף לב וסרטן) הוא יוכר כנספה במערכה ומשפחתו תזכה בכל הטבות השיקום.
  • ישימות: החוק יספח באחת, ובאופן רטרואקטיבי, כל מי שנפל בשבי, גם אם לכמה עשרות ימים אחרי מלחמה. ההתאמות הנדרשות קיימות, אך הן אינן מורכבות מאוד. ניקוד: 4
  • עלות: עלות גבוהה של עשרות מיליוני שקלים, בהתחשב בקבוצת פדויי השבי ממלחמות שונות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא החלת הטבות נרחבות על קבוצה של אנשים, שעה שמקביליהם (לדוגמה, לוחמים שלא נפלו בשבי) אינם זוכים להטבה כלשהי. אפליה כזו עומדת בניגוד לתחושת הצדק הטבעי, במיוחד בשל ההפרזה הניכרת שבה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: יישום ההצעה יניב הענקת הטבות נרחבות לפדויי שבי, כמבוקש. ניקוד: 2
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מסתמך על ממצאי ועדה ומסביר באופן משכנע מדוע סובלים פדויי שבי ממחלות רבות יותר, אך אינו מבאר באופן משכנע את זכאותם למעמד חייל שנספה, גם אם נפטרו אחרי עשרות שנים. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 30

    הצעת חוק חינוך לסובלנות בבתי הספר
    הצעת חוק 3887 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עפו אגבאריה ואחרים מכוונת לכונן תכנית פעילות חינוכית בנושא סובלנות בבתי־הספר.
  • ישימות: התכנית תובעת היערכות והכנת תוכנית במשרד־החינוך, תקצובה ויישומה. ניקוד: 6
  • עלות: עלות התכנית תהיה כמה מאות אלפי שקלים בהכנתה, וסכומים של כמה מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה תהיה תכנית נוספת של משרד החינוך, עניין שאינו רצוי בהכרח. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אין לתכניות משרד החינוך השפעה ידועה כלשהי על מגמות ותפישות בחברה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטיעון המרכזי הוא כי מודעות לאלימות היא ראשיתו של פתרון או צמצום של התופעה, ואין תימוכין ברורים לטענה זו. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 35

    הצעת חוק הממשלה (תיקון - עקרונות לעבודת הממשלה והבטחת איכות השלטון)
    הצעת חוק 3886 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת לרכז את עקרונות הפעולה הנדרשים מממשלת ישראל תחת קורת גג אחת, בכוונה שאלו ישמשו בחוקה עתידית. ארגון מחדש זה חורג מתחומה של הבדיקה המבוצעת כאן.

    הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות)
    הצעת חוק 3885 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מכוונת לבטל את הסעיף בחוק האזרחות המאפשר לבטל את אזרחותו של אדם שהורשע במעשה ריגול או טרור. ההצעה נועדה להשיב את האזרחות לראש המפלגה לשעבר, שנחשד בריגול לטובת סוריה. אין זה המקום לבחון הצעה זו, שכן היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - תחולה באזור)
    הצעת חוק 3884 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אורי אריאל ואחרים מכוונת להחיל את תקנות חוק עידוד השקעת הון גם על שטחי יהודה ושומרון.
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין כבר עתה, אף כי ההתנגדות הפוליטית לו ניכרת ועל־אף עלויות כספיות משתמעות רבות. ניקוד: 3
  • עלות: גבוהה מאוד. תוספת השקעה של עשרות מיליוני שקלים ואף מאות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה של החוק תהיה החלה של אזור פיתוח א' על אזורים נרחבים שמבחינה גאוגרפית ואחרת נמצאים מרחק קצר ממרכז הארץ. גם בהתעלם משיקולים פוליטיים, החלה זו בעייתית מאוד בהפלותה בין רמת גן, ראשון לציון או נתניה ואריאל או קדומים. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לחוק עידוד השקעת הון אין שום השפעה ממשית על השקעת הון, ולא תהיה לו השפעה על עידוד השקעת הון ביהודה ובשומרון. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח הצעת החוק מדגיש, באופן מטעה, את "אזורי הבקעה, צפון ים המלח, דרום הר-חברון וצפון השומרון," שעה שכמעט כל הנהנים יהיו יישובים ואזורי תעשייה הקרובים מאוד לאזור המרכז. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 35

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שירותים מיוחדים לילד נכה)
    הצעת חוק 3883 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב אלקין וחברי הכנסת מבקשת להעניק להורים לילדים נכים השתתפות כספית של הביטוח הלאומי במתן שירותים מיוחדים לילדם, בדומה להשתתפות הניתנת לנכים מעל גיל 18.
  • ישימות: ההטבה הניתנת משנה את התפישה הבסיסית של החוק, לפיה מוטלת חובה על הורה לדאוג לילדו, ולהציב את ההטבה הניתנת בדרגה אחת עם ההטבה לנכים מבוגרים, הנדרשים למימון שירותים מיוחדים. להענקת הטבה זו מתנגדים לא מעטים, וביניהם הנכים המבוגרים (שיתבעו הענקת הטבה מוגברת להם), הביטוח הלאומי, האוצר, וכן הלאה. ניקוד: 8
  • עלות: אסטרונומית, ככל הנראה. מאות מיליוני שקלים או מיליארדי שקלים, בגלל היקף ההטבות הנרחב. ההטבה היא גם פתח למעשה תרמית נוספים רבים (ויש כבר רבים היום). ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הסרת העול הכספי והפיסי של טיפול בילד נכה מהוריו, והעמסתו על שכם הציבור. המידה בה רצוי הדבר לציבור אינה ברורה. יש בהצעה גם מידה של אי-צדק: האם הורים לילדים שאינם נכים אינם נדרשים לעתים להשגיח על ילדם? האם הם אינם נדרשים להשקיע כסף וזמן יקר בנושאים הקשורים בטיפול בהם? ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה העיקרית, העלאת ההטבה, ניתנת להשגה. התוצאה של שיפור באיכות החיים של הורים לילדים נכים גם היא ניתנת להשגה. התוצאה העקיפה—פגיעה באיכות חייהם של שאר אזרחי ישראל, היא התוצר הלא מכוון. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ההצעה מוגשת בהנמקה שאינה נוגעת בליבת העניין אלא רק בקיום החוסר בשירות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 37

    הצעת חוק הרשות לפיתוח הגליל (תיקון - מיזם חקלאי-תיירותי בגליל)
    הצעת חוק 3882 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של רוברט אילטוב ואחרים מכוונת לשפר את מצבם של מיזמים חקלאיים-תיירותיים (הניחוש שלי הוא שהכוונה למיזמים של כרמי ומחלבות בוטיק, פינות בעלי־חיים וכיוצא בזה). החוק מגדיר הקצאת מקרקעין לנושא, מנגנוני תיאום, זכות קניינית בשטח המוענק אם הפרויקט נמשך מעבר לזמן מסוים, ותמיכה בסיוע בפרויקטים כאלו.
  • ישימות: בינונית-נמוכה. הפעולה מול מנהל מקרקעי ישראל סבוך במיוחד, ונושאי הקניין הקרקעי המוגדר לפי שימוש בקרקע מוקצית הוא פתח לבעיות רבות. מתנגדים אחרים הם גורמים בעלי מונופול בשוק החלב, המתנגדים לפעולה כזו. ניקוד: 7
  • עלות: עלות התמיכה ועלות הפסד תשלומי הקרקע היא בסדרי גודל של עשרות מיליארדים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יגדיל את מספר הגורמים החקלאיים המשרתים גם את הציבור הרחב ובהתחשב במרחבים המוגדלים יש בכך תועלת מסוימת. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סיוע מסוים, ובייחוד האפשרות לביסוס קניין קרקעי בעקבות שימוש מגדיל מאוד את האפשרות שהתוצאה המקווה תושג. ניקוד: 2
  • קבילוּת: הצעת החוק מורכבת ועשויה בקפידה, ויש בה התחשבות ב'צדק הטבעי' הנובע מהשקעת משאבים של בעל רישוי שימוש בקרקע בפיתוחה, כשי שיוכל ליהנות מפירות השקעתו. יש בעייתיות בהחלה הרטרואקטיבית של החוק. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 22

    הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול האפשרות לבטל אזרחות לאזרח שהפר אמונים למדינת ישראל)
    הצעת חוק 3881 הנמצאת כאן
  • כללי: בדומה להצעה 3885 גם הצעה זו של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי מכוונת לבטל את הסעיף בחוק האזרחות המאפשר לבטל את אזרחותו של אדם שהורשע במעשה ריגול או טרור. ההצעה נועדה להשיב את האזרחות לראש המפלגה לשעבר, שנחשד בריגול לטובת סוריה. אין זה המקום לבחון הצעה זו, שכן היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    הצעת חוק נציבות זכויות הילד
    הצעת חוק 3880 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב ואחרים מכוונת להקים בישראל את הנציבות לזכויות הילד תחת משרד המשפטים, בדומה לנציבויות במדינות אחרות.
  • ישימות: ההצעה הועלתה בעבר והוסרה מסדר היום, שכן עיקר הבעיה ביישומה הוא ההוצאה הנכבדת הכרוכה בהקמתה ובפעולתה. ניקוד: 7
  • עלות: נכבדת למדי: מיליוני שקלים במקרה הטוב, ויותר מעשרה מיליון שקלים במקרה הסביר יותר. ניקוד: 8
  • תוצאה: לא ברור אם הקמת רשות ביורוקרטית נוספת אכן תיצור מציאות רצויה יותר, לבד מייצור ביורוקרטיה נוספת הכרוכה בה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: אם התוצאה המבוקשת היא שיפור השמירה על זכויות הילד, יש אפשרות לקידום מסוים בנושא זה, אף כי יש אפשרות סבירה מאוד כי הנציבות תעסוק פחות בתיאום ויותר בניסיון לנכס לעצמה סמכויות. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נסמך בעיקר על העובדה כי יש נציבויות כאלו במדינות אחרות ועל ההנחה כי הקמת נציבות "מיוחדת" היא פתרון טוב לבעיות ("גוף בעל מחויבות לתחום זכויות הילד, בעל מומחיות, הכרה של תחומי החיים הנוגעים לילדים ונגישות לכל זרועות השלטון יכול להוות מנוף מרכזי לקידום הנושא"). ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים)
    הצעת חוק 3879 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של אחמד טיבי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "אם אינו מתגורר בתחומי מדינת ישראל או שהוא מתגורר במקום שמהווה הפרה של החוק הבינלאומי." או, ניסוח אחר, בלי מתנחלים.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, בהעבירה את הסמכות לקבוע מי רשאי לכהן כשופט ל"חוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לא מאוד בציע. לכל היותר, יביא לוויכוח על מהות ותקפות "החוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנמקה קלושה לחוק שנועד למנוע כהונת תושבי התנחלויות בבית המשפט. העלאת הצעת החוק קנטרנית ביסודה, אך בכך אין פגם, כמובן. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 17

    הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - כשירות שופט בבית המשפט העליון)
    הצעת חוק 3878 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של מיכאל בן ארי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "שירת בצבא ההגנה לישראל או התנדב לשירות לאומי." או, ניסוח אחר, בלי ערבים; בלי סרבני שירות.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, במיוחד כאשר עבור חלק מהם (כלומר, ערבים) זו אינה אפשרויות ישימה כלל. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לא ממש אפשרי, אלא אם כן המטרה היא תסבוכת משפטית. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנימוק מטופש, אך הגיוני בדרכו. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 18

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת ענישה)
    הצעת חוק 3877 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של משה מטלון ואחרים מבקשת להחמיר את הענישה על נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים אסורים, או בפסילת רישיון.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, ובאופן מיידי. תובעת התאמה של הענישה בבתי־המשפט. ניקוד: 2
  • עלות: עלות מסוימת, בגלל כליאה ממושכת יותר של העוברים על החוק לפי הענישה המחמירה יותר. העלות האפשרית היא מליוני שקלים לשנה. ניקוד: 3
  • תוצאה: כולנו רוצים להפחית את תאונות הדרכים. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: אין מחקרים התומכים באופן ממשי בטענה כי החמרה של הענישה תגרום לירידה של ממש בהיקף העבריינות. החמרה בענישה מובילה לענישה רחבה יותר, אך אינה משפיעה ממשית על היקף העבריינות. לרוב, קביעת עונשי מינימום אינה רצויה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: בליל טיעונים, חלקם שגויים ("הקטל בדרכים הפך בשנים האחרונות למכת מדינה"), וחלקם דמגוגיים ("בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות של שכרות וסמים שהולכות ותופסות תאוצה בקרב חלקים נרחבים של החברה בישראל"). הצעה פופוליסטית קלאסית. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 20

    הצעת חוק היטל על דירה ריקה
    הצעת חוק 3876 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של איתן כבל, דב חנין ואחרים מכוונת להשית "היטל" בגובה של 2.5 אחוז מערכה של דירה על בעל "דירה ריקה"—מי שאינו מתגורר בה 7 חודשים לפחות מדי שנה. מלשון החוק קשה לדעת אם ההיטל מצטבר ("בעל דירה ריקה יהיה חייב בתשלום היטל... בעד כל חודש שבו היתה הדירה ריקה") או לא.
  • ישימות: ההצעה תובעת תשתית נכבדת: שיקול דעת פוליטי לקביעת אזורים בהם יש דירות ריקות (לא ברור מדוע לשר הבינוי והשיכון דווקא יש שיקול דעת טוב יותר בנושא), מנגנון לקביעה מהי דירה ריקה, הנתון לשיקול הרשות המקומית, מנגנון ליישום של הקביעה וקיום בדיקות סדירות, העסקת שמאי מקרקעין בקביעת ערך דירות, מנגנוני הגשת ערר, וכדומה. ניקוד: 7
  • עלות: סביר להניח כי המנגנונים לאכיפה ולקביעה יהיו יקרים מאוד, גם לציבור של בעלי דירות ריקות וגם לרשויות המקומיות ולמשרד הבינוי והשיכון. העלות תהיה, ככל הנראה, בסדר גודל של עשרות עד מאות מיליוני שקלים לשנה. מנוסח ההצעה משתמע פיתוי ניכר לרשויות המקומיות לפעול באופן שרירותי כדי למסות, בלי שתוגדר אפשרות ברורה לאזרח להתמודד עם הקביעה השרירותית. ניקוד: 7
  • תוצאה: שאלה שנויה במחלוקת. חלק מהדירות הריקות שייכות לתושבי חו"ל או לאזרחי ישראל היושבים בחו"ל, ולא ברור איזו תועלת נשקפת מהטלת היטל ניכר (25,000 שקל בממוצע) על עצם הבעלות. חלק אחר מהדירות הן כאלו בהן יש סכסוך בעלים או סכסוך ירושה, ולא ברור מה התועלת בהפיכת המדינה צד נהנה מכך. הנחה סבירה היא כי רק מעט מאוד דירות עומדות ריקות סתם כי בעליהן חפץ שיעמדו ריקות, וסיכומו של החוק הוא מס נוסף, מוטל שרירותית ולתועלת הרשות המקומית, כשהכסף אינו 'צבוע' (כלומר, אינו מיועד לצורך מוגדר אלא מועבר למאגר הכללי של הכנסות הרשות). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הסיכויים שיישום של ההצעה יניב את התוצאות המוצהרות ("לקדם דיור בר השגה באזורי ביקוש") הוא אפסי. סביר להניח כי מכירת דירות על־ידי תושבי חוץ לא תניב תועלת כלשהי לצורך זה (אלו אינן דירות ששוכריהן הם דיירים המבקשים דיור בן השגה) ולכן סביר להניח כי ההצעה מכוונת בפועל להגדיל את הכנסות הרשות המקומית מתושבים שאין להם דרך יעילה לחמוק מיד שרירותית של הרשות המקומית או משרד הבינוי והשיכון. לא ברור כיצד יכולה הרשות המקומית להתמודד, לדוגמה, עם מי שיעמידו את דירתם למכירה במחיר שאינו סביר; עם מי שיציעו את דירתם להשכרה במחיר לא סביר; עם מי שישתמשו בשירותים של הפעלת מוני מים וחשמל; עם ערעור משפטי על עצם קביעת הרשות כי הדירה היא "ריקה" (בחוק, למרבית הפליאה, לא מוצע סעד כלשהו לערער על קביעת הרשות המקומית!); עם ערעור בנימוק שהרשות הממסה צריכה לתת תשובה מניחה את הדעת גם לסוגיית מימון הכשרת המבנה; וכן הלאה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוקים שמאחרי הצעת החוק נראים, על־פניהם, לא מבוססים ואף שקריים. אחוז הדירות הריקות באזור המרכז נמוך למדי, מסיבות כלכליות מובנות מאליהן והיטפלות לבעלי דירות תושבי חוץ אינה קשורה כלל למטרות כמו צמצום הפערים, הגדלת היצע הדירות בנות ההשגה או לשיפור המרקם העירוני. שאר הנימוקים ("הדירות הריקות יוצרות 'אזורי רפאים'") גם הם ברמה עלובה כזו, או סתם שקריים ("תהליך נוסף, שייתכן שאף סייע לחולל את עליית המחירים בשוק הדירות, והוא ריבוי רכישת דירות על ידי רוכשים בעלי אמצעים") ניקוד 9
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עידוד תחבורה ציבורית)
    הצעת חוק 3875 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של יואל חסון, מבקשת לקדם את השימוש בתחבורה ציבורית באמצעות הגשת תוכנית של משרד התחבורה לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, ומתן דין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות ביישומה. ההצעה מעניקה לשר התחבורה, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, את היכולת לקבוע איזורים בעלי עומס תנועה רב, שיחייבו את הרשויות לערוך תוכניות משלהן לעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית ומאפשר לשר התחבורה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית בשעות מסוימות.
  • ישימות: ישימות ההצעה אפסית, שכן היא תובעת משר התחבורה לקבוע תוכנית בלי שיוגדר אופן מימונה. העברת הסמכות להסדרת התנועה לרשויות המקומיות מטילה עליהן חובה, אך לא מגדירה את סמכויותיהן בבירור. ניקוד: 8
  • עלות: עלות ההצעה עשויה לנוע בין כמה מאות אלפי שקלים לשנה (המלצות שתיקברנה) לכמה מאות מיליוני שקלים לשנה (סיבסוד מסיבי של תחבורה ציבורית). ניקוד: 7
  • תוצאה: בעיני רוב האנשים, אף כי לא כולם, שיפור התחבורה הציבורית הוא יעד ראוי. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח שאין דרך בה ניתן ליישם את הצעת החוק המעורפלת הזו באופן שיניב את התוצאה המבוקשת. ככל הנראה מכוונת ההצעה להעניק הכשרה ראשונית בחוק לאפשרות למיסוי נהגים באזורים מסוימים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה קביל ואינו כולל טענות מופרכות. היא אינה מציאותית. הקלה מסוימת מוענקת בזכות העובדה שההצעה הונחה כבר קודם על שולחן הכנסת. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 27

    הצעת חוק המים (תיקון - איסור ניתוק הספקת מים לצרכן נזקק)
    הצעת חוק 3874 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה מבקשת לאסור ניתוק אספקת המים לצרכנים נזקקים (לפי ההגדרה בחוק הסעד). ההצעה הועלתה כבר בעבר, פעמיים, על־ידי איתן כבל (פעם אחת, בשיתוף עם משה כחלון).
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית והיא תובעת תיאום נכבד בין רשויות ציבוריות. בעיקר, היא תובעת מחברות המים השונות לערוך בירור מול רשויות אחרות אם בעל החוב ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") הוא נזקק. ניקוד: 5
  • עלות: העלות הישירה של החוק היא פטור שניתן למשפחה המוגדרת 'נזקקת' מתשלום חשבון המים, בנסיבות רבות. ההגדרה המרחיבה ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") היא פתח למעשה מרמה רבים. לא ברור כיצד יוכלו חברות המים לגבות תשלומים עבור שירות שניתן בלי הסעד הבסיסי של הפסקת השירות. העלות המוערכת היא, כנראה, מיליוני שקלים. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה—הימנעות מתשלום—רצויה לאלו שאינם משלמים, אך אינה רצויה לשאר התושבים, שיצטרכו לשלם את החשבון במקומם (חברות המים תפנינה ותשופינה על הפגיעה הכספית) ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה המוגדרת היא לא לפגוע באפשרות הגבייה, ובמקביל לא לפגוע בחברות המים. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הטיעון הבסיסי של הצעת החוק ("הצעת החוק לא באה לעודד עבריינות ואי לקיחת אחריות, אלא מטרתה היא לגלות התחשבות כלפי משפחות נזקקות") שקרי. ניקוד 6
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק לקידום דיור בר השגה
    הצעת חוק 3873 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של אורלי לוי-אבקסיס, מבקשת להעניק לשר הבינוי והשיכון סמכות לקבוע אזורי "עודפי ביקוש לדיור" בהם תקודם תכנית לקידום דיור בר השגה שתכלול גם תכניות לבנייה ולרכישה של דירות ציבוריות להשכרה, ומנגנונים תכנוניים וכלכליים לעידוד בנייה פרטית של דיור בר השגה.
  • ישימות: ההצעה דורשת תקצוב בהיקף נרחב, המעמיד בספק גדול את אפשרות יישומה. ניקוד: 8
  • עלות: ביישום מרבי, עשויה עלות התכנית להאמיר עד כדי מיליארדים, אף כי סביר כי תסתכם רק במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה מיישום מלא של התכנית תהיה בנייה ציבורית רחבת היקף של דירות זולות, ו/או סבסוד במאות מיליוני שקלים לשנה של בנייה קבלנית פרטית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: כל יישום של התוכנית, לפי כל מתכונת, יהיה בעל השפעה אפסית, וככל הנראה שלילית, על מצוקת הדיור בישראל, שהיא העילה להצעת החוק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: מצוקת הדיור מחייבת, לדעת מגישת ההצעה "לנקוט אמצעים כלשהם כדי להתמודד עימה," בלי שנבדקה או הודגמה הלימות האמצעי הננקט. הענקת סמכויות רחבות לשר הבינוי והשיכון לקביעת אזורי עודפי ביקוש נקבעת אף היא בלי הדגמת הלימות. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 15

    הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה)
    הצעת חוק 3872 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, שהוגשה על־ידי ציון פיניאן ואחרים, מבקשת להעניק הטבות נלוות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה ("סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה, קידום זכאות לדיור ציבורי, הנחה בתשלום עבור צריכת חשמל, פטור מתשלום אגרת רשות השידור, הנחה על תרופות ועוד") גם לעובדים ששכרם נמוך ודומה בגובהו להכנסה המתקבלת מהבטחת הכנסה ובעיקר למקבלי קצבאות שאינן הבטחת הכנסה, שגובה הכנסתם דומה.
  • ישימות: בינונית. יישום ההצעה תובע מבעל הכנסה נמוכה לבוא בדברים מול גורמים רבים ושונים, ולהתמודד מולם באופן פרטני. לא ברור גם מה גובה ההכנסה הקובעת, שכן הבטחת הכנסה משתנה בגובהה. הבעיה היישומית עמוקה ומקיפה. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליוני שקלים ויותר במקרה הרע, בהתאם להיקף יישומה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה של הענקת הטבות בעין למקבלי קצבאות או בעלי שכר נמוך ראויה, בדרך כלל, במנעה הפליה לרעה שלהם. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: בהסבר לחוק נאמר: "תיקון זה נועד להיטיב עם אזרחים קשי יום, זקנים, אלמנות ונכים." סביר להניח כי יישום של ההצעה לא יביא לשיפור מהותי במצבם. חלק ניכר מהם נהנים כבר מהטבות אלו ולא לגמרי ברור כי קבוצת הנזקקים היא אכן זו שתיהנה ממנו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה סביר, ונימוקו הגיוני ("יימנע מצב בו חודו של שקל עלול לגרוע הטבות היכולות להגיע לשווי של אלפי שקלים בשנה") אך אין בחוק או בדברי ההסבר כל סייג שיגדיר מניעת מעשי מרמה. ניקוד 4
    ניקוד סופי: 26

    הצעת חוק רשות השידור (תיקון- ביטול חובת תשלום האגרה)
    הצעת חוק 3871 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של נחמן שי, אחרים ומצטרפים מבקשת לבטל את דמי תשלומי אגרת הרדיו והטלוויזיה ולהעביר את מימונה לשירותי פרסום, חסות ותרומות. ההצעה באה לשנות את המצב בו נהנית הרשות ממס בשווי של קרוב למיליארד שקל בשנה תמורת שירותיה.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית, שכן יכולתה של רשות השידור לממן אפילו מקצת הוצאותיה כך פשוט אינה קיימת. ההצעה ישימה אם מקובלת ההנחה כי הרשות תיסגר או תספק שירותים בסיסיים בלבד. סביר להניח כי לאפשרות הפרסום יקומו מתנגדים רבים, שכן הכללים המוחלים על הרשות שונים מאוד מאלו המוחלים על גורמים מפרסמים אחרים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה אפסית, ואפשר שהיא תפיק תוספת הכנסה (באמצעות הפחתת מס) לאזרחי ישראל. ניקוד: 1
  • תוצאה: השידור הציבורי ימומן מתקציביו הוא ויוענק חינם. תוצאה רצויה. היתר הפרסום, לפי כללים לא ברורים, מוסיף לניקוד. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: בהחלט, כל עוד ברור כי ההחלטה כרוכה בפיטורי 80 אחוז מעובדי הרשות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה קביל וניסוחה הגיוני. ניקוד 1
    ניקוד סופי: 13

    הצעת חוק איסור בחירת חבר לגוף בוחר על סמך עדתו (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3870 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של אורי אורבך מבקשת לבטל חלוקה לאשכנזים ולספרדים בגוף הבוחר רבני עיר.
  • ישימות: להלכה, ההצעה ניתנת ליישום מיידי על־ידי השר, אך לא ברור כלל אם השר אכן יישמה. ניקוד: 4
  • עלות: אין. ניקוד: 1
  • תוצאה: ככל הנראה, חיובית. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: ככל הנראה, כן. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההנמקות להצעה ברורות, נהירות, הגיוניות וממוקדות. נוסף ניקוד על שגיאות מחרידות ("חלקו הארי," "שהקלח אבד עליהם") שהן בגדר בזיון המוסד שעל שולחנו הונחה ההצעה. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 12

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ערעור על החלטות לבית דין אזורי לעבודה)
    הצעת חוק 3869 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה, שהגיש הצעה דומה גם בשנת 2011, מבקשת למחוק את המלים "בשאלה משפטית בלבד" בנוסח חוק הביטוח הלאומי, כך שנכים ומערערים אחרים יוכלו להעלות בפני בתי־הדין לעבודה גם סוגיות הקשורות בקביעת כשירות וזכאות לקצבת נכות. העילה המרכזית לחוק היא העובדה שהביטוח הלאומי מערער לעתים תכופות על קביעת הוועדות הרפואיות שלו בוועדות ערר ההופכות את קביעות הנכות.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך יש בה יסוד בעייתי, בהציבה את בתי־המשפט לעבודה (ובתי־משפט אחרים) לדון בנושאים בהם הם אינם יודעים לטפל, בדרך כלל. ניקוד: 4
  • עלות: מטרת ההצעה להקל על מבקשי קצבת נכות לקבלה ועלותה תהיה, כנראה, עשרות מיליוני שקלים לפחות (קצבאות הנכות הן בשיעור של כ-11 מיליארד שקל). ניקוד: 6
  • תוצאה: אם התוצאה המקווה היא הגדלה ניכרת של מספר האישורים של קצבאות נכות, כי אז היא שלילית. אם התוצאה המקווה היא סייג מסוים לשרירות לב הביטוח הלאומי, כי אז התוצאה חיובית. פשרה. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: סביר להניח שיישום ההחלטה יניב, לפחות חלקית, את התוצאה המקווה. ניקוד: 4
  • קבילוּת: ניסוח הצעת החוק הגיוני, אף כי הקביעה כי עמידה בפני בתי־משפט לענייני עבודה, שיכולתם לקבוע מסמרות בנושאי קצבת נכות מוטלת בספק, אינה מאוששת בנתונים כלשהם. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 23

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק)
    הצעת חוק 3868 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של עמיר פרץ מכוונת להורות כי רשתות שיווק מגודל מסוים ואילך יחויבו לתמחר מוצרים במחיר אחיד בסניפים באזורי פריפריה ובאזורי המרכז.
  • ישימות: ישימות נמוכה, התלויה ביכולת לפקח. במרכולים גדולים יש אלפי מוצרים, והבדיקה של תאימות המחירים מורכבת, אם לא בלתי־אפשרית. ברשתות יוכלו על נקלה להעלות טיעונים של מבצע לזמן מוגבל, רשלנות בעדכון מחירים, וכו'. ניקוד: 7
  • עלות: לבד מעלות של כמה מיליוני שקלים לשנה, במקרה הטוב, לפיקוח, מנקודת המבט של הצרכן העלות קשורה בעיקר בתגובת הרשתות. הסיבה להפרשי המחירים בין אזורי הפריפריה למרכז נובעת מסיבות שונות, וביניהן איכות השירות הנלווה (תור בקופות, ניקיון, מראה הסניף, עלות חכירת נדל"ן, וכו') עלויות הובלה, ומתח רווחים שונה, הנגזר מיכולות שונות של קונים במקומות שונים ומהחלופות העומדות לרשותם. ההנחה הסבירה ביותר היא כי התוצאה תהיה פגיעה נוספת באוכלוסיות חלשות, אף כי קשה לקבוע מה יהיה ההיקף הכספי של הפגיעה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת של ההצעה היא הורדה של המחירים באזור הפריפריה לרמתם באזורי המרכז. לכאורה, תוצאה רצויה. בפועל, יש כאן שאיפה להציע מוצר בעלות שונה (בגלל העלויות הנלוות) במחיר זהה, ובכך יש פגיעה בחלק מהקונים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום החוק אינו יכול בשום אופן להניב את התוצאה המקווה. הסבירות גבוהה מאוד לכך שהוא: א) לא ייושם. ב) אם ייושם, יניב כמעט בוודאות תוצאה של פגיעה בפריפריה ו/או הוצאות נוספות ליצרניות, שיצטרכו ליצור מוצרים מקביליים, דומים מאוד, במחירים שונים, הוצאות ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בקצרה, עם טענות שלא נעשה ניסיון לתת להן ביסוס ("לאחרונה פורסם כי המחירים..."), טענות לא מתומכות ("אין כל סיבה שהפערים במחירים יפעלו לרעת תושבי הפריפריה") וטענות שאינן אמת, ככל הנראה ("המחירים של מוצרי המזון באזורי הפריפריה גבוהים מן המחירים של אותה רשת באזור המרכז") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית
    הצעת חוק 3867 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק הנחה של 30 אחוז בנסיעה בכלי תחבורה ציבורי לסטודנטים (לפי הלמ"ס הם מונים 251,800).
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, באופן מיידי, אך כרוכה בסבסוד בהיקף של עשרות או, כנראה, מאות מיליוני שקלים לשנה לרכבת ולחברות האוטובוסים, ומקורו של מימון זה אינו ברור ואינו מוגדר בחוק. ניקוד: 4
  • עלות: הצעה יקרה מאוד, בעלות של עשרות או מאות מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: ההטבה לקבוצה גדולה מאוד באוכלוסיה, בנימוק קלוש (הסטודנטים הם עתידנו—האמנם זה מצדיק מימון סטודנטים למשפטים?) על חשבון אחרות (מי, אתם חושבים, יממן את הסובסידיה?) אינה ראויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא, כנראה, חלוקת הטבה לקהל בוחרים פוטנציאלי, כדי שזה יצביע בעד מפלגתו של חסון בבחירות. ברמה המוצהרת, הכוונה היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהקל על תקציבם של סטודנטים. הסיכויים לשינוי ממשי בפועל קטנים יחסית, שכן בעייתה העיקרית של התחבורה הציבורית היא ביצועיה העלובים, יותר מבעיה כלשהי אחרת. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הניסוח פופוליסטי וכולל טענות מפוקפקות ולא מנומקות, וביאורים נוספים קלוטים מן האוויר ("הפחתה זה תהווה תרומה הן למאבק בתאונות הדרכים והן להקטנת הפגיעה הסביבתית וזיהום האוויר"). ניקוד נוסף גם בגלל ניסוח עילג וגדוש שגיאות כתיב, שאינן מכבדות את המוסד שעל שולחנו הן מועלות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - שילוב קייסים במועצה דתית)
    הצעת חוק 3866 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מיועדת להורות בחוק על הענקת משרות בשירות הציבורי בכל רשות מקומית בה יש למעלה מאלף יוצאי אתיופיה.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך כרוכה בשיתוף פעולה מורכב וקביעה מורכבת של אופן בחירה, הולמוּת, וכדומה. ניקוד: 3
  • עלות: העלות החזויה תהיה כחמישה עד שישה מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 6
  • תוצאה: יישום מלא של ההצעה יוביל למינוי עשרות אנשים למשרות על חשבון הציבור, שעה שפעולה ראויה יותר הייתה ביטול משרות ציבוריות בתחומי דת. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום יוביל למינוי "קייסים," ואם זו המטרה, הרי שהיא תושג. מטרת העומק—שיפור מעמדם של יהודי אתיופיה—לא תצא נשכרת באופן כלשהו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הטענה המרכזית כהצדקה לחוק מפוקפקת ("הקהילה נתקלה ועודנה נתקלת בקשיים רבים מול הממסד הדתי במדינה. לצורך פתרון הבעיות הללו והקלת הקשיים ישנו הכרח לשלב בממסד הדתי את המנהיגים הרוחניים של הקהילה"). ניסוחה סביר. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 25

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסום תאריך תפוגה למוצרי הגנה מהשמש)
    הצעת חוק 3865 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת יצרני מוצרי הגנה משמש לסמן את מועד התפוגה של המוצר מרגע פתיחתו. יש נתונים רבים וסותרים בנושא מועד התפוגה, אך מקובל כי תפוגתו של תכשיר הגנה משמש הוא שנה ממועד פתיחתו, והנחיות משרד הבריאות הן לסמן בתאריך תפוגה כל מוצר שתאריך תפוגתו פחות מ-30 חודשים.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, בלי בעיות מיוחדות. ניקוד: 1
  • עלות: זניחה יחסית, וכרוכה בכיתוב מחדש על מוצרי הגנה משמש. ניקוד: 4
  • תוצאה: יישום מוצלח של הצעת החוק יגרום ליצרני תכשירים משמש לסמן את תכשיריהם בתאריך תפוגה. לא ברור איזו תועלת נוספת תיתכן במוצר שאך לעתים נדירות מאוד משמש לאורך תקופה ארוכה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום ההצעה לא יביא לשינוי מוחשי בהתנהגות צרכנים או במודעותם והוא חסר תועלת, למעשה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הטענה המרכזית לצורך בחוק היא כי "רוב המשתמשים אינם זוכרים מתי הם פתחו את המוצר, מה שעלול להוביל לכוויות במידה ופג תוקפו של המוצר" וטענה זו אינה בדוקה אלא מבוססת על תחושת בטן גרידא. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 23

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה)
    הצעת חוק 3864 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון ואופיר אקוניס נועדה לאסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה במכוני כושר. ההצעה מכוונת להתמודד עם הנוהג הנפוץ להחתים את הנרשמים למכון על התחייבות לשנה או לתקופה מזערית, כאשר למנוי אין אפשרות להשתחרר מן המנוי כעבור זמן.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, אך כרוך בבעיה מהותית—הנרשמים למכון כושר לא יוכלו לקבל את ההטבות וההנחות הנלוות לחתימה על מנוי, אם לעצם החתימה אין כל משמעות חוקית והיא ניתנת לביטול. תוספת הסיבוך כאן היא חוקית. ניקוד: 4
  • עלות: עיקר עלותה של ההצעה עקיפה, שכן היא תחייב מכוני כושר להחתים את הצרכנים על מינוי שהתשלום לו גבוה מן הנגבה היום, כשההטבות ניתנות רק עם תום תקופת המינוי. דרגת המורכבות תהיה גבוהה יותר והחוזים נהירים פחות מבחינת הצרכנים. ניקוד: 5
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה התשלום למכוני כושר יהיה מדורג באופן מהופך: תשלום גבוה יותר תחילה, והולך ומתנמך ככל שתקופת ההתאמנות נמשכת או הסדרי בונוסים בסיום המנוי. יישום מוצלח גם ישבש במידה ניכרת את יכולתם של מכוני כושר לבנות תזרים מזומנים ברור. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה היא להפוך את התחייבותם של צרכנים חסרת משמעות, כי אז החוק יוכל להניב את התוצאה. סביר להניח כי הכוונה להפחית את העלות עבור נרשמים למכון כושר הנואשים מהשתתפות כעבור זמן קצר. במובן זה, אין לחוק כל סיכוי להשיג את מטרתו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הניסיון להכתיב אופני התקשרות בשוק באמצעות חקיקה הוא תמיד מטופש, וההנמקות הניתנות לו אינן משכנעות. הטענה המרכזית ("מצב זה פוגע בתחרות ויוצר מצב בו הצרכן מוצא עצמו כלוא ללא כל יכולת להשתחרר מן המנוי שעשה באותו מכון") שקרית. הניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוספת כתב ברייל)
    הצעת חוק 3863 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה אלדד מכוונת להורות כי שם התכשיר ומטרת השימוש יצוינו על אריזות בכתב ברייל, לתועלתם של העיוורים. בישראל מעט פחות מ-4,000 הסובלים מעיוורון מוחלט.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית ותובעת שינוי בפסי הייצור עבור כל התרופות המיוצרות ובעלות נכבדת. מאחר שרבות מהתרופות אינן מיוצרות בישראל, יש בתקנה משום סיבוך נוסף. התקנה גם אינה קובעת עונשין על אי־ציות לה. ניקוד: 6
  • עלות: נכבדת למדי וביחס לאוכלוסיית היעד הזעירה, יש בו השתת סכומים נכבדים על אוכלוסיה המונה חצי אלפיון. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יוביל לסימון אריזות בכתב ברייל, אך לא יסייע כלל בשאלה הקריטית של תרופה שאינה באריזתה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה של ההצעה היא, כנראה, איפשור הגשת תביעות קנטרניות נגד חברות תרופות. אשר למטרה המוצהרת—קשה לראות איך השירות יהיה שימושי מאוד עבור עיוורים. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה תקין והוא מסביר היטב מדוע ההצעה מופרכת—היא מבוססת על ההנחה כי ניתן להשית עלות אינסופית על כל מוצר כדי לשרת כל אוכלוסיה, בלי קשר לגודלה או לצורך הממשי עליו עונה ההצעה. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן שירות בשפה האמהרית ובשפה הרוסית)
    הצעת חוק 3862 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מכוונת להורות כי לפי חוק הביטוח הלאומי יהיו בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי נציגים דוברי השפה האמהרית והשפה הרוסית למתן מידע ושירות לציבור.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בעלויות נכבדות ואינה פשוטה ליישום, במיוחד בהתייחס לשפה האמהרית, שהיא שפתו של מיעוט זניח. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה, ביישום ממשי, כרוכה בהעסקת עשרות רבות של פקידים נוספים, אם לא למעלה ממאה, בעלות של מיליוני שקלים לשנה. זה גם מה שאומר מגיש ההצעה, בציניות גמורה: "החוק יאפשר את הפסקת האפליה הקיימת ובנוסף לכך יביא ליצירת מאות (ואולי למעלה מכך) מקומות עבודה עבור אזרחים משכבות אלו אשר יועסקו כאנשי קשר בסניפים" ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא לכך שבכל סניף של הביטוח הלאומי יהיו פקידים מיותרים דוברי אמהרית ורוסית, לתועלתם של דוברי שפות שאינן שפות רשמיות בישראל, וביניהן אחת המדוברת על־ידי מיעוט זניח (פחות מאחוז מהאוכלוסייה. תוצאה רצויה למיעוט קטן, רעה לרוב הגדול. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה אינה פשוט העסקת אתיופים, כי אז יישום שלה לא יניב את התוצאה המקווה. סניפי הביטוח הלאומי מטפלים מדי יום במאות ואלפי פונים ואין דרך יעילה לעשות שימוש בפקיד בודד כדי להביא מזור לבעיה, מה גם שמידת אמינותו ונאמנותו בעיני הנזקקים לשירות אינה בהכרח גבוהה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: כתוב כך: "אדם שאינו דובר עברית רשאי להביא עימו לוועדה הרפואית אדם נוסף שישמש עבורו כמתורגמן. סעיף זה אומנם מכיר בבעיית השפה והשלכותיה, אולם מעביר את האחריות להתמודדות איתה מהמדינה אל האזרח!" אכן, מזעזע. הנימוק לחוק הוא שהוא "עשיית צדק עם אוכלוסיות חלשות" וגם מקור תעסוקת דחק. מיש-מש בעייתי של נימוקים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 3861 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי נועדה לבטל את החוק השולל תשלומים מחבר כנסת או חבר כנסת לשעבר בשל עבירה. אם יבוטל החוק חבר־כנסת שעומד למשפט על האשמה חמורה (לפחות עשר שנות מאסר) ונמלט מן החוק יוכל ליהנות מתשלומי הפנסיה שלו. החוק נועד לשרת חבר־כנסת לשעבר היושב היום בסוריה, נמלט מהאשמה בריגול.
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין, מיידית, ואינו כרוך בסיבוך כלשהו, מה גם שהוא משרת אדם אחד בלבד. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק זניחה—כמה עשרות אלפי שקלים לשנה עד כמה מאות אלפים בתשלומי פנסיה לעבריינים נמלטים. ניקוד: 3
  • תוצאה: יישום החוק יאפשר לאדם שביצע עבירה חמורה, לכאורה, להימלט מן הדין ומתביעת המדינה, ובמקביל לזכות בתשלומים ממנה. להלכה, דומה כי תוצאה זו אינה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא מתן פנסיה לחשוד בריגול. סביר להניח כי יישום ההצעה יניב כנראה את התוצאה המקווה. עם זאת, הוא יעניק עידוד לעבירות מסוג זה, גם אם בעקיפין. ניקוד: 4
  • קבילוּת: הנימוק המרכזי לביטול החוק הוא כי "פוגע בזכות הקניין שהיא זכות יסוד חוקתית." וכי בכך יש סתירה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. טיעון מוזר מחברי כנסת שישבו בסיעה אחת עם חד"ש, אבל הגיוני כשלעצמו. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 17

    הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור לחברת חילוץ ישראלים בחוץ לארץ)
    הצעת חוק 3860 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב ואחרים נועדה לפטור ממס ערך־מוסף חברות המעניקות שירותי חילוץ לישראליים המטיילים בחו"ל.
  • ישימות: ההצעה ישימה. היא תוסיף לביורוקרטיה הנפתלת של מערכות הפטור ממסים בישראל סעיף אחד. 'חור' אחד בהצעה הוא היעדר מיקוד, שכן רק חברות ספורות, אם בכלל, עוסקות באופן בלעדי בחילוץ ישראלים, או עוסקות באופן בלעדי רק בשירותי חילוץ. קיימת סכנה שייעשה בסעיף שימוש נרחב לרעה, בעיקר כי הפטור יינתן לפי דיווח עצמי. ניקוד: 3
  • עלות: העלות המוערכת היא מאות אלפי שקלים לשנה, עד מיליונים ספורים. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה המוצהרת היא הפחתת הנטל הכספי על "משפחות הנעדרים," אך לא ברור האם הקביעה שדמם של מטיילים טיפשים סמוק משל אחרים רצויה מאוד, או בכלל. לא ברור גם מה נקודת החתך: האם הפחתה של 15 אחוז בעלות החילוץ היא זו שתגרום למשפחה להחליט לחלץ את בנה/בתה הנמצאים בסכנה או להימנע מכך? ניקוד: 7
  • אפשריוּת: יישום של ההצעה לא יניב את התוצאה המקווה. משפחה שעלות גבוהה מרתיעה אותה מחילוץ בן המשפחה לא תיטה הרבה יותר לכך אם התשלום יופחת במידה שולית. התוצאה העיקרית תהיה הענקת הטבה בגובה של מאות אלפי שקלים או מיליונים לחברות בבעלות ישראלית הפועלות בחו"ל. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הטיעון הפותח המטופש ("בשנים האחרונות התגברה תופעת הישראלים המטיילים בחוץ לארץ"), הנימוק המרכזי ("עוסק שמקום עיסוקו העיקרי בישראל פטור ממס ערך מוסף ביחס למתן שירות בחוץ לארץ. ההצעה מבקשת לקבוע שהפטור יחול גם ביחס למתן שירותים של חילוץ ישראלים בחוץ לארץ") מעיד על אי הבנה של העניין (תוספת מע"מ חלה על השירותים האלו בארץ בה ניתן השירות) או כוזב בעליל ("ניתן יהיה להעלות את הסיכויים להצלת נפשות ישראלים שנקלעו לסכנת חיים") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 30

    הצעת חוק שכר חיילים בשירות סדיר
    הצעת חוק 3859 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק ללוחמים בשירות סדיר שכר שגובהו מחצית משכר המינימום, ולאלו שאינם לוחמים שכר שהוא לפחות מחצית מזה.
  • ישימות: ביצועית, ההחלטה קלה מאוד לביצוע, אך ההשלכות התקציביות שלה ניכרות—ככל הנראה, מיליארדי שקלים לשנה—ואינן מאפשרות יישומה בלי שינוי מערכות תקציבי ניכר. ניקוד: 8
  • עלות: גבוהה מאוד, על גבול הבלתי־אפשרי מבחינה תקציבית. לא ברורה גם ההתחשבנות, שכן מזונם, לבושם ומגוריהם של החיילים בזמן שירותם הם על המדינה, כך שניתן לטעון בזכות קיום סוג של שכר משמעותי בעין. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המכוונת היא לתגמל חיילים המגינים על המדינה על שירותם—תוצאה ראויה בהחלט. ראוי היה, עם זאת, להתייחס לנקודת ה'מקצועיות': לוחם הזוכה למענק שחרור, לתגמול חודשי בשיעור של 2,000 שקל לחודש ולשירותים ומוצרים שונים בעין מן הצבא נמצא נהנה משכר שווה ערך לכ-5,000 או יותר שקל לחודש, מה שמטשטש את ההבדל בינו לבין חייל מקצועי. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה האחת, תגמול החיילים, תושג (אפשר לחשוב על דרכים טובות יותר, עם זאת. לדוגמה, העברת הכסף לחסכון הנפדה עם השחרור). תוצאה של מתן עידוד שלילי ל'משתמטים' אינה סבירה, בהתחשב בגובה הנמוך של השכר. ניקוד: 4
  • קבילוּת: דברי ההצעה הגיוניים, אם כי נגועים בפופוליזם קל ("אי-שירות בצה"ל מקנה יתרון לאותם משתמטים") ומתעלמים או מחליקים נקודות מהותיות (מענק שחרור שווה ערך לשכר של כאלף שקל לחודש; הכנסות בעין, וכדומה). ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק ציוד בלאי בצה"ל
    הצעת חוק 3858 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להורות להעביר ציוד בלאי מצה"ל לגורמים העוסקים בסיוע למשפחות נזקקות. הצעה פופוליסטית קלאסית, וטיפוסית לחשיבה של יוצאי צבא (אבל זו הערה סרקסטית מן הצד).
  • ישימות: אף שעל פניה נראית ההצעה ישימה לחלוטין, פעמים רבות מתברר כי בנושא זה יש בעיות רבות. ציוד שערכו קרוב לאפס, תקול או לא תקין תובע עדיין עלויות נכבדות באיסוף, ארגון, בירור והעברה, כאשר הציוד עצמו, במקרים רבים, אינו שמיש כלל. בהכללה, הפתרון היעיל יותר מבחינה כלכלית הוא כמעט תמיד השלכת הציוד לפח. ניקוד: 7
  • עלות: העלות לכאורה נמוכה. העלות בפועל תוטל על הגורם המעביר (ארגוני צדקה כמעט תמיד יסרבו לאסוף את הפריטים שהם עיקר נפח הרכוש המושלך) ועל־כן תסתכם במיליוני שקלים לשנה במקרה הטוב. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה ארגוני צדקה יועמסו בכמות גדולה של ציוד הצריך להיזרק כאשפה, ויצטרכו להשקיע משאבים ניכרים במיונו ובסידורו. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה, כמעט בוודאות, אינה ניתנת להשגה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטענה המרכזית ("מדי שנה ציוד צבאי רב, שיש אפשרות לעשות בו שימוש למטרות אזרחיות... נזרק לפח, אף שבמקרים רבים ניתן לעשות בו שימוש נוסף") שקרית ואין כל בדיקה של יכילות או תועלת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק עידוד וקידום מיזמים לפינוי ובינוי (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3857 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן נועדה לעודד ביצוע מיזמי בינוי ופינוי באמצעות הפחתת מספר הדירות המזערי לפרויקט כזה, והפחתת הרוב המיוחס הנדרש מבין בעלי הדירות משמונים אחוז או שלושה רבעים לשני שליש.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, וכרוכה רק בשינוי מנהלי. עיוות מסוים הקיים בה הוא כי בעלי־דירות שרכשו את דירתם אחרי תחילת הרצת תוכנית ייחשבו במניין רק אם הצביעו בעד התכנית. פסילתם, אם כבר, צריכה להיות מלאה ונקודה זו תעמוד מן הסתם למבחן משפטי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות התכנית, בכסף, אינה ניתנת לבירור. יש לה עלות עקיפה, מבחינתם של דיירים המתנגדים לתכנית כזו. ניקוד: 5
  • תוצאה: אף שקידום פרויקטים של פינוי ובינוי רצוי בדרך כלל, התוצאה העקיפה החמורה תהיה כפייה של תוכנית פינוי בינוי גם אם יש לה סיעה מתנגדת מקיפה (לדוגמה 8 מבין 24 דיירים במבנה), ומצב זה אינו רצוי, מצד הפגיעה שלו בזכות הקניין. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: ספק אם יהיה קידום רב של תוכניות פינוי ובינוי. דומה כי נקודת הרוב המיוחס נודדת עם השינוי בחוק (ככל שהרוב המיוחס קטן יותר, כך קל יותר למתנגדים או למהססים להצטרף לסיעת המתנגדים) וההליכים הממושכים הכרוכים בכל תוכנית כזו יצמצמו את התועלת במידה ניכרת. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההסבר לחוק מנסה לבאר את חשיבותם של פרויקטים כאלו, אך מתעלם לחלוטין מהפגיעה החריפה בזכויות הקניין של דיירים מתנגדים רבים. עוד נוסף נימוק ("כיום שוק פרוע ולא מסודר של החתמות דיירים על ידי יזמים שונים באותו בנין או מתחם מוביל לקיבעון וקיפאון ומהווה חסם לקידום הפרויקט") דמגוגי לחלוטין, שאינו קשור לחוק. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 29

    הצעת חוק הממשלה (תיקון - השתתפות חבר הכנסת היוזם בוועדת שרים לענייני חקיקה)
    הצעת חוק 3856 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מגלי והבה ויריב לוין מכוונת להתיר לחבר־כנסת המעלה הצעה פרטית להשתתף בדיון בה בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש פנים לכאן ולכן בהצעה, אך הדיון בה מקומו אינו כאן.

    הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הדרת נשים במרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3855 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יצחק הרצוג מכוונת לקבוע עונש חמור (מאסר חמש שנים) על "הדרת נשים." המוגדרת "שלילה או פגיעה בשימוש שוויוני במתקנים ציבוריים, דרכים, תחבורה ציבורית, מניעת השתתפות נשים באירועים ציבוריים וכיוצא באלו."
  • ישימות: הבעיה העיקרית של חוק מסוג זה היא פיקוחית, דיווחית והוכחתית. ההגדרה הרחבה מאוד הופכת כל פעולה במרחב הציבורי או הפרטי—מבדיקת ערמונית ועד ערב זמר חרדי—לאירוע התובע את מעורבות המחוקק. היישום, כנראה, קרוב לבלתי אפשרי ויגרום לקרימינליזציה של פעולות רבות. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק עשויה להאמיר למיליוני שקלים, בהתחשב בעלות המשפטית הכרוכה בכך, או עשרות מיליוני שקלים, בהתחשב בעלות העצומה הכרוכה בציות לחוק. ניקוד: 8
  • תוצאה: כפיית עירוב בניגוד לרצונם של אנשים אינה יכולה להיחשב תוצאה רצויה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אין לתוצאה סיכוי כלשהו להשיג את מטרתו. ככל הנראה, לפי אופן הפעולה השגור, תהיה הגברה של הדרת נשים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוק העיקרי לחוק הוא פגיעה בעקרון השוויון (נימוק שקרי), ומעלה את הסברה כי ענישה חריפה משיגה הרתעה והפחתה של התנהגות רצונית בלתי־רצויה—קביעה המנוגדת לנתונים העומדים לרשותנו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק צמצום תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3854 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' נועדה לצמצם את תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון, ככל הנראה במגמה להביא בכירים הנוטים למפלגת העבודה להצטרף אליה. יש הרבה דברים לומר על החוק, אך לא זה המקום לומר אותם.

    הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית זכות הלימוד בתשלום)
    הצעת חוק 3853 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה ואחרים תובעת לאסור דרישת תשלום של תלמיד, ואוסרת נקיטת צעדים נגד מי שאינו משלם.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מאוד, ותובעת שינויים דרמטיים במבנה מערכת החינוך בישראל והתשלומים בה. בפירוט, היא מלאימה את החינוך הפרטי במלואו, שכן היא מבטלת את המחויבות החוזית לשלם עבור שירות שניתן. כמו כן, כמעט בכל בתי הספר נהוגים תשלומים עבור שירותים שונים, וההצעה תביא לביטולם או להקצבה של מיליארדי שקלים למימונם. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההלאמה והתשלום עבור שירותים בבתי הספר הממלכתיים, בחינוך העצמאי, וכו' היא מיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הענקת זכות לימוד לכל ילד, בלי תלות בתשלום עבור שירותים נוספים. התוצאה רצויה, בדרך כלל וכעקרון, אף כי היעדר הקישור לתשלום בעייתי מאוד. הלאמת בתי הספר הפרטיים אינה תוצאה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אין אפשרות להשיג את התוצאה הרצויה (היעלמות הצורך בתשלומים) באמצעות הוראה בחוק. התוצאה תהיה, כמעט בוודאות, הפוכה מהמקווה ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטיעון היחידי המובע הוא כי "זכות הלימוד היא זכות בסיסית של כל ילד" תוך התעלמות מהיבטים והשלכות של ההצעה (הלאמה, הקצבה של מיליארדי שקלים). ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - הגבלת קיזוז דמי מזונות עד גובה שכר מינימום)
    הצעת חוק 3852 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מגלי והבה מכוונת לסלק את התמריץ השלילי הקיים בקיזוז דמי מזונות המשולמים על־ידי הביטוח הלאומי לנשים עובדות, ככל שמשכורתן גדלה.
  • ישימות: ההצעה ישימה מיידית וכרוכה רק בשינוי התקנות של ביטוח לאומי. ניקוד: 1
  • עלות: עלות ההחלטה עשויה להיות גבוהה למדי, כמה עשרות מיליונים, אך משוקללת עם ההכנסה הגדולה יותר לביטוח הלאומי ובמסים מהעליה בהכנסה החייבת במיסוי (כלומר, זו שאינה "שחורה") ומהעליה בהכנסה בכלל. הסיכום יורה, ככל הנראה, על עליה בהכנסות. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה תהיה יציאה לעבודה של נשים המקבלות מזונות מביטוח לאומי, תוצאה חיובית מאוד, ותמרוץ ניכר ליציאה לעבודה. התוצאה גם מסלקת עיוול, לפיו הזכאות לקבלת מזונות עבור ילד—זכאות שתשלומה מוטל על שכם המדינה בגלל שבעלה של האם אינו משלם את המזונות—משתנה בהתאם להכנסתה של האם, שעה שמדובר בתשלום שאינו צריך להיות תלוי בכך. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: ליישום ההצעה יש סיכוי רב להניב את התוצאה המבוקשת, אף כי קביעת התקרה בגובה שכר המינימום מגבילה את טיב התוצאות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: הגיון ההצעה ברור, עניינית וכלכלית, אך ניקוד נוסף על ניסוח דמגוגי. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 10

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - דיור בהישג יד)
    הצעת חוק 3851 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של פניה קירשנבאום ואחרים נועדה להעניק לשר הפנים ולשר הבינוי והשיכון לקבוע זכאות לדיור להשכרה ולחייב הקמת דיור "בהישג יד" בפרויקטים של בנייה. החוק נועד גם למנוע מרשויות מקומיות לנקוט פעולות כאלו ולהכפיף אותן לרשות המתכננת הממשלתית.
  • ישימות: ההחלטה כרוכה בשינויים משמעותיים ביותר. העיקריים בהם אינם מנהליים כי אם כלכליים ותכנוניים. החוק מעביר את הסמכות לקבוע היכן כדאי להקים דיור בהישג יד למשרד ממשלתי, שאינו בקי בדרך כלל בצרכים האזוריים והמקומיים. חשוב מזה, הוא מעניק לו את היכולת לקבוע כה מהדירות במבנה או באזור יהיו לדיור בהישג יד, שעה שעד כה אין מודל כלכלי בו קבלן פרטי יוכל לבנות דיור כזה. מצב זה יחייב בנייה במימון ממשלתי, המוסיפה סיבוך נוסף (החוק אינו נוגע בנקודה זו). סיבוכים נוספים: החוק מסמיך את הממשלה לקבוע כמה דיור בהישג יד ייבנה באזור מסוים, אך מעניק את סמכות הקביעה של אמות מידה לכך לרשות המקומית. וניקוד: 9
  • עלות: עלות היישום תהיה מיליארדי שקלים, ככל הנראה. ניקוד: 10 (הנדיר)
  • תוצאה: בנייה ממשלתית מאסיבית של משכנות עוני אינה רצויה לציבור או למבקשי הדיור המוזל. התכנית גם תעקר כל אפשרות או יכולת לדיור להשכרה היכול להשתלם לבוניו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא קידום דיור בהישג יד, והתכנית הופכת השגת מטרה זו פחות סבירה. דוגמה קלאסית לתכנית המשיגה ההפך ממה שהיא חותרת אליו. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנמקת היסוד של הצורך בהתערבות המחוקק ברורה והגיונית. הנחת היסוד היא כי תכנון־על של המדינה ישיג את המטרה, אף שאין חיזוק לכך, והנמקה נוספת היא כי הרשויות המקומיות יקדמו "תוכניות לדיור בהישג יד שאינן עולות בקנה אחד עם הצרכים הנכונים והראויים לקידום באותן רשויות" אינה מבוארת ומוצהרת סתמית. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 43

    הצעת חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון - שינוי מועד התשלום הדחוי)
    הצעת חוק 3850 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של איתן כבל נועדה לאפשר לשר התקשורת ולשר האוצר להאריך את מועד פירעון החובות של ערוץ משדר בעל זיכיון.
  • ישימות: ההצעה אינה כרוכה בנהלים מיוחדים כלשהם, והיא מעבירה את פירעון החובות מסוגיה שבחוק לסוגיה שבקביעה אישית של הרשות המבצעת. בפועל, ההצעה מבטלת את מנגנון התשלום הקבוע וממירה אותו במשא ומתן בין הרשות המבצעת לערוץ המשדר. ניקוד: 3
  • עלות: עלות הקביעה, מנקודת מבטו של הצרכן, היא גריעה של מיליוני שקלים או עשרות מיליוני שקלים בשנה, לטובת חיזוק עמדת הלחץ הפוליטית של הרשות המבצעת. ניקוד: 8
  • תוצאה: חיזוק הרשות המבצעת וחיזוק המנגנון הפוליטי של העדפות 'מתחת לשולחן' בקביעת מועד התפוגה. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק מבקש לאפשר "לבעלי הזיכיון להפנות סכומים גדולים יותר להשקעה בתוכן" אך מנגנון החוק אינו קשור כלל ליעד זה ואף לא יקדמו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הצעה ללא נימוק או הסבר, לבד מהקביעה (השקרית) כי החוק יאפשר "לבעלי הזיכיון להפנות סכומים גדולים יותר להשקעה בתוכן." ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 37

    הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - התמחות במשרה חלקית)
    הצעת חוק 3849 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב אדרי ואחרים נועדה לאפשר לקיים את תקופת ההתמחות של עורכי־דין לאורך שנתיים ובמשרה חלקית, במקום לאורך שנה ובמשרה מלאה.
  • ישימות: לשכת עורכי הדין ושומרי הסף של הגילדה ינסו, מן הסתם, להערים קשיים על דרכה של הצעת חוק כזו, והמשרדים המעסיקים מתמחים לא יהיה מרוצים מקבלת עובדים במסלול ה'חלקי', במקרים רבים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההעסקה במשרה חלקית גבוהה יותר, ואם המסלול יהיה מחייב עבור מעסיקים הוא יביא להוצאה כספית נכבדת (כנראה מיליוני שקלים) שתגולגל אל כיסי הלקוחות. ניקוד: 7
  • תוצאה: תוצאה בה התמחות תבוצע בתנאים של משרה חלקית היא רצויה, ותורמת לחירות הפרט בפגיעה שיש בה בהגבלות השרירותיות של גילדת עורכי־הדין. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: לא ברור אם ההצעה תביא לאי־העסקתם של מתמחים הבוחרים במסלול זה. ככל הנראה שתהיה העסקה פחותה שלהם, מה שיתבע התערבות נוספת של המחוקק. ניקוד: 6
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מערב טיעון נכון (מטרת גילדת עורכי־הדין היא לפגוע ביכולת של עורכי־דין חדשים להתחרות) בהקשר שגוי, ומשתמש בנימוק שאינו נכון (פגיעה ב"בזכות יסוד חופש העיסוק"). הטיעון בכללו, עם זאת, מנומק היטב. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 23

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות בבניינים המיועדים לשימוש במגזר התעשייתי, המסחרי והציבורי)
    הצעת חוק 3848 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי ודב חנין נועדה לכונן חובת התקנה של מערכת לאספקת מים חמים בכל מבנה תעשייה, מלאכה או מסחר ובכל מבנה ציבורי, לכל צורך. הצעה זו, יחד עם הצעת חוק 3840 של בילסקי וחנין, מיועדת לסלק את הסיוגים לחובת התקנת מערכת סולרית הנקובים בסעיף 1.09 בתקנות התכנון והבנייה ולהעביר את החקיקה בנושא זה מתקנות התכנון והבניה לחקיקה ראשית (בחוק התכנון והבנייה).
  • ישימות: החוק אינו מגדיר מה היקף המערכת המותקנת ואלו צרכים הוא מכוון לספק, מה שיוצר אי בהירות (האם מערכת דוד־שמש אחת מספיקה למפעל בו עובדים אלפי אנשים? מה קורה כאשר תנאי המקום אינם הולמים זאת? עוד על־כך, הצעת החוק חותרת תחת היישום הקיים של חימום מים זול ופשוט יותר במזוט, הנהוג במפעלי תעשייה. ניקוד: 8
  • עלות: עלות ההצעה היא הוצאת כספי ציבור וכספים פרטיים בהיקף של מיליוני שקלים, ואולי אף עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: התקנת עשרות אלפי דודי שמש במקומות בהם הם אינם נחוצים או נדרשים (אחרת, היו מותקנים) אינה רצויה ותעלה את מחיר המוצרים והשירותים לציבור. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: ההצעה גורסת כי התקנת דודי השמש תוביל לצמצום צריכת החשמל ותגביר את ההגנה על הסביבה. סביר להניח כי תרומתם תהיה אפסית ואף שלילית, בדמות מתקנים שאינם מתוחזקים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ההצעה, שהיא קנס על קיום מבנה, מנומקת באופן שקרי (הגנת הסביבה, צמצום חשבון חשמל) ואינה מבהירה מדוע החיסכון הברור כל־כך לא שימש מנחה לבתי עסק בהתקנת מערכות כאלה; או מדוע בית מלאכה או משרד עורכי־דין זקוק לדוד שמש. עוד על־כך, לא מובהר בגוף ההצעה טעם המעבר מתקנות לחקיקה ראשית. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 43

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - גני ילדים ומעונות יום)
    הצעת חוק 3847 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אורי מקלב ומשה גפני מיועדת לאפשר להקים גן ילדים או מעון בכל מבנה מגורים, בהגבלה שלא יהיה ניתן להקים במבנה מגורים מאוכלס יותר מגן ילדים או מעון יום אחד.
  • ישימות: ההצעה ישימה כלשונה באופן מיידי, וללא בעיה לוגיסטית מיוחדת. ניקוד: 1
  • עלות: אפסית, אם בכלל. ככל הנראה, להצעה תהיה השפעה חיובית בדמות הפחתת דמי התשלום למעונות יום ולגני ילדים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה המקווה תהיה רצויה, בדמות הקמת מעונות יום וגני ילדים רבים יותר, גם אם התנאים בהם יהיו לעתים פחות מאידאליים. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: להצעה סיכוי רב להשיג את יעדיה. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת היטב, ומדגישה את מוקד הבעיה ("שכונות חדשות יחסית ובישובים קטנים אשר אינם חלק מרצף בנייה עירוני צפוף"; "כדי להסדיר אישור הפעלה למעון או הגן נדרש אישור שימוש חורג מהרשות המקומית, ולשם קבלת האישור כאמור, נדרש המבקש לתהליך בירוקראטי ארוך ומסובך") ומסביר את התפישה הרעיונית ("מסגרת לפעוטות הינה שטח טבעי משלים לאזור מגורים.") ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 7 (ההצעה היעילה ביותר עד כה)

    הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון - עדכון הגדרת ניצול שואה וסל ההטבות)
    הצעת חוק 3846 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב ביילסקי וזבולון אורלב באה להשוות את תנאיהם של ניצולי שואה לאלו של מקבלי רנטה מגרמניה, וכן להוסיף להם הטבות נוספות שונות. ההצעה מתבססת על נתוני מכון ברוקדייל, הקובע כי בישראל חיו בשנת 2009 כ-207 אלף נרדפי נאצים. נתונים אלו עומדים בסתירה מסוימת לנתוני הלמ"ס, המצביעים על־כך כי בישראל חיו בסך הכל 197 אלף יוצאי אירופה ואמריקה מעל גיל 75.
  • ישימות: ההצעה מבקשת ליישם כללים חובקים לכל ניצולי השואה או, בפועל, כל מי ששהה בארץ כבושה או בסמוך לה. הבעיה היישומית העיקרית היא הגשת האפליקציות ואישורן. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה מיליארדי שקלים לשנה, אך לטווח שנים שאינו ארוך. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה הענקת הטבות לכל מי שחווה את מלחמת־העולם השנייה על בשרו. הענקת "אות השואה" המוצעת היא רעיון מזיק ופסול. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לאור קצב ההתנהלות בהענקת הטבות לניצולים סביר להניח כי ההצעה תעניק בפועל הטבה מסוימת לניצולים. ניקוד: 4
  • קבילוּת: ההצעה המרחיבה אינה מנמקת את הסיבה להענקת מיליארדים לאנשים, שחלק לא מבוטל מהם חוו את אימי המלחמה באופן הרבה פחות אינטנסיבי מאחרים. לא ברורה גם ההצעה להעניק אות שואה מיוחד המבטא את "הכרת המדינה בניצולי השואה כמי שצלחו מערכה מלחמתית"—כאן מיושמת תפישה אישית (ומעוותת) של מעלי ההצעה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים)
    הצעת חוק 3845 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין נועדה להוסיף לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) סעיף נוסף הפוטר מארנונה כללית "כל נכס הנמצא בבעלות תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים." סעיף 5 בחוק, שאליו נוסף התיקון, פטר עד כה מארנונה כללית מבנים בעלי חשיבות היסטורית, מבני דת או בתי־קברות, מגרשי משחקים, "בית-חיילים" או "בית-מלחים," רכוש של חברת צער בעלי־חיים, מלכ"רים לרפואה ולספורט, מוזיאונים, מוסדות ציבור מאושרים.
  • ישימות: התוספת לחוק יוצרת מהומה שלמה, שכן היא מכניסה בתוך גדר החוק כל גוף מסחרי העומד בתנאים הבאים: "שמונים וחמישה אחוזים מעובדיו זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי." לדוגמה, כל חנות בבעלות אדם שגילו מעל 65 או נכה תהיה פטורה מכאן מתשלום ארנונה. מהומה נוספת נוצרת מהתעלמות מהכלל שהיה נהוג בחוק (הפיטור מארנונה ניתן לפי טיב הפעילות של המוסד) לטובת כלל שונה לחלוטין (פיטור מארנונה לפי פרופיל המועסקים בו). ניקוד: 9
  • עלות: עלות החוק, מנקודת מבטן של העיריות, עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. עלות זו תגולגל בגביה בתוספת מאזרחים אחרים. ניקוד: 8
  • תוצאה: החוק ישרת את הגופים המיועדים (המשקם, אש"ת, קרן מפעלי שיקום) אך גם ייצור ענף תחמון מקיף, כמיטב הדמיון הישראלי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק עשוי לשרת את הגופים המיועדים, אבל התוצאה נטו תהיה נזק כספי חריף. ניקוד: 8
  • קבילוּת: מעלת החוק כלל לא נתנה דעתה על האפשרויות הטמונות בשינוי החוק באופן כה מרושל, בניגוד לאופיו עד כה. לא מנומקת גם העילה להעניק לגופים למטרת רווח, עם מניעים נאצלים או שלא, מתנה נוספת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון - שחרור בעלי חיים וענישה פלילית)
    הצעת חוק 3844 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של רונית תירוש, איתן כבל ודב חנין נועדה לתקן את סעיף 23 בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) כך שתחול ענישה פלילית לפי סעיף 23 לא רק על מי שערך ניסויים בבעלי חיים ללא היתר או גילה ידיעה מסמך אסור לצורך משפט פלילי אלא גם על מי שלא דאג לטיפול נאות בבעל החיים עם תום הניסויים.
  • ישימות: החוק מכליא מין בשאינו מינו, ומוסיף הרחבה שאינה מסתברת בכללי אי-גרימת כאב. הפיקוח על הטיפול בבעלי־חיים יהיה מורכב יחסית. ניקוד: 6
  • עלות: עלות החוק היא מאות אלפי שקלים עד כמה מיליונים, בהתאם להיקף הטיפול הנדרש. לא הוגדר גם מהו "בית חיות" והכוונה, כנראה למתקני צער בעלי־חיים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא שליחת בעלי חיים שלא הומתו בניסויים לאתר בו ידאגו להם. לא ברורה ישימות החוק ביחס לבעלי חיים כמו עכברים, קופים וכל שאר בעלי החיים שאינם כלבים. ההוצאה הכרוכה בחוק תגרע מהתקציב המוקצה לניסויים ולחקר מדעי. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: החוק יוביל, ככל הנראה, להמתה סיטונית של בעלי־חיים. לא ברור גם אם הגורל המצפה לבעלי־החיים ב"בית חיות" טוב יותר מזה המצפה להם כתום הניסויים. חוקים שאינם מוגנים במערך פיקוח ואכיפה לא עובדים בדרך כלל. ניקוד: 5
  • קבילוּת: נוסח החוק מבואר היטב, אך אינו מבהיר את הבציעות של החוק ביחס לבעלי־חיים שאינם כלבים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 29

    הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - החלת מדרגות מס רכישה לגבי בניה עצמית)
    הצעת חוק 3843 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון נועדה להתגבר על הבעיה הקיימת בסעיף 9 של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) המונעת מבוני בית באופן פרטי (כלומר, מי שאינם קבלנים) ליהנות משיעור מופחת של מס רכישה בגלל היעדר יכולת להתחייב על סיום הבנייה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ויש בו פיטור של קבוצה רחבה של בונים ממס רכוש בשיעור גבוה יחסית (5 אחוז). צפויה התנגדות, כמובן, מצד רשויות המס והאוצר. ניקוד: 6
  • עלות: לחוק אין עלות, שכן יישומו מוטל על הנהנים, ויש בו אף תועלת כספית לא מבוטלת מנקודת מבטם של הבונים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה תהיה הפחתה בהיקף גביית מס רכוש וביטול העדפה שאין לה הצדקה ברורה של קבלנים. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: החוק יכול להשיג את יעדיו וסביר להניח כי אף ישיגם. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים ואף מעוגנים בפסיקה הקובעת כי יש לראות גם בדירה בבנייה עצמית כזו המיועדת לשמש למגורים. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 11

    הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון - אי תחולה על זכאי לקצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור כעובד חברה ממשלתית)
    הצעת חוק 3842 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חיים כץ באה לתקן את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) כך שכללי חפיפה בין משכורת לקצבה לא יחולו על עובדי חברות ממשלתיות. סעיף 33 בחוק קובע כי אנשי צבא קבע לשעבר לא יזכו לכפל משכורת וקצבה. על סעיף זה מתנהלת הסתערות רבתי, כדי לכרסם בו מכל העברים ואת כל האברים. הצעת החוק של אריה ביבי ואיתן כבל, לדוגמה, כוונה לפטור אנשי צבא קבע המשרתים במשטרת ישראל או בשירות בתי־הסוהר מכלל הכפל. הצעה של כץ באה לפטור אנשי קבע העוסקים בחינוך. חיים כץ אף העביר תיקון שהתקבל (תיקון מס' 25) שהחריג מכלל מוגבלי הגמלה את העובדים בתעשיות הביטחוניות שבבעלות ממשלתית... ובעצם כאן עיקרו של הסיפור. כלומר, אותו כץ שבא והחריג את העובדים בחברות ממשלתיות העוסקות בביטחון בנימוק שביטחון זה חשוב, בא עתה ומבקש להרחיב את גדר הפטור מטעמים שאין לקפח את העובדים בחברות ממשלתיות שאינן בתחום הביטחון. או, במלים אחרות, כץ מבקש לחסל את תחולת סעיף 33 בשיטת "עוד עז ועוד דונם."
  • ישימות: אין בעיית ישימות מהותית, לבד מההתנגדות המתבקשת של האוצר (ולמעשה, של כל מי שסעיף 33 הוא עניין שיש בו מהות עבורו. ניקוד: 6
  • עלות: עלות התיקון עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, לכל הפחות, בגמלאות מורחבות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה של החלת התיקון תהיה גידול בהכנסתם של אנשי קבע שהפכו עובדי חברות ממשלתיות ובאטרקטיביות של תעסוקה בחברות ממשלתיות עבורם, מה שיקטין, אולי, את האטרקטיביות של תעסוקה במגזר הפרטי. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: השגת היעד המוצהר של השוואת תנאי פורשי קבע במקומות תעסוקה שונים אפשרית בהחלט. ניקוד: 2
  • קבילוּת: דברי ההסבר בהירים, אך מטעים בהשתמשם כנימוק מרכזי להעברת החוק בהחרגה קודמת שיזם כץ עצמו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרשאת שימוש במקרקעין למוסד ציבורי)
    הצעת חוק 3841 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של זבולון אורלב באה לשלול מרשויות מקומיות את היכולת לבטל הקצאת שטח שניתן למוסד ציבורי—בין אם זו ניתנה בתמורה, חינם או בכל אופן אחר—אלא אם כן תיתן למוסד פיצוי. אם חדל המוסד לפעול, רשאית הרשות להעבירו רק למוסד ציבורי אחר הפועל למטרות דומות. להצעה זו היבטים רבים ומעניינים, אך היא חורגת מתחום בדיקה זו.

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - חובת התקנת מערכות סולריות על בניינים ללא הגבלת מספר הקומות)
    הצעת חוק 3840 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זאב בילסקי ודב חנין באה להרחיב ולשנות את חוק התכנון והבנייה, ולהחיל חובת התקנת מערכת סולרית גם בבניין רב קומות. עד היום הייתה חובת התקנת מערכת סולרית בבניין חלק מתקנות התכנון והבנייה (סעיף 1.09) ומהחובה היו פטורים בניינים רבי קומות, בניינים בהם אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש (מחמת היותו מוצל), או על מבנה או חלק ממבנה המיועדים לתעשיה, למלאכה או לבית חולים. הצעת חוק 3848 של בילסקי וחנין, הנמצאת כאן, מרוקנת חלק מהסיוגים בסעיף, והצעה זו באה לרוקן את הסיוגים האחרים, ולהעביר את חובת ההתקנה לחקיקה ראשית.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית היא זו שמנעה עד היום התקנת מערכות סולריות במבנים רבי־קומות: על־פי־רוב מותקנת מערכת סולרית בבניין בקומת הגג. כאשר יש בבניין מגורים דירות רבות, אין די מקום להתקין דודי שמש ובמקרי דחק נאלצים הבונים לבצע התקנה מיוחדת, שיעילותה פחותה. יש גם פחת ניכר של חום בהובלת מים חמים בצינורות ארוכים מאוד, כמתבקש מדוד שמש לקומה א', לדוגמה. ניקוד: 8
  • עלות: נכבדת: עשרות מיליוני שקלים לכל הפחות. בישראל הולך וגדל שיעור הבתים הפטורים מהתקנת מערכות סולריות (כיום, רק כשמונים אחוז מהבתים, לעומת כ-94 אחוז בעבר) וחיוב התקנה במבנים סולריים יתבע התאמות יקרות בבנייה, ויתור על בניית דירות גג או הסדר ייחודי ויקר, כשאל כל אלו יש להוסיף את עלות דודי השמש עצמם. ניקוד: 8
  • תוצאה: החלת החובה תוביל להתקנת דודי־שמש בבתים שאינם הולמים מטרה זו, כיעור גגות מבנים גבוהים, להתקנת מערכות יקרות יותר ויעילות פחות, וליצירת בעיה במכירת קומות גג. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התקנה תוביל, ככל הנראה, למערכת שנועדה לעקוף את הצורך, באמצעות מערכות 'דמה' העומדות בתקן אך אינן פועלות בפועל. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר אינם מבארים את הטעם הברור לאי־התקנת מערכות סולריות במבנים רבי קומות ומעלים טענה שגויה ("הגבלה זו מונעת מבתי מגורים רבי קומות ליהנות מיתרונות אספקת אנרגיה סולרית"—בפועל, אילו היו יתרונות כאלו משמעותיים דיים, היו מערכות סולריות מותקנות, ממש כפי שהקושי בהתקנת ג'קוזי אינו מונע מהמעוניינים בכך להתקינו). ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק קרן לאומית להגנה על זכות הציבור לדעת
    הצעת חוק 3839 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של נחמן שי ואחרים ומצטרפים באה להקים קרן שלה הכנסות של לפחות פחות מחמישה מיליון שקל, שתוקדש למימון הוצאות משפט של מי שעומד או עלול לעמוד בפני תביעת לשון הרע.
  • ישימות: לכאורה, הקמת הקרן פשוטה והרכבה מתבקש (רוב למשפטנים; יו"ר שהוא שופט), אך שיקולי ההקצאה בעייתיים. הקרן אמורה לספק מימון משפטי "לכל אדם שפרסם או מבקש לפרסם מידע שיש בו אינטרס ציבורי, כאשר הפרסום עלול להביא לתביעה משפטית נגדו וכרוך במימון הליכים משפטיים." הקרן תבחן בקשות ו"תסייע במימון כספי במקרים שבהם מדובר בפרסום מוגן." פרסום מוגן כזה מוגדר "פרסום שהוא אמת ושיש בו עניין ציבורי, לרבות פרסום שלא הוכחה בו אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש, כאמור בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965." כלומר, חברי הקרן ישמשו בית־משפט־משנה להכרעה באותן סוגיות סביבן נסוב המשפט. ניקוד: 6
  • עלות: עלותה של הקרן כמה מיליוני שקלים, ככתוב בכתב ההקצאה שלה. העלות עשויה לעלות מעט, אך כנראה לא בהרבה. ניקוד: 7
  • תוצאה: תמלוגים מתחום התקשורת יוקצו לקרן ממשלתית וזו תממן את ההגנה המשפטית על אמצעי תקשורת בתביעות לשון הרע. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: מטרתה של הקרן להגן על אמצעי התקשורת מפני תביעות לשון הרע, אך קרנותיה המצומצמות יאפשרו רק לממן הגנה משפטית במספר מקרים, ובוודאי לא תספקנה הגנה מפני הסכומים הנתבעים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתעלמים מכך שהסכנה העיקרית ל"פרסום של מידע חשוב וחיוני אשר דרוש לציבור" היא המערכת הפוליטית, האחראית על הקרן. לפי נוסח ההצעה, "בעלי הכוח" הפוליטיקאים אינם מהווים סכנה ולכן ראוי שקרן להגנה (גם) מפניהם תהיה תחת פיקוחה של הרשות המבצעת. ניסוח ההצעה דל ועילג. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    הצעת חוק היום לציון המאבק בעוני
    הצעת חוק 3838 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דניאל בן-סימון, שלי יחימוביץ' ואחרים ומצטרפת (מרינה סולודקין) קוראת לקיום "יום המאבק בעוני" ב-17 באוקטובר, עם דיון מיוחד בכנסת, פעילויות חינוכיות בצה"ל ובבתי־הספר, טקסים וכדומה, תחת פיקוחו של שר הרווחה והשירותים החברתיים. מטרת החוק היא "לשמור על הנושא ועל הטיפול בו באור הזרקורים."
  • ישימות: אין בעיה יישומית אקוטית בחוק במועד זה, לבד מבשנים בהן הוא מתנגש בכמה מחגי ישראל (לא נקבע בנוסח תיקון מתאים). התקציבים הנדרשים לחוק עשויים לחולל בעיה מסוימת. ניקוד: 5
  • עלות: עלות החוק כמה מיליוני שקלים עד כמה עשרות מיליוני שקלים, בעיקר בעלות הטקסים ובביטול מעבודה ומלימוד. ובניקוד: 7
  • תוצאה: יקוימו פעילויות ושיעורים במקומות שונים, אך בלי הכוונה ברורה אשר למטרות, לבד מאזכור. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה, "להעלות את נושא העוני והמאבק בו אל ראש סדר היום הציבורי" אינה ניתנת להשגה, במיוחד בגלל הבעייתיות הטמונה בעיסוק תוך הסתר: התמקדות בעוני, תוך התעלמות, דחייה ואף עוינות לאוכלוסיות העוני העיקריות—חרדים וערבים. ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההנמקה לקיום יום העוני מטשטשת את העובדה שיסוד קביעת היום הוא בפעולה נגד רעב קיצוני, ואף תורמת להצגת הדברים כאילו היו אלו פני הדברים של המאבק בישראל. החוק אינו מבהיר גם מה המטרות המבוקשות או מה האמצעים שיש לנקוט או מה תוכנית הלימודים אמורה לכלול. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - מענק למפעל שאינו מייצא)
    הצעת חוק 3837 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שלי יחימוביץ' ואחרים באה לתקן את חוק עידוד השקעות הון בסעיף 18 א', לבטל את סעיף קטן ג'(1)ג', הקובע כי "25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות." מטרת התיקון היא לאפשר "סיוע לשורה של מפעלים, בעיקר בלואו-טק, בעיקר בשוק המזון ובעיקר בפריפריה."
  • ישימות: בעיית ישימות אחת היא כי החוק לעידוד השקעות הון נועד במפורש לסיוע למפעלים שפניהם ליצוא "בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה." שינוי מהות החוק באמצעות תיקון יוצרת בעיה מהותית. לבד מכך, ברשלנות מופלאה, לא הבחינו המתקנים בכך שסעיף ב' ("הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס") אף הוא מכתיב לפחות 25 אחוז ליצוא, וכי סעיף א' קובע כי המפעל צריך להיות כזה ש"עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה." כלומר, על פניו החוק אינו ניתן ליישום כלל. מטרת התיקון גם עומדת בסתירה להגדרת "מפעל תעשייתי" בחוק (לדוגמה, כזה שאינו עוסק ב"אריזה") ניקוד: 10
  • עלות: עלות החוק כפולה: בהפחתת ההשקעות במפעלים מייצאים, ובהשקעתם במפעלים מפסידים. ההערכה היא כי היקף האבדן הוא במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: יושקעו סכומי כסף ניכרים במפעלים מפסידים לייצור מזון; תוקטן ההשקעה במפעלים לייצוא. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: לחוק אין כל יכולת להשיג את מטרותיו, שכן א) לא ניתן ליישמו במסגרת חוק זה (נדרש חוק נפרד וחדש) ב) הענקת תקציבים למפעלים מפסידים אינה מגנה מפיטורים אלא מרחיבה אותם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר מעליבים בפשטנותם וכוללים טיעונים אבסורדיים (הקטנת ההקצבה למפעלים מייצאים היא צעד מנע חשוב נגד "הפגיעה שתיגרם לייצוא") ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 46 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    הצעת חוק איסור העברת כספים לרשות הפלשתינית
    הצעת חוק 3836 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד מבקשת לאסור העברת כספים לרשות הפלסטינית ולהחרים כספים הנודעים לה בנימוק שהם נוכו לצורך עלויות פעולות האיבה. המקום לדיון בהצעה אינו כאן.

    הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון - ביטול הבלעדיות על הסמל)
    הצעת חוק 3835 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אריה אלדד ואחרים מבקשת לשלול את הבלעדיות על סמל מגן דוד אדום ממגן דוד אדום בגלל הסכמים שחתמה עם "הסהר האדום הפלסטינאי" ובנימוק כי "ברבות השנים הפך סמל "מגן דוד" בצבע אדום למושג נרדף לעזרה ראשונה." מקום הדיון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - תשלום בזמן לימודים)
    הצעת חוק 3834 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יעקב כץ ואחרים ומצטרף עתניאל שנלר באה לשנות את חוק הבטחת הכנסה כך שהזכות ללמוד ולקבל הבטחת הכנסה תחול לא רק על הורה יחיד (או גמלאי) אלא גם על כל הזכאים לגמלה.
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של ההחלטה היא כלליותה. החוק מעניק לשר את האפשרות לקבוע סייגים (כלומר, מוסדות שהלימוד בהם פוטר את הלומד מהסייג לזכאות) ולא ברור מדוע נדרשת חקיקה גורפת. הכלליות מזמינה מגוון רחב של מעשי מרמה. ניקוד: 7
  • עלות: בניגוד לטענתם של מעלי הצעת החוק, עלותו עשויה להיות נכבדת למדי. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא עידוד ליציאה ללימודים של מקבלי אבטחת הכנסה, מה שאכן יתרחש, כשהלימודים יחרגו במידה ניכרת מהרצוי לפי התוויות הפטור של השר. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: העידוד לא יועיל למטרה המוצהרת: "לטווח הרחוק ההצעה אף תחסוך כסף רב, תקדם את המשק ובעיקר, תוציא אנשים רבים ממעגל העוני" וקרוב לוודאי שאף ייתן עידוד, אם גם בהיקף שולי, ללימודים שאין בהם סיוע בהכשרה מקצועית. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההצעה מוסברת, מחד, בטענה כי הוא "גורם לכך שאנשים רבים המקבלים הבטחת הכנסה נשארים במצבם מחששם שהקצבה המינימלית עליה נשענו תופסק" ומאידך נטען כי "הצעה זו לא תעלה למדינה כסף רב שכן בלאו הכי אנשים רבים לא מתחילים בלימודים ומקבלים בלאו הכי את הבטחת ההכנסה." כלומר, המצב הנוכחי מונע מרבים לצאת ללמוד, אך התיקון לא יעלה כסף כי ממילא אנשים רבים לא יתחילו ללמוד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לאזרח עולה ולקטין חוזר)
    הצעת חוק 3833 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יואל חסון באה להשוות את תנאיהם של בני יורדים לאלו של עולים חדשים, ככל שהם נוגעים לקביעות בסעיף 351 של חוק הביטוח הלאומי.
  • ישימות: התיקון כרוך בבעיות ישימות ניכרות של קביעת זהות, אך לא מעבר לכך. ניקוד: 5
  • עלות: עלות הפטור נמוכה, יחסית, ומסתכמת במיליונים ספורים. ניקוד: 7
  • תוצאה: עידוד, גם אם שולי, לבני הורים ישראליים להתיישב בישראל. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יש בתקנה זו פוטנציאל מרמה מסוים, אך תקופת הפטור קצובה, מה שמגביל את האפקט השלילי. ניקוד: 4
  • קבילוּת: נוסח ההצעה מנמק היטב ובלשון עניינית את עילת השוואת הזכויות. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 24

    הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות שכר לימוד לתואר אקדמי ראשון)
    הצעת חוק 3832 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון באה להכיר בהוצאות לימודים כהוצאה מוכרת לצורכי מס הכנסה, בלי לכלול בתוך זה דמי מלגה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיית ישימות בסיסית, אך הוא מעניק הטבה משמעותית לקבוצת אוכלוסיה גדולה, הכוללת גם לומדים רבים שאינם סטודנטים צעירים. העלות הגבוהה של החוק תעורר התנגדות. ניקוד: 7
  • עלות: לפי דברי ההסבר, עלות החוק עשויה להיתמר עד כ-400 מיליון שקל בירידה בהכנסות המדינה. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה תהיה פטור נרחב לקבוצה גדולה באוכלוסיה, בשיעור המגיע עד כדי כחצי אחוז מהכנסות המדינה ממס הכנסה. השינוי יהיה כרוך, ככל הנראה, גם בהעלאת מסים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: להצעה סיכויים לא רעים לעודד את העבודה במהלך התואר הראשון. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההצעה מנוסחת בבהירות ואף כוללת אומדן ריאלי של עלויותיה מבחינת הכנסות המדינה. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 25

    הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על ריבית שנצברה בקרן להשכלה גבוהה)
    הצעת חוק 3831 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של יואל חסון מיועדת לפטור ממס על ריבית חסכונות בקרן שנועדה למימון השכלה גבוהה.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בבעיית ישימות בסיסית אחת, שהיא האופן בו משמשות הקרנות בפועל. ניתן, לדוגמה, לקרוא לקרן "חסכון לעתיד אקדמי" אך בפועל לקנות בפדיונה כל דבר רצוי. ניקוד: 7
  • עלות: מנקודת המבט של המדינה, יש בפטור פתח להפסד ניכר של הכנסות ממס על ריבית. מנקודת המבט של הציבור, יש כאן עידוד ניכר לחסכון בערוץ פטור ממס. ניקוד: 7
  • תוצאה: חסכון רחב בערוץ ה'אקדמי' החדש. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: ההצעה תביא לזרימת חסכונות לערוץ זה, ובהיעדר יכולת לבקר את השימוש בכספי הפדיון, היא תוביל לביטולה ו/או למעורבות חריפה של השלטון באופן השימוש בקרנות נפדות. האפשרות הראשונה סבירה יותר (וראו גם מקרה קרן השתלמות, בה אף אדם אינו משתמש להשתלמות מקצועית). ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה אינו מתייחס לבעייתיות הטמונה בקרן שאינה מבחינה ביחס לאופן השימוש בדמי הקרן. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 32

    הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - הנחה לסטודנטים)
    הצעת חוק 3830 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חד"ש באה לתקן את חוק בריאות ממלכתי בסעיף הקובע הנחות ופטורים מתשלומים עבור ביטוח בריאות עבור סטודנטים הלומדים לתואר ראשון או לימודי תעודה. החוק כולל הנחות ופטורים לצעירים עד גיל 18, לגמלאים, לחולים במחלות כרוניות, הורים במשפחות מרובות ילדים ועולים חדשים.
  • ישימות: החוק יוצר בעיית ישימות בסיסית בפוטרו קבוצה נרחבת מאוד של מבוטחים (כ-200 אלף איש) דווקא בשנים בהן הביטוח משתלם במיוחד מבחינת קופת החולים. אצל כל מאובטח מתקיים מנגנון 'סבסוד פנימי' בהן בשנים הבריאות של חייו הוא משלם את הביטוח אך מפיק ממנו שימוש דל, כשבשנים בהן הוא נזקק לטיפול רב יותר תשלומיו בדרך כלל נמוכים הרבה יותר. צפויה התנגדות עזה של קופות החולים, וכן כל מי שחפץ במנגנון ביטוחי שיש בו היגיון. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק עשויה להיות גבוהה מאוד, ישירות, בטווח של מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: פטור נרחב מתשלומי ביטוח בריאות לאוכלוסיה צעירה ובריאה, עם העלאה של דמי התשלום לאוכלוסיות האחרות. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: החוק יביא, כמעט בוודאות, לתוצאה ההפוכה למקווה: הפחתה בכיסוי הביטוחי או בשירות הביטוחי לאוכלוסיה שאינה סטודנטים, ולפגיעה ב"מעוטי היכולת" שהם היעד עליו מקווים הוגי החוק להגן. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מסתפקים בקביעה שמימון סטודנטים זה טוב, בלי התייחסות לפן כלכלי כלשהו. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44



    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים



  •  
     
    רשימת תגובות (9)
     
     
    מלאכה מרשימה ביותר.
    7/2/2012
    נכתב על ידי א"ק

    נ.ב.
    ברכות לעפו אגבריה, הטרנסג'נדר הראשון בכנסת (כן, ניטפוק).
     
     
     
     
    תודה אורי
    7/2/2012
    נכתב על ידי גרשון

    חוץ מעצם הדירוג, מדובר בשירות חשוב לציבור - תיאור אובייקטיבי של הצעות חוק. כידוע אנו ניזונים מהעיתונים, שניזונים בתורם מההודעות של דוברי הח"כים.
    בנוסף, לא תמיד הח"כים רוצים שההצעות שלהם תתפרסמנה. עיין ערך חיים כץ.
     
     
     
     
    לא רוצה להכניס כותרת לתגובה. מה תעשה לי?
    7/2/2012
    נכתב על ידי שועלן

    אני אישית מאוד מאוכזב ממיקומם הנמוך של שלי יחימוביץ' וניצן הורוביץ.
    בשביל מה שלחנו עיתונאים פופוליסטים לכנסת?
    יאיר, אתה תקוותנו האחרונה.
     
     
     
     
    אויש, א"ק, אתה כזה קטנוני! (תיקנתי)
    8/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

     
     
     
     
    שועלן, אל תאבד תקווה ביחס לשלי. עוד נכונו לה עתידות!
    8/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

     
     
     
     
    תודה
    8/2/2012
    נכתב על ידי מיכאל

    תודה רבה על השירות החשוב המוגש לציבור בבלוג זה. אני קורא אותו ואת הקפיטליסט היומי זה זמן רב ונהנה כל פעם.
     
     
     
     
    נימה קנטרנית הוראת שעה
    8/2/2012
    נכתב על ידי פצי

    מאוד מובנת במדינה שבה הוראות שעה נמשכות 30 שנה
     
     
     
     
    חסר "כנגד" בכותר בהודעה הקודמת
    8/2/2012
    נכתב על ידי פצי

     
     
     
     
    עלות כל הצעות החוק
    9/2/2012
    נכתב על ידי אפי

    צריכה להיות נמוכה יותר, כיון שהרבה הצעות חוק דומות מאד אחת לשניה, כך שאפילו אם החוק יעבור - סביר שהוא יאוחד עם הצעות החוק הדומות לו.

    הצעות החוק בנושא הדיור הם דוגמאות טובות. כל הצעה היא הזויה מבחינת עלות, אבל הן מוכפלות שלא לצורך.