הצעות החוק 3861-3851
 

הטקסט כאן כולל את הדיון המפורט בהצעות החוק 3861-3851.

הצעות החוק
לתועלתכם, מאמרים נוספים המתמקדים בהצעות החוק באופן פרטני:
  • מאמר על הצעות החוק, ודירוג פופוליזם עדכני
  • הצעות החוק 3869-3862
  • הצעות החוק 3879-3870
  • הצעות החוק 3900-3880

    הצעת חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 3861 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי נועדה לבטל את החוק השולל תשלומים מחבר כנסת או חבר כנסת לשעבר בשל עבירה. אם יבוטל החוק חבר־כנסת שעומד למשפט על האשמה חמורה (לפחות עשר שנות מאסר) ונמלט מן החוק יוכל ליהנות מתשלומי הפנסיה שלו. החוק נועד לשרת חבר־כנסת לשעבר היושב היום בסוריה, נמלט מהאשמה בריגול.
  • ישימות: החוק ישים לחלוטין, מיידית, ואינו כרוך בסיבוך כלשהו, מה גם שהוא משרת אדם אחד בלבד. ניקוד: 1
  • עלות: עלות החוק זניחה—כמה עשרות אלפי שקלים לשנה עד כמה מאות אלפים בתשלומי פנסיה לעבריינים נמלטים. ניקוד: 3
  • תוצאה: יישום החוק יאפשר לאדם שביצע עבירה חמורה, לכאורה, להימלט מן הדין ומתביעת המדינה, ובמקביל לזכות בתשלומים ממנה. להלכה, דומה כי תוצאה זו אינה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא מתן פנסיה לחשוד בריגול. סביר להניח כי יישום ההצעה יניב כנראה את התוצאה המקווה. עם זאת, הוא יעניק עידוד לעבירות מסוג זה, גם אם בעקיפין. ניקוד: 4
  • קבילוּת: הנימוק המרכזי לביטול החוק הוא כי "פוגע בזכות הקניין שהיא זכות יסוד חוקתית." וכי בכך יש סתירה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. טיעון מוזר מחברי כנסת שישבו בסיעה אחת עם חד"ש, אבל הגיוני כשלעצמו. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 17

    הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור לחברת חילוץ ישראלים בחוץ לארץ)
    הצעת חוק 3860 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של זבולון אורלב ואחרים נועדה לפטור ממס ערך־מוסף חברות המעניקות שירותי חילוץ לישראליים המטיילים בחו"ל.
  • ישימות: ההצעה ישימה. היא תוסיף לביורוקרטיה הנפתלת של מערכות הפטור ממסים בישראל סעיף אחד. 'חור' אחד בהצעה הוא היעדר מיקוד, שכן רק חברות ספורות, אם בכלל, עוסקות באופן בלעדי בחילוץ ישראלים, או עוסקות באופן בלעדי רק בשירותי חילוץ. קיימת סכנה שייעשה בסעיף שימוש נרחב לרעה, בעיקר כי הפטור יינתן לפי דיווח עצמי. ניקוד: 3
  • עלות: העלות המוערכת היא מאות אלפי שקלים לשנה, עד מיליונים ספורים. ניקוד: 5
  • תוצאה: התוצאה המוצהרת היא הפחתת הנטל הכספי על "משפחות הנעדרים," אך לא ברור האם הקביעה שדמם של מטיילים טיפשים סמוק משל אחרים רצויה מאוד, או בכלל. לא ברור גם מה נקודת החתך: האם הפחתה של 15 אחוז בעלות החילוץ היא זו שתגרום למשפחה להחליט לחלץ את בנה/בתה הנמצאים בסכנה או להימנע מכך? ניקוד: 7
  • אפשריוּת: יישום של ההצעה לא יניב את התוצאה המקווה. משפחה שעלות גבוהה מרתיעה אותה מחילוץ בן המשפחה לא תיטה הרבה יותר לכך אם התשלום יופחת במידה שולית. התוצאה העיקרית תהיה הענקת הטבה בגובה של מאות אלפי שקלים או מיליונים לחברות בבעלות ישראלית הפועלות בחו"ל. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הטיעון הפותח המטופש ("בשנים האחרונות התגברה תופעת הישראלים המטיילים בחוץ לארץ"), הנימוק המרכזי ("עוסק שמקום עיסוקו העיקרי בישראל פטור ממס ערך מוסף ביחס למתן שירות בחוץ לארץ. ההצעה מבקשת לקבוע שהפטור יחול גם ביחס למתן שירותים של חילוץ ישראלים בחוץ לארץ") מעיד על אי הבנה של העניין (תוספת מע"מ חלה על השירותים האלו בארץ בה ניתן השירות) או כוזב בעליל ("ניתן יהיה להעלות את הסיכויים להצלת נפשות ישראלים שנקלעו לסכנת חיים") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 30

    הצעת חוק שכר חיילים בשירות סדיר
    הצעת חוק 3859 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק ללוחמים בשירות סדיר שכר שגובהו מחצית משכר המינימום, ולאלו שאינם לוחמים שכר שהוא לפחות מחצית מזה.
  • ישימות: ביצועית, ההחלטה קלה מאוד לביצוע, אך ההשלכות התקציביות שלה ניכרות—ככל הנראה, מיליארדי שקלים לשנה—ואינן מאפשרות יישומה בלי שינוי מערכות תקציבי ניכר. ניקוד: 8
  • עלות: גבוהה מאוד, על גבול הבלתי־אפשרי מבחינה תקציבית. לא ברורה גם ההתחשבנות, שכן מזונם, לבושם ומגוריהם של החיילים בזמן שירותם הם על המדינה, כך שניתן לטעון בזכות קיום סוג של שכר משמעותי בעין. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המכוונת היא לתגמל חיילים המגינים על המדינה על שירותם—תוצאה ראויה בהחלט. ראוי היה, עם זאת, להתייחס לנקודת ה'מקצועיות': לוחם הזוכה למענק שחרור, לתגמול חודשי בשיעור של 2,000 שקל לחודש ולשירותים ומוצרים שונים בעין מן הצבא נמצא נהנה משכר שווה ערך לכ-5,000 או יותר שקל לחודש, מה שמטשטש את ההבדל בינו לבין חייל מקצועי. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה האחת, תגמול החיילים, תושג (אפשר לחשוב על דרכים טובות יותר, עם זאת. לדוגמה, העברת הכסף לחסכון הנפדה עם השחרור). תוצאה של מתן עידוד שלילי ל'משתמטים' אינה סבירה, בהתחשב בגובה הנמוך של השכר. ניקוד: 4
  • קבילוּת: דברי ההצעה הגיוניים, אם כי נגועים בפופוליזם קל ("אי-שירות בצה"ל מקנה יתרון לאותם משתמטים") ומתעלמים או מחליקים נקודות מהותיות (מענק שחרור שווה ערך לשכר של כאלף שקל לחודש; הכנסות בעין, וכדומה). ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק ציוד בלאי בצה"ל
    הצעת חוק 3858 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להורות להעביר ציוד בלאי מצה"ל לגורמים העוסקים בסיוע למשפחות נזקקות. הצעה פופוליסטית קלאסית, וטיפוסית לחשיבה של יוצאי צבא (אבל זו הערה סרקסטית מן הצד).
  • ישימות: אף שעל פניה נראית ההצעה ישימה לחלוטין, פעמים רבות מתברר כי בנושא זה יש בעיות רבות. ציוד שערכו קרוב לאפס, תקול או לא תקין תובע עדיין עלויות נכבדות באיסוף, ארגון, בירור והעברה, כאשר הציוד עצמו, במקרים רבים, אינו שמיש כלל. בהכללה, הפתרון היעיל יותר מבחינה כלכלית הוא כמעט תמיד השלכת הציוד לפח. ניקוד: 7
  • עלות: העלות לכאורה נמוכה. העלות בפועל תוטל על הגורם המעביר (ארגוני צדקה כמעט תמיד יסרבו לאסוף את הפריטים שהם עיקר נפח הרכוש המושלך) ועל־כן תסתכם במיליוני שקלים לשנה במקרה הטוב. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה ארגוני צדקה יועמסו בכמות גדולה של ציוד הצריך להיזרק כאשפה, ויצטרכו להשקיע משאבים ניכרים במיונו ובסידורו. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה, כמעט בוודאות, אינה ניתנת להשגה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטענה המרכזית ("מדי שנה ציוד צבאי רב, שיש אפשרות לעשות בו שימוש למטרות אזרחיות... נזרק לפח, אף שבמקרים רבים ניתן לעשות בו שימוש נוסף") שקרית ואין כל בדיקה של יכילות או תועלת. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    הצעת חוק עידוד וקידום מיזמים לפינוי ובינוי (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3857 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן נועדה לעודד ביצוע מיזמי בינוי ופינוי באמצעות הפחתת מספר הדירות המזערי לפרויקט כזה, והפחתת הרוב המיוחס הנדרש מבין בעלי הדירות משמונים אחוז או שלושה רבעים לשני שליש.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, וכרוכה רק בשינוי מנהלי. עיוות מסוים הקיים בה הוא כי בעלי־דירות שרכשו את דירתם אחרי תחילת הרצת תוכנית ייחשבו במניין רק אם הצביעו בעד התכנית. פסילתם, אם כבר, צריכה להיות מלאה ונקודה זו תעמוד מן הסתם למבחן משפטי. ניקוד: 4
  • עלות: עלות התכנית, בכסף, אינה ניתנת לבירור. יש לה עלות עקיפה, מבחינתם של דיירים המתנגדים לתכנית כזו. ניקוד: 5
  • תוצאה: אף שקידום פרויקטים של פינוי ובינוי רצוי בדרך כלל, התוצאה העקיפה החמורה תהיה כפייה של תוכנית פינוי בינוי גם אם יש לה סיעה מתנגדת מקיפה (לדוגמה 8 מבין 24 דיירים במבנה), ומצב זה אינו רצוי, מצד הפגיעה שלו בזכות הקניין. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: ספק אם יהיה קידום רב של תוכניות פינוי ובינוי. דומה כי נקודת הרוב המיוחס נודדת עם השינוי בחוק (ככל שהרוב המיוחס קטן יותר, כך קל יותר למתנגדים או למהססים להצטרף לסיעת המתנגדים) וההליכים הממושכים הכרוכים בכל תוכנית כזו יצמצמו את התועלת במידה ניכרת. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ההסבר לחוק מנסה לבאר את חשיבותם של פרויקטים כאלו, אך מתעלם לחלוטין מהפגיעה החריפה בזכויות הקניין של דיירים מתנגדים רבים. עוד נוסף נימוק ("כיום שוק פרוע ולא מסודר של החתמות דיירים על ידי יזמים שונים באותו בנין או מתחם מוביל לקיבעון וקיפאון ומהווה חסם לקידום הפרויקט") דמגוגי לחלוטין, שאינו קשור לחוק. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 29

    הצעת חוק הממשלה (תיקון - השתתפות חבר הכנסת היוזם בוועדת שרים לענייני חקיקה)
    הצעת חוק 3856 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מגלי והבה ויריב לוין מכוונת להתיר לחבר־כנסת המעלה הצעה פרטית להשתתף בדיון בה בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש פנים לכאן ולכן בהצעה, אך הדיון בה מקומו אינו כאן.

    הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הדרת נשים במרחב הציבורי)
    הצעת חוק 3855 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של יצחק הרצוג מכוונת לקבוע עונש חמור (מאסר חמש שנים) על "הדרת נשים." המוגדרת "שלילה או פגיעה בשימוש שוויוני במתקנים ציבוריים, דרכים, תחבורה ציבורית, מניעת השתתפות נשים באירועים ציבוריים וכיוצא באלו."
  • ישימות: הבעיה העיקרית של חוק מסוג זה היא פיקוחית, דיווחית והוכחתית. ההגדרה הרחבה מאוד הופכת כל פעולה במרחב הציבורי או הפרטי—מבדיקת ערמונית ועד ערב זמר חרדי—לאירוע התובע את מעורבות המחוקק. היישום, כנראה, קרוב לבלתי אפשרי ויגרום לקרימינליזציה של פעולות רבות. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק עשויה להאמיר למיליוני שקלים, בהתחשב בעלות המשפטית הכרוכה בכך, או עשרות מיליוני שקלים, בהתחשב בעלות העצומה הכרוכה בציות לחוק. ניקוד: 8
  • תוצאה: כפיית עירוב בניגוד לרצונם של אנשים אינה יכולה להיחשב תוצאה רצויה. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: אין לתוצאה סיכוי כלשהו להשיג את מטרתו. ככל הנראה, לפי אופן הפעולה השגור, תהיה הגברה של הדרת נשים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוק העיקרי לחוק הוא פגיעה בעקרון השוויון (נימוק שקרי), ומעלה את הסברה כי ענישה חריפה משיגה הרתעה והפחתה של התנהגות רצונית בלתי־רצויה—קביעה המנוגדת לנתונים העומדים לרשותנו. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק צמצום תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3854 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' נועדה לצמצם את תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון, ככל הנראה במגמה להביא בכירים הנוטים למפלגת העבודה להצטרף אליה. יש הרבה דברים לומר על החוק, אך לא זה המקום לומר אותם.

    הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית זכות הלימוד בתשלום)
    הצעת חוק 3853 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה ואחרים תובעת לאסור דרישת תשלום של תלמיד, ואוסרת נקיטת צעדים נגד מי שאינו משלם.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מאוד, ותובעת שינויים דרמטיים במבנה מערכת החינוך בישראל והתשלומים בה. בפירוט, היא מלאימה את החינוך הפרטי במלואו, שכן היא מבטלת את המחויבות החוזית לשלם עבור שירות שניתן. כמו כן, כמעט בכל בתי הספר נהוגים תשלומים עבור שירותים שונים, וההצעה תביא לביטולם או להקצבה של מיליארדי שקלים למימונם. ניקוד: 9
  • עלות: עלות ההלאמה והתשלום עבור שירותים בבתי הספר הממלכתיים, בחינוך העצמאי, וכו' היא מיליארדי שקלים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא הענקת זכות לימוד לכל ילד, בלי תלות בתשלום עבור שירותים נוספים. התוצאה רצויה, בדרך כלל וכעקרון, אף כי היעדר הקישור לתשלום בעייתי מאוד. הלאמת בתי הספר הפרטיים אינה תוצאה רצויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אין אפשרות להשיג את התוצאה הרצויה (היעלמות הצורך בתשלומים) באמצעות הוראה בחוק. התוצאה תהיה, כמעט בוודאות, הפוכה מהמקווה ניקוד: 9
  • קבילוּת: הטיעון היחידי המובע הוא כי "זכות הלימוד היא זכות בסיסית של כל ילד" תוך התעלמות מהיבטים והשלכות של ההצעה (הלאמה, הקצבה של מיליארדי שקלים). ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - הגבלת קיזוז דמי מזונות עד גובה שכר מינימום)
    הצעת חוק 3852 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של מגלי והבה מכוונת לסלק את התמריץ השלילי הקיים בקיזוז דמי מזונות המשולמים על־ידי הביטוח הלאומי לנשים עובדות, ככל שמשכורתן גדלה.
  • ישימות: ההצעה ישימה מיידית וכרוכה רק בשינוי התקנות של ביטוח לאומי. ניקוד: 1
  • עלות: עלות ההחלטה עשויה להיות גבוהה למדי, כמה עשרות מיליונים, אך משוקללת עם ההכנסה הגדולה יותר לביטוח הלאומי ובמסים מהעליה בהכנסה החייבת במיסוי (כלומר, זו שאינה "שחורה") ומהעליה בהכנסה בכלל. הסיכום יורה, ככל הנראה, על עליה בהכנסות. ניקוד: 2
  • תוצאה: התוצאה תהיה יציאה לעבודה של נשים המקבלות מזונות מביטוח לאומי, תוצאה חיובית מאוד, ותמרוץ ניכר ליציאה לעבודה. התוצאה גם מסלקת עיוול, לפיו הזכאות לקבלת מזונות עבור ילד—זכאות שתשלומה מוטל על שכם המדינה בגלל שבעלה של האם אינו משלם את המזונות—משתנה בהתאם להכנסתה של האם, שעה שמדובר בתשלום שאינו צריך להיות תלוי בכך. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: ליישום ההצעה יש סיכוי רב להניב את התוצאה המבוקשת, אף כי קביעת התקרה בגובה שכר המינימום מגבילה את טיב התוצאות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: הגיון ההצעה ברור, עניינית וכלכלית, אך ניקוד נוסף על ניסוח דמגוגי. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 10

    הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - דיור בהישג יד)
    הצעת חוק 3851 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של פניה קירשנבאום ואחרים נועדה להעניק לשר הפנים ולשר הבינוי והשיכון לקבוע זכאות לדיור להשכרה ולחייב הקמת דיור "בהישג יד" בפרויקטים של בנייה. החוק נועד גם למנוע מרשויות מקומיות לנקוט פעולות כאלו ולהכפיף אותן לרשות המתכננת הממשלתית.
  • ישימות: ההחלטה כרוכה בשינויים משמעותיים ביותר. העיקריים בהם אינם מנהליים כי אם כלכליים ותכנוניים. החוק מעביר את הסמכות לקבוע היכן כדאי להקים דיור בהישג יד למשרד ממשלתי, שאינו בקי בדרך כלל בצרכים האזוריים והמקומיים. חשוב מזה, הוא מעניק לו את היכולת לקבוע כה מהדירות במבנה או באזור יהיו לדיור בהישג יד, שעה שעד כה אין מודל כלכלי בו קבלן פרטי יוכל לבנות דיור כזה. מצב זה יחייב בנייה במימון ממשלתי, המוסיפה סיבוך נוסף (החוק אינו נוגע בנקודה זו). סיבוכים נוספים: החוק מסמיך את הממשלה לקבוע כמה דיור בהישג יד ייבנה באזור מסוים, אך מעניק את סמכות הקביעה של אמות מידה לכך לרשות המקומית. וניקוד: 9
  • עלות: עלות היישום תהיה מיליארדי שקלים, ככל הנראה. ניקוד: 10 (הנדיר)
  • תוצאה: בנייה ממשלתית מאסיבית של משכנות עוני אינה רצויה לציבור או למבקשי הדיור המוזל. התכנית גם תעקר כל אפשרות או יכולת לדיור להשכרה היכול להשתלם לבוניו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: המטרה היא קידום דיור בהישג יד, והתכנית הופכת השגת מטרה זו פחות סבירה. דוגמה קלאסית לתכנית המשיגה ההפך ממה שהיא חותרת אליו. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנמקת היסוד של הצורך בהתערבות המחוקק ברורה והגיונית. הנחת היסוד היא כי תכנון־על של המדינה ישיג את המטרה, אף שאין חיזוק לכך, והנמקה נוספת היא כי הרשויות המקומיות יקדמו "תוכניות לדיור בהישג יד שאינן עולות בקנה אחד עם הצרכים הנכונים והראויים לקידום באותן רשויות" אינה מבוארת ומוצהרת סתמית. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 43 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (1)
     
     
    לא ברור לי מדוע ירדת כל כך על הצעת חוק ציוד בלאי בצה"ל
    8/2/2012
    נכתב על ידי דתי לאומי מודאג

    על סמך מה אתה אומר ש: הטענה המרכזית שקרית.
    הכשל המרכזי הוא מיון הציוד, לשמיש וללא שמיש.זה לא נראה דבר בלתי פתיר.