מצעד הפופוליזם
 


"האונה" מכריזה בזאת על הקמת "מצעד הפופוליזם": מצעד הצעות החוק המטופשות, האוויליות והמיותרות של חברי כנסת הפופוליזם הישראלי. המצעד מתבסס על רשימת הצעות החוק הפרטיות של חברי־הכנסת, ומדרג את הצעות החוק לפי חמישה מישורי בחינה:
  • ישימות: אם ההצעה ישימה לחלוטין, מיידית, ובלי שינויים מנהליים או אחרים, הרי שהיא תזכה לניקוד 1. ככל שההצעה ישימה פחות, תובעת שיתוף פעולה בין רשויות וגורמים, כרוכה בתהליך ממושך, וכו', כך יהיה ניקודה גבוה יותר (עד 10).
  • עלות: הצעה יקרה יותר, תזכה לניקוד גבוה יותר. הצעה שעלותה אפסית, תזכה לניקוד 1. הצעה שעלותה מיליארדים, תזכה לניקוד 10.
  • תוצאה: אם יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה רצויה, הניקוד 1. אם התוצאה מאוד-מאוד-מאוד לא רצויה, הניקוד יהיה 10.
  • אפשריוּת: אם יישום של ההצעה יכול להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 1. אם הוא לא יוכל בשום פנים ואופן להניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה 10.
  • קבילוּת: נקודה של שיפוט אישי. האם דברי ההסבר של ההצעה מסברים את האוזן? האם הם אינם כוללים טענות שקריות, מופרכות או מופרזות? הצעה שקולה ומידתית בניסוחה, תזכה לניקוד 1. הצעה רצופת הסברים שקריים תזכה לניקוד 10. ניקוד אוטומטי 5 יינתן לחוק שאינו נתמך עובדתית כלל.

    כך, הצעת חוק מטופשת מאוד-מאוד-מאוד תזכה לניקוד של 50. הצעת חוק הגיונית ונפלאה תזכה לחמש נקודות בלבד.

    ניקוד חברי כנסת
    נוסף לניקוד ההצעות, יבוצע גם ניקוד של חברי כנסת, לפי היקף השתתפותם והצטרפותם להצעות חוק אוויליות. הניקוד לחברי הכנסת יהיה זה של הצעת החוק, כשמגישי ההצעה מקבלים ניקוד מלא, והמצטרפים לה מקבלים חצי מניקוד ההצעה.

    הצעות החוק
    עד כאן הכל מובן? אפשר לגשת להצעות (ואני מגיש אותן מהסוף להתחלה)

    הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים)
    הצעת חוק 3879 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של אחמד טיבי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "אם אינו מתגורר בתחומי מדינת ישראל או שהוא מתגורר במקום שמהווה הפרה של החוק הבינלאומי." או, ניסוח אחר, בלי מתנחלים.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, בהעבירה את הסמכות לקבוע מי רשאי לכהן כשופט ל"חוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • אפשריוּת: לא מאוד בציע. לכל היותר, יביא לוויכוח על מהות ותקפות "החוק הבינלאומי." ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנמקה קלושה לחוק שנועד למנוע כהונת תושבי התנחלויות בבית המשפט. העלאת הצעת החוק קנטרנית ביסודה, אך בכך אין פגם, כמובן. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 17

    הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - כשירות שופט בבית המשפט העליון)
    הצעת חוק 3878 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של מיכאל בן ארי מבקשת לאסור מינוי שופט בבית־המשפט העליון "שירת בצבא ההגנה לישראל או התנדב לשירות לאומי." או, ניסוח אחר, בלי ערבים; בלי סרבני שירות.
  • ישימות: ישים לחלוטין. ניקוד: 1
  • עלות: ללא עלות. ניקוד: 1
  • תוצאה: קביעה כי חלק מאזרחי ישראל אינם רשאים לשמש שופטים בבית המשפט העליון בעייתית מאוד, במיוחד כאשר עבור חלק מהם (כלומר, ערבים) זו אינה אפשרויות ישימה כלל. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: לא ממש אפשרי, אלא אם כן המטרה היא תסבוכת משפטית. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הנימוק מטופש, אך הגיוני בדרכו. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 18

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת ענישה)
    הצעת חוק 3877 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של משה מטלון ואחרים מבקשת להחמיר את הענישה על נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים אסורים, או בפסילת רישיון.
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, ובאופן מיידי. תובעת התאמה של הענישה בבתי־המשפט. ניקוד: 2
  • עלות: עלות מסוימת, בגלל כליאה ממושכת יותר של העוברים על החוק לפי הענישה המחמירה יותר. העלות האפשרית היא מליוני שקלים לשנה. ניקוד: 3
  • תוצאה: כולנו רוצים להפחית את תאונות הדרכים. ניקוד: 1
  • אפשריוּת: אין מחקרים התומכים באופן ממשי בטענה כי החמרה של הענישה תגרום לירידה של ממש בהיקף העבריינות. החמרה בענישה מובילה לענישה רחבה יותר, אך אינה משפיעה ממשית על היקף העבריינות. לרוב, קביעת עונשי מינימום אינה רצויה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: בליל טיעונים, חלקם שגויים ("הקטל בדרכים הפך בשנים האחרונות למכת מדינה"), וחלקם דמגוגיים ("בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות של שכרות וסמים שהולכות ותופסות תאוצה בקרב חלקים נרחבים של החברה בישראל"). הצעה פופוליסטית קלאסית. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 20

    הצעת חוק היטל על דירה ריקה
    הצעת חוק 3876 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של איתן כבל, דב חנין ואחרים מכוונת להשית "היטל" בגובה של 2.5 אחוז מערכה של דירה על בעל "דירה ריקה"—מי שאינו מתגורר בה 7 חודשים לפחות מדי שנה. מלשון החוק קשה לדעת אם ההיטל מצטבר ("בעל דירה ריקה יהיה חייב בתשלום היטל... בעד כל חודש שבו היתה הדירה ריקה") או לא.
  • ישימות: ההצעה תובעת תשתית נכבדת: שיקול דעת פוליטי לקביעת אזורים בהם יש דירות ריקות (לא ברור מדוע לשר הבינוי והשיכון דווקא יש שיקול דעת טוב יותר בנושא), מנגנון לקביעה מהי דירה ריקה, הנתון לשיקול הרשות המקומית, מנגנון ליישום של הקביעה וקיום בדיקות סדירות, העסקת שמאי מקרקעין בקביעת ערך דירות, מנגנוני הגשת ערר, וכדומה. ניקוד: 7
  • עלות: סביר להניח כי המנגנונים לאכיפה ולקביעה יהיו יקרים מאוד, גם לציבור של בעלי דירות ריקות וגם לרשויות המקומיות ולמשרד הבינוי והשיכון. העלות תהיה, ככל הנראה, בסדר גודל של עשרות עד מאות מיליוני שקלים לשנה. מנוסח ההצעה משתמע פיתוי ניכר לרשויות המקומיות לפעול באופן שרירותי כדי למסות, בלי שתוגדר אפשרות ברורה לאזרח להתמודד עם הקביעה השרירותית. ניקוד: 7
  • תוצאה: שאלה שנויה במחלוקת. חלק מהדירות הריקות שייכות לתושבי חו"ל או לאזרחי ישראל היושבים בחו"ל, ולא ברור איזו תועלת נשקפת מהטלת היטל ניכר (25,000 שקל בממוצע) על עצם הבעלות. חלק אחר מהדירות הן כאלו בהן יש סכסוך בעלים או סכסוך ירושה, ולא ברור מה התועלת בהפיכת המדינה צד נהנה מכך. הנחה סבירה היא כי רק מעט מאוד דירות עומדות ריקות סתם כי בעליהן חפץ שיעמדו ריקות, וסיכומו של החוק הוא מס נוסף, מוטל שרירותית ולתועלת הרשות המקומית, כשהכסף אינו 'צבוע' (כלומר, אינו מיועד לצורך מוגדר אלא מועבר למאגר הכללי של הכנסות הרשות). ניקוד: 8
  • אפשריוּת: הסיכויים שיישום של ההצעה יניב את התוצאות המוצהרות ("לקדם דיור בר השגה באזורי ביקוש") הוא אפסי. סביר להניח כי מכירת דירות על־ידי תושבי חוץ לא תניב תועלת כלשהי לצורך זה (אלו אינן דירות ששוכריהן הם דיירים המבקשים דיור בן השגה) ולכן סביר להניח כי ההצעה מכוונת בפועל להגדיל את הכנסות הרשות המקומית מתושבים שאין להם דרך יעילה לחמוק מיד שרירותית של הרשות המקומית או משרד הבינוי והשיכון. לא ברור כיצד יכולה הרשות המקומית להתמודד, לדוגמה, עם מי שיעמידו את דירתם למכירה במחיר שאינו סביר; עם מי שיציעו את דירתם להשכרה במחיר לא סביר; עם מי שישתמשו בשירותים של הפעלת מוני מים וחשמל; עם ערעור משפטי על עצם קביעת הרשות כי הדירה היא "ריקה" (בחוק, למרבית הפליאה, לא מוצע סעד כלשהו לערער על קביעת הרשות המקומית!); עם ערעור בנימוק שהרשות הממסה צריכה לתת תשובה מניחה את הדעת גם לסוגיית מימון הכשרת המבנה; וכן הלאה. ניקוד: 9
  • קבילוּת: הנימוקים שמאחרי הצעת החוק נראים, על־פניהם, לא מבוססים ואף שקריים. אחוז הדירות הריקות באזור המרכז נמוך למדי, מסיבות כלכליות מובנות מאליהן והיטפלות לבעלי דירות תושבי חוץ אינה קשורה כלל למטרות כמו צמצום הפערים, הגדלת היצע הדירות בנות ההשגה או לשיפור המרקם העירוני. שאר הנימוקים ("הדירות הריקות יוצרות 'אזורי רפאים'") גם הם ברמה עלובה כזו, או סתם שקריים ("תהליך נוסף, שייתכן שאף סייע לחולל את עליית המחירים בשוק הדירות, והוא ריבוי רכישת דירות על ידי רוכשים בעלי אמצעים") ניקוד 9
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עידוד תחבורה ציבורית)
    הצעת חוק 3875 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של יואל חסון, מבקשת לקדם את השימוש בתחבורה ציבורית באמצעות הגשת תוכנית של משרד התחבורה לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, ומתן דין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההתקדמות ביישומה. ההצעה מעניקה לשר התחבורה, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, את היכולת לקבוע איזורים בעלי עומס תנועה רב, שיחייבו את הרשויות לערוך תוכניות משלהן לעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית ומאפשר לשר התחבורה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית בשעות מסוימות.
  • ישימות: ישימות ההצעה אפסית, שכן היא תובעת משר התחבורה לקבוע תוכנית בלי שיוגדר אופן מימונה. העברת הסמכות להסדרת התנועה לרשויות המקומיות מטילה עליהן חובה, אך לא מגדירה את סמכויותיהן בבירור. ניקוד: 8
  • עלות: עלות ההצעה עשויה לנוע בין כמה מאות אלפי שקלים לשנה (המלצות שתיקברנה) לכמה מאות מיליוני שקלים לשנה (סיבסוד מסיבי של תחבורה ציבורית). ניקוד: 7
  • תוצאה: בעיני רוב האנשים, אף כי לא כולם, שיפור התחבורה הציבורית הוא יעד ראוי. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: סביר להניח שאין דרך בה ניתן ליישם את הצעת החוק המעורפלת הזו באופן שיניב את התוצאה המבוקשת. ככל הנראה מכוונת ההצעה להעניק הכשרה ראשונית בחוק לאפשרות למיסוי נהגים באזורים מסוימים. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה קביל ואינו כולל טענות מופרכות. היא אינה מציאותית. הקלה מסוימת מוענקת בזכות העובדה שההצעה הונחה כבר קודם על שולחן הכנסת. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 27

    הצעת חוק המים (תיקון - איסור ניתוק הספקת מים לצרכן נזקק)
    הצעת חוק 3874 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה מבקשת לאסור ניתוק אספקת המים לצרכנים נזקקים (לפי ההגדרה בחוק הסעד). ההצעה הועלתה כבר בעבר, פעמיים, על־ידי איתן כבל (פעם אחת, בשיתוף עם משה כחלון).
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית והיא תובעת תיאום נכבד בין רשויות ציבוריות. בעיקר, היא תובעת מחברות המים השונות לערוך בירור מול רשויות אחרות אם בעל החוב ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") הוא נזקק. ניקוד: 5
  • עלות: העלות הישירה של החוק היא פטור שניתן למשפחה המוגדרת 'נזקקת' מתשלום חשבון המים, בנסיבות רבות. ההגדרה המרחיבה ("או מי מבני משפחתו החיים עמו") היא פתח למעשה מרמה רבים. לא ברור כיצד יוכלו חברות המים לגבות תשלומים עבור שירות שניתן בלי הסעד הבסיסי של הפסקת השירות. העלות המוערכת היא, כנראה, מיליוני שקלים. ניקוד: 6
  • תוצאה: התוצאה—הימנעות מתשלום—רצויה לאלו שאינם משלמים, אך אינה רצויה לשאר התושבים, שיצטרכו לשלם את החשבון במקומם (חברות המים תפנינה ותשופינה על הפגיעה הכספית) ניקוד: 6
  • אפשריוּת: המטרה המוגדרת היא לא לפגוע באפשרות הגבייה, ובמקביל לא לפגוע בחברות המים. ניקוד: 5
  • קבילוּת: הטיעון הבסיסי של הצעת החוק ("הצעת החוק לא באה לעודד עבריינות ואי לקיחת אחריות, אלא מטרתה היא לגלות התחשבות כלפי משפחות נזקקות") שקרי. ניקוד 6
    ניקוד סופי: 28

    הצעת חוק לקידום דיור בר השגה
    הצעת חוק 3873 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, של אורלי לוי-אבקסיס, מבקשת להעניק לשר הבינוי והשיכון סמכות לקבוע אזורי "עודפי ביקוש לדיור" בהם תקודם תכנית לקידום דיור בר השגה שתכלול גם תכניות לבנייה ולרכישה של דירות ציבוריות להשכרה, ומנגנונים תכנוניים וכלכליים לעידוד בנייה פרטית של דיור בר השגה.
  • ישימות: ההצעה דורשת תקצוב בהיקף נרחב, המעמיד בספק גדול את אפשרות יישומה. ניקוד: 8
  • עלות: ביישום מרבי, עשויה עלות התכנית להאמיר עד כדי מיליארדים, אף כי סביר כי תסתכם רק במאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה מיישום מלא של התכנית תהיה בנייה ציבורית רחבת היקף של דירות זולות, ו/או סבסוד במאות מיליוני שקלים לשנה של בנייה קבלנית פרטית. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: כל יישום של התוכנית, לפי כל מתכונת, יהיה בעל השפעה אפסית, וככל הנראה שלילית, על מצוקת הדיור בישראל, שהיא העילה להצעת החוק. ניקוד: 9
  • קבילוּת: מצוקת הדיור מחייבת, לדעת מגישת ההצעה "לנקוט אמצעים כלשהם כדי להתמודד עימה," בלי שנבדקה או הודגמה הלימות האמצעי הננקט. הענקת סמכויות רחבות לשר הבינוי והשיכון לקביעת אזורי עודפי ביקוש נקבעת אף היא בלי הדגמת הלימות. ניקוד 7
    ניקוד סופי: 40

    הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה)
    הצעת חוק 3872 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה, שהוגשה על־ידי ציון פיניאן ואחרים, מבקשת להעניק הטבות נלוות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה ("סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה, קידום זכאות לדיור ציבורי, הנחה בתשלום עבור צריכת חשמל, פטור מתשלום אגרת רשות השידור, הנחה על תרופות ועוד") גם לעובדים ששכרם נמוך ודומה בגובהו להכנסה המתקבלת מהבטחת הכנסה ובעיקר למקבלי קצבאות שאינן הבטחת הכנסה, שגובה הכנסתם דומה.
  • ישימות: בינונית. יישום ההצעה תובע מבעל הכנסה נמוכה לבוא בדברים מול גורמים רבים ושונים, ולהתמודד מולם באופן פרטני. לא ברור גם מה גובה ההכנסה הקובעת, שכן הבטחת הכנסה משתנה בגובהה. הבעיה היישומית עמוקה ומקיפה. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה עשרות מיליוני שקלים במקרה הטוב, ומאות מיליוני שקלים ויותר במקרה הרע, בהתאם להיקף יישומה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה של הענקת הטבות בעין למקבלי קצבאות או בעלי שכר נמוך ראויה, בדרך כלל, במנעה הפליה לרעה שלהם. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: בהסבר לחוק נאמר: "תיקון זה נועד להיטיב עם אזרחים קשי יום, זקנים, אלמנות ונכים." סביר להניח כי יישום של ההצעה לא יביא לשיפור מהותי במצבם. חלק ניכר מהם נהנים כבר מהטבות אלו ולא לגמרי ברור כי קבוצת הנזקקים היא אכן זו שתיהנה ממנו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה סביר, ונימוקו הגיוני ("יימנע מצב בו חודו של שקל עלול לגרוע הטבות היכולות להגיע לשווי של אלפי שקלים בשנה") אך אין בחוק או בדברי ההסבר כל סייג שיגדיר מניעת מעשי מרמה. ניקוד 4
    ניקוד סופי: 26

    הצעת חוק רשות השידור (תיקון- ביטול חובת תשלום האגרה)
    הצעת חוק 3871 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה של נחמן שי, אחרים ומצטרפים מבקשת לבטל את דמי תשלומי אגרת הרדיו והטלוויזיה ולהעביר את מימונה לשירותי פרסום, חסות ותרומות. ההצעה באה לשנות את המצב בו נהנית הרשות ממס בשווי של קרוב למיליארד שקל בשנה תמורת שירותיה.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית, שכן יכולתה של רשות השידור לממן אפילו מקצת הוצאותיה כך פשוט אינה קיימת. ההצעה ישימה אם מקובלת ההנחה כי הרשות תיסגר או תספק שירותים בסיסיים בלבד. סביר להניח כי לאפשרות הפרסום יקומו מתנגדים רבים, שכן הכללים המוחלים על הרשות שונים מאוד מאלו המוחלים על גורמים מפרסמים אחרים. ניקוד: 5
  • עלות: עלות ההצעה אפסית, ואפשר שהיא תפיק תוספת הכנסה (באמצעות הפחתת מס) לאזרחי ישראל. ניקוד: 1
  • תוצאה: השידור הציבורי ימומן מתקציביו הוא ויוענק חינם. תוצאה רצויה. היתר הפרסום, לפי כללים לא ברורים, מוסיף לניקוד. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: בהחלט, כל עוד ברור כי ההחלטה כרוכה בפיטורי 80 אחוז מעובדי הרשות. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח ההצעה קביל וניסוחה הגיוני. ניקוד 1
    ניקוד סופי: 13

    הצעת חוק איסור בחירת חבר לגוף בוחר על סמך עדתו (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 3870 הנמצאת כאן.
  • כללי: ההצעה מבקשת לבטל חלוקה לאשכנזים ולספרדים בגוף הבוחר רבני עיר.
  • ישימות: להלכה, ההצעה ניתנת ליישום מיידי על־ידי השר, אך לא ברור כלל אם השר אכן יישמה. ניקוד: 4
  • עלות: אין. ניקוד: 1
  • תוצאה: ככל הנראה, חיובית. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: ככל הנראה, כן. ניקוד: 2
  • קבילוּת: ההנמקות להצעה ברורות, נהירות, הגיוניות וממוקדות. נוסף ניקוד על שגיאות מחרידות ("חלקו הארי," "שהקלח אבד עליהם") שהן בגדר בזיון המוסד שעל שולחנו הונחה ההצעה. ניקוד 3
    ניקוד סופי: 12

    אז מה היה לנו שם?
    בשלב ראשוני בחנתי את עשר הצעות החוק הפרטיות האחרונות. התוצאות מעניינות, אך המבחר קטן מכדי שאציגו בתרשים (ויש תרשים) בשלב זה. ככל הנראה יהיה כדאי לעשות זאת רק אחרי הרחבת המבחר לעשרים או שלושים ההצעות האחרונות. בראש הרשימה הפופוליסטית ניצבים כעת אורלי לוי אבקסיס ודב חנין, כל אחד מהם בזכות מעורבות בשתי הצעות פופוליסטיות להפליא (ניקוד 40 מתוך 50 נקודות אפשריות). רוברט אילטוב, אנסטסיה מיכאלי, אבישי ברוורמן וכרמל שאמה גם הם בעלי ניקוד גבוה ואילו איתן כבל ויואל חסון מזנבים בהם, עם שתי הצעות פופוליסטיות למדי.

    בתחתית הרשימה נמצא כעת אורי אורבך, עם ניקוד אנטי-פופוליסטי (12). תחושתי היא כי הוא לא יישאר שם לאורך זמן.


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (8)
     
     
    כמדומני נפלה טעות בסיכום הניקוד של הצעתה של ח"כ לוי אבוקסיס
    6/1/2012
    נכתב על ידי שאול

     
     
     
     
    מחלת החקקת.
    7/1/2012
    נכתב על ידי אליסה

    אפשר לאמץ שיטת דירוג הדומה לזו שקיימת לגבי מחלת הסרטן.

    עם זאת, נחמן שי הפתיע אותי לטובה ממש.
     
     
     
     
    שאול, תודה על ההערה. הטעות תוקנה
    7/1/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    ולאליסה, אני לא מכיר את הדירוג של מחלת הסרטן. ובהכללה - עדיין לא דירגתי מספיק הצעות חוק כדי שאפשר יהיה להתייחס אל הדירוג כסופי. הוא מדורג נמוך על סמך הצעת חוק אחת בלבד בה השתתף.
     
     
     
     
    סתם רציתי לפפלר את המילה 'חקקת'.
    8/1/2012
    נכתב על ידי אליסה

     
     
     
     
    רעיון מעולה
    9/1/2012
    נכתב על ידי שועלן

    שתי הערות:
    א. למה לא לפתוח את זה לניקוד הציבור? (טוב, צודק, די אירוני לתת לציבור לנקד את מידת הפופוליסטיות של הצעות חוק - ההנחה שלי היא שהציבור שפה מפולטר היטב).
    ב. לא יודע אם עשית זאת, אבל את טבלת חברי הכנסת כדאי לעשות כניקוד ממוצע או כל תיקנון אחר שימנע הענשת ח"כים אנטי-פופוליסטים אשר מגישים הרבה הצעות.
     
     
     
     
    שלמה מעוז
    11/1/2012
    נכתב על ידי שאול

    קורא אדוק של האונה? (כמעט) מילה במילה ההסברים של אורי:
    http://www.themarker.com/markets/1.1614590
     
     
     
     
    שאול, המציאות היא קוראת אדוקה של האונה... :-)
    12/1/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    או של הקפיטליסט היומי, שהרי עיקרי הדברים נאמרים (בקצת יותר נימוס) במאמר "הקיץ ההפוך של האחוס"לים."
     
     
     
     
    נראה לי שבניקוד להצעת חוק רשות השידור (תיקון- ביטול חובת תשלום האגרה),נפל הכותב למחלת הפופוליזם בעצמו
    8/2/2012
    נכתב על ידי דתי לאומי מודאג

    ברור שהעלות גבוהה, ברור שהתוצאה היא קריסת רשות השידור.
    אסור שהבוז לערוץ אחד יפגע בכושר השיפוט שלך.